מדינת ישראל הציבה יעדים אנרגטיים שאפתניים מאוד לשנת 2030, ביניהם 30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. במקביל, ישראל נאבקת כבר שנים כדי לספק לאוכלוסייה הגדלה במהרה את כל התוצרים החקלאיים להם היא זקוקה. אם שואלים את עובד יבין, מנהל תחום האגרו והמים בחברת האנרגיה "דוראל" - כדי להגיע למטרות הללו נדרשת קפיצת מדרגה משמעותית בשימוש באגרו סולאר: שימוש בשטחי חקלאות, לחקלאות עצמה, ובמקביל גם כתשתיות לאיסוף אנרגיה סולארית - החקלאות החדשה.
"מבחינת השאיפות האנרגטיות, מדינת ישראל נמצאת כיום בערך ב-12% מייצור אנרגיות מתחדשות, רחוק למדי מהיעד שהיא שואפת להגיע אליו ב-2030 - 30%", הוא אומר. "לכן הקפיצה הזאת הכרחית. עליה להיות מורכבת משני סגמנטים מרכזיים: הראשון הוא החקלאות (האגרו), שנותן סקייל, שטחים גדולים וחשמל זול מאנרגיית השמש על פני שטח גדול. השני הוא יכולת אגירה: לאגור חשמל ירוק שמיוצר בשעות היום ולפרוק אותו לרשת בשעות אחר הצהריים, שיא ביקוש הצריכה. זו הדרך לפצח את האתגר".
ההזדמנות במפגש בין ייצור חשמל וייצור מזון
את התחום האגרו סולארי מגדיר יבין כ"מסע שיוצא מדו-שימוש לשימוש משותף במשאבי הקרקע והשמש". "ההסדרה נקראת דו-שימוש כי האחד חי על השני", הוא מסביר. "זה מוכר ממאגרים, רפתות, לולים, גגות ובתים. דוראל יודעת לבנות מערכות צפות במאגרים הממקסמות את היכולת הזאת. הייחוד של האגרו סולאר הוא בכך ששני הצדדים צריכים הן את משאב הקרקע והן את משאב השמש. כך גם נוצר אתגר גדול: התמודדות נכונה בחלוקת משאבי הקרקע והשמש, כך שתיווצר תועלת גם לסולאר וגם לחקלאות. כשמצליחים לעשות זאת - מגיעים לתוצר האגרו סולארי המיטבי".
למה בעצם כל כך כדאי להשקיע בתחום הזה?
"כי זוהי דרך יעילה לעמוד באתגרי העולם העכשווי, כמו משבר האקלים והגידול הדרמטי באוכלוסייה - וכשביחס הפוך ישנם פחות שטחים פתוחים. ישנו צורך לייצר מזון איכותי - הכולל חלבונים, שומנים ופחמימות וחשמל זול שאינו מבוסס על דלקים פוסיליים. אגרו סולארי הוא הזדמנות לשלב בין הדברים. מייצרים ביחידת שטח אחת חשמל זול המספק ביטחון אנרגטי ומתמודדים עם סוגיית ביטחון המזון לאורך זמן. השילוב מבטיח את קיומם של האחד ושל השני. במדינות שטופות שמש כישראל זהו תחום שמתבקש לנצלו. במיוחד כיום, אחרי מה שקרה לנו בשבעה באוקטובר, שהוביל לכך שחזרנו לדבר על חקלאות כעל ערך ולא כעל אויב יוקר מחיה. משם גם תגיע תקומת הקיבוצים והמושבים – חשמל, חקלאות, אחיזה בקרקע וכלכלה".
זה משהו שאתה מרגיש קורה?
"כן, עוד במלחמת רוסיה-אוקראינה הובן הצורך בביטחון מזון, ביכולת לייצר מזון בצורה מקומית. המלחמה בעזה הציתה בנו מחדש את החיבור לקרקע, החזירה את האמירה שהגבול ייקבע בתלם האחרון. כיום זוהי אמירה קונקרטית בחבל התקומה ובגבולות עם לבנון, סוריה, ירדן ומצרים. זהו סימן טוב לחקלאות ישראלית שכבר זמן רב מרגישה מוכה וחבולה מבחינות רבות".
אז חזרנו למסלול הנכון?
"יש דרך. האתגר הגדול העומד בפני המדינה, משרדי הממשלה והעם בשיקום החקלאות הוא מתן ביטחון לחקלאי ולמתגוררים באזורים חקלאיים שיוכלו לפתח את החקלאות שלהם, להתפרנס ממנה ולראות בה את הערך והאופי של חייהם. לא את הכל תספק הממשלה. אם אנחנו כחברה נצפה שהמדינה תטפל בכל האתגרים - אני חושש שנתבדה. אבל הממשלה החליטה בפעם הראשונה לתת הזדמנות חד פעמית של קשר לקרקע עבור העולם העסקי. זהו דבר שלא היה במשך כל שנות המדינה. כיום גוף עסקי יכול לקבל מהמדינה התחייבות ל-25 שנה לשטח שעליו הוא יוכל לייצר חשמל ובמקביל להתחייב לייצר מזון. זהו שינוי תפיסה, שינוי פרדיגמה אמיתי. התוצאה מדהימה: באותו תא שטח מתקיימות שתי שרשראות ערך שונות לחלוטין. זה לא מוכר כמעט בשום תחום. וכאן יש יכולת לבנות קו ייצור שעליו מתקיימת אחת ביולוגית: ייצור מזון ואחת פיזיקלית: ייצור חשמל. כל אחת משתמשת במשאבי השנייה".
האגרו סולארי כביטחון כלכלי לחקלאי
דוראל נכנסה לתחום האגרו סולארי ב-2019 וכשהציגה את התוכנית הראשונה בנושא "לא ידעו על מה אנחנו מדברים", כדברי יבין. ב-2020 הקימה החברה חלקת מחקר בשטח של דונם באוניברסיטת בר אילן, שעליה היא חוקרת עגבניות, בזיליקום, בצל, תפוח אדמה, אננס, חמניות וחיטה. בשנה האחרונה הוכנסו לחלקה גם גידולים המתאימים לאזור חבל התקומה, המסוגלים להתמודד עם אור וצל. במהלך 2022 זכתה דוראל בכעשרים פיילוטים של מגוון גידולים בפריסה ארצית, שהמדינה הוציאה למכרז. ב-2023 הקצתה לה רשות מקרקעי ישראל 500 דונם למתקני אגרו PV למטעים ושלחין ("פוטנציאל של בין 250,000 ל-500,000 דונם ברמה הארצית", מציין יבין). באותה השנה היא גם קיבלה היתרי בנייה לשני אתרים מסחריים שישרתו את מחקריה, בין השאר בתחום כרם מטעים וגידולי שדה.
"כבר יש לנו תוצאות כלכליות משמעותיות מעגבניות, מתפוחי אדמה ובזיל", אומר יבין. "אנחנו כל הזמן לומדים מה קורה בעולם בתחום וסוקרים את עמדות חברות האנרגיה הגדולות על המגמות בתחום האגרו. חשוב להיות עם יד על הדופק בנוגע לטכנולוגיות המתאימות ביותר לסוגי גידולים שונים, לאזורים הנכונים עבורם ועל פוטנציאל הצמיחה. ב-2022 שווי השוק האגרו סולארי היה 4 מיליארד דולר. תוך עשור הוא אמור להגיע ל-12 מיליארד דולר".
מהו ה"אני מאמין" שלכם בניהול התחום האגרו סולארי?
"בדוראל מאמינים בתפיסה אזורית של שיתופי פעולה ושילוב בין חקלאות וסביבה בצורה הרמונית ומוסכמת, ללא מאבקים. רק על ידי שיתוף פעולה מלא, עם הבנה משותפת של העולם החקלאי ועולם הסולאר, תתאפשר חקלאות חדשה ומגוונת. האגרו סולארי מכתיב למעשה כניסת אנשי מקצוע מתחום אחד לשני - וההיפך. חקלאים צריכים להבין באנרגיה ואנשי אנרגיה צריכים להבין בחקלאות. כשזה מתממש - נוצר אוקיאנוס של הזדמנויות, שאנחנו אפילו עוד לא לגמרי יודעים מהן. אנחנו כן יודעים שיש צורך לעסוק במערכות ניהול, בממשק, בבקרה כלכלית, במיכון, במערכות תומכות החלטה ועוד. זה עולם של עבודה מאוד מדויקת. כשעושים אותה נכון - זוכים ביתרונות שלא היו קודם, למשל היכולת לגדל בתא שטח נתון יותר מגידול אחד וכך לנצל את שנת הגידול בצורה יעילה יותר, לעומת השנים בהן יכולנו לגדל רק בעונה".
איך תיראה עבודת החקלאי בעידן האגרו סולארי?
"האגרו סולארי ייצר עבור החקלאי ביטחון תזרימי כלכלי - דבר שיאפשר לו לקחת קצת יותר סיכונים. זאת הודות לכניסה לטכנולוגיות שבימים טרום-סולאריים הוא לא היה יכול להרשות לעצמו. נוצר עבורו מרחב לימוד ושגיאה. כניסתם של מימון, טכנולוגיה, רובוטיקה, חישה מרחוק, חשמל ואינטרנט לתא שטח מאפשרת לחקלאי לדייק הרבה יותר בניהול המשאבים והפעולות: מים, דישון, חומרי ריסוס, מעקב צימוח, תפוקות פרי, קטיף, גיזום, ריסוס, עיבוד וכו'. הקפיצה הטכנולוגית אף מאפשרת הקטנת כוח אדם - וכך חוסכת כסף. עם זאת, צריך להיזהר בעולם המשותף הזה, מכיוון שישנן השפעות הדדיות יומיומיות. אני מאמין שככל שנדע לעבוד בצורה יותר מדויקת מבחינה טכנולוגית - גם החקלאי וגם איש הסולאר ירוויחו. התחום המשותף יהיה פחות חשוף לפגיעה ויותר רגוע מאיומים. הוא גם יהיה פתוח יותר לייצוא, מכיוון שצורת העבודה הזאת תעמוד בסטנדרטים האירופאיים, הדורשים יכולת דיווח על סוגי חומרים וכמות דישון. הסולארי יספק אותם בקלות, מכיוון שהוא צריך את הנתונים האלו קודם כל עבור עצמו".
ישנן תועלות נוספות שהתחום מביא עמו?
"כשמייצרים אנרגיה וחקלאות ביחד יש גם הזדמנות לייצר תועלות כמדידה של קיבוע פחמן, אימוץ פרקטיקות שמקטינות זיהום, פיתוח של גידולי שירות שישמרו על הקרקע ולמעשה יצירה של חקלאות חדשה וחקלאות מחדשת - מה שקרוי Regeneration לקרקע. כך מייצרים יחידה הוליסטית ירוקה על מלא. החשמל ירוק, המזון ירוק, נוצר טיוב לקרקע לאורך שנים, נוצרות פרקטיקות שמקטינות זיהום ואף ניתן לסחור במוצר נוסף: קיבוע פחמן".
טכנולוגיות לחיבור בין החקלאות לאנרגיה
לאחרונה החליטה קבוצת דוראל להקים את דוראל אגרו כזרוע החקלאית של חברת האנרגיה ובכך להוביל את תחום האגרו-סולאר בישראל.
האתר המסחרי הראשון שהוקם נמצא בקיבוץ רבדים, שטחו כ-120 דונם, בו מייצרים 10 מגה-וואט חשמל (DC) בשילוב 40 מגה שעה אגירה, ולאחרונה הושלם חיבור האתר לרשת החשמל. כמו כן, באותו אתר ברבדים דוראל אגרו שותפה יחד עם תאגיד צבר קמה ב-110 דונם של אבוקדו ומנהלת עליו מחקר בשיתוף המכון הוולקני ("כל השטח מנוטר מהקרקע עד הפאנל בכל המדדים החקלאיים", מציין יבין). בימים אלו מקימה החברה חוות מחקר נוספת של 10 מגה במעלה גלבוע ומתכננת לגדל בה ענבים, ליצ'י, מנגו וגד"ש בשיטות גידול שונות ובטכנולוגיות סולאריות שונות.
"ב-2025 מתעתדת החברה להקים מתקני אגרו-וולטאי מסחריים, כאשר הגידולים יהיו אבוקדו בקיבוצים בית העמק ועלומים, וגידולי שדה ביטבתה", מספר יבין. "בכל החלקות הללו, בנוסף לחלקות הפיילוט שיוקמו בקיבוץ אייל ועוד. יחד עם משרד החקלאות, יעבדו חוקרים במטרה לייצר מידע וידע עבור חקלאות חדשה. זו הזדמנות אמיתית ויהיו בצידה אתגרים גדולים. קבוצת דוראל בכלל ודוראל אגרו בפרט מקדישות לכך 100% מהזמן והאנרגיה. אנחנו מחפשים השקעות, חברות תומכות, טכנולוגיות שיסייעו לחבר בין החקלאות לאנרגיה ומיכון שיידע לתמוך בגידולים. אנו שואפים להרחיב את סל הגידולים ולייצר סל חקלאי עשיר עם זנים חדשים ומיכון טכנולוגי חוסך כוח אדם".
אתה מדבר על הצורך בשיתוף פעולה. למי מצפים בדוראל?
"לחקלאים, לאנשי פריפריה, למגזר העסקי, לקרנות מימון ולמדינה - שייקחו חלק במהפכת האגרו סולארי. נוצרה הזדמנות כניסה לשחקנים חדשים לתחום, כאלו שעד עתה נזהרו מכניסה לעולם החקלאי. אנחנו לא מצפים שרק המדינה תניע את המהלך. אם נדע כולנו לשתף פעולה, אם המגזר העסקי יסייע בבניית קונסטרוקציות חדשות, אם החקלאים יירתמו לעיבוד ואיסוף קטיף - המהפכה תקרה. נבנה בתי רשת חדשים לירקות ולפירות, כשכל אחד מהם יתוכנן מראש כנושא מערכת סולארית מעל ומתחת. תכנון ההשקיה והניקוז יותאם גם לסולארי וגם לחקלאות וייצר מרחב שלם ממנו כולם יצאו נשכרים. ייווצרו מקומות עבודה חדשים, תחומי השכלה חדשים, והלימוד החקלאי-סביבתי יחזור למקומו המכובד מימים עברו. אנחנו מאמינים שיש כאן הזדמנות גדולה מאוד. קרנות גדולות וחברות טכנולוגיה יקבלו את הוודאות של הסולארי והחקלאים יקבלו את הוודאות של הגידולים. ובזכות שני אלו כולנו נקבל את הוודאות של ביטחון המזון".
בשיתוף דוראל
