העיר אשקלון, שיזמים ומשקיעים רבים מתפעלים מזוהרה החיצוני כאחת הערים היפות והמטופחות בארץ, עוברת בשנים האחרונות שינוי משמעותי בתפישתה את חיי התרבות, הפנאי והקהילה.
השינוי מורגש היטב בשנים האחרונות כחלק מתפיסה שמקדמת העירייה והעומד בראשה, המעודדת מתן הזדמנויות שוות בתחום התרבות לכל הקהילות, המגזרים והגילים שחיים בעיר. התפיסה מיושמת בהצלחה על ידי אגף תרבות נוער וספורט בעיריית אשקלון, אותו מנהלת דפנה עמירה-ביטון.
עמירה-ביטון, תושבת אשקלון, מציינת שפע של מיזמי תרבות עירוניים שאפשר רק לקנא בו. לדבריה, "מרבית הפרויקטים באגף הם מחוללי מפנה בעיר. הם מחזקים את מעמדה של אשקלון וממצבים אותה בשורה הראשונה של הערים הגדולות והמפותחות בארץ. חיי התרבות והפנאי בעיר הפכו לשם דבר וכוללים עשייה מגוונת שמביאה לידי ביטוי את הרב-תרבותיות המקומית בעיר, עם רפרטואר עשיר המקרב תרבויות, מסורות, פולקלור ולשונות בכל הסגנונות האומנותיים".
ואכן, האוכלוסייה שהגיעה לעיר החל משנת 1949 ואילך, הייתה מראשיתה הטרוגנית מאד. החל בעולים מארצות רומניה ופולין דרך עולים מדרום אפריקה ודרום אמריקה וכן עולים מחבר העמים ואתיופיה, נתון שהשפיע באופן ישיר על עולמה התרבותי והפך אותה לסמל לתרבות קהילתית וגיוון חברתי.
אירועי התרבות בעיר, בין אם מדובר באירועים להמונים כמו אירועי הקיץ המגוונים, או בין אם מדובר בעלייתן של הפקות מקור ייעודיות ותערוכות אומנים קבועות ומשתנות, משקפים תהליכים אסטרטגיים קצרי טווח וארוכי טווח, שתכליתם משותפת והיא – "פיתוח ומתן מענים תרבותיים וקהילתיים המותאמים לקבוצות ואוכלוסיות ספציפיות בעיר, למשל נוער מנותק / בסיכון, נוער בכלל ונוער חזק, מגזר חרדי, עולים חדשים, קשישים, נשים, חיילים משוחררים, וקבוצות חלשות או חזקות מבחינה סוציו אקונומית".
מוקד תרבותי מוביל
ואכן אשקלון מספקת הזדמנויות מגוונות בתחומי התרבות ומשמשת בית לאמנים מקומיים פורצי דרך ומקוריים שגדלו וצמחו בעיר. מספיק מבט חטוף להיכל התרבות המפואר, שההצגות והמופעים בו מושכים אלפי מנויים נלהבים, למוזיאון החאן שמקיים תערוכות אומנות, ציור, פיסול ויצירה מעוררות השראה, לבתים הפתוחים של אומנים מקומיים המציעים הצצה לאמנות המוזאיקה, הפסיפס, הקרמיקה והפיסול, לטיילת אשקלון שהופכת מידי שנה למוקד מרכזי לקיום אירועים עם מיטב הכוכבים בישראל, האמפי-פארק בגן הלאומי שהתחדש לאחרונה ומכיל כ-10,000 מקומות ישיבה לפסטיבלי מוזיקה גדולים, לטיילת צפניה ששוקקת חיים מידי יום חמישי, כדי להבין איך הפכה אשקלון למוקד תרבות מוביל לתושבים ולמבקרים.
"המטרה שלנו היא להרחיב את מעגל הצרכנים בכל תחומי התרבות בעיר ולתת ביטוי אמיתי לפעילות התרבותית המקומית", מוסיפה עמירה-ביטון.
תוכלי לתת דוגמאות?
"בוודאי. למשל תיאטרון 'סיקרא' אשקלון, שנקרא על שם הדיו ששימש לכתיבה ולצביעה ובנוי כולו משחקנים מקצועיים תושבי העיר, שסיימו בית ספר למשחק. תיאטרון זה פועל באמצעות אגף התרבות. בעבר הוא פעל כתיאטרון העירוני של העיר ("קדם" לשעבר) אולם היה סגור שמונה שנים ולאחרונה הושק מחדש כתיאטרון מקצועי ובית לאמני אשקלון ובו מועלות הפקות גדולות ומקוריות לכל המשפחה".
דוגמה נוספת שמספקת עמירה-ביטון היא התזמורת הקאמרית אשקלון. זו אומנם הוקמה ב-2004, אך נסגרה ורק לאחרונה חידשה פעילותה תחת שם חדש - התזמורת הקאמרית החדשה "חופים".
"במתכונתה החדשה הרחיבה התזמורת את תמהיל הרפטואר שלה ומעתה היא כבר אינה מוסד מוזיקלי עם סגנון מובחן. היא מתפתחת יותר וחוצה גבולות חברתיים, תרבותיים וערכיים, מחברת בין מזרח למערב ונותנת ביטוי גם ליצירות אנדולוסיות".
ואיך אתם פועלים לקידום התרבות מקומית?
"אנחנו עושים הרבה פעולות בקהילה, יוצאים לשכונות ועושים העצמה של מנהיגות קהילתית מתוך העיר, וגם פועלים בתחום המוזיקה, האומנות והתרבות המקומית. אשקלון קיבלה תנופה תרבותית משמעותית הודות לחיבור שלה לתושביה, הן בהפעלת מרכזים קהילתיים הפזורים ברחבי העיר, וגם מתוך הנכונות של העירייה לפעול להעצמת האומנים המקומיים באירועי מוסדות התרבות העירוניים.
דוגמה מופלאה לכך היא תיאטרון 'פאזל', המשלב בין ילדים עם צרכים מיוחדים לילדים נורמטיביים. זה מיזם המבקש לגשר על הפחדים והבורות, על הדעות הקדומות ולפעול לשינוי חברתי וכולל הורים, אחים, סבים, סבתות וקרובי משפחה של ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים".
אילו קהלים נוספים בעיר זוכים להתייחסות?
"צעירים, למשל. בתיאטרון העירוני, שאותו מובילה חני אלימלך עם רקורד של 25 שנות עשייה תרבותית בעיר, מוצגת כבר תשע שנים ברציפות ההצגה 'צו גיוס' שנולדה מתוך צורך לעודד בני נוער לגיוס ולתת להם נגיעה לחשיבות השירות בצה"ל. ההצגה הוצגה לכלל תלמידי י"א-י"ב בתיכונים ברחבי העיר וחשוב להדגיש שכל הצוות בה מורכב מתושבי אשקלון".
שובו של פסטיבל בריזה
הקיץ התחדש בגן הלאומי בעיר גם פסטיבל "בריזה", שבאוגוסט השנה ציין 31 שנה להיווסדו. הפסטיבל, שחדל להתקיים בשמונה השנים האחרונות, חידש את ימי הזוהר שלו והוכתר כהצלחה מסחררת, עם עשרות אלפים מתושבי אשקלון והסביבה, שנהנו משלושה ימים של מוזיקה ואומנים כמו אברהם טל, אנה זק, עילי בוטנר וילדי החוץ, אביב גפן והתעויוט עם בניה ברבי, נתן גושן ושולי רנד, ריטה, שירי מימון, זהבה בן, נסרין קדרי, קרן פלס ועוד – ולצדם אומנים ולהקות מקומיות, דוכני אוכל ובירה ואווירה של הפנינג.
במהלך חול המועד סוכות יתקיים בעיר פסטיבל 'לגעת בהיסטוריה", אף הוא בהפקת האגף לתרבות, נוער וספורט בעירייה ובשיתוף הממונה על שימור האתרים ההיסטוריים בעיר. בנוסף, מתוכנן אירוע "מרקש", מחווה לעדה המרוקאית שיכלול מאכלים ואמנות, מוזיקה ומופע מוזיקלי, כמו גם ערב סליחות ופיוט.
פרויקט נוסף שעמירה-ביטון גאה בו במיוחד הוא המופע "הפרקט" המקודם בסל התרבות הארצי.
את ההצגה, העוסקת במגוון סגנונות ריקוד, ומועברת דרך נקודת מבטו של הפרקט, ביימה לילך ברדה עפג'ין, תושבת העיר ובעלת סטודיו למחול, וכתבה רינת דרור, בימאית בבית הספר לאומנויות באשקלון.
"הפרקט, שעלתה לאחרונה בהיכל התרבות אשקלון, היא ביטוי ליצירות מקוריות שזוכות לתקצוב והתייחסות. בשנים האחרונות העירייה פועלת רבות לקידום האמנים המקומיים ומעמידה לרשותם את מיטב המשאבים על מנת לאפשר להם חופש פעולה אומנותי ויצירה במרחב הציבורי. זאת כחלק מהתוכנית הכללית להחזרת חיי התרבות והפנאי לקדמת הבמה בפרט לאחר שנתיים שבהן הדבר נמנע בעקבות מגפת הקורונה".
בשיתוף עיריית אשקלון
