כשמלחמת "חרבות ברזל" ברקע ובמטרה לייצר לפחות 300 מגה וואט של אנרגיה מתחדשת, השווים להספק של תחנת כוח ברמה הארצית, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה ב-7 בנובמבר 2024, לקדם בהליך תכנון מזורז את תמ"א 1/10/1א' - תוכנית להקמת מתקנים סולאריים מעל הגדר ההיקפית ביישובים כפריים. זאת בנוסף לאישור העברתה להערות הוועדות המחוזיות והשגות הציבור, וכחלק מפעילות משרד האנרגיה והתשתיות לטובת הטמעה של אנרגיה מתחדשת בדו שימוש ביישובים השונים.
"זה אומר שכל יישוב קהילתי, מושב חקלאי ו/או קיבוץ יכולים לייצר בממוצע 1.5 מגה וואט לשעה רק מהשמש, כ-4.5 שעות בממוצע, תלוי בעונה", מסביר ערן שגיא, מנהל תחום אינטגרציה בהנדסה בקבוצת נקסטקום (Nextcom Group) הוותיקה בתחום התקשורת והאנרגיה בישראל. הקבוצה הציבורית שנסחרת בבורסה, מתמחה בתחום האנרגיה המתחדשת ובתחום המערכות במתח נמוך. "בזכות עדכון המדיניות בנוגע להתקנת מתקנים סולאריים מעל ולאורך הגדר ההיקפית ביישובים הרלוונטיים", הוא מחדד "נוכל לאפשר ייצור חשמל נקי ומבוזר, ובו זמנית לשפר את האבטחה וביטחון". שגיא מדגיש עוד כי בנוסף לייצור כמויות גדולות של אנרגיה ניתן לבצע אינטגרציה עם מערכות ההגנה, כולל פרישת תשתיות שיכולות לתת מענה לצרכים נוספים דוגמת התקנת מצלמות ומכ"מים. בזכות הפאנלים הסולאריים הגדר לדבריו גם הרבה יותר מחוזקת, בין אם מפני פריצה או טיפוס, כמו גם כנגד מנופי רוח.
דיסציפלינות לתכנון, ביצוע ושירות
נקסטקום היא אחת החברות המובילות בתחום האנרגיות המתחדשות בארץ. החברה מתמחה בתכנון, הקמה ותחזוקה של חוות סולאריות וחוות רוח. עד היום היא הקימה קרוב לחצי ג'יגה של מערכות סולאריות ומתחזקת מעל לחצי ג'יגה. כקבוצה אינטגרטיבית המציעה מגוון פתרונות, כולל מענה ליזמויות בתחום האנרגיה המתחדשת, פועלת בנקסטקום מחלקת הנדסה מפותחת ומתקדמת הנחלקת לשלוש תת מחלקות. הראשונה, אחראית על מבנים וקונסטרוקציה; השנייה פועלת בתחום החשמל ומובילה פעילויות ומיזמים בתחום האנרגיה הסולארית, חדרי שרתים ועולמות התקשורת; והשלישית, בראשה עומד שגיא, מבצעת אינטגרציה בין השתיים, אלמנט שבא לידי ביטוי במיזמים החדשים של הגדר הסולארית. "השילוב של כל אותן 3 דיסציפלינות מאפשר תכנון, ביצוע ומתן שירות מא' ועד ת', גם בכל הקשור לפרויקטים חדשניים מסוג זה", הוא אומר ומתייחס להבדל המשמעותי בין חווה לגדר סולארית: "בחווה סולארית מערכת התקשורת כולה מתרכזת יחד במקום אחד, משם יוצא החשמל דרך השנאי החוצה. כשמדובר בגדר עליה מונחים לוחות סולאריים, אמורות מערכות התקשורת והחשמל לתת מענה לאורך כמה ק"מ כמתוכנן בעשרות המיזמים שכבר החל תכנונם מצפון ועד דרום".
ומהו המודל העסקי לפיו אתם פועלים?
"כחברה גדולה וציבורית, המציעה מגוון רחב של פעילויות ושירותים בתחום הבטחון וההתייעלות האנרגית, פיתחנו שני מודלים לבחירה. מודל ה- EPC הוא מודל רכישה המאפשר את קנייתה של כל המערכת הסולארית. זה אומר שאנחנו מתחזקים את הגדר החכמה, כולל כלל המערכות, השבבים, המצלמות תרמיות, שדרים חשמליים, המכ"מים ועוד. מדובר בפתרון מקיף וכולל של גדר דור 5 המתומחר לפי קילו וואט. המודל היזמי שנוצר גם הוא בזכות תחום האינטגרציה בו אנו מתמחים כחברה, מבוסס על מימון מלא של הגדר הסולארית. כך זוכה היישוב לביטחון ואנרגיה מבלי להוציא שקל, כשהרווחים מהפאנלים הסולאריים עוברים אלינו. לאחר 25 שנה עוברת הגדר לבעלות היישוב עצמו".
מהן האפשרויות לגידור סולארי, והאם ניתן לבצע את הפרויקט בכל שטח נתון?
"ברוב המקרים כן, אבל לא תמיד, עם דגש על מצבים בהם היישוב מוקף בעצים רבים המסתירים את השמש. לגבי אפשרויות הגידור, מדובר בשתי ארכיטקטורות איתן אנו עובדים: אופקית ואנכית, שתיהן מבוססות על בניית הגדר בתחום הקו הכחול של היישוב, עם דגש על אזורי המגורים והרפתות שנקרא 'חלקה א''. הראשונה מאפשרת יצירת הרבה יותר אנרגיה, אך תופסת הרבה יותר מקום. השיטה האנכית מתאימה לשטח הרבה יותר מצומצם אבל קולטת הרבה פחות שמש. שתי השיטות מתוכננות ומיושמות תחת רגולציה רבה. שיטה אחרת, שאינה דורשת אישורים, כוללת את הצמדת הפאנלים הסולאריים על הגדר. מדובר בטכנולוגיה הרבה פחות אבטחתית (בגלל הסתרות) ועם החזר השקעה נמוך, ולכן אנחנו לא מציעים אותה כלל".
על פי מסמך מדיניות אגף תכנון, הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מרכז השלטון האזור, שפורסם בשנת 2022, יש לא מעט דילמות שעולות בשלבי התכנון והביצוע. מהם הפתרונות שאתם מציעים לכל סוגיה?
"אין ספק שהגידור הסולארי מעלה הרבה דילמות איתן חשוב להתמודד, וגם לתת פתרונות מתאימים. זה בדיוק המענה שניתן על ידנו כחברת EPC שאחראית לנושא ההתייעלות האנרגטית, תוך שמירה על ביטחון ואבטחה, החל משלב החשיבה והתכנון ועד ליישום ולאחזקה. למענה לאתגר זכויות הבנייה, ההליך הסטטוטורי והבירוקרטיה, דואגת מחלקת ההרכשה שלנו. זאת החל מהגשת הטפסים והטיפול בהם, ועד להוצאת טופס 4 והיתרים נוספים. רבים לא יודעים, אבל התקנת לוח סולארי על גדר מייצרת קירוי, דבר שכרוך בקבלת אישור בנייה ולא מעט רגולציה, נושא שגם בו אנו מטפלים. סוגיות נוספות להן אנו נותנים כאמור מענה הן הממשק עם חלקות סמוכות, וזה אומר הצבת הגדר הסולארית בתחומי הקו הכחול בלבד; ולסוגיות הבטיחותיות, החל מגובה הגדר, החיווט החשמלי למניעת התחשמלות, מניעת פגיעה בנוף ועמידות בפני רוחות חזקות.
"שירות חשוב ומשמעותי שניתן על ידי מחלקת האחזקה שלנו, הוא שימור ותיקון הגדר הסולארית, המחלקה מתחזקת כיום מעל לחצי ג'יגה וואט של אנרגיה מתחדשת, בין אם האתר שלנו או של צד ג'. מדובר בהתחייבות שלנו כלפי הלקוח המבוססת על ניטור מערכות האחזקה בנוסף לסטטיסטיקות ותחזיות, הכוללות את גיל האתר ומצב הפאנלים הסולאריים שמתבלים עם הזמן. כך אנחנו מעריכים את התפוקה הצפויה של האתר ומתחייבים לעמוד בה בתקופה מוגדרת. התחזוקה השוטפת כוללת החלפת ממירים, מענה לבעיות ברשת החשמל, סריקות קבועות כדי לוודא שהגדר נמצאת בהספק הראוי, ותיקון או החלפת הלוחות במידת הצורך. אחת הבעיות המרכזיות בתחום היא האבק שדורש ניקיון קבוע וזוכה לניטור באמצעות חיישנים ייעודיים שמאפשרים לצוות הניקיון להגיע תמיד כשצריך ובזמן".
ומה בנוגע לאבטחת הגדר כנגד תקיפות סייבר?
"גם במקרים של אתרי אנרגיה מתחדשת אנחנו מעניקים מעטפת הגנת סייבר רחבה, המבוססת על שיתוף פעולה עם מרכז הסייבר של משרד האנרגיה והתשתיות. מכיוון שמדובר במערכות הזקוקות לעדכון תדיר, אנחנו מספקים תמיכה ושירות לכל חיי המערכת, כולל ממשקי ייצור מאובטחים לפי דרישות סייבר פרטניות מטעם הרגולציה".
שגיא מבקש להתייחס למצב הביטחוני ששיקף עוד יותר את הצורך ביצירת רשת ביטחון ומערכת תמיכה ליישובים בכל הארץ. "לאור המצב הביטחוני היום", הוא אומר ומסכם: "אנחנו מאמינים שכל אחד יכול לשפר את הביטחון האישי והיישובי, ובו זמנית לייצר אנרגיה ירוקה. הרווח כפול מאפשר ביטחון לישוב תוך יצירת אנרגיה ירוקה. אנחנו מצדנו כחברה, נמשיך לפעול לשיפור עקרון הדו שימוש בתחומי האנרגיה, להתייעל ולהציע מגוון פתרונות".
בשיתוף קבוצת נקסטקום
