על פי ההערכות של החברה העירונית לתרבות ופנאי באשדוד, כ-30 אלף איש בממוצע מבקרים במוזיאונים בעיר, ועוד כ-30 אלף פוקדים את בית האמנים ומשתתפים בפעילויות נוספות.
בראיון שקיים אשתקד ד"ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד, עם עיתון "הארץ" הוא ציין כי "חיי התרבות, הפנאי והקולינריה בעיר, הפכו לשם דבר ומציגים עשייה עשירה ומגוונת שמביאה לידי ביטוי את הרב-תרבותיות של העיר, עם רפרטואר עשיר המקרב תרבויות, מסורות, פולקלור ולשונות בכל הסגנונות האומנותיים".
ואכן, אשדוד, בשונה מערים אחרות, מהווה מרכז תרבותי משמעותי ללא פחות מ-99 קהילות שונות החיות בה. ככזאת, היא סמל לתרבות קהילתית וגיוון חברתי, המתקיים הודות לשמירה העיקשת של הקהילות השונות בעיר על המאפיינים והמנהגים הייחודיים להן.
הבמה שייכת לכולם
במרוצת השנים התפתחה באשדוד תרבות ייחודית ואוטונומית. בתחילה היא התקיימה בשכונות, בבתי הכנסת ובאירועים קהילתיים קטנים, וככל שצמחה העיר והתפתחה כך גברה מעורבותה והשפעתה של החברה העירונית לפיתוח ולשימור התרבות הקהילתית בעיר.
אורן טואיל, מנכ"ל החברה העירונית לתרבות ופנאי באשדוד, מיישם הלכה למעשה את קווי המדיניות שמתווה דירקטוריון החברה בראשות מ"מ ראש העיר עו"ד גבי כנפו, ומטרתו המרכזית היא להרחיב את מעגל הצרכנים בכל תחומי התרבות בעיר.
"חשוב לנו להרחיב את סוגי הקהלים", הוא אומר, "כדי שזה יקרה אנחנו עושים הרבה פעולות בקהילה, יוצאים לשכונות ועושים העצמה של מנהיגות קהילתית מתוך העיר, וגם פועלים בתחום המוזיקה, האמנות והתרבות המקומית שהתפתחו בקהילות השונות בעיר".
לגישה זאת שותפה גם סגניתו, נעמי אדר הופמן, המשנה למנכ"ל ומנהלת מוסדות האמנויות בעיר.
לדבריה: "בשנים האחרונות קיימת באשדוד תנופה תרבותית משמעותית, הודות לחיבור של החברה לקהילה באמצעות 14 מרכזים קהילתיים שפזורים ברחבי העיר, וגם מתוך הנכונות לפעול להעצמת האמנים המקומיים באירועי מוסדות התרבות העירוניים".
כדוגמה לכך מציג טואיל את מוזיאון אשדוד לאמנות, מוזיאון ותיק שפועל בעיר כבר 20 שנה. "מדובר במוזיאון מהמובילים בארץ, שבו מוצגות תערוכות אמנות ישראלית ובינלאומית המתחלפות במשך השנה, תוך שילוב בתחומי מדיה מגוונים, כמו גם פעילויות ואירועי תרבות, שיח גלריה ומפגשי אמן".
"במוזיאון בולט במיוחד אגף הצוללת הירוקה", מוסיפה אדר הופמן ומבארת: "מדובר באגף המשלב חינוך לתודעה אקולוגית ופעילות אמנותית. זאת פעילות חווייתית לחינוך אקולוגי, שתכליתה לעודד לחפש אחר פתרונות לבעיית הצריכה המוגברת שעימה מתמודדת הסביבה, תוך התייחסות להתייעלות אנרגטית באמצעים ויזואליים, דרך משחקים אינטראקטיביים, וחשיפה ליצירות אמנות מקוריות. בנוסף, פועלת במוזיאון יחידת מראות, ראשונה מסוגה בארץ, שמיועדת לטיפול באמנות במרחב מוזיאלי, מתוך זיקה ותפיסה טיפולית עתירה בסדנאות חווייתיות, לרבות - ציור, פיסול, צילום ותנועה".
מעבר להבאת קהלים חדשים, יש מטרות נוספות?
"בהחלט", אומר טואיל ומשתף כי היציאה לשטח ושילוב של אמנות וקהילה גם הן ברשימת המטרות של החברה, כמו גם חיזוק וטיפוח העוגנים התרבותיים המרכזיים בעיר. "כחלק מהמגמה מקיים בית אריה קלנג - בית האמנים העירוני, תערוכות מקצועיות במהלך השנה ומפעיל חנות ייחודית בשם 'תוצרת אשדוד', שבה נמכרים מוצרים וחפצי אמנות שיצרו אמנים מקומיים. גם מיזם 'מרחב יצירה', גוף נוסף שפועל במסגרת החברה, יוזם פעולות תרבות ואמנות במרחב הציבורי (חג הספר, חג המוזיקה וכו') ורוקם שת"פ עם הקהילה. המרחב מקיים מגוון פסטיבלים:
'וו' - לתרבות ההיפ-הופ, שמתקיים ברובע ו' בעיר בתמיכת משרד התרבות; פרינג' סטייל, שמתקיים בחג החנוכה בתחום תיאטרון הפרינג'; ולב ישראלי, שנחגג השנה בפעם הראשונה - פסטיבל המשלב אמנים עם וללא צרכים מיוחדים המונגש לכלל האוכלוסייה".
שירה מרוקאית לצד נגינה מחבר העמים
לדברי טואיל, לחברה לתרבות ופנאי חשוב להמשיך ולבסס את מעמדה של התזמורת האנדלוסית הישראלית, כאחד הגופים התרבותיים המוסיקליים החשובים שפועלים כיום בישראל. "מדובר בתזמורת שמטרתה לבצע ולשמר את הרפרטואר המוסיקלי העתיק של יהודי אנדלוסיה ומרוקו ולהעמיק את המורשת התרבותית הזאת בקרב האוכלוסייה. הלהקה מגלמת הלכה למעשה את ההטרוגניות הרב-תרבותית באשדוד. מחד, צעירים ממוצא צפון-אפריקאי, שהוריהם נולדו בארץ, החלו לכתוב שירה במרוקאית ולצידם נגנים, חלקם הגדול מברית המועצות לשעבר, שמנגנים בכלים ערביים וצפון־אפריקאיים".
טואיל ממשיך ומוסיף את להקת הבלט פאנוב, שנוסדה ב-1999 ופועלת בעיר, ונחשבת לאחת הלהקות הקאמריות המוערכות בארץ. "פאנוב שזורה אף היא בסיפור הגיוון החברתי באשדוד. בתחילת דרכה היא היתה מזוהה עם עולי חבר העמים, אבל במרוצת השנים השתלבה והוטמעה במרקם החברתי של העיר. שתי הדוגמאות הללו ממצבות את אשדוד כמודל לרב־תרבותיות".
היכן מדורגת אשדוד ביחס לערים אחרות בתחום האמנות והעשייה הקהילתית?
"אשדוד ממוצבת גבוה מול משרד התרבות", אומרת אדר הופמן. "בעיר פועל כאמור מוזיאון אשדוד לאמנות, כמו גם בית האמנים ומרכז מונארט לאמנויות, כולם מוסדות אמנות מוערכים. לפני מספר שנים, ולאחר שהמוזיאון לתרבות הפלישתים ולאתנוגרפיה קיבל הכרה, עלתה אשדוד לדירוג גבוה ומאז אנחנו עם הפנים קדימה", אומרת אדר הופמן ומציינת את בית האמנים (בית אריה קלנג), כנדבך חשוב במפת האמנות התוססת בעיר.
"בית האמנים הוקם עבור אמני העיר, שפועלים ותורמים לנוף האמנותי של אשדוד ולקהילה", מוסיף טואיל. "מטרתו המוצהרת היא להפוך לנקודה הראשונה לביקור באשדוד ולהכרות עם העיר ואמניה, וקיומו של בית אמנים מהווה חלק ממערך עשיר של חיי תרבות ואמנות באשדוד".
"המקום מהווה לא פחות מבית בקהילה ומענה לאמנים ולאמנות בעיר", מוסיפה אדר הופמן ומסבירה: "כל יוצר מקומי שמוציא לאור ספר יכול לקבל את הבית לערב ההשקה, וגם אגודת האמנים מקיימת במקום פרויקטים בקהילה עם אוכלוסיות שונות ומגוונות".
"המוזיאון לתרבות הפלישתים מאפשר הצצה לתרבות שפרחה כאן בין המאות ה-12 והשביעית לפני הספירה", אומר טואיל ומוסיף כי במוזיאון ניתן להתרשם מלמעלה מ-150 פריטים השופכים אור על תרבות שחרבה לחלוטין.
עוד פרויקט שנועד לחבר את האמנות עם השטח הוא התיאטרון הקהילתי "ברמוזה" - הבית לתיאטרון רחוב ופרינג', שפועל אף הוא באשדוד כבר 20 שנה, ובמסגרתו מכשירים תלמידים במגוון תחומים: תיאטרון פיזי, מחזאות, תיאטרון, ליצנות, תיאטרון רחוב ומיומנויות קרקס.
מתרבות מקומית לבינלאומית
החיבור לקהילה בחברה העירונית לתרבות בא לידי ביטוי גם בפעולות נוספות, למשל מיזם "תו-שווים יוצרים קהילה שווה", המעצים תושבים עם וללא צרכים מיוחדים באמצעות היצירה. המחלקה, שאמונה על המיזם המדובר, פועלת לספק מענה כבר מהגיל הרך לאוכלוסיות מיוחדות במגוון תוכניות כמו: חוגים, מופעי תרבות, מפגשי אתנחתא למשפחות וסדנאות קיץ.
מיזם נוסף הוא מרכז תרבות מונארט - הבית של הגופים המרכזיים שיוצרים ופועלים בעיר: התזמורת האנדלוסית הישראלית, המרכז לפיוט ושירה, להקת הבלט פאנוב ובית הספר לבלט, להקות המחול, הקונסרבטוריון העירוני והתזמורת הסימפונית אשדוד.
"בעשור האחרון המוזיקה והתרבות שהתפתחו בקהילות השונות בעיר מתעצבות מחדש ועולות על הבמות הארציות ואף הבינלאומיות", אומר טואיל. "השילוב של קהילות מצפון אפריקה, ברית המועצות לשעבר, רומניה, הודו ואתיופיה יצר שיתופי פעולה מרתקים, והתרבות של הקהילות השונות באה לידי ביטוי באירועים השונים: פסטיבל גאורגיה, פסטיבל ה"מדיטרנה" ופסטיבל הפיוט 'תור הזהב'".
אין ספק כי תושבות ותושבי אשדוד נהנים משפע תרבותי עצום ומגוון, שנוצר כולו על ידי אמניות ואמנים תושבי העיר. הדבר נובע כמובן מריבוי הקהילות שחיות בעיר, לצד ניהול, הכוונה והשקעה רבה מצד העירייה והחברה העירונית לתרבות ופנאי.
"שמנו לנו למטרה להפוך את אשדוד לעיר משמעותית בעולם התרבות והאמנות, ואכן בשנים האחרונות היא הפכה למקום מרכזי לקהל שוחרי התרבות, וזאת בזכות מוסדות האמנות ואירועי התרבות הרבים שמתקיימים לאורך כל השנה בעיר ונותנים מענה לכלל המבקרים בהם, עם תכנים המציגים עולמות תרבותיים נרחבים. בכוונתו להמשיך לקדם אמנים מקומיים ולהנגיש את האמנות, ליצור ולעודד את המשך העשייה התרבותית בעיר", מסכם טואיל.
בשיתוף החברה העירונית לתרבות ופנאי אשדוד
