רילוקיישן לקנדה: הכלבים האבודים שמצאו בית
עשרה כלבים שגדלו בכלבייה העירונית בערד, הועלו על מטוס בנתב"ג בדרך לרילוקיישן בקנדה, במטרה למצוא עבורם בתים מאמצים חמים.
המבצע המיוחד התאפשר הודות לשת"פ בין השירות הווטרינרי העירוני, עמותת "תנו לחיות לחיות" והעמותה הקנדית Dog Tales Rescue"".
לאור הצלחת המבצע הושג סיכום להעביר בחודשים הקרובים מהכלבייה בערד לקנדה כעשרה כלבים נוספים.
כן בחצר שלי: תשתית יציבה ובטוחה לכלבים עזובים
בבית המחסה המרכזי של עמותת "תנו לחיות לחיות", נמצאים דרך קבע כ־200 כלבים חסרי בית שנאספו מהרחובות פצועים, חולים או נטושים, טופלו ושוקמו.
הכלבים הללו מעבירים את רוב זמנם בתאים, ומדי יום הם יוצאים לפרוק אנרגיה ולנשום אוויר בחצר ריצה.
בימים אלה מתכננת העמותה מיזם גדול, במסגרתו תוקם תשתית חדשה, יציבה ובטוחה, שתאפשר לכלבים לרוץ בחצר בבטחה.
עלויות הפרויקט גבוהות מאוד ומוערכות בכ־400 אלף שקל. לעמותה אין יכולת לממן זאת, והיא פונה לציבור הרחב בבקשה לסיוע במימון שיקום חצר הריצה.
משמש וקשת: הדיירים החדשים בכפר
רכיבת סוסים טיפולית וטיפול בעזרת סוסים הפכו בשנים האחרונות נפוצים מאוד לטיפול בנכויות ובמצבים רפואיים, גופנים ונפשיים שונים, כשהעדויות המשמעותיות ביותר שנמצאו בשיטת הטיפול הזאת נוגעות לשיפור בשווי משקל ויציבה, בעיקר אצל ילדים הלוקים בשיתוק מוחי.
אין עוררין כי ילדים באשר הם, עם או בלי אבחנות, חשים אושר רב על גב הסוס, ובהגיעם לגיל הבשלות המתאים, הם עשויים הודות לטיפול לרכוש מיומנויות של שליטה עצמית, התארגנות וקואורדינציה, שיתוף פעולה בקבוצה וכדומה.
בתוך כך, הצטרפו לאחרונה שני דיירים חדשים לכפר השיקומי "עדי נגב – נחל ערן" המופעל על ידי עמותת "עדי" המטפל בילדים ומבוגרים עם מוגבלויות מורכבות.
הכירו את משמש וקשת, שני הסוסים שהצטרפו לחווה הטיפולית הפועלת בכפר, במטרה לסייע לילדים בהתנסויות רגשיות, תקשורתיות, מוטוריות, תחושתיות ותעסוקתיות.
צוות החווה הנרגש קיבל את הסוסים בזרועות פתוחות ובאהבה רבה מתוך אמונה כי הם יתרמו להתפתחותם האישית של כל הנחוצים בעזרתם.
לך אל הנמלה, היא עשתה זאת קודם
המשורר האמריקאי הנרי דיוויד טורו כתב פעם כי "זה לא מספיק להיות עסוקים. גם הנמלים עסוקות. השאלה היא במה אנו עסוקים".
ואכן, הנטייה האנושית להשתמש לעיתים בדוגמאות מן העולם החי על מנת לרמוז על עליונותנו, אינה תמיד מוצלחת. העובדה היא שככל שאנו לומדים יותר על אורחות חייהם של בעלי החיים, וחרקים בפרט, אנו מגלים שיש לנו עוד הרבה מאוד מה ללמוד מהן.
כך לדוגמה כבר לפני מיליוני שנים חרקים השתמשו ברבים מחידושי החיים המודרניים, הנמלים עסקו בחקלאות, טיפחו משק חי, שזרו, תפרו ובנו גשרים. הצרעות הפיקו נייר מעץ ובנו ממנו קינים, נימפות של שפירית השתמשו בהנעה סילונית, טרמיטים נהנו ממערכות מיזוג אוויר, צרצרים ניגנו בכינור והיו אפילו זחלי זבובים ששלטו באקרובאטיקה.
ספר חדש בהוצאת כרמל - "חרקים עשו את זה קודם", שכתבו גרג' פולסון ואריק איטן ותרגם לעברית עידו כרמל בסיוע וייעוץ מדעי של ד"ר זוהר ינאי ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, מאגד למעלה מ-80 אנקדוטות על החלוציות הטכנולוגית של החרקים.
למי אכפת מהדוכיפת
מגוון מיני הציפורים בארץ הוא מהגבוהים בעולם ביחס לשטח המדינה. ישראל אף נחשבת לאחד ממוקדי נדידת הציפורים הגדולים והחשובים בעולם, כשמאות מיליוני בעלי כנף, מכ-300 מינים שונים, חולפים מעליה בעונות הנדידה.
אלא ש-14 מינים שקיננו בעבר בארץ נכחדו כמקננים ו-65 מינים מהמקננים נמצאים בסכנת הכחדה, מהם 21 מינים המוגדרים בדרגת סיכון מיידית כשהגורמים העיקריים לכך הם צמצום ופגיעה מתמשכת בבתי הגידול הטבעיים; העלמות מוחלטת של בתי גידול לחים; תמותת בעלי כנף מהרעלות, התחשמלות, התנגשות בכבלי חשמל, התנגשות בבניינים, וצייד.
בתוך כך, הגיעה עמותת "למען חיות הבר" להסכם עם ארגון מגדלי הדגים כי במידה וחקלאי יזהה ציפור פצועה בשטחו, הוא יתריע על כך לעמותה, ומחלץ מורשה מטעמה, המגובה בביטוח ובאישור רשמי של "רשות הטבע והגנים" ייצא לשטח לחלץ את הציפור הפצועה.
ממעמקי המצולות והנפש
בספרו של ד"ר ג'ונתן בלקומב, "מה דגים יודעים", הוא חושף את חייהם הסודיים של הדגים ומנפץ בזה אחר זה שלל מיתוסים, למשל שהם אדישים או שהם שוכחים הכל בחלוף שלוש שניות. הנתון המסקרן והמפתיע ביותר, הוא שגם חיות הים חשות כאב.
ואם בכאב עסקינן, זהו הזמן לספר כי במהלך צלילה שגרתית של צוללני פארק המצפה התת ימי באילת, הבחין אביב לוי, המנהל המדעי של הפארק, בצלופח מורנה שנלכד בקרס דייג המחובר לחוט עם קרסים נוספים.
הצלופח נאסף למצפה התת ימי, שם עבר בדיקה מקיפה ולאחר שהקרס חולץ מגופו היא הועבר להתאוששות. כשצבר כוחות, חזר לאכול והחלים, הושב הצלופח בחזרה למי הים האדום.
חצי פנסיון פלוס כלב
ברוב בתי המלון בארצות הברית אפשר ורצוי לצרף לבילוי גם את חיית המחמד. במלונות אלו לרוב מועסק "דוג סיטר", שתפקידו לקחת את כלביהם של האורחים לטיול בפארק הסמוך, בעת שהם משתכשכים להנאתם בבריכה.
בישראל, לעומת זאת, בעלי כלבים וחתולים מניחים מראש כי עליהם "למצוא סידור" לבן המשפחה הנוסף לקראת החופשה וכך בכל פעם שמעוניינים לצאת לנופש צצה השאלה: מה עושים עם הכלב או החתול? האם משאירים אותם לבד בבית ומשלמים למישהו שיפקח עליהם, שולחים אותו לפנסיון או מסתייעים בהורים או חברים.
רשת מלונות בראון היתה בין הראשונים בארץ לארח גם את חיות המחמד שלכם.
במלונות הרשת מקבלים בשמחה את בן המשפחה ההולך על ארבע, עד 9 קילו, בתיאום מראש ובימים אלו הנהלת הרשת אף שוקדת על פיתוח קיט אירוח ייעודי, שיכלול מלבד מיטה רכה ומפנקת גם קערות נאות למים ומזון ואפילו שקית חטיפים.
ידידו הטוב של הרווק
כל מי שמסתובב ברחבי העיר תל-אביב בוודאי הבחין שברחובותיה יש יותר בעלי חיים מאנשים.
בין אם נתקלתם באנשים עם שערות חתול על בגדיהם, או בכלבים המתהלכים בהתלהבות ליד בעליהם בשדרה.
סקר חדש שערכה אפליקציית ההיכרויות OkCupid חושף נתונים מרתקים על הקשר שבין רווקים ורווקות בישראל ובעלי חיים.
כך לדוגמה, לפי הסקר כ-81% מהישראלים מעידים שהם "אנשים של חיות מחמד" בזמן שרק 19% העידו כי "אינם מתחברים לחיות".
הנתון המפתיע ביותר שעלה מהסקר מצביע כי למעלה ממחצית מהרווקים הישראלים, 52% ליתר דיוק, העידו שהם "אוהבים לישון עם חיית המחמד שלהם".
למקרה שתהיתם אילו חיות מחמד רווקי ארצנו מעדיפים, שהרי נתוני OkCupid מלמדים כי 52% מהם הצהירו שהם אוהבים כלבים בעוד של-32% "לא משנה כלל אם מדובר בכלב או חתול, העיקר שיהיה בבית חבר על ארבע".
עוד מהסקר: מעבר לכך שכלב או חתול מספקים חברה בעלת ערך משמעותי לרווקים, מסתבר שבכוחם לשדרג את תמונת הפרופיל באפליקציית ההיכרויות. נתוני הסקר העלו כי 55% מהרווקים ורווקות הישראליים נמשכים לאנשים המצולמים בתמונת הפרופיל שלהם עם כלב.
יוזמה: רשות לאומית להגנת זכויות בעלי חיים
העמותות לזכויות בעלי החיים: "תנו לחיות לחיות" ו"אנימלס", משלבות זרועות ודורשות הקמת רשות לאומית להגנת בעלי החיים שתפעל תחת המשרד להגנת הסביבה.
מטרת הקמפיין במדובר היא לפעול להקמת רשות עצמאית ליישום ואכיפת חוק צער בעלי חיים, המצוי כעת בסמכות משרד החקלאות, הנגוע לשיטתן של העמותות בניגוד עניינים אינהרנטי.
הפתרון למצב הנוכחי טמון כאמור לשיטתן בהקמת רשות לאומית להגנה על בעלי חיים שתפעל תחת המשרד להגנת הסביבה. הרשות החדשה כך מציינים ראשי העמותות "תפעל באופן עצמאי וללא ניגוד עניינים, תגבש מדיניות סדורה בשיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים וברשויות – ותשקיע זמן ומשאבים בקידום חקיקה ובאכיפה".
כמו כן, מציינות העמותות כי המבנה המוצע להקמת הרשות לא ידרוש השקעה כספית גדולה, זאת משום שיסתמך על התקנים הקיימים שמוקצים כיום למשרד החקלאות.
בין הסוגיות הנחוצות לפעילות הרשות הייעודית מונות העמותות: טיפול ממוקד בחסמי עיקור וסירוס של כלבים, והרבעת כלבים, צמצום תופעת כלבים וחתולים משוטטים באמצעות תוכנית חומש, לכידה מוגברת, מבצעי עיקור וחיסון ואכיפת החקיקה המקדמת צמצום התרבות, הפסקת המשלוחים החיים של אלפי עגלים וטלאים המובלים ארצה לפיטום ושחיטה באוניות צפופות ומזוהמות, יצירת תוכנית פיקוח ואכיפה מובנית ומסודרת, הכוללת ביקורות תקופתיות קבועות, לרבות פעולות לתפיסת בעלי חיים המוחזקים בניגוד לחוק ונקיטת הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים נגד מפירי החוק וגיבוש תכני חינוך לחמלה והדדיות עם בעלי חיים, תוך פיקוח על רווחתם של ההולכים על ארבע.
