שיפור רווחת בעלי חיים הוא תחום שזוכה בשנים האחרונות להתייחסות ועדיפות גבוהה, ונדון יותר ויותר. בישראל חיים בקרבתנו מעל ל-4 מיליון בעלי חיים שאינם חיות בר, חיות מעבדה או חיות בתעשיית המזון. יחד עם זאת, אנחנו עדיין לא קרובים לאופטימיזציה מבחינת אכיפת זכויות בעלי החיים ופעולות לטובת רווחתם ובריאותם.
לדברי ד"ר חיליק מרום, רופא ווטרינר ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית, "אנחנו נמצאים הרבה מאחור לעומת מדינות אחרות כגון מדינות צפון אירופה, קנדה, וחלק ממדינות ארה"ב, כשמדובר בהתממשקות שלנו, הציבור, לכלל בעלי החיים החולקים איתנו את חיינו בקהילה".
"הגישה והתפיסה החברתית של בעלי החיים במדינות אלו מתקדמת הרבה יותר, וחלקן הטמיעו שינויי חקיקה הקובעים שבעל חיים כישות, מפסיק להתקיים כ'קניין' בניגוד לעבר. בישראל, מבחינה משפטית בעל החיים עדיין נחשב לקניין".
מה המשמעות לכך?
"אם לדוגמה חיית מחמד (שהיא בת משפחה לכל דבר ועניין) נפצעת או נגנבת, הערך שלה על פי חוק, הוא ערכה הכספי", אומר ד"ר מרום, "כך למשל, אם גנבו לי כלב מעורב, שוויו יהיה פחות מהאייפד או האייפון החדש. זה אבסורד. יתרה מכך, אם אגיש תלונה למשטרה בנושא, התיק ככל הנראה ייסגר מחוסר עניין לציבור, מאחר ו'שווי' הכלב מתחת ל-2,000 שקלים".
"חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד-1994 קובע גם את תנאי הרווחה לבעלי החיים, ויש מספר שופטים בישראל ואף והיו כמה פסיקות נאורות בנושא שמדגישות את החוק ומגדירות בעצם שזכויות בעלי החיים המינימליות הן הזכות למימוש הרווחה שנקבעה ומפורטת להן בחוק. אולם מדינת ישראל עדיין מתנגדת להשתמש במילה 'זכויות' כשמדובר בחקיקה במקרים של פגיעה בבעלי חיים, וגורמי האכיפה אף הם לא פועלים להגנה על הזכויות האלו.
"אנחנו מצפים למעורבות גדולה יותר של גופי האכיפה הקיימים - משרד החקלאות ומשטרת ישראל, מאחר וברור שהמצב הקיים היום - לוקה בחסר".
כיצד ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית רואה את נושא רווחת בעלי החיים בקהילה?
"ההגדרה שהחלטנו לאמץ בארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית היא ההגדרה האמריקאית הקובעת שלא ניתן להתעלם מאינסוף הממשקים המשותפים בין בני האדם לבין מגוון בעלי החיים השונים בקהילה.
"כשאני מטייל עם הכלבה שלי בפארק הירקון לדוגמה, ואנחנו עוברים בסביבה שבה עברו לפני כן חתולים שאינם בבעלות, תנים, נוטריות, נמיות, ציפורים ועופות נודדים מסוגים שונים, כל מה שהם נושאים איתם הוא בעל פוטנציאל להגיע אליי הביתה, כך גם לבתי ספר ולגני ילדים.
"אם נסתכל על הקהילה, נאמץ עבורה את השיטה הנכונה של 'רפואה אחת – בריאות אחת – קהילה אחת', ונבנה ממשקים מתאימים בין הרפואה הווטרינרית הקלינית לרפואה ההומנית הקלינית (רפואת המשפחה), בין המחלקות השונות במשרד הבריאות והמחלקות הווטרינריות שעוסקות בבריאות הציבור, נוכל לייצר מטריה רחבה מאוד.
"מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות מלאה על בעלי החיים בקהילה ולהנגיש עבורם חיסונים, כגון: חיסוני כלבת וחיסונים נוספים לחיות הבר שמתממשקות איתנו, כמובן ללא עלות, ולטפל באופן אחראי ומיטבי בחיות בקהילה שאינן בבעלות (בעיקר חתולים). אם נספק להם פתרונות הולמים והומניים לוויסות ההתרבות, עיקורים, סירוסים, חיסונים, מחקר תומך, שירותי רפואה בחינם, ועוד, נזכה לסביבה יותר מותאמת למאה ה-21, גם מבחינת חינוך הציבור וחינוך הילדים שלנו לרווחה ולזכויות שיש לבעלי החיים בקהילה, גם מבחינת בריאות הציבור שלא ניתן להתעלם ממנה, אבל בעיקר מהאספקט הערכי והמוסרי שלנו כחברה כלפי החלשים ביותר בתוכה".
כיצד פועל ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית לקידום הנושא?
"אנחנו פועלים היום בוועדות הכנסת השונות במטרה להוות הגורם המייעץ המקצועי לבית המחוקקים. אנחנו סבורים שבמשך הרבה מאוד שנים המחוקק הסתמך רק על הגופים הממלכתיים וזה היה שגוי. יש מקום רחב יותר לחוות דעת מקצועיות שנסמכות על רפואה קלינית ולא רק על רפואה ממשלתית ציבורית".
למידע ופרטים נוספים: www.vets.org.il
icava@vets.org.il 054-3527414
בשיתוף איגוד הרופאים הווטרינרים לחיות הבית
