אחד האלמנטים שאותו תופסים אזרחי ישראל כבעל חשיבות מכרעת לאיכות החיים בעיר מגוריהם, הוא תחושת הביטחון האישי, הן בשוטף והן בחירום. ככל שהעיר גדולה יותר כך מלאכת הביטחון העירוני קשה ומורכבת יותר ודוגמה מוחשית לכך היא העיר אשדוד - אחת מהערים הגדולות במדינה, שאגפי הביטחון והמוקד העירוני שלה צריכים להתמודד לא רק עם שמירה על הביטחון האזרחי בשוטף, אלא גם עם העובדה שלעיתים, בתקופות ביטחוניות רגישות, תושבי העיר מהווים מטרה למטחי טילים שיורה חמאס מרצועת עזה.
בקרה על המרחב הציבורי
מי שנמצאים בחזית העשייה הביטחונית בעיר, בשגרה ובשוטף, הם עו"ד דוד דבש, מנהל אגף מוקד עירוני ונציב קבילות הציבור, ואל"מ במיל' אריה איטח, מנהל אגף הביטחון העירוני.
"המשל"ט (מרכז שליטה) העירוני באשדוד, עליו מופקד סגן ראש העיר אינג' שמעון כצנלסון, מורכב ממוקד 106, מוקד רואה ומיחידת הסיור והביצוע לבעיות שבר ברחבי העיר ובמוסדות החינוך", פותח עו"ד דבש. "בעתות חירום משמש המוקד כמרכז שליטה ובקרה ומסייע בבניית תמונת המצב, מספק עורף לכל האירועים ברחבי העיר ומנהל את השלב המיידי בחירום".
כמה קריאות מתקבלות במוקד העירוני בשנת עבודה ממוצעת?
"במוקד העירוני 106 מתקבלות בכל שנה כ-500 אלף שיחות, מתוכן 180 אלף פניות מוקלדות. הפעילות במוקד 106 הינה טכנולוגית ברמה גבוהה, וכל פונה יכול לדעת בכל שלב מה זמן התקן לביצוע פנייתו, לעקוב אחרי סטטוס הפנייה ולקבל עדכונים דיגיטליים אוטומטים לשלבים שונים שבהן נמצאת פנייתו, עד לסיום הטיפול בה. הנתונים המצטברים במחשבי המוקד משוגרים באופן מיידי באמצעות מערכת CRM מתקדמת לכל גורמי הטיפול ומסייעים בידי מנהל האגף לנטר את הפניות ולהציג מגמות ופערים בעולם התפוקות והתשומות. המבט על הפניות וניטורן נעשה מתוך עיני התושב".
לדברי עו"ד דבש, לצד מוקד 106 נמצא המוקד הרואה, שנמצא בחזית הטכנולוגיה עם כ-800 מצלמות שמפוזרות ברחבי העיר שרובן משדרות על תשתית אופטית אל מרכז בקרה, לצד יישומי וידיאו-אנליטיקה ברמה גבוהה לזיהוי חדירה לאזור אסור, ניטור צמתים עם מערכת לומדת והתראות על תאונות/פקקים, הגנה משמעותית על המרחב הציבורי מפני אלימות וונדליזם, בקרת תנועה וזיהוי עומסים, הצפות בחורף ועוד. "המוקד הרואה שם דגש של בקרה על המרחב הציבורי לפי מועדים בשנה כגון: עצמאות, ל"ג בעומר, חורף, קיץ וכן בהגנה על חופי הרחצה והחניונים וזיהוי של כניסת גורמים אסורים".
כיצד פועל המשל"ט בחירום?
"בחירום המשלט מהווה חמ"ל אחוד שבו יושבים גורמי משטרה וצבא, ובאמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותו מספק תמונת מצב מיידית ומלאה, שמקצרת את זמן תגובת הכוחות. במרבית המקרים הוא אף מזהה לפני כל גורם את נפילת הטילים ומסייע לתעדף באופן נכון ומושכל את הזירות. אל המוקד הרואה גם ממומשקות מערכות לחצני מצוקה בכל מוסדות החינוך והרווחה בעיר, למתן מענה מהיר באירוע חירום. לצד כל אלו אנו עוסקים בהקמת מחלקת ניהול תחבורה שפועלת נמרצות לבקרת תחב"צ, כניסות לעיר וזרימת התנועה ברחבי העיר, תוך פעילות של ניתוח וניטור פעילות הצמתים ובדיקת התאמת תוכנית הרמזורים למציאות מתוך כוונה עתידית להגיע לעולם שמנוהל באופן אדפטיבי".
מהם בעיניך ההישגים הבולטים של המשל"ט?
"עמידה בתקני ביצוע עירוניים בציון של מעל 95% (מדד המודד את זמן הטיפול בקריאות תושבים למוקד), חיסכון של מיליוני שקלים לרשות המקומית בגין הפעלת וידאו אנליטיקות מתקדמות במצלמות, יכולת ניטור ברמה גבוהה מאוד של אירועים חריגים וכן החלת חוק חופש המידע על המוקד הרואה ומתן מידע מצולם. בנושא זה קיבלנו את פרס שר המשפטים על שקיפות השלטונית ואנו מהווים מודל ארצי לחיקוי כרשות שהצליחה להתמודד עם הנושא של מסירת דוח מצולם".
מוכנים לכל תרחיש
מי שאמון על השגת הביטחון בפועל הוא אגף הביטחון בעירייה. סא"ל (מיל) אריה איטח, העומד בראש האגף, מציין כי מרכז ההפעלה העירוני מהווה את לב הפעילות הביטחונית של העירייה. "אגף הביטחון כולל בתוכו את מערך השיטור העירוני ומערך האבטחה של מוסדות החינוך", הוא מספר. "לאשדוד יש מסמך רשמי, 'תרחיש ייחוס', שמגדיר את הערכת הסיכונים העירונית, ומתייחס באופן ישיר ומקיף למאפייניה הייחודיים של העיר, שמאופיינת בריכוז גבוה של מתקנים לאומיים ואסטרטגיים בעלי חשיבות כלל-מדינתית. בשנה האחרונה, אגף החירום והביטחון עבר ביקורת משולבת של פיקוד העורף ורשות חירום לאומית בציון 98.5 ורשם הישג הצטיינות ארצי".
מהם עקרונות הפעולה לפיהם האגף עובד?
"פיקוד ושליטה במטה חירום רשותי - מערכת שראש העירייה, מנכ"ל העירייה ואנוכי עומדים בראשה", אומר איטח ומסביר כי "מדובר בשולחן לחימה שתחתיו עומדים כל מנהלי המכלולים במטה, ובאמצעותם אנו מנהלים את העיר בעת חירום, ממשיכים לספק את השירותים האפשריים לתפקוד העיר ומקנים תחושת ביטחון להגברת החוסן הקהילתי".
בהצגת התמונה המלאה של מטה החירום, איטח פרש בפנינו את מכלול המשימות המונחות על כתפי הרשות בחירום, בהתאם למבנה הארגוני והחלוקה למכלולים. "'מה שעובד בשגרה עובד בחירום', זה העיקרון שמנחה אותנו בעבודת המכלולים, כך שהמעבר משגרה לחירום מתבצע במהירות רבה", הוא אומר ומדגיש את תפישת ההפעלה העירונית, המגדירה את סדר הפעולות שכל מכלול פועל על פיו במענה המיידי, את בניית תמונת המצב לכל אירוע ולכל תרחיש ואת המענה הניתן בשטח בהתאם לנסיבות ולאתגר שהוא מציב בפנינו".
לאשדוד יצאו מוניטין בתחום הביטחון והטיפול באירועי חירום, ורשויות רבות עומדות בקשר עם האגף על מנת להתחקות אחר המודל שהעיר פיתחה. "הבסיס למודל שלנו נשען על ניסיון מצטבר של עבודה משותפת, בבחינת 'השלם גדול מסך חלקיו', אומר איטח ומדגיש את היתרונות שיש בעבודת מטה מאורגנת. "כשכולם מדברים בשפה אחידה, כל אחד יודע את גבולות הגזרה שלו וכל אחד מכיר בערך המוסף שהוא מביא לשולחן המשותף, אזי התוצאה היא מיטבית".
עוד ערך משמעותי שהעיר מתהדרת בו בחירום הוא מערך ההתנדבות העירוני. "מאגר המתנדבות והמתנדבים שלנו כולל עשרות אלפי תושבים, שפועלים כל השנה במגוון תחומי עניין ונרתמים מיידית לפעילות בעת חירום", הוא אומר ומשבח את ציבור התושבים שנכונים לתרום עבור הקהילה. "למתנדבים הללו יש משקל מכריע בבניין החוסן הקהילתי, שבלעדיו ספק אם העורף ידע לעמוד במשברי חירום", הוא אומר ומשבח את יישום ההחלטה. "פיתחנו מערכת שיודעת לייעד מתנדבים כמעט לכל תחום. דוגמה טובה לכך היו מתנדבים שחילקו מזון לקשישים ואפילו סייעו בהשלכת אשפה מהפחים בתקופת הקורונה".
בשיתוף עיריית אשדוד
