המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל נחשבת לפורצת דרך בחינוך הנדסי, תחום חדשני בהשכלה ההנדסית הגבוהה. היא פועלת באישור המל"ג ובתקצובה ונחשבת למובילה ומוערכת על ידי מעסיקים במשק ובאקדמיה. המכללה מכשירה לתואר .B.Sc במתמטיקה שימושית ובתחומי הנדסה: ביוטכנולוגיה, חשמל ואלקטרוניקה, מכונות, תעשייה וניהול, תוכנה והנדסה אזרחית וכן חמש תוכניות לתואר .M.Sc יישומי. עיון קצר ברשימת נושאי משרה בכירים במכללה, חושף רוב נשי גדול ביחס לכל גוף בארץ. איך קרה שדווקא במכללה שבה מלמדים מקצועות שנחשבים כ"גבריים", יש רוב נשי שמצמיח את מהנדסי העתיד? לדברי פרופ' שרית סיון, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במכללה, קיימת מגמה עולמית לעודד הכוונה של נשים למקצועות ההנדסה. "יותר נשים מתחילות ללמוד", אומרת סיון, "אך שיעורן באוכלוסייה הכללית נמוך משמעותית מזה של הגברים (כרבע בלבד). המכללה השכילה לקלוט נשים מוכשרות, לטפחן ולקדמן. נשים אלו מרגישות מחויבות ונוטלות חלק בהובלת מחלקות. נוצרה שכבה של מובילות שמעודדת נשים נוספות להשתלב, ומהווה מודל חיקוי עבורן. הסביבה הגברית שאיימה פעם על נשים להשתלב במקצועות אלו מאיימת כעת פחות".
הכרה בערך המוסף של נשים בניהול
אורית לב, סמנכ"לית הכספים של המכללה, אומרת כי הרוב הנשי בניהול המכללה נובע מתפיסת העולם של ראשיה. "בראש הפירמידה", כך לשיטתה, "עומדים הנשיא פרופ' אריה מהרשק והמנכ"ל אחיאב גולן, המכירים בערך המוסף של נשים בניהול".
האם נתקלתן בקושי מסוים בשל היותכן נשים?
אורית בראון-בנימין, ראשת המחלקה להנדסת מכונות, אומרת: "אני רואה במכללה בית ורואה בעשייה שלנו כאן תרומה משמעותית לקידום הצעירים בפריפריה. עיקר הקושי היה שילוב בין בית לקריירה, יש לי ארבעה ילדים ולעיתים השילוב קשה". "זכורים לי", אומרת ד"ר דבורה טולדנו קטעי, ראשת המחלקת להנדסת תוכנה, "שני קשיים משמעותיים, כאישה בתחילת דרכי באקדמיה, שנגעו לספקות שהעלו גורמים באקדמיה ביחס ליכולתי להיות מחויבת ולשלב אימהות עם מחקר וריחוק מהבית. אני מוצאת יתרון גדול בתפקידי ניהול כאישה, מבחינת יכולת ההקשבה והאמפתיה והיכולת לגשר בין פונקציות שונות בתפקיד". ראשת המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה, ד"ר נירית גביש, מודה כי במהלך הקריירה חוותה לא מעט קשיים. "השילוב בין חיי משפחה, הריונות, לידות וגידול ילדים ובין קידום מקצועי לא היה קל", היא נזכרת. "היו הזדמנויות מקצועיות שוויתרתי עליהן משום שחשבתי שיקשו על משפחתי להתמודד. הניסיון לשלב בין רצוני להיות אמא נוכחת ומשמעותית ובין שאיפותיי המקצועיות דרש ממני עבודה מסביב לשעון וניהול זמן קפדני. עם זאת, האתגרים אפשרו לי לבנות את עצמי כאישה חזקה, וגרמו לי לצמוח לתחומים חדשים ובלתי מוכרים".
ד"ר אירה רווה, ראשת היחידה להוראה ולימודים כלליים, מסכימה גם היא כי הקושי העיקרי הוא השילוב בין העבודה למשפחה. "גם בימים המודרנים", היא אומרת, "רוב הנטל של הבית מוטל על נשים. צריך הרבה כוחות נפשיים על מנת להתמודד ולהצליח בכל המטלות".
האם רואים עלייה במספר הנשים הלומדות מקצועות ההנדסה?
ד"ר דפנה כנעני, ראשת המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה מעידה שבמחלקה שלה יש רוב נשי, גם בסגל האקדמי וגם בקרב הסטודנטים/יות. "הביוטכנולוגיה היא הצד היישומי של הביולוגיה, והיא מושכת נשים יותר מכל תחומי המדעים וההנדסה האחרים. בשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר הסטודנטיות והמחלקה גאה ושמחה ביכולתה לקדם נשים בכלל ומהמגזר הערבי בפרט, להעניק להן הכשרה שתקדם אותן בעבודה ובכך לאפשר להן לבנות לעצמן מעמד חברתי חזק יותר". שני אילני, סמנכ"לית השיווק: "נעשה מאמץ רב לגייס מועמדות – בעיקר למחלקות הנחשבות 'גבריות', כגון הנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסת מכונות, בהן יש כ-10% נשים. לעומתן יש מחלקות עם רוב נשי – הנדסת ביוטכנולוגיה (80%) והנדסת תעשייה וניהול (60%) ובהנדסת תוכנה יש כ 30%. בשנה שעברה סיימו 525 בוגרים מתוכם 35% נשים". גלית קופר, מנהלת משאבי אנוש במכללה, מעידה ש"כאחת שבאה מעולמות התוכן ה'רכים', הופתעתי מכמות הנשים העוסקות בתחומים הנדסיים אלה. אני שמחה לראות במסדרונות המכללה סטודנטיות מכל המגזרים, שלומדות את מה שהן אוהבות, מוכשרות וחכמות ומקווה שתמיד תשאפנה לפרוץ תקרות זכוכית".
בשיתוף המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל
