אם תפקידה של המוזיקה הוא לתת השראה (מוזיקה מלשון מוזה ביוונית), אז תפקידה של המוזיקה האנדלוסית הוא הרבה מעבר למוזיקה.
המוזיקה האנדלוסית נולדה אמנם בימי הביניים, בתקופת תור הזהב בספרד המוסלמית, כמוזיקת החצר של הממלכה הערבית באנדלוסיה שבדרום ספרד, אבל מאז היא מתפתחת וחוצה גבולות חברתיים, תרבותיים וערכיים.
ראשיתה של התרבות האנדלוסית בישראל היתה רצופת קשיים. היא לא נכללה תחילה באתוס הציוני וככזאת, לא נכנסה לקאנון המוזיקלי שהגדיר "ישראליות", כמו הזמר העברי ומה שמכונה "שירי ארץ ישראל", והיא לא נלמדה או הונחלה בבתי הספר.
אבל מאז הקמתה בשנת 1995, התזמורת האנדלוסית אשדוד שינתה את המצב תודות להצהרתה וחזונה לשמר, לטפח ולהפיץ ולעודד את הרפרטואר התרבותי של היצירה והביצוע של המוזיקה והשירה האנדלוסיות, עם שילוב בין מערב למזרח, בין קודש לחול. יותר מכל, הישגה הגדול של התזמורת האנדלוסית היא מתן ייצוג של זהות עמוקה ושורשית לתרבות שהיתה בשוליים, והפכה להיות חלק בל יינתק מהפסיפס התרבותי של החברה הישראלית, עד להפיכתה למוסד תרבותי לאומי מוביל, עם הכרה בינלאומית שרק הולכת ומתרחבת.
"החזון העיקרי של התזמורת היה לנגן את המוזיקה האנדלוסית בצורה אותנטית ככל האפשר, להיות נאמנים למקור", אומר רפי ביטון, המנצח ומנהלה המוזיקלי של התזמורת האנדלוסית אשדוד. "המטרה הגדולה של התזמורת היא הנגשת המוזיקה האנדלוסית לקהל הישראלי ויצירת מודעות לכך שמדובר במוזיקה קלאסית לכל דבר. התזמורת מבקשת לא רק לעסוק בשימור המסורת ובטיפוחה, אלא ליצור שפה תזמורתית שמשלבת בינה לבין המסורת המערבית. לגישה הזאת יש ביטוי במערך הכלים של התזמורת, בעיבודים, בנגנים וכמובן ברפרטואר שלה".
חלק מהפסקול הלאומי
התזמורת האנדלוסית מונה 40 נגנים. חלקם מנגנים על פי תווים, בכלים קלאסיים מערביים, וחלקם גדלו מינקותם על המוזיקה האנדלוסית, מנגנים על פי הזיכרון ומתרגלים את היצירות המתנגנות מדור לדור.
הקסם האנדלוסי החמקמק והייחודי נעוץ ברב גוניות המאפיינת את המוזיקה הזו, החל משירת הפיוטים שהם ליבה הפועם של המוזיקה האנדלוסית, לצד השפעות של מוסיקת פלמנקו, רומנסות לאדיניות, שאנסונים צרפתיים, והשפעות ישראליות עכשוויות. המוזיקה האנדלוסית חיה ומתקיימת בתוך קונטקסט תרבותי היסטורי וגיאוגרפי ומשכך היא צבעונית ורבת פנים ושכבות.
התכונה המהפנטת הזו הצליחה לכנס תחת אותה קורת גג: קודש וחול, קלאסי ועממי, מזרח ומערב, ישן וחדש והולידה עשרות פרויקטים ושיתופי פעולה מיוחדים עם אמנים מהשורה הראשונה מהארץ והעולם, גם כאלו שלכאורה רחוקים שנות אור מהז'אנר. כך למשל לאחרונה יצא סינגל שנכנס לפלייליסט של גל"צ וכבש את לבבות הצעירים "אינתי עומרי" של מיכה שטרית בעיבוד מפתיע של פטריק סבג ובביצוע רביד פלוטניק אומן היפ הופ.
כל אלו הם תרבות ישראלית חדשה-ישנה שהפכה לחלק מהפסקול הלאומי שלנו.
בסיפור ההיסטורי המרשים של קיומה של המוזיקה האנדלוסית ניתן להצביע על מספר תחנות משמעותיות, אך ללא הספק המשותף לכל תחנות אלו הוא הצורך העמוק שסיפקה המוזיקה לנאמניה והוא סוד תחושת השייכות והשורשיות המהדהדת מאות שנים אחורה וממקמת את התזמורת כיום במקום מאוד מרכזי בנוף העשייה המוזיקלית הישראלית.
בחלוף עשור מהקמתה התזמורת זכתה בפרס ישראל למפעל חיים "על התרומה שהרימה לחברה הישראלית בהעמדת הפיוט, השירה והמוזיקה האנדלוסית במרכז ההוויה הישראלית".
לפני מספר שנים אף הוענק לאנדלוסית על ידי שרת החינוך דאז מירי רגב מעמד של תזמורת לאומית והתזמורת שינתה את שמה "לתזמורת האנדלוסית הלאומית הישראלית אשדוד".
ילדים על סולם אנדלוסי
אחד התפקידים שלקחה על עצמה התזמורת האנדלוסית היא להנחיל את המורשת המוזיקלית המפוארת לדור הבא באופן חוויתי, עכשווי ואיכותי. בתחום זה רושמת המחלקה החינוכית של התזמורת הישגים יפים וסגנון בועט וחדשני.
"על 'המדף האנדלוסי' אפשר למצוא מגוון רחב ומרתק של תוכניות מוזיקליות שמקיימות חיבורים ושילובים מפתיעים, כמו למשל מוזיקה אנדלוסית יחד עם ביטבוקס, מסכות בסגנון הקומדיה דל ארטה, בובות ענק, קרקס, שחקנים ואמנים מובילים", אומרת איריס חליפה, מנהלת המחלקה החינוכית. "בנוסף התזמורת פעילה מאוד בסל תרבות ארצי ומציעה מגוון תוכניות שמופיעות ברחבי הארץ מול קהלים וגילאים שונים".
הצצה להיצע המגוון של המחלקה החינוכית חושף דרך נועזת ויצירתית לשבור את "מחסום המוזיקה" ולהפוך אותה לנגישה ומהנה באמצעות חיבורים עם קולנוע, מחול, תאטרון ועוד.
"לאורך השנה מופיעה התזמורת בפני אלפי אנשים ברחבי הארץ והעולם, וגם לוקחת כאמור חלק בפעילות מבורכת וענפה במערכת החינוך בקרב ילדי הגנים ובתי הספר", מציינת חליפה וממשיכה, "התזמורת שותפה למיזמים חינוכיים עם משרד החינוך והאקדמיה, בתוכניות כמו 'בואו לגני', ונבחרה להשתתף בכנס הביאנלה לחדשנות חינוכית וכן מפתחת תוכניות ללימוד פיזיקה באמצעות מוזיקה אנדלוסית, וסדרות איכותיות של מפגשי דעת, המשלבות תחומי דעת שונים שמנהלים דיאלוג פורה עם המוזיקה האנדלוסית".
אילו מופעים למשל מתוכננים העונה?
"זוזו-אנדלוזו. זהו פרויקט ייחודי של התזמורת ה'אנדלוסית ילדים' יחד עם קבוצת GuruZuzu שמציע חוויה אחרת המשלבת מוזיקה אנדלוסית, פלאשמובים, ריקוד, קצב ופאן. פרויקט כזה הוא עוד דוגמה להיותה של התזמורת פורצת דרך ומובילה, שבין היתר טיפחה גל של פייטיניות נשים".
דוגמה נוספת היא קונצרט חגיגי לציון 100 שנים לשיר ידידות, קובץ הפיוטים המרכזי של שירת הבקשות, אשר נחשב לאחד השיאים של אירועי הפיוט ובעל אופי ייחודי קסום מאין כמוהו. "לכבוד אירוע זה כינסנו לראשונה בהיסטוריה, על במה אחת את טובי הפייטנים בארץ שמתמחים בשירת הבקשות, למופע מרשים שלא היה כמותו".
בחודש יולי יעלה "דיאלנא", מופע נעילה לפסטיבל אשדודאנס, שחוגג את התרבות העשירה והמופלאה של יהדות המגרב. "מדובר במופע ענק בשיתוף 25 להקות מחול ישראליות עם קלאסיקות על זמניות, שבו התזמורת האנדלוסית תארח בין היתר את אישתר, לינט, יוסי אזולאי, סמי לזמי, חיים אוליאל, גלית גיאת, דוד דאור, גוסטו, ספיר סבן ולהקת אזימוט", אומרת חליפה.
החזון לעתיד
"אנחנו נושאים על כתפנו תרבות כל כך עשירה, שיש לה המון לומר ולהשפיע", פורש רפי ביטון את חזונו. "בשנות הקמתה של התזמורת התמקדו המקימים רק בהחייאת תרבות השירה האנדלוסית בישראל. לאחר עשייה רבת הישגים ובשלות אומנותית החל השלב השני. זהו תהליך שבו התזמורת החלה להפנות משאבים גם לאפיק נוסף - אמירה אומנותית עכשווית, שיש בה השפעה חברתית חזקה, כמו חיבור בין מזרח למערב, חיבור בין קודש לחול, הרחבת קהל היעד ועוד. עכשיו אנחנו בעיצומו של השלב השלישי, שהוא השפעה מחוץ לגבולות המדינה".
כאמור, ההתרחבות של התזמורת מעבר לגבולות המדינה הולכת ונמשכת. בדצמבר האחרון הופיעה האנדלוסית אשדוד ברומניה, בערב ראשון של חנוכה. האירוע היה מרגש ומפעים והיושבים באולם, רובם ראשי מדינות, שגרירים וקהל לא יהודי, התענגו מהתזמורת שניגנה את "מעוז צור ישועתי", על רקע חנוכייה ענקית שהוצבה במקום.
"בזכות רמת אומנותית מוקפדת אנו מצליחים לחצות יבשות ותרבויות", מוסיף ביטון. "הצלחנו לעבוד במרוקו הרבה לפני הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות, הצלחנו ליצור עם אומנים מאלג'יר, והופענו בפסטיבלים מכובדים באירופה. אני מאחל לעצמנו שנזכה להוביל את המוזיקה האנדלוסית יותר ויותר, גם בישראל וגם בעולם, ושנמשיך בדרך הנכונה ונשמר את מעמדנו כמוסד תרבותי בינלאומי שתורם לנו פנימה בתוך החברה, והחוצה למדינות העולם".
בשיתוף התזמורת האנדלוסית אשדוד
