בעוד שהטבעונות והצמחונות עושות חיל בתעשיית המזון – הרי שתעשייה אחרת, הלא היא תעשיית הקוסמטיקה, עדיין לא השלימה באופן מוחלט את המהפך הזה.
חלופות לניסוי בבע"ח
זה עשרות שנים שיצרניות הקוסמטיקה ביצעו ניסויים בבע"ח כדי לבדוק את הרכיבים במוצריהן.
לשם ההמחשה ייצור של שמפו עלה בעבר בחייהם של עד 10,000 בע"ח, וכל רכיב חדש שנכנס לענף נוסה על כ-2,000-3,000 בע"ח, ולעיתים אף התבצעו ניסויים על גבי המוצר המוגמר בשני שלבים, על מכרסמים (אוגרים, חולדות, עכברים או ארנבות) ובחלקו השני של הניסוי – על יונקים (חתולים, כלבים, חזירים וקופים).
המאבק בניסויים בבעלי חיים הוכתר בהצלחה, כשבאיחוד האירופי הבינו כבר לפני כעשור שהניסויים הללו אינם נחוצים. בהתאמה, בשנת 2009 מכירת מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בע"ח הוצאה אל מחוץ לחוק במדינות המערב.
מיותר לציין כי הניסויים גורמים לבע"ח סבל רב. רובם כאמור מבוצעים במכרסמים קטנים כמבדקי רעילות ובדיקות המכונות "מבדקי גירוי", ע"י גילוח פרוותם והצמדת פלסטר ספוג בחומר הנבדק אל עורם, במטרה לבחון כיצד ישפיע החומר הזה על העור.
החלופות בתחום הקוסמטיקה המודרנית מתקדמות יותר. היום כבר ישנן תרביות תאים, שניתן לבדוק בהן רעילות של רכיבים. חלופה המורכבת מתרבית תאים רב-שכבתית נמצאה בניסויים שונים כבעלת יכולת טובה לחקות את אופן הספיגה של העור האנושי ותגובתו לרכיבים שונים לרבות כימיקלים.
"לוריאל החלה לעבוד על שחזור העור האנושי בתחילת שנות ה-80, עוד לפני שהרגולציה העולמית דרשה זאת, לא רק כדי ללמוד על המנגנונים הביולוגיים שלו, אלא גם לאור העובדה שזה בסופו של דבר מבטל את הצורך להשתמש בבע"ח כדי לבחון את הסבילות של בני אדם לרכיבים קוסמטיים ומוצרים מוגמרים", אומרת דניאלה פרוסקי שיאון, סמנכ"לית תקשורת תאגידית וקיימות בלוריאל ישראל.
"כתוצאה ממחקרי העומק שביצעה לוריאל היא הצליחה להפסיק את הניסויים בבע"ח בכל מוצריה המוגמרים כבר בשנת 1989. שיטת EpiSkin המשמשת כיום באופן שגרתי לבדיקת הסבילות של מוצרנו ומחויבותנו לפיתוח שיטות חלופיות נותרה איתנה", היא אומרת.
ואכן, שיטה חלופית זו מעניינת במיוחד את תוכנית REACH (רישום, הערכה ואישור של כימיקלים) שבכוונתה להעריך את פוטנציאל הגירוי בעור של כ-10,000 חומרים. על פי ECVAM, (המרכז האירופאי לאישור שיטות חלופיות) בדיקות המבוצעות ב-EpiSkin נחשבות לאמינות ומדויקות בניבוי פוטנציאל הגירוי בעור של חומרים כימיים, ולכן בכוחן להחליף באופן מלא את הניסויים בבע"ח.
"אין כל צורך ממשי לבצע ניסויים בבע"ח לשם פיתוח מוצרי טיפוח", פוסקת שרונה רומנו לזר – מנכ"ל חברת אורגניקזון ומייסדת המותג ecoLove. "היום יש כבר כ"כ הרבה ידע מצטבר וטכנולוגיות מתקדמות, כדי לוודא שהמוצרים יהיו איכותיים ובטוחים לשימוש".
תיקון קוסמטי
עם זאת, יצרניות בענף עדיין אינן נמנעות משימוש אבסולוטי בחומרי גלם מהחי בחלק ניכר מתכשיריהן.
תוספות שמקורן ברקמות שונות של בעלי חיים – כיכבו בעבר כלהיטים התורניים ומרכיבי פלאים של תעשיית הקוסמטיקה. כך למשל מוצרי טיפוח המבוססים על קולגן הפכו לשלאגר כנגד כל מגמה טבעונית בעולם המערבי, בעיקר משום שטרם נמצאה הדרך האולטימטיבית להפיק קולגן באיכות טובה בצורה סינתטית.
הקולגן הנחשב לאחד המרכיבים השכיחים בתעשייה, מופק עדיין מרקמת חיבור של בקר או חזירים.
עם זאת, כבר לפני 17 שנה הוצג לשוק הרפואה, חלבון קולגן שהופק מצמחי טבק מהונדסים, והיום כבר מנצל הענף גם קולגן טבעוני העשוי מחלבונים כמו אפונה, סויה, שמן שקדים ואורז וישנו קולגן שמקורו בתמציות צמחים ייחודיות הדומות בהרכבן לקולגן הטבעוני.
לקולגן מהצומח מספר יתרונות על אחיו מהצורח. היתרון המרכזי טמון ביכולתו לספק בטיחות משופרת, שכן קולגן מהחי עשוי להיות מופק מחיה שלקתה במחלה או נגיף .
יתרון נוסף - קולגן צמחי אינו מעורר תגובה חיסונית משום שהוא מורכב ממולקולות טהורות והומוגניות שמצליחות לגרום לתאי העור להשתמש בקולגן כפיגום ולצמוח עליהם בקצב מהיר הרבה יותר מקצב הריבוי של תאים שצמחו על קולגן מהחי.
המותגecoLove למשל מציע מוצרי טיפוח אלטרנטיביים לשיער שעבר החלקה המבוססים קומפלקס של חמאת שיאה, שמן ארגן ושמן מקדמיה שלטענת היצרנית "מזין את השיער ומספק מענה ללא צורך בקולגן מן החי", זאת ביחס למרבית המוצרים בקטגוריה שעדיין מכילים קולגן מהחי.
רכיב נוסף שהצליח לעורר לאחרונה את חמתם של שוחרי בע"ח הוא ריר חלזונות, השכיח בקוסמטיקה האסייתית.
עדויות להשפעות המיטיבות של הריר על העור קיימות כבר מימיי יוון ההלניסטית, אך דרמטולוגים שרואיינו בנושא הביעו את הסתייגותם לגבי יעילותו, נתון שלא פגם מתברר במכירות השיא של מוצרי K קוסמטיקה מבוססי ריר חלזונות, הזוכים למוניטין כמחוללי פלאים בתחום האנטי־אייג'ינג והפצעונים.
בשנות הארבעים היתה זאת הפלצנטה (הופקה מאיברי כבשים) שהוכתרה ככוכב העולה של הענף. היצרניות טענו בשעתו שההורמונים הרבים שמקורם ברקמה הזאת, יתרמו להתחדשות העור, להאצת בנייה של תאים וליצירת סיבים בריאים וחזקים.
מהסיבה הזאת דרש מנהל הבריאות והמזון האמריקאי (FDA ) מהיצרניות ששילבו שליה בתמרוקיהן, להגדירן כתרופה וכפועל יוצא – הן נדרשו להוכיח את יעילות התכשירים בטיפול בקמטים כמו גם להציג הוכחות לפעולתם המיטיבה של ההורמונים. מיותר לציין כי לא ניתן היה להוכיח שתכשירי השליה אכן פועלים.
גם הצרמידים המככבים כסייענים בשמירה על לחות העור ובמניעת בריחת הנוזלים ממנו, הופקו בעבר מרקמת עצב ומוח של בע"ח. היום כבר מצאה התעשייה דרכים אלגנטיות יותר לייצר אותם באופן סינתטי מצמחים.
רכיבים נוספים מן החי שעדיין מככבים במוצרי הטיפוח והיופי כוללים דבש, פרופוליס, שעווה (מופק מתנובת דבורים) לנולין )שומן מצמר כבשים), סקוואלן (שמן מכבד של כרישים), קרמין (מופק מכנימות), ג'לטין (מופק מגידים, עצמות ועור), אלנטואין (שתן פרות), אמברגריס (מופק ממעי לווייתנים) אבקת צדפות וחומצה היאלורונית (מופקת על ידי בקטריות שונות שנוצרות בהתססה של חומרים מן החי).
הלנולין שכיח בתכשירי שפתיים ומוצרים לשיער, נתון מאתגר במיוחד עבור צמחונים. הגליצרין מופק לרוב משומן מן החי ונמצא בשימוש נפוץ במגוון רחב של תכשירים וביניהם: סבונים, מוצרי שיער, איפור ומוצרי לחות. גליצרין מהחי נחשב זול לייצור, ואם לא נכתב במפורש על התכשיר שמקורו מהצומח, יש סיכוי גדול שלא מדובר בגליצרין טבעוני.
היום כאמור התעשייה עוברת בהדרגה לשימוש בגרסאות סינתטיות ואחרות. כך למשל כבר פותח לנולין על בסיס שמנים צמחיים (זית, קוקוס) או חמאות (שיאה, קוקוס). גם לגליצרין נמצאו חלופות צמחיות שמקורן בסויה, בקוקוס או בשמן דקל. את הפרופוליס החליפו צמחים עם תכונות חיטוי דומות, אבקת הצדפות הומרה בחימר וולקני ואפילו הפרוטאין, הקזאין (חלבון מחלב פרות) והקרטין (מופק משיער וקרניים של בע"ח) הוחלפו בסויה ושמן שקדים.
מומחים לשימור כרישים ציינו בראיון ל"סקיי ניוז" הבריטית כי להערכתם נהרגים כ-3 מיליון כרישים בשנה לצורך הפקת סקוואלן. זהו שמן טבעי המיוצר בכבד של כרישים ומשמש כלחותן קוסמטי.
לפי הדיווח, עבור ייצור טון אחד של סקוואלן דרושים כ-3,000 כרישים. אי לכך, יש מי שבוחרים כחלופה את השימוש ברכיב מלאכותי הממלא תפקיד זהה ומקורו בקני סוכר, ויש מתברר גם סקוואלן המופק מזיתים או נבטי חיטה.
בלוריאל מציינים כי במסגרת תוכנית "למען העתיד", היא מפחיתה לאורך השנים את השימוש ברכיבים שמקורם מהחי באמצעות מדעים ירוקים. לחברה יש יעד שאפתני בנושא לפיו עד שנת 2030% כ-95 מסך המרכיבים בפורמולות של מוצריה יהיו מבוססים על רכיבים ביולוגיים, שמקורם ממינרלים המצויים בשפע או מתהליכים מעגליים - כלומר, לא ממקור מן החי.
חברות רבות נוטות היום להדגיש על מוצריהן את אחוז הרכיבים הטבעוניים מסך הפורמולה הכללית. כך לדוגמא מוצרי סדרת seedology של ג'ייד המכילים 92% רכיבים ממקור טבעי ושמן הגוף Huile Prodigieuse של נוקס שכל כולו טבעי.
משהו פה מסריח!
ענף הקוסמטיקה צועד בשני אפיקים מנוגדים. מחד הוא מכתיר "רכיבי פלא" אקזוטיים חדשים השכם והערב: שמן סוסים, ארס נחשים ודבורים, כרבולות תרנגולים וחלב חמורים. מאידך, נדמה כי היצרניות בוחרות לשלב במוצריהן יותר חלופות צמחיות או סינתטיות לרכיבים שהופקו בעבר מהחי.
תעשיית הבישום היא עדות חיה לשינוי הזה. המושק, רכיב מפתח מרכזי בתעשיית הבישום הופק מִקַּדְמַת דְּנָא מבלוטה זעירה הממוקמת בסמוך לאיברי הרבייה של האיל ההררי. אותו נוזל חום שמפיק הזכר בתקופת הייחום, מצוי גם אצל עכבר המושק, צב המושק של דרום אמריקה, ברווז המושק האוסטרלי, כבש המושק הארקטי ואפילו אצל חיפושית המושק ממשפחת היקרוניתיים – מכולם ייצרה התעשייה ניחוח מובחן מאד.
לשם ההמחשה - כדי לזקק גרם אחד של נוזל משובח שכזה, נדרשה התעשייה לכ–40 איילים, ולכן לא מן הנמנע שהיו שתרו אחר חלופה טבעונית וידידותיות לסביבה. והמאמץ השתלם, נמצאה הדרך לסנתז באופן מלאכותי את הניחוח הנשגב גם מבלי לפגוע בבע"ח.
גם מבלוטותיו של הסיבט, יצור דמוי חתול ממשפחת הגחניים ייצרו בעבר ניחוח דמוי מושק.
מאבקיהם של הארגונים שוחרי החיות ודרישתם להפסיק את השימוש בהפרשותיו של החתול צלחו והשימוש בזבד הסיבט ה"אורגני" נאסר, למורת רוחם של חובבי הבושם שאנל 5.
לווייתני זרע (ראשתן גדול – ראש) הם מקור לשני רכיבים קוסמטיים מרכזיים. הראשון - Cetyl alcohol המופק מהשומן שלו ומככב כמרכך בקרמים, במרככי ומוצרי שיער (היום כבר יש חלופה צמחית) והשני – "ענבר אפור" המוכר בשמו אמברגריז, הנחשב לחומר גלם יוקרתי.
רכיב זה נוצר באופן טבעי במערכת העיכול של הראשתן. זהו חומר חלקלק שצבעו אפרפר דמוי שעווה המופרש מכיס המרה ומסייע ללוויתן בעיכול מזונו העיקרי - דיונונים.
הראשתן פולט אותו החוצה מגופו מהדלת האחורית שלו והגושים שנראים כמו אבנים, נפלטים אל החוף. בצורתו הטרייה ריחו של הגוש הזה אינו נעים במיוחד והוא חסר ערך קוסמטי, אולם הקסם האמיתי מתרחש ככל שהגוש מקבל יותר זמן חשיפה לאוויר ולשמש, מתכסה בשכבת מלח ומינרלים ועובר שלל תהליכים כימיים מרגשים המשנים את ניחוחו לארומה מתקתקה וחושנית, עד שהוא מצא עצמו לכוד בתווי הבושם של "אקווה די ג'יו".
לרגל 25 שנים להוצאתו של הבושם האייקוני "אקווה די ג'יו" , בחרו בג'ורג'יו ארמני, מותג שחרט על דגלו את נושא הקיימות, להשיק הומאז' לבושם הוותיק, אלא שהפעם הוא הכיל מרכיבים ממקורות בר-קיימא טבעיים. במותג סטפן הומברט לוקאס (אסנס פרפיום) אף השכילו לשלב בבושם Mortal Skin אמברגריז שפותח בתנאי מעבדה מחומרים סינתטיים.
המגמה הזאת הולכת וגדלה. היום כבר מספר מותגים פועלים ליצירת בשמים ידידותיים וטבעיים. דוגמאות מוחשיות לכך הןNaturelle ROSE של קלואה, בשמי המותג Neo Cologne (אפריל), בשמי מותג הלנז'רי לה פרלה (המשביר לצרכן) ו-FAME של פאקו רבאן (דיוטי פרי) העשויים מרכיבים ממקור טבעי.
מניקור עם מצפון אקולוגי
גם יצרניות מובילות בתחום הציפורניים כבר החלו ליישר קו עם הדרישות האקולוגיות והציגו לק אקולוגי יותר, כזה שלא נוסה על בע"ח ומפחית למינימום שימוש ברכיבים מן החי.
במסגרת השינוי הופחת משמעותית השימוש בגואנין, המופק על ידי גירוד קשקשי דגים ומספק מרקם נוצץ ופנינתי לתרחיף הלק (שכיח גם במוצרי איפור), בלכה (שלאק) - חומר דמוי שרף המופק מקטילתם של אלפי חרקים ובקרמין (מופק מכינמות) המספק ללקים כמו גם לליפסטיקים ולסמקים את צבעם האדום.
בנוסף, המותגים המרכזיים בענף דואגים להדגיש במפורש את מספר החומרים המזיקים שנגרעו מהתרכובת של הלק ) למשל free 8" " מציין ששמונה חומרים מסוכנים נשארו מחוץ לתרחיף) וגם מדגישים שהנוזל אינו מכיל רכיבים מהחי.
אז מה יעשה בכל זאת מי שחפץ לצרוך קוסמטיקה "נקייה"?
נכון להיום עדיין מדובר במשימה מורכבת. לצרכן קשה להבחין בין מוצר שנוסה על בע"ח לבין מוצר "מוסרי", שבפיתוחו לא נעשה שימוש בניסויים שכאלה או /ו הוא אינו מכיל רכיבים שמקורם מהחי.
עם זאת, בבואכם לרכוש תמרוק חפשו עליו את סמלי ה-PETA (אמריקה) ו-CCIC (אירופה) כמו גם את "הארנב המנתר" (leaping bunny), ואת הכיתוב של ארגון Cruelty Free ("נטול אכזריות").
יודגש, סמל הארנב אומנם מעיד שמדובר במוצרים שלא נעשו בפיתוחם ניסויים בבעלי חיים, משום שהאופן שבו החברות מקבלות אותו ברור ומסודר ורק הארגון הבינלאומי Coalition for Consumer Information in Cosmetic (CCIC), הפועל בקנדה, בארה"ב ובמדינות האיחוד האירופי, קובע את הקריטריונים לשימוש בו והוא היחיד שנותן את הזכות להטביע אותו על התכשירים.
עם זאת בשוק תמצאו סמלים שונים של ארנבים - בתנוחות ובגדלים שונים, ולכן חשוב לציין כי רק הארנב של ה-CCIC מפוקח! בנוסף, כשמדובר במוצרי קוסמטיקה שהוגדרו מראש כ-vegan friendly או/ו נושאים תו מטעם העמותה (למשל סדרת GREEN LAB 23 של חוה זינגבוים), אתם יכולים להיות בטוחים שהם אינם מכילים רכיבים מהחי ולא נוסו על בע"ח (למשל: Olive & Babassu של ללין, חמאת שיאה של ל'אוקסיטן, מוצרי המותג של מיכל לוין, המותג אינואה באתר OH!Glow וקרם לחות סופר פוד של שוורץ באתר דיל קוסמטיקס) או להסתייע במותגים שבחרו כאמור להדגיש על גבי האריזות את סך הרכיבים הטבעיים בתכשיר.
