רשות החשמל פרסמה החודש קול קורא בו ביקשה את התייחסות הציבור לקביעת יעדים שאפתניים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לשנים 2035, 2040 ו-2050. בין היתר, הרשות מבקשת לבחון את פוטנציאל השטחים להקמת מתקני ייצור אגרו-וולטאיים, ומה נדרש כדי לממש פוטנציאל זה.
יצאתי לראיין את רענן אמויאל, מנהל אגף בכיר לתכנון וקרקע חקלאית במשרד החקלאות וביטחון המזון, על מנת לשמוע ממנו מה עושה המשרד כדי לקדם תחום חשוב זה.
בסוף 2021 יצאו משרדי האנרגיה והחקלאות בפיילוט למתקנים אגרו-וולטאיים. כחלק מכך, רשות החשמל קבעה תעריף ואמות מידה ל-100 מגהוואט של מתקנים, וכ-180 מתקנים זכו בפיילוט. נדמה שמאז אנחנו קצת תקועים במקום, לא?
"הפיילוטים הם שלב מאוד חשוב בתהליך כולל, כיוון שאין מנוס אלא לעבור דרך מחקרים, ואין ברירה אלא לבחון מה הגידולים המתאימים ומה השילובים המתאימים בין חקלאות לסולארי. רק ככה ניתן יהיה להגיע ל-win-win, ורק על בסיס מחקרים נוכל להגיע להקמת מתקנים אגרו -וולטאיים בהיקפים מסחריים. משרד החקלאות השקיע המון בפיילוטים האלה. קידמנו תמיכות למחקרים בהיקף של 14 מיליון שקלים, התקשרנו עם חברת ביג דאטה כדי לקלוט את נתוני המחקר מהפיילוטים ואנחנו עורכים אינספור ישיבות במטרה לקדם את התחום. לפני יותר משנה הכנו נהלים והנחיות למחוזות, במטרה להיערך להוצאת היתרים בזמן, וניתנו זכויות עצומות להקמת המתקנים במשבצת החקלאית. למרות כל זאת היזמות לא מגיעה. עד היום, לא יצא, ולו היתר בנייה אחד, למתקני הפיילוט. על אף שאנחנו צמאים לקבל חומרי מחקר מהפיילוטים, אין לנו עם מה לעבוד".
הפיילוטים האלה היו בשורה משמחת מאוד עבור היזמים, שהשקיעו המון זמן, כסף ומאמץ כדי ללמוד ולקדם את התחום. מדוע להבנתך הפיילוטים לא התקדמו?
"כנראה שהבעיה העיקרית היא בחיבור לרשת החשמל, כלומר תשובות מחלק שליליות. אנחנו במשרד החקלאות עובדים על זה מול משרד האנרגיה ורשות החשמל".
יתכן שהעיכובים גם נובעים ממשרד החקלאות?
"אני דוחה טענות שמשרד החקלאות מעכב. אני לא מכיר שדה אגרו-וולטאי אחד שמשרד החקלאות עיכב או לא אישר".
לאחרונה אומרים שמשרד החקלאות חובר לגופים ירוקים בהתנגדות למתקנים סולאריים על גבי גידולים חקלאיים. זה נכון? המתקנים הסולאריים הם האויב של משרד החקלאות?
"בדיוק להיפך. את מעלה בי חיוך עם השאלה הזו. אנחנו משתפים פעולה עם משרד האנרגיה מול הגופים הירוקים כדי לקדם את האגרו-וולטאי גם במקומות שבהם עד היום הדבר לא התאפשר. אנחנו ממש רוצים לעודד את התחום, יש לנו אינטרס שהוא יצליח, וחושבים שהאגרו-וולטאי יכול להיות השדה העתידני החדשני שיביא חשמל, תקשורת וכלים אוטונומיים ותוצרת חקלאית לשדה החקלאי. האגרו גם עדיף עשרות מונים על סולארי קרקעי, שפוגע בחקלאות. יש הרבה מקום להתפתחות טכנולוגית של העולם הזה, ואנחנו יכולים להיות מדינה מובילה בתחום. אני לא מכיר עוד מדינות בעולם שניסו לקדם מהלך ממשלתי בתחום האגרו-וולטאי כמונו".
אז מדוע משרד החקלאות מאשר כיום פיילוטים רק על מטעים ולא על גד"שים?
"אני לא מסכים עם האמירה הזאת. בשנה האחרונה אמרנו במספר כנסים שנאפשר אגרו-וולטאי גם על גד"שים, אם כי חשוב לציין שיש אתגרים טכנולוגיים בדרך. למשל, ישנם שדות שבהם יש שוני בגידול מעונה לעונה, ישנם קשיים של מעבר כלי חקלאות גדולים שנדרשים לעיבוד השדות, נדרשים פתרונות להשקיה נכונה ועוד. צריך לתת מענה לכל האתגרים האלה מראש, ואי אפשר לצאת לדרך ולהתמודד עם הבעיות בדיעבד. בסוף הרי גם החלטת רמ"י וגם החלטת הממשלה מחייבות חקלאות מיטבית כתנאי לשילוב הסולארי בחקלאות, ואי אפשר לייצר תנאים לשדה שנועד לכישלון מראש בהיבט החקלאי".
רשות החשמל אומרת שאסדרה לתחום האגרו-וולטאי תתעכב, כל עוד משרד החקלאות לא יאשר שיש לו מספיק מידע כדי לקדם מסה קריטית של מתקנים כאלה. למה מחכים בעצם?
"לפיילוטים. הפיילוטים מאוד חשובים כדי להבין את התחום. ללא המחקרים אי אפשר להתקדם. צריך להבין שהשדות צריכים להיות מניבים כלכלית וחקלאית ומשרד החקלאות חייב לדאוג לביטחון המזון ולוודא שהפתרון הזה אמיתי ולא אחיזת עיניים. יחד עם זאת, אנחנו עובדים במקביל, ולא עוצרים את המתקנים המסחריים האגרו-וולטאים. בוודאי בנושא של קידום התב"ע אנחנו מאפשרים הכל. האם בשלב של היתר הבנייה נאפשר אחוז כיסוי מלא? אני לא יודע לומר. מכיוון שללא מידע, לא נקבל החלטות. אנחנו חייבים את המחקרים".
אז מדוע לא להסתמך על מחקרים שכבר נערכו בחו"ל?
"בראש ובראשונה, מכיוון שאנחנו לא מכירים אף מחקר בחו"ל שהוא ממשלתי או בלתי תלוי. מדברים הרבה על מחקר של המכון הגרמני פראונהופר, אבל הוא נערך על-ידי מכון בתחום האנרגיה ולא בתחום החקלאי. אנחנו משקיעים הרבה כסף בהבנת התחום, במטרה לצאת עם מחקר אובייקטיבי, בלתי תלוי, שכולל נתונים שיועמדו לעיון ציבורי. שנית, צריך להבין שהידע בחו"ל הוא מאוד מוגבל, והמתקנים שם מאוד קטנים. גם בעולם הידע הוא ראשוני. ולבסוף, אי אפשר להשוות בין החקלאות בחו"ל לחקלאות בישראל, בין היתר במובנים של תנאי אקלים".
יש לך מסר לסיכום?
"אנחנו מאוד רוצים לראות את התחום האגרו- וולטאי פורח בישראל, מבינים היטב את החשיבות שלו, ומאמינים בפוטנציאל הרב שטמון בו. יחד עם זאת, לא נוותר על פיילוטים ומחקר, ונהיה חייבים להסתמך על מידע אמפירי אמין. המידע שנאסוף יהווה נכס ציבורי, לטובת הכלל. ועל בסיס המחקר הזה, נוכל להתקדם בתחום האגרו-וולטאי המסחרי".
עו"ד ענת קליין היא שותפה מייסדת במשרד קליין ושות' עורכי דין, המתמחה בתחומי האנרגיה והתשתיותבשיתוף קליין ושות' עורכי דין
