בשנת 2012, בתקופה שבה המונח "רחפנים" היה עדיין בגדר מדע בדיוני עבור רוב הציבור בישראל ובלוני תצפית ומדידות מגובה היו מוגבלים טכנולוגית, ד"ר ג'אד ג'רוש ראה את הנולד. כבעל חזון טכנולוגי פורץ דרך הוא נסע לעיר שנז'ן בסין ביחד עם שותפיו, ושם, בעזרת יכולות השכנוע יוצאות הדופן שלו, הצליח לרתום גורמים סיניים להצמיד מצלמות ייעודיות לרחפנים שהם פיתחו בעלויות נמוכות. המטרה הייתה לאפשר מיפוי ומדידות קרקע מדויקות וחסכוניות יותר מכל שיטה שהייתה קיימת עד אז.
מהלך זה לא רק הניח את היסודות לשימוש ברחפנים למטרות מקצועיות בישראל, אלא גם הפך את ד"ר ג'רוש לחלוץ השיטה בארץ. למעשה, הוא יצר שוק חדש לחלוטין ופתח אופקים טכנולוגיים ועסקיים שלא היו קיימים קודם לכן. הייתה זו קפיצת מדרגה משמעותית בענף הבנייה המסורתי, שהובילה לשילוב כלים דיגיטליים מתקדמים בעולמות המדידה והמיפוי והשפיעה גם על ענפים אחרים בישראל. "זה היה חידוש ברמה עולמית", הוא נזכר. "בכל הקריירה שלי רצתי קדימה ולמדתי תוך כדי תנועה. ידעתי שיש צורך מעשי ועסקי במדידות ומיפוי מגובה נמוך מפני הקרקע וחיפשתי דרך ליישם זאת במהירות".
כמה שנים מאוחר יותר הוא גם הטמיע בישראל את השימוש בסורק לייזר ידני למיפוי בתוך מבנים. גם כאן הוא יצר שוק חדש, מהלך שהפך אצלו לשגרה.
פרויקטים פורצי דרך
הסיפור של ד"ר ג'רוש יוצא דופן אפילו במונחים של עולם היזמות הישראלי הדינמי. הוא נולד ב-1977 בנצרת למשפחה שדחפה להשכלה. אימו הייתה מורה ואביו שימש כפקיד במס רכוש והתקדם עד לדרגת מנהל מחוז צפון ברשות המסים. לאביו, שרצה שיהיה רופא, הוא הבטיח כי ישיג תואר דוקטור. כבר מגיל צעיר נמשך לתחום ההנדסה האזרחית ולאחר תואר ראשון ושני במיפוי והנדסה אזרחית למד לתואר שלישי בתחום של מיפוי וגיאו־אינפורמציה וקיבל דוקטורט. שלושת התארים היו מהטכניון, שם הפך למרצה בתחומים אלה וטיפח קריירה אקדמית. עד לפני כמה שנים כיהן כמרצה לסטודנטים בשנה שלישית ורביעית והוא עדיין מרצה לעיתים קרובות ומספר להם על המיזמים שהקים.
בלימודיו בתיכון הכיר את פרופ' דאוד בשותי, שהיה פרופסור בפקולטה למתמטיקה ודיקן לימודי הסמכה בטכניון. בשותי חיבר בינו לבין פרופ' בנימין שמוטר ז"ל, שעסק אז בגיאודזיה, מיפוי ומידע גיאוגרפי וראה בעיני רוחו כיצד התחומים הללו מתפתחים ומשלבים בתוכם טכנולוגיות מתקדמות. "הוא פשוט סיפר לי מה אני עושה היום...", משחזר ד"ר ג'רוש. "הוא חזה אז את השימוש בבלונים וברחפנים לצורך מדידות, בימים שאיש לא ידע לומר מה זה רחפן או בלון".
בלימודיו צבר ד"ר ג'רוש ניסיון מעשי משמעותי, תחילה כמודד מוסמך בשוק האזרחי ולאחר מכן גם כמהנדס ביצוע. בתפקידים אלו הוא ליווה פרויקטים תשתיתיים פורצי דרך בישראל, בהם מנהרות הכרמל וכביש חוצה ישראל. ניסיונו הרב, הן כמודד, הן כמהנדס ומנהל פרויקטים, הוביל אותו להתמחות מעמיקה בתחום הקדסטר האנליטי ודינמי. מדובר במערכת מתקדמת לזיהוי מדויק של גבולות חלקות קרקע – לרבות גבולות, שטח וזכויות בעלות – תוך התחשבות גם בהשפעות של תזוזות טקטוניות. במקביל לפעילותו זו הקדיש זמן רב למחקר ופיתוח. הוא חקר את השימוש בטכנולוגיות מידול BIM (Building Information Modeling) ושילובן היעיל בניהול פרויקטים בהנדסה אזרחית. בנוסף עסק רבות בשילוב טכנולוגיית פוטוגרמטריה דיגיטלית בעולמות ההנדסה האזרחית, מה שתרם משמעותית לקידום שיטות עבודה מתקדמות בתחום, והיה בין הראשונים לשלב מצלמות דיגיטליות פשוטות לצורכי מיפוי וניהול פרויקטים.
הניסיון הרב שצבר ג'רוש בתחומי המדידה וההנדסה האזרחית הוביל אותו לחברת אופק צילומי אוויר. שם הוא חבר למי שיהיו שותפיו העסקיים עד היום, אודי פרידלנדר ודוד פרץ, מייסדי החברה. אופק התמחתה במגוון רחב של שירותי מיפוי וסקרים, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשניות, ולימים נרכשה בידי קבוצת פורמולה. "החברה התמקדה במיפוי מגובה רב באמצעות מצלמות ממטוסים, חישה מרחוק ואספקת שכבות מידע גיאוגרפי, ואני שימשתי בה כמעין CTO", הוא מספר. "הכנסתי את 'אופק' לעולמות ה-GIS (מערכות מידע גיאוגרפיות) והקדסטר, והיינו בין הראשונים בישראל לעשות שימוש ברחפנים לצורכי מדידות מדויקות".
במקביל לפעילותו בחברה הוא עסק גם בהקמה וביישום של פרויקטי GIS מורכבים ברשויות מקומיות, ובכך תרם רבות לדיגיטציה ולייעול תהליכי תכנון וניהול עירוניים.
"לא לאכול את העוגה לבד"
בשנים 2010-2009 קיבל ד"ר ג'רוש החלטה מכוננת בחייו המקצועיים: לצאת לעצמאות ולהקים את חברת גיאו־פוינט. חברה גיאו־טכנולוגית זו נועדה להתמחות במתן שירותים מתקדמים בתחומי הנדסה גיאודטית, מדידות קרקעיות, קדסטר, נדל"ן וגיאו־טכנולוגיה. החזון היה להוביל את תחום הגיאו־טכנולוגיה והמדידות באמצעות פיתוח כלים חדשניים, המתבססים על חשיבה מערכתית ממוחשבת לזיהוי, איתור ומתן פתרונות לבעיות וסוגיות הנדסיות מוכרות וחדשות, הכול תוך כדי שמירה על איכות, מצוינות ומזעור עלויות התפעול של הלקוחות.
אך מעבר לשאיפה העסקית עמדה מאחורי הקמת החברה מטרה חברתית עמוקה. "החלטתי שאני חייב להחזיר לחברה הערבית שממנה באתי", משתף ד"ר ג'רוש. "רציתי לתרום לה ידע וניסיון ולסייע בפיתוח עסקים מבוססי טכנולוגיה, שיקדמו גם את הדו־קיום בין ערבים ויהודים ויסייעו לחברה הערבית לצמוח. אני מאמין שחיבור יומיומי ואישי בין בני אדם מייצר אינטרס משותף ותורם לחברה איתנה, צודקת ושוויונית במדינה שלנו. כל חיי דגלתי באהבת האדם ואני רואה בזה בסיס הן לחיים העסקיים והן לחיי היום־יום".
לא פחדת לקפוץ למים הקרים של היזמות העסקית?
"עוד כשעבדתי כשכיר זרמו אליי הצעות לשמש כיועץ וכמנהל במספר פרויקטים חדשניים ובאותם מקרים שלא אמרתי 'לא', תמיד הצלחתי להגיע לתוצאות טובות. כלומר, לא היה לי מה להפסיד – פשוט הייתי צריך לאגד את כל ההצעות שהוצעו לי. אבל מה שעזר לי במיוחד הייתה הנכונות של מנהלי 'אופק' להיכנס לשותפות בחברה החדשה שהקמתי, מה שצימצם את הסיכון.
"אני תמיד מנסה לגייס לצדי שותפים וטאלנטים והמוטו שמנחה אותי הוא לא לאכול את העוגה לבד. אני מאמין שגם אודי פרידלנדר וגם דוד פרץ הבינו שזה בוער בי ושהקמת חברה שבה יעבדו יחד יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים, מכל הגוונים והעדות, היא סוג של שליחות מבחינתי. המטרה לבנות חברה שתהיה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית דיברה גם אליהם".
החברה החדשה קידמה מאוד את תחום ה-GIS ועד מהרה כבשה את השוק בחברה הערבית, לאחר שפעלה בהצלחה במגזר היהודי, היא גדלה משבעה עובדים לכ-70 עובדים כיום. החלטת הממשלה להכניס את ה-GIS לעולם הארנונה העניקה דחיפה נוספת לחברה. ג'רוש גם הצליח לרתום אליו את המרכז למיפוי ישראל. במשך השנים הסטארט־אפ צמח להיקף מכירות של מיליוני שקלים. כיום החברה נהנית ממחזור בעשירייה הפותחת של חברות דומות במשק ועובדת עם רוב הרשויות המקומיות, יהודיות וערביות, ועם מרבית משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות והכלכליות. החברה מגייסת עובדים חדשים וגם פועלת לאיתור מרחבים חדשים לבניית שכונות וערים, באמצעות חברת הבת "גיאו פוינט ומזור פירשט תכנון אורבני ואזורי", שהוקמה כשותפות עם אודי מזור ומעיין פירשט ונחשבת לחברה מובילה בתחומה.
נאמן לדרכו, ד"ר ג'רוש גם דחף את גיאו־פוינט בניהולו להציע חדשנות בתחומים שבהם פעלה. היא הייתה ראשונה להציע BIM בצורה מסודרת בתחום ההנדסה האזרחית וחדרה גם לתחום התשתיות. "באותה תקופה שיטת ה-BIM התמקדה בעיקר בבניינים אנכיים, מה שקרוי Vertical Building. אני הבנתי שהמידול נדרש גם בתחום התשתיות ושיש כאן צורך אמיתי שיוצר כר פורה לסטארט־אפים בתחום".
זה בדיוק מה שדירבן אותו להקים בהמשך את חברת פי. טו. סי מודלים לבנייה, בשותפות עם ד"ר אורי שקד, שנוסדה בשנת 2011 והייתה הראשונה בארץ שהתמחתה בהנדסת מידול מידע בניין BIM. כיום אחרי שהשקיעו בה ורכשו חלק ניכר ממנויותיה באמצעות קבוצת מסד עוז, היא משרתת את רוב חברות הבנייה והתשתיות הגדולות בארץ, בנוסף למתן שירותי ניהול לוחות זמנים למיזמי בנייה ותשתיות בהתבסס על טכנולוגיית ה-BIM.
לנטר אתרי בנייה בזמן אמת
אבל הקמת החברות החדשות והצמחתן לא סיפקו אותו לגמרי ועד מהרה ג'רוש מצא את עצמו מעורב במיזם שלישי במספר, כשהקים את חברת Datumate – Construction Data Analytics. החברה פיתחה פלטפורמה לניהול ובקרה של פרויקטי תשתית באמצעות שימוש בטכנולוגיות ענן, ברחפנים ובעיבוד תמונה.
"המערכת שפיתחנו מביאה לכך שהתמונות, המעובדות בצורה אוטומטית באמצעות מנוע פוטוגרמטרי מאושר בידי המרכז למיפוי ישראל, ונהפכות לייצוג דיגיטלי תלת־ממדי של פני הקרקע ברמת דיוק הנדסית גיאודטית, מגיעות למחשב של מנהל העבודה ומציגות לו בפירוט הן את הכמויות המדויקות של החומרים באתר והן את קצב ההתכלות שלהם. היא גם מאפשרת לו לעקוב אחר קצב ביצוע העבודות היומי, תוך השוואה לתוכניות המקוריות", מפרט ג'רוש. "גם כאן היינו חלוצים והצענו פתרון דיגיטלי חדשני בתחום ה-BIM, מידול אינפורמציית המבנה, שמותאם באופן ספציפי לעולם התשתיות. בתקופה שבה נושא עיבוד התמונה היה עדיין בחיתוליו ומחשבים חזקים לעיבוד אלפי תמונות ממצלמות לא היו זמינים, נדרשנו לפתרונות יצירתיים. זאת ועוד, מצלמות פוטוגרמטריות ייעודיות היו יקרות להחריד, ומחירן נע בין 400 אלף למיליון דולר. מתוך הכרה בצורך בשינוי חוללנו מהפכה של ממש: פיתחנו אלגוריתם ייחודי שהופך כל מצלמה פשוטה לכלי פוטוגרמטרי יעיל ונגיש. פיתוח זה איפשר לנו לספק פתרון BIM מתקדם וזמין הרבה יותר עבור פרויקטים בתחום התשתיות והבאנו בצורה הכי זולה ומהירה את השטח לידי מנהלי הפרויקטים ביעילות רבה".
מהן התועלות ש-Datumate מציעה ללקוחות?
"הפתרונות שלנו מסייעים לחברות בנייה, תשתיות, ניהול פרויקטים הנדסיים ופיקוח לנטר אתרי בנייה בזמן אמת. מה שדרש פעם ימים שלמים, נעשה היום בשעות בודדות. למעשה, הפלטפורמה מאפשרת לייעל תהליכים, לבצע תחזיות ולהפחית עלויות של עבודות מקצועיות (מדידה ומיפוי, חישובי כמויות, פיקוח, בקרת איכות, הנדסת ביצוע, ניהול לו"ז וכדומה) ביותר מ-20% ובכך לייעל דרמטית את ביצוע הפרויקט, את לוחות הזמנים ואת התקציב, כמו גם לשלוט באיכות הביצוע. חיסכון ישיר זה, שבא בנוסף לדו"חות הנדסיים בקבועי זמן קצרים ותיעוד דיגיטלי מלא של כל שלבי הפרויקט שמספקת החברה, מייצרים חיסכון משמעותי בעלות הכוללת של ביצוע פרויקט".
בעצם יצרתם מהפכה בתחום שנשען מסורתית על עבודה ידנית וניירת.
"נכון. אנחנו מאפשרים מעקב אוטומטי, דיגיטלי, שיתופי ומהיר אחר התקדמות מול תכנון, שזה עניין קריטי בביצוע פרויקטי בנייה ותשתית. החברה נמצאת בצמיחה ובהתרחבות עסקית גלובלית, עם מאות לקוחות ברחבי העולם, בהם חברות בנייה, יזמים, חברות הנדסה, ניהול ומדידה וחברות ממשלתיות. מדובר בשוק ענק של בניית תשתיות, שמתחיל לעבור מהפכה דיגיטלית, שהיכולת לצמוח בו במהירות תלויה לא מעט בהחלטות הגופים הממשלתיים באימוץ הטכנולוגיה. במדינה, הטכנולוגיה אומצה על ידי רוב החברות הממשלתיות – נתיבי ישראל, נת"ע, רמ"י ומשב"ש ועוד הרבה. אנחנו כבר עובדים עם כמה שותפים גלובליים, כולל אוטודסק (Autodesk) בשוק האמריקאי, פרוקור (Procore) ועוד".
לשלב מצוינות וטכנולוגיה מתקדמת
ג'רוש מזכיר בחיבה ובהערכה את מנהלי קרן אל־בוואדר, שהוקמה על ידי ממשלת ישראל וקרן פיטנגו, במטרה להשקיע בחברות ויזמים מהמגזר הערבי – חביב חזאן, ג'ימי לוי, רמי קליש, זאב בינמן וחמי פרס, שהשקיעו בהקמת החברה. הוא הגיע אליהם דרך מנכ"ל הקרן אז עו"ד חביב חזאן, שעדיין מלווה אותו כמנטור, ששמע על הפנטזיה שלו להכניס BIM לתחום התשתיות.
היום אפשר לכנות אותך יזם סדרתי, אבל אני בכל זאת תוהה איך מצליחים להחזיק כל כך הרבה כדורים באוויר.
"פילוסופיית הניהול שלי גורסת שיש להאציל סמכויות ולהעניק אותן למנהלים הטובים ביותר שאתה יכול לגייס. הם מצדם יגייסו את הטובים ביותר לעבוד עמם. המבנה הארגוני הוא תמיד היררכי. בגיאו־פוינט למשל, אני 'האב הגדול' ואת החברה מנהלים צעירים מבטיחים בשנות ה-30 לחייהם. הם מגיעים ממגזרים שונים וכולם עובדים בהרמוניה. עובדים אצלי ערבים, יהודים, דרוזים וחרדים. מי שעובד בחברות שלנו מרגיש מייד שהוא עובד בתוך משפחה. גם אם אני מקדיש רק 10% מזמני לכל חברה, אני מנחיל לעובדים את האנרגיות החיוביות שלי. אני אגרסיבי בקבלת החלטות, אבל רך בביצוע. מנסה תמיד לשכנע ולעבוד עם כמה שפחות עימותים. אהבה זה העיקר בחיים.
"דבר נוסף, לא הקמתי חברות כקפריזה, אלא משום שנוצרה הזדמנות עסקית ומיהרתי לקפוץ עליה. בד בבד פעלתי לשמור על צמיחה צנועה, למשל בגיאו־פוינט. יכולנו להמריא אך לא רציתי כי היה לי 'בייבי' חדש ביד.
"אגב, אני לא ידעתי בכלל שאני יזם. למדתי להבין תוך כדי פעולה מה זה תוכנית עסקית, מה מבדיל בין מכירות לשיווק, איך פועלים בשווקים בינלאומיים, מה זה זמן הגעה לשוק ועוד. למדתי לבד איך להיות CTO או COO. אמנם רכשתי השכלה בתחומים אלה וגם ירשתי ידע מאופק צילומי אוויר, אבל בסך הכול למדתי בעצמי. המוטו שלי הוא שגם ריצת מרתון מתחילה בצעד קטן ולכן קודם כל תתחיל לרוץ ואחר כך תגיע לתוכנית עסקית ותפלס את דרכך. אפשר לומר שהנדסה אזרחית זה התחביב שלי. אחרים יגידו שזה החיידק שלי. כך או אחרת זה מרתק אותי ואני נהנה מהעשייה".
מה עוד מתוכנן? האם אתם מתכננים הנפקה או מכירה?
"תמיד ידענו להיות חלוצים ולשלב מצוינות וטכנולוגיה מתקדמת. אנחנו יודעים לזהות ענפים ויודעים להביא טכנולוגיות חדשניות לאותם ענפים. לא תמיד ממש בראשית הדרך, אבל בוודאי בתחילתה, כי אנחנו כל הזמן בחיפוש אחר אוקיינוס כחול. למעשה, אנחנו יודעים לזהות את נקודת המעבר מאדום לכחול ולפעול בה. נמשיך להיות חלוצים וחדשניים בתחומים של הנדסה אזרחית, מיפוי וגיאו־אינפורמציה. יש לנו צוות עובדים ומנהלים יציב שיודע לעמוד בלוחות זמנים. במשולש איכות־זמן־כסף אנחנו מחפשים בעיקר זמן ואיכות. כדי לשמור על המוניטין שלנו לא פעם הפסדנו כסף ולא שאפנו לרווח מיידי. לשאלתך, התשובה היא חיובית. גיאו־פוינט היא לא עסק משפחתי. יש לה שותפים חזקים והיא הוקמה במקור כדי להימכר, וכך יהיה".
בשיתוף קבוצת גיאו-פוינט
