הבסיס למסלול חייו של איש העסקים אלי אלעזרא, החל כנראה אי שם בקיץ 1976, במחנה הקיץ שפעל בגן הלאומי (הפארק). המחנה הופעל מטעמה של תנועת "עודד", תנועה חברתית שהוקמה בצרפת בשנות השישים על ידי סטודנטים יהודים מרוקאיים, ומטרתה הייתה לעודד אקדמאים ואינטלקטואלים ממרוקו לעלות לישראל, לקדם את תחום ההשכלה בקרב הצעירים יהודי מרוקו, תוך סיוע על ידי מתן מלגות, הקמת מכינות, הקמת מפעלים תרבותיים, ובפעולות רבות נוספות. בין מייסדיה של התנועה היו מרדכי אלגברלי, שלימים כיהן כחבר כנסת מטעם התנועה, אלי אללוף, לימים חבר כנסת ממפלגת "כולנו" וכן אלי דיין ובני וקנין, ראשי העיר של אשקלון, אלי שבי, מ"מ ראש העיר, ודמויות ציבוריות נוספות.
"אני בהחלט זוכר את התקופה הזאת", אומר אלעזרא. "הייתי נער בן 15 עם המון אידיאולוגיה ומודעות לפערים חברתיים, ואכן תנועת עודד הייתה הגרעין שעל בסיסה הוקמה שנים מאוחר יותר תנועת 'אשקלון בתנופה', אשר הוציאה לפועל כתנועה פוליטית מרכזית בעיר את הרעיונות והתפיסות החברתיות שלנו ב'עודד'".
למען הקהילה
אלעזרא, יליד 1961, נולד בעיר ארפוד במרוקו ליעקב ועליזה. כשהיה בן שנה עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בשכונת שמשון באשקלון, שם גם נזרעו תפיסות העולם החברתיות-כלכליות שלו. "כבן לעולים ממרוקו, אני יודע שמהגרים משלמים מחיר והקושי שלהם להשתלב גדול יותר משל אחרים. אבל מה שאפיין את החברים שלי ואותי באותם ימים הוא שלא נשענו על בכיינות ולא נתנו לתנאי הפתיחה הלא טובים שלנו לקבוע את גורלנו. פעלנו על בסיס המשפט המפורסם של ג'ון קנדי, שאמר 'אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות עבורך, שאל מה אתה יכול לעשות עבור המדינה'. זה מה ששאלנו את עצמנו ולכן התארגנו וקיימנו ופעילויות חברתיות רבות כדי לייצר עבורנו ועבור אחרים הזדמנויות שלא ניתנו להם.
"ככלל אני מפרש את המושג 'פער חברתי' לא כפער ביכולות או בכישרון, אלא פער בהזדמנויות. לכן לקחתי לי כמטרה, איפה שאני יכול, לייצר הזדמנויות לאנשים עם יכולות שלא קיבלו הזדמנות ולסייע להם. ראיתי זו כיעד וכשליחות חברתית".
המעורבות החברתית של אלעזרא נמשכת גם בכובעו כבעלים של קבוצת "אלעזרא החזקות", בעלת השליטה בחברת הליסינג "אלבר", חברת הנדל"ן "אפרידר" והכשרה חברה לביטוח. במסגרת זאת הוקמה "קרן אלעזרא לזולת", שאותה מנהלת אחותו מרגלית, ואשר מתמקדת בסיוע לנזקקים ומתן מענה בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות, הדת ועוד.
"חרטנו על דגלנו שלצד הפעילות העסקית הענפה שלנו, נמשיך לפעול בתחומי העזרה והסיוע לזולת ולקהילה, בעיקר בנושאים חברתיים. אנו עושים פעילות נרחבות בנושא הזה ואני גאה בכך. מכל הפעילויות שאנו בקבוצה עושים, אלה באשקלון קרובות אליי במיוחד. זו העיר שלי. זה הבית".
להחזיר עטרה ליושנה
כשהיה בן 24 מונה אלעזרא על ידי ראש העיר אז אלי דיין לעמוד בראש פרויקט שיקום השכונות באשקלון. בהמשך הוציא תואר ראשון במינהל עסקים וראיית חשבון ותואר שני במשפטים, ועוד לפני שהגיע לגיל 30 מונה לעמוד בראש החברה הכלכלית לאשקלון. שנים לאחר שעזב את פעילותו הציבורית ופנה לדרך עצמאית, רכש את חברת "אפרידר", מהחברות המייסדות של אשקלון, שנקראת על שם שכונת אפרידר הוותיקה, ונכנס לעולם העסקים. בשנת 2002 רכש את חברת "אלבר" וב-2006 את חברת הביטוח הכשרה חברה לביטוח וכעשר שנים לאחר מכן רכש את בעלות על קרקע במרינה והקים את קניון "מרינה מול" על שטח של כ-20,000 מ"ר.
"החלטתי להשקיע באשקלון מתוך מחשבה שזה ייצר הזדמנויות לאנשים רבים בני עירי ואני מתכוון להשקיע 600 מיליון שקלים, בנוסף ל-400 מיליון השקלים שכבר הושקעו במרינה. אני הולך להיות הקטר שמוביל את פיתוח התיירות באשקלון ולחדש את ימיה של אשקלון כעיר תיירות. המרינה הפכה עם השנים לאבן שואבת ולמקום בילוי, הסעדה ומסחר מהגדולים באזור. אני רוצה למנף את זה, ולכן לצד המרינה מול ישנה תוכנית, שנמצאת כרגע בשלבים של קבלת היתרים, להקים מלון סוויטות מפואר, בשיתוף רשת המלונאות הבינלאומית 'בראון', שאני מחזיק בה 20 אחוז. אשקלון הייתה בעבר עיר תיירות עם בתי מלון רבים – גני שולמית, מלון דגון, גני שמשון, מלון סמדר ועוד, ולצערי בשנים האחרונות נסגרו כמה בתי מלון בעיר. אני רוצה להפוך את המגמה על פיה ולחזק את התיירות על ידי הקמת המלון, שבנוסף יחזק גם את תחום התעסוקה בעיר ויעניק הזדמנויות לרבים ורבות מתושבי העיר".
אשקלון הקטנה והאינטימית
אלעזרא, תושב אשקלון עד היום, עד להתפתחותה המהירה של העיר בכל הקשר לבנייה ושבע רצון מכך. "אשקלון הייתה שותפה למפעל יישוב הארץ מיום הקמתה. היא קלטה את כל העליות וטיפלה בכל צרכי היישוב בתקופות שונות. אני שמח שכמו אז, גם היום אשקלון שותפה מרכזית לפרויקט יישוב הארץ וקליטת עלייה על ידי הקמת שכונות חדשות וקליטה של אוכלוסייה חדשה. אני אמנם מתגעגע לאשקלון הקטנה והאינטימית שבה נולדתי, אבל גם חשוב לי להיות שותף להמשך פיתוחה ושגשוגה. חברת אפרידר בונה כיום 1,000 יחידות דיור בשכונת עיר היין החדשה, ובנוסף אנו בונים פרויקטים נוספים ברצועת החוף. אנחנו מתחברים לחזון של ראש העיר, תומר גלאם, שבא עם המון רצון טוב והמון עשייה לקדם את העיר ותושביה. למרות שאשקלון מהווה פחות מאחוז אחד מסך הפעילות של קבוצת אלעזרא, אין ספק שיש לי מקום מיוחד וחם בלב לעיר שלי".
כנפיים ושורשים
אלעזרא, כאמור, הוא סיפור הצלחה יוצא דופן באשקלון ולא רק. חרף תנאי הפתיחה הלא פשוטים, הוא הצליח להקים ולעמוד בראשה של חברה כלכלית גדולה וחזקה. איך עושים זאת? מבחינתו של אלעזרא, ניתן להגיע להצלחה בכל תחום בזכות שלוש תכונות עיקריות. "אדם צריך חזון, אסטרטגיה ונחישות", הוא אומר. "זה מתחיל בחזון, כי אדם צריך לשאול את עצמו מי הוא ומה המקום שלו בסביבה. מכאן הוא גוזר את האסטרטגיה ושואל לאן הוא רוצה להגיע בעוד חמש שנים. בהתאם לזה נגזרות גם הפעולות שלו לקידום המטרה, כאשר החשוב ביותר הוא לפעול בנחישות, התמדה ואמונה. אדם צריך שיהיו לו גם כנפיים וגם שורשים. הכנפיים הן למעשה החזון, האסטרטגיה והמעוף. והשורשים, כי צריך להיות נטוע באדמה ומחובר לקרקע. אם יש גשם, זה סימן שהיו עננים, ואם יש עננים - זה סימן שיירד גשם. לכן צריך לייצר עננים ולהאמין שאפשר".
מודל אריק שרון
משבר הדיור מהווה את הבעיה המרכזית של מדינת ישראל בשנים האחרונות, וכמי שתורמת להגדלת הפערים החבתריים וליוקר המחיה. לאורך השנים ניסו ממשלות רבות לפתור את הבעיה, אולם ללא הצלחה. מחירי הדיור מאמירים מדי שנה ולא נראה שזה יסתיים בקרוב.
"בעיית שוק הדיור היא בעיקר בעיה של היצע", אומר אלעזרא. "לפי נתוני הלמ"ס יש חוסר של מאה אלף יחידות דיור כדי שהשוק יגיע לשיווי משקל. העניין הוא שהמדינה היא מונופול בתחום הקרקע (93 אחוז מהאדמות בבעלות המדינה) וגם מונופול בתחום הביורוקרטיה שדרושה לבנייה. המסקנה היא שהמדינה אחראית להיצע הלא מספק. ישנה אוזלת יד גדולה של ממשלות ישראל לדורותיהן, שלא מצליחות לפתור את בעיית הדיור, בעיקר בגלל חוסר היציבות השלטונית. בממוצע בכל שנתיים נופלת ממשלה ומוקמת חדשה, וכך כמעט כל תוכנית שנעשית בתחום הדיור נופלת עוד לפני היישום, וצריך להתחיל הכול מהתחלה".
אז מה הפתרון?
"הפתרון הוא לעשות מה שעשה אריק שרון בשנות התשעים, כהכנה להגעתם של מיליון עולים מברית המועצות לשעבר. הוא לקח את כל הגורמים הרלוונטיים, העלה אותם על גבעה ואמר להם 'חברים, כאן תקום שכונה חדשה'. לאחר מכן הוא קיצר וזירז את התהליכים הבירוקרטיים, עד שהעבודות בשטח החלו".
מה דעתך על תחום התחדשות עירונית?
"זה דבר נכון ומבורך. יש צורך בהתחדשות עירונית במקומות מסוימים, גם כדי להקל את משבר הדיור וכמובן כדי לסייע לתושבי השכונות הוותיקות במיגון מפני רקטות או רעידות אדמה".
כפר קטן, עיר גדולה
אלעזרא, כפי שקל להבין, הוא פטריוט אשקלוני שמחובר לעיר מילדות. כשהוא נשאל מה המקום האהוב עליו ביותר בעיר, הוא עונה: "אני מאוד אוהב את אזור הפארק הלאומי. בילדות, הפארק היה הגינה הציבורית שלנו, בתקופה שלא היו גינות ופארקים בכל פינה. הייתי הולך לשם כילד והיום, כשאני עושה הליכה בשבתות סביב הפארק, אני אפילו מעריך את המקום הזה יותר. בנוסף לפארק אני מאוד אוהב את המרינה. שני המקומות האלה יוצרים מבחינתי שילוב מיוחד שמסמל בעיניי את אשקלון - חיבור בין מקום עתיק והיסטורי ששופע בארכיאולוגיה מתקופות שונות, לבין המרינה, שמסמלת את החדשנות והעתיד של אשקלון, עם יאכטות, בתי מסחר ומסעדות רבות. הקסם של אשקלון בעיניי הוא היכולת שלה להיות מצד אחד כפר קטן ומצד שני עיר גדולה. חיבור נפלא בין עבר ועתיד".
