בעיצומה של תקופת מלחמה ארוכה, ובאחד הצמתים החשובים בהיסטוריית האנרגיה של מדינת ישראל, עומדת חברת החשמל במוקד העניין של מקבלי ההחלטות והעין הציבורית סביב השאלה האם התשתיות מוכנות לתרחיש קיצוני? בשיחה עמו מתייחס מנכ"ל חברת חשמל, מאיר שפיגלר, לאתגרים בהתמודדות עם תרחיש עלטה, לתחרות החדשה במשק ולכניסה ההדרגתית, והאיטית מדי לטעמו, לתחום האנרגיות המתחדשות.
בציבור קיים חשש ממחסור בחשמל בזמן חירום. עד כמה חברת החשמל ערוכה למלחמה בצפון?
"מדובר במערכה ביטחונית שאינני יודע איך היא תתנהל, באיזו עוצמה, לאיזו תקופה ומה יהיה הארסנל שבו ישתמשו, לכן ומכיוון שרב הנסתר על הגלוי, קשה מאוד לדעת. אני כן יכול לומר באחריות מלאה שמבוקר השבעה באוקטובר ואילך חברת החשמל פועלת לתת מענה לכמה שיותר תרחישים. אנחנו מתרגלים כל הזמן מצבים של פגיעה ביחידות לייצור חשמל, ברשת ההולכה והחלוקה ובתחנות המשנה ונערכים להתמודד עם תרחישים משמעותיים יותר מאלה שתוכננו ע"י פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית".
למרות זאת, מנכ"ל חברת נגה, שאול גולדשטיין, אמר לאחרונה ש"אנחנו לא במצב טוב, ולא מוכנים למלחמה אמיתית".
"הוא דיבר על תרחיש אפוקליפטי. מה יקרה אם איראן תתקוף? מה יהיה אם לא יתאפשר להוציא את האף מחוץ לממ"ד, אם תהיה רעידת אדמה בעוצמה גבוהה? אז בוודאי אי אפשר יהיה לחיות על פני כדור הארץ. כעת נניח תאורטית שמה שהוא אמר נכון, היכן הוא היה במשך כתשעה חודשים ויותר וכיצד הוא פעל במעשים ולא בדיבורים, כמנהל מערך האנרגיה בשעת חירום במדינה. בפועל הוא הכניס את האנשים לחרדה ולחוסר אונים. אילו כלים אופרטיביים או הנחיות הוא מעניק להם? זו התנהלות חסרת אחריות. בלי קשר לזה, חשוב לי שיהיה ברור לאזרחי המדינה, שלחברת נגה אין שום נגישות לאופרציה בשטח, פעילותה מתחילה ומסתיימת בניהול ותכנון מקטעי הייצור וההולכה, שמירה על איזון בין היקפי צריכה וייצור, קרי שמירה על שרידות המערכת וניהול סחר בחשמל. כמובן שהכל מתבצע מתוך משרדים ממוזגים ללא היכרות משמעות הדברים בשטח. הגוף היחיד שעושה עבודות מקצועיות-ביצועיות לאורכה ולרוחבה של המדינה, זו חברת החשמל. עם זאת בפועל העובדים שלנו נמצאים בשיתוף פעולה מלא ומוחלט עם אנשי המקצוע בנגה, היות ומה שעומד לנגד עינינו הוא האינטרס הציבורי בלבד".
נגה אמורה להיות זו שקובעת גם את ההיקף והיעדים לחיבור יצרנים פרטיים לרשת. גם כאן מופנית ביקורת כלפי חברת החשמל בעיכוב הרפורמה והורדת התעריפים.
"את התעריפים קובעת רשות החשמל, אנחנו מבצעים את החיבורים בפועל. נגה קונה את החשמל מהיצרנים, ומוכרת אותו למספקים פרטיים ודרכם לצרכנים שלהם. העמסת תחנות כוח נעשית ע"י נגה בהתאם להצעות מחיר חצי שעתיות שהיא מקבלת במעין מכרז יומי. אנחנו עמדנו בכל אבני הדרך של הרפורמה, בעוד המדינה כריבון לא פעלה ברוח זו כלפי חברת החשמל. הדבר היחיד שטוב ברפורמה, הוא התחרות בשוק אספקת החשמל שיכולה להיטיב עם כלל הצרכנים".
ובכל זאת, מה יהיה עם הרפורמה? לאן זה הולך?
"אני לא נביא. הרפורמה רוויה בהחלטות לא רציונליות, שחלקן פגעו בצורה בלתי הפיכה באינטרס הציבורי והתפקודי. לדאבון ליבי הרפורמה הסבה נזק משמעותי בעיקר לאיכות השירות שהענקנו לציבור בעבר. מכאן, לעניות דעתי, ככל שיהיה דין ודברים לגבי העתיד לבוא, חייבים בראש ובראשונה לאפשר לחברת החשמל להיות חלק בלתי נפרד משוק האנרגיה התחרותי. אנחנו כבר לא מונופול, לא בייצור ולא באספקה, וצריך להפסיק למדר אותנו מלעסוק בתחומים שהם חלק מהאינטרס המשקי. למשל, אנחנו נרצה להיות חלק ממערך הייצור של האנרגיה הסולארית, כי הממשלה קיבלה החלטה שבשנת 2030, 30% מהאנרגיה תיוצר מקרני השמש. אין סיכוי שהמשק יעמוד ביעד הזה בלי שיתאפשר לחברת החשמל להיות חלק מפעילות זו באופן נרחב".
ביחס ליעדים שהוגדרו במעבר לאנרגיות מתחדשות היכן אנו עומדים?
"כ-12-13% מהחשמל מגיע היום מאנרגיות מתחדשות. המלחמה המחישה עד כמה הכרחי שחברת החשמל תמשיך להיות גורם משמעותי במשק, לרבות כשחקן תחרותי בתנאים שיוויוניים שיתנו מענה לכל ניגוד עניינים שהרגולטורים יעוררו בנושא כדי להצר צעדנו. לא מעט מדינות בעולם אפשרו לחברת החשמל המסורתית להתחרות בייצור ואספקת חשמל. חברת החשמל מייצרת היום סדר גודל של 35% מהאנרגיה בארץ. יש יצרנים פרטיים שמייצרים באזור ה-20% ויותר. רק לאחרונה נכנסו כשמונה חברות לתחרות בתחום האספקה, ואנחנו מברכים על כך ומשתפים פעולה כדי להסיר חסמים ולעודד תחרות בתחום".
חברת החשמל תמשיך להיות גורם דומיננטי בתחום האספקה בעתיד?
"הדירקטוריון עדיין לא קיבל החלטה סופית בנושא וזה תלוי באסדרה שתקבע ובתנאים שיתלוו אליה. מי שיפסיד מכך שלא נשתלב בתחרות הם רק הצרכנים. נכון לעכשיו, חברת החשמל לא מתחרה בתחום האספקה מכיוון שיותר מ-60% מצרכני המתח הנמוך עדיין מקבלים מאיתנו אספקת חשמל. רק כשזה ירד מתחת לנתח השוק הזה נוכל לשקול להתחרות, בכפוף לקביעת אסדרה מתאימה. מעבר לזה, אנחנו לא יכולים לחבר את כל היצרנים הפרטיים, בעיקר באנרגיות מתחדשות, לרשת החשמל, כי האחרונה נמצאת במצב של קיבולת/תפוסה מלאה. המצב נובע מהעובדה שבמשך 16 שנה לא השקיעו כמעט דבר בפיתוח רשת ההולכה והחלוקה, היות ותעריף הרשת לא עודכן ע"י הרשות. זו התנהלות רשלנית של הרגולטורים, כי מי שישלם את המחיר בסוף זה הציבור".
אז מה עושים?
"הפתרון לשפר ולשדרג את התשתיות. יש לנו תוכנית רב-שנתית לפיתוח רשת חלוקה, שממתינה ל קבלת אישור מרשות החשמל, שרי האנרגיה והאוצר. אני מאמין שזה יאושר".
מתי?
"מקווה שכמה שיותר מהר. כולם מבינים שצריך להטמין את קווי המתח הגבוה בקרקע, גם בגלל המלחמה. כאשר לא משקיעים ברשת, המשק לא יכול לצמוח. מדובר באינטרס לאומי ממדרגה ראשונה והוא כרוך בעליית תעריף - אין מנוס מכך".
"זה המקום להתריע בפני מדיניות רשות החשמל המתייחסת לחברת החשמל כבנק לצרכי משק החשמל ובכך מערערת את יציבותה הפיננסית ופוגעת בתזרים המזומנים שלה. להבדיל מהתשואות הנושקות לעשרות אחוזים, מהן נהנים יצרני החשמל הפרטיים, חברת החשמל מקבלת כיום תשואה נומינלית של כ-8%, שכל שקל ממנה מושקע מידית ישירות בשדרוג ופיתוח רשת החשמל.
"מדובר בכשל מוחלט של רשות החשמל שמתווסף לצבר החלטות בירוקרטיות, נגועות בשיקולים זרים. הגיע הזמן להכפיף את החלטות רשות החשמל לאינסטנציה שיפוטית שניתן יהיה לערער בפניה על שיקול הדעת המהותי שמפעילה הרשות, ויפה שעה אחת קודם".
מחברת נגה ומרשות החשמל לא נמסרה תגובה.
