חי קונסטנטיני התחיל את דרכו המקצועית כאוטודידקט. וזה מה שיפה. מגיל צעיר הוא התאמן ופיתח את השריר הזה של שרטוט ומידול, עד שהפך בגיל 30 לאדריכל ומעצב פנים כי הוא החליט שהוא כזה. לראות איך כשחקן נשמה הוא מתנועע במגרש של הגדולים ועד כמה היצירתיות שלו הניעה אותו גבוה והלאה. במהלך הקריירה שלו עד היום הוא תכנן ועיצב עשרות פרויקטים פרטיים ומסחריים ולאחרונה השלים את תכנון ועיצוב המחלקה לרישום, ייעוץ ושיווק של המרכז האקדמי פרס ברחובות. התוצאה היא בהחלט "וואו".


איך הכל התחיל?
"פנו אליי מהמרכז האקדמי בעקבות היכרות קודמת. הבריף היה לעצב את הפנים החדשות של התחנה במכללה אליה מגיעים נרשמים פוטנציאליים וממנה יוצאים הסטודנטים שסיימו ללמוד, וכל זה בסימן סביבה וקיימות. הפתרון שלי היה ליצור מעין מסלול שמתחיל בכניסה בחזית הרחוב ומסתיים בסיור בקמפוס המכללה, בדגש על חלל הרישום והמעטפת החיצונית שלו".


מה כולל החלל שתכננת?
"הפרויקט, בשטח של כ-700 מ"ר, כולל חלל מרכזי שבו דלפק קבלה, בר קפה, פינת ישיבה, פינות שקטות ליועצי הרישום, משרדים של מחלקת השיווק, מחלקת ייעוץ קריירה, מוקד טלמרקטינג, חדר ישיבות גדול, מטבח וחדר אוכל. בנוסף, ישנה גם חצר שבה עוד כ 350 מ"ר".


קונספט חזק במיוחד
קונסטנטיני התבקש לייצר שער כניסה ויציאה מהמכללה שיהיו בו זמנית מאירי עיניים עבור הנרשמים שבאים להתייעץ לקראת רישום, ובו זמנית עוטפים ומחבקים את הבוגרים שעוברים במחלקת ההשמה וייעוץ הקריירה לפני פרידה. "הבנתי שזה חייב להיות חלל מיוחד", מסביר קונסטנטיני. "רציתי שהוא ייראה מטופל כראוי ועם זה שהסטודנטים יוכלו להזדהות איתו ושידבר בשפה שלהם – צעיר, מגניב ומניע לפעולה".


איך הגעת לפתרון?
"שוטטתי בשטח וניסיתי לדמות חוויה של סטודנט. ואז הגיע הפתרון. הבנתי שברגע שמתעניין מגיע למפגש לקראת לימודים הוא בעצם מנסה לחולל שינוי בתוך עצמו – הוא רוצה לצבור כלים נוספים לקראת שינוי ועתיד מבטיח. המכולה כרעיון תפיסתי מבחינתי היא קופסה עם גבולות ברורים אבל בו בזמן היא פורצת כל גבול אפשרי. בעצם מדובר בקופסה מופלאה ששינתה את העולם. מכולה יוצאת מצד אחד של העולם ומגיעה לצדו השני תוך שבועיים – זה ממש פלא. מבחינתי, החוויה של אדם שנכנס אל האולם ורואה מכולות מייצרת אסוציאציות חיוביות שקשורות בתיבות אוצר ופריצת גבולות".


איזה שימוש עשית במכולות?
"רציתי ליצור מראה עוצמתי, מעניין ומעורר השתאות. מכיוון שהחלל גבוה, 7 המכולות שמפוזרות בתוכו מעצימות עוד יותר את הגודל שלו. המכולות משמשות כמשרדים עבור יועצי הרישום והן מודגשות, בין היתר, באמצעות צבעי הלוגו המקפיצים של המכללה – תכלת, כחול, טורקיז ואפור".
מאיפה השגת את המכולות האלה?
"מכיוון שהפרויקט נוצר בסימן של קיימות, השתמשתי במכולות ישנות. ביקשתי מכולות שיצאו משימוש, אותן שיפצנו והתאמנו לגדלים הרצויים. השיפוץ כלל שטיפה, שיוף, צביעה, התאמה לתשתיות וחיפוי מקיף של פרקט מרצפה דרך הקירות וכולל התקרה. כך נוצר אפקט מפתיע של קובייה בתוך קובייה. את המכולות השקענו בחלל באמצעות פירוק חלקים מהרצפה ושיקוע המכולות בפנים. ככה התאמנו את הגבהים למפלס אפס לטובת נגישות קלה ובטוחה גם לאנשים עם מוגבלויות.


"בחזית כל מכולה התקנו קירות זכוכית שמטרתם כפולה. האחת, כדי לאפשר סגירה ושמירה על אינטימיות מרבית בין היועץ והמתייעץ. והשנייה, שמירה על קשר עין בין היועץ לבין הממתינים בחוץ. בגב הקונטיינר שנמצא במרכז החלל התקנו קיר זכוכית גם בצדה האחורי של המכולה במטרה לשמור על קשר עין רחב, פתוח ובלתי אמצעי ככל שניתן בחלל המרכזי".
יש עוד מוטיבים מעולם המכולות שהשתמשת בהם.
"נכון. רציתי להעמיק את העיצוב עם אותה השראה ולכן עבור דלפק הקבלה ובר הקפה השתמשתי בפרופיל פלדה דאבל טי 1000 בדומה לקורה של העגורן שמורידה את המכולות מהאונייה אל הרציף בנמל. הפרופיל, שמופיע בתצורתו הגולמית המקורית כשהוא
מצופה בלכה בלבד, תורם למראה התעשייתי שרציתי להשיג".


כמו בבית
החוויה העיצובית בקמפוס מתחילה כבר ברחוב. ציפוי החומה ההיקפית שלה בפלדת קורטן חלודה מבליט אותה משכנותיה ומייצר סקרנות עוד לפני הכניסה. אותה חומה חיצונית תוכננה כך שהיא משמשת גם כאדנית לצמחייה מגוונת שנשפכת על החומה ומעידה על מקום חמים, ביתי ועוטף. לאחר טיפוס של מספר מדרגות, שיוצר חוויית האדרה והתרגשות, מגיעים לרחבה חיצונית גדולה שבה ממוקמות שתי מכולות זהות לאלו שנמצאות בפנים. "מהמכולות האלה הסרנו את הקירות והגג כך שנשאר רק השלד. את הרצפה שלהן חיפינו בדק ממוחזר ויצרנו כך גזיבו שמשמשים כפינת אירוח חיצונית נינוחה ומרגיעה. התאורה שנדלקת עם רדת החשיכה והערוגות שבהן עצים וצמחייה מקנים יחד תחושה נעימה כמו בחצר אחורית בבית פרטי".
"חשוב היה לי לייצר אמירה ובולטות. רציתי שאנשים שיגיעו יבינו מיד שלא מדובר פה בעוד מכללה אלא במקום שחושב על המבקרים בו, מעריך אותם ורוצה בטובתם. רציתי שהם ירגישו הכי בנוח שאפשר. לכן, עבור דלת הכניסה בחרתי במסגרת צהובה - צבע בוהק שאינו מצבעי הלוגו, ואיתו המשכתי לשחק גם בתוך המבנה. הצבע הצהוב מעורר, מייצג סבלנות לצד חוכמה ומעלה את מצב הרוח. למעשה, המסגרת נכנסת פנימה ומקבלת אפקט תלת ממדי כשהצבע הצהוב נמשך גם ברצפה וגם בקיר האחורי ובתקרה. ככה יצרתי חיזיון אופטי של קובייה ענקית משמעותית נוספת בחלל.
"הקובייה הזו משמשת כאזור מרכזי שבו המתעניינים בלימודים מרגישים בבית ובדומה ללאונג' היא כוללת מטבח ובר חופשי, ספת רביצה נמוכה יחסית, הדומים, שולחנות קפה ועציצים. הריהוט תוכנן לקבל ולחבק את הבאים בצורה לא מאולצת ולייצר תסריטי שהות שונים ממש כמו בבית".
גם לתאורה יש תפקיד חשוב באזור הזה.
"נכון. שילבתי גוף תאורה שמשמש כמו חופה מרכזית שחובקת מלמעלה את אזור ההמתנה. עיצבתי אותו בהשראת הלוגו של המכללה והגוונים שלה והוא בוצע עבורי בהזמנה אישית באירופה וסופק יחד עם גופי התאורה כאן בארץ. גוף תאורה תואם נמצא גם מעל דלפק הקבלה. אל שני אלו הוספתי ספוטים שנתלו על פסי צבירה במפלס התקרה. עוד שולבו כמשתלשלים מתקרת החלל המרכזי רמקולים דקורטיביים שחורים שנראים כמו פעמונים ומשמיעים מוסיקת רקע שתורמת לאווירה הכללית בחלל. בתוך משרדי המכולות הטמעתי פרופילים של תאורה שמתחילים בתקרה ומתקפלים עם הקיר בזווית של תשעים מעלות וכך הבאתי לידי ביטוי את טשטוש הגבולות בין המישורים האופקיים והאנכיים".
כל התוכן הזה עטוף בתוך תפאורה לא פחות דרמטית.
"לגמרי. דאגתי לחשוף את התקרה והקירות ולגלות מתחת את הבטון המקורי שמתכתב עם הסגנון והשפה התעשייתיים בהם בחרתי. ועם זה, ולטובת ריכוך האווירה, שילבתי בגב דלפק הקבלה ובמקומות נוספים קירות צמחייה ורטיקליים. בתוך אלה נטעתי שלטי ניאון עם מסרים שונים, בחלקם משעשעים, שחוזרים על עצמם במקומות אסטרטגיים בחלל".
פתחת בזה שקונספט העיצוב נשען על רעיון המסלול הפיזי והאישי שעושים באי המכללה
"רציתי לייצר סיפור מתמשך. המסלול של הסטודנט הפוטנציאלי מתחיל בדלפק הקבלה שבחלל המבואה, ממשיך בלאונג' ומשם בפגישה במכולה. אבל זה לא הסוף. בשלב הזה, הוא מלווה לסיור בקמפוס שנמצא בבניינים מעל. כדי להגיע אל המעליות, הוא חולף בפרוזדור רחב ידיים שמצדו האחד חדר ישיבות חדשני ומצדו האחר קיר בטון חשוף שעליו קולאג' של תמונות מחיי הקמפוס. מיד לאחר מכן, הוא נפגש עם עוד מסגרת שמתכתבת עם המסגרת שהוא פוגש בכניסה אלא שהפעם היא נצבעה באחד מגווני הלוגו שבשילוב משחק תאורה מפתיע יוצרת תחושת מערה שמובילה אותו אל המקום שישפיע לטובה על המשך חייו".
אדריכלות ועיצוב פנים: חי קונסטנטיני
מפקח: גיא - גיאקו פרו
קבלן ראשי: רפאל חברת גרנד אפיקים
חשמל ותקשורת: אביחי מחברת א.ש חשמל
תאורה: אלפינה
קירות זכוכית: OK Glass
קירות ירוקים: הכל לגינה
ריהוט: אורן ריהוט משרדי
נגרות: נגריית אלמנטו
מכולות: גל מרין
לעמוד הפייסבוק >>> חי קונסטנטיני
בשיתוף חי קונסטנטיני






