"פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת", שר פעם שלמה ארצי את שירו של אמיר גלבוע. זה בערך מה שקרה לגלעד יעבץ, מייסד משותף ומנכ"ל חברת אנלייט אנרגיה מתחדשת, שמקימה ומפעילה מתקנים לייצור אנרגיה סולארית, טורבינות רוח ואגירת אנרגיה. בהשפעת המלחמה, ובמיוחד לאור המלחמה הצפויה עם חיזבאללה, הוא מנסה לקדם הקמת כמה שיותר מתקני אנרגיה סולארית על גבי שטחים חקלאיים של גידולי שדה. לא במקומם, מעליהם. מה שנקרא פתרון דו-שימוש, או אגרו-וולטאי בז'רגון המקצועי. זהו פתרון שמאפשר שימוש יעיל בשטחים חקלאיים עם ייצור של חשמל מאנרגיה סולארית, באותו תא שטח ובו זמנית. מעבר להגדלת היקף ייצור החשמל הנקי, מטרה לאומית חשובה בפני עצמה, הוא רואה בביזור מתקני האנרגיה צורך קריטי, כמעט קיומי, כמענה לאפשרות שמתקפת טילים על ישראל תפגע אנושות ברשת החשמל הריכוזית. זה ייתן גם פתרון לחקלאים, שנוטשים את העיסוק בחקלאות בגלל חוסר כדאיות כלכלית, ויאפשר להם לחזור ולעבד גידולים שהוזנחו. הדבר יגביר את ביטחון המזון של ישראל וייתן מענה לאיום נוסף שמרחף מעליה.
יעבץ לא המציא את הקונספט של דו-שימוש, אבל הוא הפך עד מהרה לכהן הגדול שלו. ייתכן וגם נפילתו של בנו, סרן יפתח יעבץ ז"ל, בקרב גבורה בנחל עוז (ראו מסגרת) מדרבנת אותו לפעילות ציבורית. בישראל, האישי והלאומי תמיד משולבים זה בזה. המלחמה, הוא אומר, גרמה לו לשנות מיקוד ולחזור ולפעול כאן, ובעיקר לתרום למען החברה בישראל. הוא גם רואה בפתרון הדו-שימוש, שייושם גם ביישובי קו העימות, מקור הכנסה זמין לתושבי הקיבוצים והמושבים שנפגעו אנושות וחלק בלתי נפרד מתוכניות השיקום והתקומה שלהם.
"צריך להסתכל למציאות בעיניים ולהבין מה קורה", הוא אומר. "בגלל ההתפתחות הטכנולוגית של אויבינו, בעיקר החיזבאללה שמגובה ע"י איראן, הם מצוידים היום בטילים מדויקים. בעבר היו להם הרבה טילים, אבל לא מדויקים. היום יש להם מערך עצום של רחפנים, כטבמי"ם וטילים, חלקם מדויקים. הם יכולים להסב לנו נזק גדול מאוד, שנתקשה להתמודד איתו. המומחים מדברים על טילים שרמת הדיוק שלהם היא מתחת לעשרה מטרים. השילוב של רמת הדיוק עם הכמות הוא קטלני. במקביל, תשתית החשמל שלנו היא ריכוזית מאוד ולכן גם פגיעה מאוד. למעשה, משק החשמל בישראל ריכוזי ביחס לכל מדינה מפותחת אחרת. למעלה ממחצית מכושר הייצור מרוכז בעשר תחנות בודדות. מספיק שתחנת כוח מרכזית או שתיים תפגענה וכל רשת החשמל של ישראל תצא מאיזון".
זה תרחיש סביר? מה המשמעות שלו?
"בכירים במערכת הביטחון כבר אמרו ש'תרחיש עלטה' - כלומר, הפסקות חשמל נרחבות שיימשכו ימים שלמים - הוא סביר במקרה של מלחמה בצפון. כדאי להבין את המשמעות. אם אין חשמל - אין טלפונים סלולריים, נפגעת רשת האינטרנט. הבנקים לא יפעלו וייתכנו שיבושים קשים בתחבורה ציבורית בגלל השבתת מערכת הרמזורים. כבישים יהיו עמוסים, לא תהיה סחורה על המדפים ומוסדות חינוך יהיו סגורים. ועוד לא דיברנו על תקשורת נתונים, מערכות מחשב, תשלום עבור מזון, תדלוק, שימוש במערכות המים והביוב ועוד. כאוס".
מה עם מערך ההגנה האווירית המפואר של חיל האוויר?
"מערך ההגנה האווירית של ישראל הוא המתקדם בעולם, אך גם הוא אינו יכול לספק הגנה הרמטית כנגד מערך גדול של כטבמי"ם וטילים מדויקים. גם פתרונות הגנה סטנדרטיים אחרים, כגון הסתרה, הסוואה, שימוש בתת קרקע או ניידות, אינם רלוונטיים להגנה על תחנות הכוח ורשת ההולכה של מדינת ישראל".
להיכנס לפאניקה?
"ממש לא. זו קריאת השכמה. צריך להגן על משק החשמל שלנו ויש דרך לעשות זאת. היא לא מסובכת מידי. כשיש בעיה צריך קודם כל להכיר בה. אני חושב שהתקנת שדות סולאריים מבוזרים, בפריסה רחבה, יספקו חסינות גבוהה למשק החשמל של ישראל, תוך ניצול הקרקע בצורה מיטבית להגברת התפוקה ולהבטחת אספקה יציבה של מוצרים חקלאיים איכותיים".
"הממשלה לא תצטרך להשקיע שקל"
אני צולל עם יעבץ לנבכי התוכנית שהוא פורש כדי להבין את מידת ההיתכנות. "במקום שיהיו לנו עשרות תחנות כוח, אני מציע שיהיו לנו מאות תחנות לייצור חשמל, מבוססות על אנרגיה מתחדשת. זה יצמצם דרמטית את פגיעות המערכת. בשלב הראשון, אני קורא להקמת 300 מתקני אגרו-וולטאיים ביישובים חקלאיים, תוך שלוש שנים, מתוך 600 יישובים עם פוטנציאל. בכל היישובים הללו יש את הזמינות הכי גבוהה של קרקע חקלאית גדולה ושם גם קיים צורך כלכלי משמעותי במקורות הכנסה נוספים. מהיבטים רבים שבחנו, היישום בגידולי שדה הוא בעל ההיתכנות הגבוהה ביותר, והחתימה הסביבתית שלו תהיה הנמוכה ביותר".
בוא נחדד את הרזולוציה ונכנס לפרטים. ישראל קטנה וצפופה ומשאב הקרקע שלנו מוגבל. מה אתה מציע? מה המשמעות המעשית לכל יישוב?
"בכל יישוב יש כיום משבצת חקלאית, שנעה בין 5,000 ל-10,000 דונם בממוצע, המיועדים לגידולים חקלאיים, רובם גד"ש. אגב, רק חלקם מנוצלים. בישראל יש היום 4.2 מיליון דונם של קרקע חקלאית, כאשר 700 אלף דונם עומדים ללא שימוש. אנחנו מציעים להשתמש רק ב-500 דונם מתוך אותה משבצת להקמת מתקנים בדו-שימוש משולבי אגירה, מה שייצור הכנסה של חמישה מיליון שקלים ליישוב לשנה. זה ישנה מקצה לקצה את רמת הרווחיות של החקלאות ויאפשר לחקלאים לשוב ולגדל גידולי שדה שהופסקו. זה ישליך על ביטחון המזון שלנו ויאפשר את צמצום הייבוא. תוכנית האגרו-וולטאי בגד"ש שאנחנו מציעים מצטיינת בגמישות מרבית ומתאימה לתוכנית הגידולים גם בראייה של 30 שנה קדימה, עם התאמה למעל 40 סוגי גידול".
מה עלות הקמת כל מתקן ביישוב? מי יממן זאת?
"מדובר בעלות הקמה של כ-150 מיליון שקלים למתקן, שתמומן בהון יזמי, בליווי בנקים וגופים מוסדיים, כפי שמתבצע כבר היום בהקמת תשתיות האנרגיה, המים והתחבורה במדינת ישראל. התחום מתאים מאוד לגופים מוסדיים, שממילא מחפשים להשקיע בתשתיות עם אופק השקעה יציב וארוך טווח. כיום הגופים המוסדיים לא מוצאים מספיק נתיבים להשקעה בישראל, כי השוק כאן קטן ומנתבים כמעט 70% מהחיסכון הפנסיוני שלנו לחו"ל. הממשלה לא תצטרך להשקיע שקל. ליזמות בישראל ולגופים המוסדיים כבר יש ניסיון מוכח שנצבר במימון מתקני אנרגיה והמשמעות היא מכירת חשמל ללא סובסידיה, כשהכל ממומן ע"י הסקטור הפרטי. המיזמים יוכלו למכור את החשמל המיוצר בהנחה, ללא סובסידיה, מה שיפחית את העלות לצרכן הסופי. בסוף, כל תחום האנרגיה המתחדשת בישראל מוקם ע"י היזמות הפרטית וההון אינו ממשלתי.
"נוצר מצב חסר תקדים, שבו פרויקט תשתית לאומי אחד נותן מענה לאתגרים הקריטיים ביותר שלנו כיום - ביטחון אנרגטי, תקומת יישובי קו העימות והגדלת ביטחון המזון. והכל זמין - הקרקע, ההון, הטכנולוגיה, כוח האדם, היכולות, הידע, הניסיון - צריך רק לשלב ידיים ולאפשר זאת. הכל גם כלכלי - אפשר להכפיל את כמות מתקני האנרגיה בלי צורך בהתערבות וסיוע ממשלתיים והחקלאות תעמוד על רגליה, בזכות עצמה. זהו גם הפיתרון הסביבתי ביותר לייצור חשמל. לחשמל המיוצר יהיה ביקוש כי האנרגיה המתחדשת, בשילוב אגירה, זמינה בכל שעות היום וזולה יותר מגז טבעי. הכל מתחבר".
שיקום היישובים שנפגעו
אבל יעבץ לא מסתפק בביטחון האנרגטי והתזונתי ורואה בפרויקט האנרגיה המבוזרת גם מענה לצורך של היישובים בקו העימות בשיקום, פיזי וכלכלי. מבחינתו, התוכנית חייבת להיות חלק מתוכנית השיקום בדרום ובצפון. "יש היום 120 יישובים שפונו והמדינה מתקשה לשקם אותם. אנרגיה מתחדשת בשילוב שדות חקלאיים ביישובי הספר זה הפתרון הנכון, שגם יזרים הון וגם תמיכה, שיאפשרו ליישובים הללו לקום על רגליהם מחדש ולקלוט אוכלוסייה חדשה", הוא מדגיש. "בסוף, יש צורך בפיתוח היישובים ומשיכת קהילה צעירה ותוססת. אנרגיה מתחדשת היא מקור הכנסה ומשיכה מצוין. זהו פתרון שיאפשר גם קפיצת מדרגה טכנולוגית, בתחומים כמו השקיה מתקדמת, ניהול הצללה ופתרונות ריסוס מותאמים, בנוסף למעבר של המיכון החקלאי בשטח".
הרציונל הבסיסי בתוכנית היה לבזר את האנרגיה בגלל הפגיעות הביטחונית. האם אין חשש לרכז את אותם מתקנים ביישובי קו העימות?
"כשטילים פגעו בשדות סולאריים שלנו בעוטף הם פגעו רק ב1%-2% מתפוקת המתקן, וחלקו הזניח שנפגע הושבת זמנית למשך שבועות בודדים עד לתיקונו. מכיוון שמדובר על מאות מתקנים, שכל אחד מהם מתחלק למאה, הביזור מייצר יתירות עצומה, כך שכל פגיעה גורמת לפגיעה מזערית בייצור החשמל הכולל. מדובר בחסינות אנרגטית שאינה בת השוואה למצב הריכוזי הקיים בישראל".
מה המוטיבציה שלך - אישית? עסקית?
"שילוב של השניים. אני רואה בהגשמת התוכנית צורך לאומי אסטרטגי ממדרגה ראשונה, לאחר המלחמה כולנו הבנו שחייבים להתגייס ולהיות מעורבים. יש לנו גם עניין עסקי, אם כי רוב הפעילות של אנלייט כיום, כמעט 70%, היא בשוק הבינלאומי והיא צומחת בקצב מהיר. לכאורה לא היה צריך להיות לנו כבר עניין מיוחד בשוק הישראלי, שגם כך קשה מאוד להתנהל בו, אבל גם כאן המלחמה חוללה שינוי. החלטנו להגדיל את הפעילות העסקית בישראל כהחלטה אסטרטגית, נשתלב בתוכנית ונוביל את תחום הדו-שימוש בישראל לעשרות שנים קדימה".
הצורך פגש פתרון
יעבץ הקים את אנלייט ב-2008 לאחר שמילא במשך שנים תפקידי ניהול בהייטק הביטחוני. יחד עימו בחבורת המייסדים היו גם צפריר יואלי, ועמית פז. "הקמנו את החברה מאפס, עם הון אישי וחסכונות", הוא משחזר. "הבנו שתחום האנרגיה המתחדשת יתפתח במהירות והעולם ישתנה. הערכנו שדלקים מזהמים יעברו מן העולם ויפנו את מקומם לאנרגיה ירוקה. זה הוכיח את עצמו והחברה שלנו צומחת בקצב מהיר, 30%-40% מידי שנה. היא מכפילה את עצמה פי-שלושה בכל שלוש שנים. היה כאן שילוב של חזון ומזל. מפגש בין צורך לבין פתרון".
בתחילת דרכה החברה התמקדה בפיתוח פרויקטים קטנים של אנרגיה סולארית, בעיקר על גגות בישראל, אולם ב-16 השנים שחלפו מאז היא הפכה בהדרגה לחברה גלובלית מובילה בתחום האנרגיות המתחדשות, עם פורטפוליו רחב של פרויקטים בקנה מידה גדול, הפרוסים בשלוש יבשות, באנרגיה סולארית, רוח ואגירת אנרגיה. השינוי הזה חל כתוצאה מכניסה הדרגתית לשווקים חדשים, לצד התמקדות בביצועים. ב-2010 היא הפכה לחברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב וב-2023 יעבץ וחבריו הנפיקו אותה בנאסד"ק. מה שהתחיל עם הון "מהבית" של 50 אלף שקלים עומד היום על הון עצמי של חמישה מיליארד ושווי חברה של כשבעה מיליארד שקלים (כשני מיליארד דולר). עד היום הקימה החברה מתקני אנרגיה מתחדשת, בהספק של כ-2 ג'יגה-וואט חשמל נקי, ורק בשנת 2023 לבדה היא הביאה לחיסכון בפליטות פחמן בהיקף 1.4 מיליון טונות שווה ערך של פחמן דו-חמצני. בשנה החולפת הכנסות החברה עמדו על 943 מיליון שקלים, הרווח הנקי על כ-359 מיליון שקלים ומספר העובדים גדל לכ-300.
"הפכנו לשחקן גדול בחו"ל, בעיקר באירופה - צפון, דרום, מזרח - וגם בארה"ב, מספר יעבץ. "הגידול שלנו נובע מכך שברחבי העולם כיום כ-90% מתחנות הכח החדשות שנבנות מידי שנה מבוססות על אנרגיה מתחדשת, ולצורך כך נדרש גם גידול עצום בפריסה של מערכות אגירת אנרגיה על מנת להזרים את האנרגיה הנקיה לרשת החשמל בשעות השיא של הצריכה. זו אנרגיה זולה יותר מגז טבעי ב-20% ולבטח הרבה יותר נקייה".
מה קורה בישראל? אנחנו רחוקים מיעדי האנרגיה המתחדשת שקבעה הממשלה.
"לכל מדינה יש את האילוצים שלה וכך גם ישראל, אבל נדמה שאצלנו הכל יותר קשה. יש אצלנו רגולציה איטית ובירוקרטיה מאוד כבדה וגם הרבה מאוד גורמי כוח שמתנגדים ויוצרים איטיות וחסמים – ביניהם הגופים הירוקים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה וגופים ממשלתיים נוספים".
הגופים הירוקים מתנגדים לאנרגיות מתחדשות?
"במקום לחפש פתרונות מאוזנים הגופים הירוקים נשאבים למשוואות בינאריות ולגישות רדיקליות. בכל מקום בעולם יודעים לאזן את הפיתוח האנושי ולגשר בין הצרכים לבין הפגיעה בקרקע ובנוף. אצלנו זה לא קורה. אני מבין את הרצון לשמור על השטחים הפתוחים ולמנוע פגיעה בשטחים ירוקים, אבל חייבים לשקלל מולה את התועלת הסביבתית העצומה, כפי שעושים בכל המדינות המפותחות. חייבים היום לקחת בחשבון עוד אינטרסים ציבוריים, כמו ביטחון אנרגטי וביטחון המזון, ולאזן. הגופים הירוקים צריכים לסייע בכך ולאפשר להגדיל את היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, מה שיסייע בהתמודדות עם משבר האקלים - נושא שהוא חשוב להם מאוד, ובצדק".
לאור מה שאתה אומר, מה יגרום להם לתמוך במתקני דו-שימוש?
"לצד כל הנימוקים שמניתי, בדו-שימוש בגד"ש החתימה הנופית היא נמוכה. אבל מעבר לזה, הרי הירוקים רוצים לשמור על החקלאות, שמשמרת את השטחים הפתוחים. הפתרון הזה לא רק שמאפשר את המשך הגידול החקלאי על אותה חלקה, הוא גם מספק לחקלאים את היכולת הכלכלית להמשיך ולהכשיר קרקעות חקלאיות. הפתרון של דו-שימוש שאנחנו מציעים יביא הן לניצול מיטבי של הקרקע, הן לגידול יבולים בריאים והן לייצור חשמל סולארי נקי מפליטות. זה כמובן גם יסייע בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה ישראל".
מה לגבי בעיית החיבור לרשת? בסוף צריך לחבר את מאות המתקנים לרשת ההולכה.
"יש לנו רקורד מוכח בעניין הזה. אני מזכיר לך שהקמנו שתי חוות רוח ברמת הגולן - אגב, עם הצלחה סביבתית חסרת תקדים, ללא מפגעי רעש ומבלי לפגוע כמעט בבעלי הכנף. הצלחנו להביא להרחבת רשת ההולכה לגולן, ולהשיג את הסכמת רשות החשמל להקים קו מתח עליון שטמון באדמה, באורך של 26 ק"מ, כדי לאפשר את הקמת החוות ולהזרים את החשמל לרשת. זו הייתה פריצת דרך. בכלל, יש לנו רקורד מוכח ביחס ההמרה בין תכנון לביצוע של 93% וזה אומר הכל".
אתה אמנם נשמע נחוש ונלהב, אבל מה גורם לך לחשוב שתוכל להתגבר על כל החסמים שבעצמך מנית?
"לא ננוח ולא נשקוט עד שייפול האסימון לכולם - לגופי התכנון, הקרקע, משק החשמל וניהול חירום. אנחנו נפגשים עם כולם. עם כל הקברניטים, השרים והפקידות הבכירה וכמובן עם נציגי היישובים עצמם. אין חולק על כך שזה מה שדרוש היום לישראל. השאלה נוגעת רק לביצוע. יש מאחורינו ניסיון משמעותי בקידום תהליכים מסוג זה ומציאת פתרונות לאתגרים בצורה נחושה ויצירתית, אלו חלק מהיכולות וה-DNA שלנו. יש לנו את הניסיון והכלים לעמוד גם במשימת הדו-שימוש ולהביא את הבשורה למשק החשמל-ניסיון מוכח בכניסה והובלת סגמנטים חדשים בשוק, איתנות פיננסית, זרוע חקלאית חזקה ומקצועית וגישה ייחודית שמוכיחה עצמה פעם אחר פעם. השיח שלנו עם הרגולטורים בתחום ובכירי משק החשמל הוא מקצועי ונכון.
"אני מציע להאיץ את תהליכי התכנון ולהקים ועדת תכנון ייעודית רק לנושא הזה שבה ישתתפו כל בעלי העניין הרלוונטיים. העלות של ועדה כזו היא זניחה למשק. הממשלה צריכה להחליט ולהניע. כולם צריכים לשלב ידיים, לאפשר את יישום התוכנית, ולהבטיח את החסינות האנרגטית של מדינת ישראל".
בשיתוף אנלייט
