כמה רחוק הייתם מוכנים ללכת כדי לבסס ערך מוסף למקצוע שבחרתם? אדריכל הנוף צביקה קנוניץ, האדריכל, המייסד (יחד עם האדריכל יצחק חי) והבעלים של חברת קו בנוף לתכנון נוף וסביבה, בחר ללכת רחוק מאוד. בשנת 2006, לאחר שהיה הראשון לסיים תואר שני באדריכלות נוף בטכניון, במסלול תזה, הוא "אשפז" את עצמו בבית חולים לבריאות הנפש.
השתגעת?
(צוחק) "קצת. המחקר שעשיתי, 'כיצד יש לתכנן את סביבות החוץ במוסדות לבריאות הנפש כך שיתרמו לאיכות חייהם של פגועי הנפש המאושפזים בהם', מתבסס על פרדיגמה עתיקת יומין שהטבע משקם ומפגיש את אדריכלות הנוף כמנוף לשיפור איכות החיים של פגועי נפש, במוסדות לבריאות הנפש. המחקר חדשני מסוגו בעולם, בסט עקרונות תכנון נגישים לכל מתכנן במרחבי קיצון אלו. ביקשתי להרגיש על בשרי מה זה אומר להיות מטופל במחלקה סגורה, ו'אשפזתי' את עצמי למשך שלוש שנים. הייתי חלק ממחלקה 6א בניהולו של ד"ר צביקה קירש, המנחה הקליני שלי, ותחת ניהולה של המנחה בטכניון, פרופ' טלי אלון מוזס. המשפט הראשון שנאמר ע"י כל מנהלי בתי החולים שפניתי אליהם בתחילה היה שהמחשבה הזו על החלמה וריפוי יומרנית ושכדאי לי לרדת מהאולימפוס. ואני, כאדם ריאליסטי, בחרתי להתמקד בפן של איכות החיים של המטופלים".
אין חדש תחת השמש, אבל היא חלק מהפתרון
הקריירה של אדריכל הנוף קנוניץ החלה כבר בשנת 1996, כאשר הקים את סטודיו "קו בנוף" לאדריכלות נוף, תוך היכרות עם ההיסטוריה של המקום, הצמחייה המקומית, קהל היעד, הטופוגרפיה, תנאי האקלים הייחודיים ועוד. "אמנם אדריכלות הנוף היא מקצוע מולטי-דיסציפלינרי, אבל הבסיס שלה הוא זהה. אין חדש תחת השמש ולא ממציאים חוקים חדשים", הוא מסביר. "הדבר היחיד שמשתנה הוא המציאות, ולכן השינויים נבחנים ונעשים בהתאם למציאות החדשה". לדברי אדריכל הנוף קנוניץ הוא החל להתעניין בפיתוח עבודתו לטובת תיקון חברתי, וזו קיבלה תפנית בשנים האחרונות לכיוון של תכנון במרחבי קיצון, המקומות הקשים שאליהם אנשים מגיעים בחייהם, אם בשל מחלות, צורך בטיפולים או בניתוחים, או בערוב הימים. "אנשים מגיעים למגוון בתי חולים ממניעים שונים. זה יכול להיות עקב בעיה פשוטה ומינורית כמו ניתוח מיניסקוס, או בעיות גדולות יותר. יש גם מרכזים גריאטריים שבהם אנשים עם מגוון לקויות ומחלות, או מוסדות סגורים לבריאות הנפש. בעצם חדרי לידה הם המרחבים היחידים האופטימים במגוון הזה".
קנוניץ מספר כי בשנת 2009 השתתף בקורס ייחודי בשיקגו, Health care garden design, התמחה והשתלם בנושא מרחבי מרפא. "זה תחום מאוד מפותח, בעיקר בארה"ב ובארצות סקנדינביה. אותי הוא עניין במיוחד, כי חיפשתי נושאים בעלי תיקון והשפעה על איכות חיינו במרחבי המחייה, מעבר לפן המסורתי הנפלא ומרגש כשלעצמו של מקצוע אדריכלות הנוף", הוא מסביר. "ישנה פרדיגמה עתיקת יומין שבבסיסה האמונה שבכוחו של הטבע לשקם. דרך מרחבים ירוקים, יערות, גופי מים ואפילו שדרה מוריקה, בין השאר. רציתי לעשות משהו מעבר, לעזור בתיקון חברתי ולהתעמק בניואנסים השונים של הנושא הזה". קנוניץ מציין שלושה אישים שהשפיעו עליו עמוקות והיוו השראה לכיוון המקצועי החדש שבחר: אדוארד ווילסון שכתב את הספר האייקוני "the Biophilia Hypothesis". האמריקאית קלייר קופר מרקוס, שהקדישה את חייה לתכנון בתי חולים, והחוקר ואיש הסביבה רוג'ר אולריך שבשנת 1984 פרסם את המחקר פורץ הדרך View through a window may influence recovery from surgery, שהוכיח אמפירית שחולים עם חדר המשקיף לטבע סבלו פחות מסיבוכים ונזקקו לפחות משככי כאבים, כמו גם הפחתה בכמות התרופות וקריאות לרופא ולאחות לאורך היממה מאשר חולים שלא זכו לצפות בנוף טבעי דרך החלון. "מה שהפך את המחקר הזה לפורץ דרך הוא פרמטרים מובהקים שהוכיחו שהחשיפה לנוף היא לא רק עניין של תחושה אישית טובה, אלא הוכח אמפירית שהיא בריאה יותר", מסביר קנוניץ.
הגן המרפא
"בחלל מוגדר זה, ישנם עצים רבים ומגוונים, האדם החולה יושב על הדשא, הוא מוגן, מוצל בפני החום של היום, למצוא מרגוע למכאוביו, ישנם עשבים בעלי ריחות שונים העולים בנחיריו, ומקהלת ציפורים מלטפת את אוזנו", (סיינט ברנרד 1090-1153, מציין לגבי גנו).
ההשפעה החיובית של הטבע, לרבות צמחים, גינות ופארקים, על בני האדם הוכחה לאורך שנים, ולא רק במחקרו של אולריך. (Ulrich 1984, Science)
מחקרים נוספים ורבים מצאו ראיות להשפעה הטובה והמיטיבה של הטבע, בדמות התאוששות מהירה מפגיעות, שיעורי תמותה ותחלואה נמוכים יותר ואף שמירה על תפקודים קוגניטיביים תקינים בתקופת הזיקנה.
אדריכל הנוף קנוניץ מזכיר מחקר נוסף ומעניין לגבי האמנות שבבתי החולים. "מסתבר שאמנות אבסטרקטית גרמה לתגובות של מצוקה נפשית ולהתנהגות קיצונית מצד מטופלים, לעומת תגובותיהם המתונות לאמנות ריאליסטית", הוא מציין. "מכיוון שכך, חל איסור גורף בארה"ב להציב אמנות אבסטרקטית בבתי החולים, ובמיוחד במחלקות לבריאות הנפש".
לאחר ששב מהקורס בארה"ב החל קנוניץ ליישם את מה שלמד, מתוך הבנה שאותם "מרחבי קיצון" אינם נמצאים רק בבתי החולים, כי אם גם מתחת לבית לאורך צירי התנועה ובכלל בכל מרחבי החיים. "יש מסה של בנייה במרחב האורבני שבו אנחנו חיים ועומס אורבני, דבר שגורם לרבים מאיתנו, שמתגוררים בערים, להיות פחות חשופים לטבע", הוא מסביר ומוסיף כי מרחב טרפוייטי נחשב לכזה שהמסה הצמחית גוברת על המסה המבנית בתחושה. "יש סיבה שאנחנו נמשכים לטבע, ולו בגלל הסיבה הפרוזאית שאנחנו יציר הטבע אבולוציונית בסוונות. יש לנו קשר עמוק עם הטבע והוא הוכח ככזה שמרגיע אותנו במצבי לחץ, חרדה ובכלל".
לדברי קנוניץ, תקופת הקורונה הוכיחה את מה שהחל ליישם בעבודתו לפני כעשרים שנה. "הקורונה היתה שיעור מצוין ונתנה דגש למושג 'אינטראקציה', שהיא רכיב משמעותי באדריכלות נוף איכותית. יש משמעות לאינטראקציות ולמפגשים בין קהלים, במיוחד שכולנו, כבני אדם, פגיעים וסובלים מלחצים ומחרדות. אנחנו צריכים משהו שיכיל אותנו", הוא מסביר. תיאוריית ההכלה, Johan) Ottosson) לדבריו, היא אחד מעקרונות התכנון החשובים בתכנון המרחב. "ידוע שהסלעים, האבנים והצמחים מכילים אותנו טוב יותר מאשר בני האדם. בן אדם יעשה זאת הכי פחות טוב, והעץ, לעומתו, הכי טוב. כשאתה בלב יער אף אחד לא ישפוט אותך, לא יבקר או יעיר הערות". כמו גם תיאוריית הוויסות העצמי Carpman&Grant - לגוף האדם יכולת ויסות מצבי רוח ותחושות, כשהוא נחשף לסביבה טבעית כל אלו מאוגדים תחת אסכולת גני המרפא.
עקרונות ליצירת סביבה מחבקת ומכילה
התוצר החשוב ממחקרו של אדריכל הנוף קנוניץ משנת 2006, לאחר שביצע עבודת רקע היסטורית על בריאות הנפש וערך, כאמור, תצפיות אישיות מקרוב הוא סט הנחיות ברורות לאדריכלים, שהפך לספר לתכנון מרחבים לפגועי נפש. "זה המרחב הכי קיצון שקיים, לדעתי", הוא מציין. "אנשים נמצאים שם בבית סוהר, תרתי משמע. גם נפשי וגם פיזי (למרות המגמה בשנים האחרונות לקרב בין קהילות), ואני הגשמתי את חלומו של כל חוקר, להפוך לזבוב על הקיר במקום כזה".
המחקר שביצע קנוניץ נעשה בשיטת Research by Design, מתודה לחקירה מדעית המנצלת את התובנות הייחודיות שהושגו באמצעות תכנון. "אמנם יש רצון, בשנים האחרונות, לשלב מטופלים כאלה בקהילה, אבל בתור מי שהיה עד למראות קשים, רציתי ליצור סט כלים איכותי עם עקרונות תכנון מתאימים", הוא מסביר. "שכאשר אדריכל מגיע למרחב קיצון כזה, יוכל לעבוד איתם". אדריכל הנוף מספר שבעוד שסביבות התכנון שנחשף אליהן היו, לצערו, ברמה נמוכה מאוד, הכלי התכנוני הפרוגרמתי שיצר מאפשר להבין את הסביבה טוב יותר. "בפועל מדובר בטעויות רבות וקשות, כמו אי נגישות פיזית, קוגניטיבית ויזואלית וחוסר חיבור בין הפנים לחוץ ולהיפך; גרמי מדרגות מסיביים, שגורמים למטופלים על תרופות להתגלגל בהם מדי יום. הרבה מראות קשים בגלל טעויות תכנון", הוא מוסיף. "אני מאמין שככל שנדע ליישם את העקרונות המנחים שיצרתי, נוכל למנוע מאנשים להגיע לנקודות קיצון שונות. אולי לא להבריא או לגרום להחלמה, אבל בהחלט לשנות ולהבריא את איכות החיים. הרי נכחתי מקרוב מה עושה להם טוב, ויש דברים קטנים, כמו לראות את מחזור החיים של צמחים, לשתול, לגדל, להשקות, לקטוף נענע, לשים בתה. אלה דברים שעוזרים לראות את ממד הזמן, להבין סדר וגבולות ולסייע לטפל בנושאי חרדה, דיכאון, ביטחון עצמי, ושאר התמודדויות בעולם התובעני שלנו".
הצלחת לעשות את זה במרחב המחקר?
"לצערי העמוק לא, התכנון שלי לא יצא לפועל בשל מגבלות תקציב. התחום הזה עבר כברת דרך, אבל לצערי הוא עדיין לא יוצר הדים או מקבל את החשיבות שראוי שיקבל כאן. זו בהחלט לא סתם גחמה, או 'רק' סביבה ירוקה ואסתטית, אלא הרבה מעבר לזה. אבל אני לא שוקע במרה שחורה. מאז הצלחתי לתכנן בהצלחה מחלקות סגורות במרכז לבריאות הנפש לב השרון, מחלקות הילדים במרכז לבריאות הנפש נס ציונה וגם בבתי חולים כלליים כמו לדוגמה מחלקת היולדות במרכז הרפואי הלל יפה, כניסה וחדר המיון במרכז הרפואי פורייה, גן החושים ע"ש לילי שרון בבית החולים לילדים ע"ש ספרא בתל השומר, פרוייקט הפרפר במרכז הרפואי שערי צדק, ואת בית הספר המכיל הראשון בארץ בחדרה. לפני כמה ימים חזרתי מכנס שאליו הוזמנתי באיטליה, שם ביקשו ממני להשתתף בצוות תכנון הצופה פני עתיד של מרחבים תרפויטים בעיר בארי. אני יודע שבסוף זה יגיע! וממשיך ללא הרף לערוך מחקרים ולהציע פרוייקטים הניזונים ממנת הידע שנצברה לאורך השנים במשרד. בסופו של דבר התועלות הן אדירות, ואלה דברים שנסמכים על מחקרים סביבתיים. הטבע למזלנו עוד כאן איתנו, לטובתנו, ואנחנו מוזמנים להשתמש במשאב האדיר הזה ולזמן בסיועו שלל אפשרויות לשיתוף, אחווה, גאווה עצמית. אדריכלות הנוף היא מקצוע מפואר עם הרבה מאוד עורקים ונימים שזורמים לתוך הלב הפועם של אורחות חיינו, אני מאמין שאדריכלות הנוף תוכל להיטיב בנושאים מגוונים ולחזק את כולנו פיזית ונפשית".
לאתר >>> חברת קו בנוף
בשיתוף חברת קו בנוף
