אח ואחות לא דיברו במשך קרוב לשלוש שנים בגלל בית שירשו מהוריהם. מה שהתחיל כמחלוקת על נכס נהפך בהדרגה לנתק משפחתי, רווי כעסים וחשד הדדי. כל אחד מהם היה משוכנע שהשני מנסה להוציא ממנו יותר ממה שמגיע לו. אולם בפועל המצב היה פשוט בהרבה: האח רצה למכור את חלקו בנכס, האחות ביקשה לרכוש אותו. עסקה שאמורה היתה להיסגר בשקט נתקעה בגלל פחד.
האחות סירבה להשלים את התשלום מחשש למיסוי כבד, האח סירב שהבית יישאר רשום על שמו בלי זכויות אמיתיות. שלוש שנים של קרע הסתיימו בשאלה אחת בחדר הגישור: "רגע, בדקתם כמה מס צריך לשלם?". הבדיקה העלתה שאין מס כלל, וברגע אחד המחלוקת התפוגגה.
המקרה הזה אינו חריג. עבור עורכת הדין והמגשרת מורן אלסאיג בני גישור אינו רק ניסיון להגיע להסכמות, אלא תהליך שמפרק פחדים והנחות שגויות. אין כאן הכרעה ואין פסק דין, אלא ניהול מחלוקת שמחזיר את השליטה לידיים של הצדדים. ההבדל בין גישור להליך משפטי, מבחינתה, אינו טכני אלא מהותי, במיוחד כשמדובר בכסף, בנכסים, בפירוק שותפויות עסקיות וביחסים שאמורים להימשך גם אחרי שההליך מסתיים.
מהו ההבדל המרכזי בין גישור להליך משפטי?
"בהליך משפטי אין לצדדים שליטה על התוצאה. הם מפקידים את המחלוקת בידי שופט, שמכריע לפי ראיות וטיעונים ולא לפי הצרכים האמיתיים שלהם. בגישור, השליטה נשארת אצלם. המגשר לא פוסק. הוא מכוון, ואם הוא מציע פתרון, כל צד יכול לומר לא".
השליטה שעליה מדברת עו"ד אלסאיג בני מתורגמת ישירות לכסף. הליכים משפטיים נוטים להתארך, לייצר אי ודאות ולשחוק משאבים. גישור, לעומת זאת, שואף לצמצם נזקים. "שני הצדדים מנצחים משום שהם בוחרים בתוצאה שהם יכולים לחיות איתה. בהליך משפטי שני הצדדים מפסידים", היא אומרת.
כל הליך גישור נפתח אצלה בפגישת היכרות עם הצדדים. היא מסבירה כיצד נראה ההליך, מה המשמעות של תהליך וולונטרי, ומבהירה שכל צד רשאי לעצור בכל שלב. הפגישה משמשת גם כסינון מכיוון שלא כל מחלוקת מתאימה לגישור.
אילו תנאים חייבים להתקיים כדי שגישור יצליח?
"שני צדדים שרוצים להגיע להסכמות. ההליך עובד רק כשיש רצון אמיתי לפתור".
אולם גם כשיש רצון, לפעמים יש בעיות. אלסאיג בני מספרת על בני זוג שהגיעו לגישור במסגרת הליך גירושין והצליחו להגיע להסכמות מהירות על משמורת ומזונות. בפגישה הבאה הודיע האב שהוא מוכן לשלם את הסכום שסוכם, אבל אינו מעוניין לראות את הילדים. האם הגיבה באדישות. כאן, לדבריה, נכנס התפקיד הגישורי במלואו.
"הבהרתי לאם את הפגיעה בטובת הילדים והראיתי לאב שיש לו מקום משמעותי בחייהם", היא אומרת, "במקביל נבדקה היכולת הכלכלית האמיתית שלו, סכום המזונות הותאם מחדש, ונחתם הסכם שניתן ליישום".
אחד החסמים הבולטים להצלחת גישור, לדבריה, הוא ליווי משפטי לוחמני שמתנהל מאחורי הקלעים. במילים אחרות, צד שמתייעץ עם עורך דין מגיע לחדר עם דרישות לא ריאליות. "זה מחמם את הצד השני ומקשה להוריד מהעץ. אין בעיה שכל צד יתייעץ עם עורך דין, אבל עדיף שזה יהיה עורך דין שמבין גם גישור", מסבירה עו"ד אלסאיג בני.
יש מצבים שבהם אין הסכמה מלאה ובכל זאת הגישור מצליח?
"בהחלט. היה מקרה שבו בני זוג הצליחו להגיע להסכמות כמעט על כל הנושאים, אבל נושא אחד פוצץ את התהליך - הכתובה. הסכום עמד על חצי מיליון שקל ולא היתה אפשרות לגשר עליו. סגרנו את שאר הסוגיות והעברנו להכרעת בית הדין רק את שאלת הכתובה. כך נחסכו הליך משפטי מלא, שנים של מאבק והוצאות כבדות".
"הצלחה בהליך גישור", מסכמת עו"ד אלסאיג בני, "אינה נמדדת במי צודק, אלא באיזה פתרון אפשר ליישם מחר בבוקר בלי לפרק הכל".
moranab.adv@gmail.com | www.law-family.co.il
בשיתוף עו"ד מורן אלסאיג בני
