"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", אמר מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, ערכים המשתקפים בצורה הרמונית בעיר אשקלון, שבשנים האחרונות פועלת למען שימור ההיסטוריה בשילוב תנופת הבנייה, ועידוד החדשנות והקדמה. בזכות השקעה עצומה שהקצתה העירייה לנושא, עוברת אשקלון תהליך במסגרתו כל ממצא או אתר עוברים שימור ושחזור, במטרה להפוך אותם ליעדים תיירותיים עבור תושבי העיר, אזרחי המדינה ותיירים.
"העיר אשקלון המבוססת גם על העבר החשוב והמשמעותי שלה, משקפת את ההיסטוריה של ארץ ישראל, ומכאן הגיע הרעיון שהפך ליעד - שימור האתרים ההיסטוריים והפיכתם לנגישים, זמינים ותיירותיים", אומרת סגנית ראש העיר מיריי אלטיט, הממונה על התחום ויו"ר הוועדה לשימור אתרים היסטוריים, שמוסיפה: "אשקלון מרגשת במורשת התרבותית המפוארת שלה ויש להנחילה לתושבים. מדובר במהפכה שאנחנו מובילים בשנים האחרונות בתחום, כמנוף ערכי, חינוכי, קהילתי, כלכלי וכמובן תיירותי. העירייה פועלת רבות לקידום חשיפת הממצאים והנכחתם במרחב הציבורי, בעזרתם אנחנו מעצבים הלכה למעשה את המחר באשקלון, תוך הסתכלות מתמדת אל העבר ואל היסודות העשירים של העיר. הפעילות שאנחנו מקדמים בעירייה תבוא לידי ביטוי גם באמצעים דיגיטליים ותהפוך לחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים באשקלון, גם ברמה הארצית. מדובר במהפכה של ממש ולפי מה שאנו רואים, גם התושבים צמאים לכל פיסת מידע והיסטוריה".
הפעילות כרוכה לדבריה של אלטיט בהשקעה גדולה מאוד של משאבים, עם דגש על זמן וכסף ויחד עם זאת, מדובר לטענתה בערך עליון וחשוב לעיר ולמדינה: "אחד העוגנים של התהליך הוא שיתופי הפעולה עם גורמים נוספים, כדוגמת רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ומשרד החינוך, שמאפשרים לנו לאתר את הממצאים ולהנגיש אותם לקהל הרחב. אשקלון מתהדרת במיזמים חדשים רבים ויחד עם זאת, העבר של העיר הוא הנשמה שלה, ועדות לכל מה שהיא מסמלת, ולכך חשוב לתת את הכבוד הראוי. החיבור של העבר, ההווה והעתיד בא לידי ביטוי בסידור כל אתר מבחינת הנראות וההנגשה, והפיכתו לאטרקציה תיירותית גם בהיבט של חינוך ולמידה".
שיעור בהיסטוריה
ראשיתה של העיר אשקלון בתקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה), לפני כ- 10,000 שנים. שרידים מאותה תקופה נמצאו במרינה של אשקלון שהפכה לשוקקת חיים ופורחת", לדברי ארכיאולוג רשות העתיקות, סער גנור, שמוסיף, אשקלון ידועה במיקומה האסטרטגי כשער הדרומי של ארץ ישראל. עיקר היישוב באשקלון מתרכז בשטח התל, הנמצא בדרומה של העיר המודרנית שהוקמה כבר בתקופה הכנענית כעיר מרכזית, לפני כ-3,800 שנים. סביב התל נבנו ביצורים מסיביים שכללו סוללות עפר אדירות שהקיפו כ-600 דונם ויצרו את צורתו כחצי עיגול ביבשה הפונה אל הים. באשקלון היה נמל פתוח שממנו יוצאו ונכנסו סחורות, וכך שרידי עוגנים וממצאים נוספים נחשפים מידי שנה ברצועת החוף. גם ביבשה נחשפים גילויים מסעירים המלמדים על עושרה של העיר לאורך התקופות. ידוע שמאשקלון יצאו לכל העולם הקדום שלושה דברים מרכזיים: בצלי שאלוט, כופר (חינה) ויין".
מקור שמה של העיר ככל הנראה מגיע מהמילה שקל, מעצם היותה עיר מסחר הומייה, דרכה עברו סחורות ומוצרי יוקרה.
אוצרות מתחת לאף
כעיר מתפתחת, מתמודדת אשקלון עם האיזון בין שימור לפיתוח, מאחר וחלקים רבים ממנה מוכרזים כאתר עתיקות. לכן, בכל מקום לפני בינוי ופיתוח נעשות פעולות מקדימות של חפירה, תיעוד וחשיפת הממצאים על ידי רשות העתיקות. בתום פעולות החשיפה מתקיימים דיונים באשר למה שנמצא ומתקבלות החלטות ולא פעם תוכניות בינוי משתנות, על מנת לשמר ממצאים ייחודיים במרחב הציבורי.
לדברי אלטיט, "באשקלון יש ממצאים מרהיבים שלא היו מביישים אף מדינה אחרת. אנו עושים מאמצים להנגיש את עברה המפואר של העיר לתושביה ולכלל תושבי מדינת ישראל. רק עתה אנחנו משלימים מספר פרויקטים אדירים שייפתחו לקהל הרחב, כדוגמת עיר היין (אחוזת המיל השלישי) מהתקופה הרומית והביזנטית, שנחשפה בעבר ובה גיתות, בתי בד, בית מרחץ, בריכות לגידול דגים, כבשנים לייצור קנקני יין ועוד. עיר היין מהווה חלק מפארק עצום שייפתח עבור הקהל הרחב. בנוסף סיימנו תהליך של שימור ושיקום רצפת פסיפס מעוטרת ובה כתובות מלפני כ-1,500 שנים עם עיטורים גיאומטריים מרהיבים ושריגי גפן היוצרים מדליונים - ממצא נדיר שיונגש תוך זמן קצר לציבור. זאת בנוסף לארונות קבורה מעוטרים משיש, בהם יש סצנות מהמיתולוגיה המוצבים בחצר הסרקופגים במרכז שכונת אפרידר, ממצא מדהים שכדוגמתו אולי יש רק בלובר בפריז.
"בימים אלו אנו נערכים לשיפוץ רחב היקף של המקום, שיהפוך למתחם מוזיאלי וייפתח לקהל הרחב. בשדרות קדש הקמנו גן ארכיאולוגי ובו מוצגים ממצאים משיש שנמצאו בעיר מהתקופות הרומית והביזנטית, כדוגמת עמודים, רצפת פסיפס, כותרות, עוגנים, סרקופגים מעוטרים ועוד".
כיצד תושבי העיר מגיבים לממצאים ההיסטוריים?
"יש הרגשה שהתושבים היו צמאים לממצאים ולערך המוסף של התהליך לשימור האתרים ואיתור פיסות של היסטוריה המעידה על עברה של העיר. עדות לכך היא תגובות מקצה לקצה שאנו מקבלים בכל פלטפורמה שבה אנו חושפים את התהליך והממצאים, בין אם בדיגיטל, בעיתונות המקומית, באמצעות חוברות שמציגות את הנושא ובפלטפורמות נוספות. כך הפך הנושא למרכזי, והאתרים עצמם לאטרקציות מעניינות גם בעבור אנשים המגיעים מחוץ לאשקלון. לתושבי העיר יש תחושה של גאווה, ורצון להכיר לעומק את ההיסטוריה של העיר, ברמה המקומית והלאומית, ורבים גם שואלים אותנו בערוצים השונים מתי יוכלו לבקר, מתי האתרים ההיסטוריים יהיו מוכנים? ואיך הם עצמם יכולים לקחת חלק".
כיצד אתם בוחרים את האתרים לשימור?
"באשקלון נערכות חפירות ארכיאולוגיות מידי שנה בהן נחשפים ממצאים שחלקם נשמרים ונפתחים לקהל ויוצרים חיבור בין עבר, הווה ועתיד. דוגמה לשילוב הזה הוא ממצא חשוב שגילינו בקרבת בית ספר אגמים. לאחר חשיבה משותפת עם רשות העתיקות, החלטנו שלא לבנות את כל השטח, אלא להקצות לשימור אזור מסוים בתוך בית הספר, שיצור חיבור בין ההיסטוריה, למקום עצמו ולדור העתיד, וזו דוגמה אחת מיני רבות", מסבירה אלטיט. "בקרבת כל שכונה בעיר ישנו אתר ארכיאולוגי או היסטורי שפותח עבור התושבים ויוצר זיקה ערכית, תרבותית וקשר אל העבר הקרוב והרחוק".
לדברי אלטיט, חלק בלתי נפרד מעבודות השימור כולל גם מענה דיגיטלי לטווח רחב של גילים, מהדור הצעיר ועד הגיל השלישי. "בנוסף לכניסה נעימה ומנוגשת לכל אתר, תשולב גם פעילות אינטראקטיבית בסגנון 'חפש את המטמון', המְחָזות, הצגות וידע מעניין שיוצג גם באתר העירייה. זאת בנוסף להצבת ספסלים ויצירת פינות מוצלות לרווחת המבקרים, כולל תלמידים שיגיעו לאזור ויזכו ללמידה חווייתית סביב הסיפור ההיסטורי של העיר, והאתר המסוים".
בחול המועד סוכות (11-12.10.22) תקיים העירייה בשיתוף רשות העתיקות והמועצה לשימור, פסטיבל 'מסע בזמן' במסגרתו יתקיימו במגוון אתרים ארכיאולוגיים ברחבי העיר הדרכות, סדנאות מותאמות כגון יצירת פסיפס, סיורים מודרכים או קולינריים, בתים פתוחים ועוד". הכניסה לפסטיבל תהיה חופשית והקהל הרחב מוזמן ליהנות מהאוצרות הארכיאולוגיים שמציעה העיר אשקלון.
בשיתוף עיריית אשקלון
