"ה-DNA הייחודי של דוראל מאפשר לה להוביל בכל אחד מהסגמנטים המתפתחים בישראל בתחום האנרגיה. אנחנו החברה הראשונה שהקימה מתקן אגירה Stand Alone בישראל (בקיבוץ מעלה גלבוע). כמו כן, הקמנו את מתקן סולאר בשילוב אגירה הראשון בישראל (בקיבוץ חולית) ואת פרויקט האגרו-סולאר הראשון בישראל (בקיבוץ רבדים). אנחנו גם החברה הראשונה שהקימה תאגיד אנרגיה עם מועצה אזורית (עמק יזרעאל). עבורנו, הובלה וחדשנות הן ערכים מרכזיים – אלו שממצבים אותנו בחוד החנית של תחום האנרגיה בישראל".
את הדברים האלו אומר אביטל אופק, מנכ"ל פעילות ישראל בחברת האנרגיה דוראל. בשיחה איתו הוא מציג את פעילותה הרחבה של החברה, על זרועותיה השונות ואת הכיוונים אליהם היא הולכת. כמי שצמח מתחום הפיתוח העסקי, הוא מוביל בטבעיות את התרחבות דוראל לטריטוריות חדשות ובניית זרועות פעילות נוספות. "כשהגעתי לדוראל לפני חמש שנים, הייתי העובד ה-25 בחברה. היום אנחנו מונים כבר כ-180 איש וכמעט 300 עובדים גלובלית", הוא משתף בגאווה. "כשהגעתי, היינו חברה פרטית. ב-2020 הנפקנו בבורסה. זה קרה בעיצומה של מגפת הקורונה, כאשר החיתום כולו התנהל מול המשקיעים בזום. בחמש השנים שעברו מאז, דוראל הפכה לשחקן הדומיננטי והמוביל בשוק האנרגיות המתחדשות בישראל. כיום דוראל עוסקת במנעד רחב מאוד של סגמנטים, הכוללים בין היתר: הקמת מתקני אגירת אנרגיה, טורבינות רוח במעלה גלבוע, מתקני ייצור ביוגז מזבל אורגני של בעלי חיים וזרוע חדשנות והשקעות בשם 'דוראל טק'. עבור השותפים שלנו אנחנו One Stop Shop".
היכן מרכז הכובד של העשייה?
"הדגש היה ועודנו ייצור חשמל מאנרגיית השמש. אנחנו מקימים פרויקטים רבים ומגוונים, בהיקפים של אלפי החל מ-50 קילוואט ועד לכ-200 מגה-ואט, כמו פרויקט המתח העליון בעמק המעיינות, שהוא פרויקט האנרגיה הגדול ביותר שהוקם בישראל עד היום. דוראל גם מקימה פרויקטי דו-שימוש רבים: גגות, מאגרי מים ובריכות דגים. ב-2021 החלטנו להיכנס לתחום האגרו-סולאר ולהגדירו כמנוע צמיחה עיקרי של החברה בישראל. מאז הפכנו למובילים מובהקים בתחום והקמנו מתקנים שאין לשחקנים האחרים בשוק האנרגיה המקומי ואף בעולם כולו".
והיכן מרכז הכובד הפיזי של הפעילות?
"עיקר פעילותנו לאורך השנים הוא מול המגזר ההתיישבותי, בדגש על הקיבוצים והמושבים. משם גדלנו וצמחנו, ולכן הם השותפים הטבעיים שלנו. אנו קשורים עמוקות למגזר ההתיישבותי-חקלאי וגאים למקם חלק ניכר מהפעילות שלנו בפריפריה, שם יש שטחים גדולים שניתן להקים בהם פרויקטים. במהלך השנים, יצרנו למעלה מ-250 שותפויות עם קיבוצים ומושבים, מקיבוץ להבות הבשן והגושרים בצפון עד לסמר ויוטבתה בדרום, אך לדוראל יש פעילויות נוספות שמרחיבות את היריעה מעבר לגבולות הקיבוצים והמושבים. בשנים האחרונות דוראל הקימה את פעילות 'דוראל מוניציפאל', שמטרתה להקים תאגידי אנרגיה עירוניים במועצות המקומיות, במועצות האזוריות ובערים עצמן. פעילות זו בעלת ערך לא רק לחברה, אלא גם להתפתחות משק החשמל בישראל, שכן עיקר צריכת האנרגיה בישראל היא במרכז הארץ, בתוך הערים עצמן, מה שמייצר בעיית תשתית קשה. אחת הדרכים להתמודד עמה היא הקמת מתקני ייצור באזור הצריכה. שם נכנסת לתמונה 'דוראל מוניציפאל', שכבר זכתה בעשרה מכרזים בערים שונות וחנכה לאחרונה תאגיד אנרגיה ראשון בישראל בשותפות עם המועצה האזורית עמק יזרעאל. תאגיד נוסף שהקמנו הוא 'דוראל אורבן', הבונה תשתית אגירת אנרגיה ורשת הטענת רכבים חשמליים באזורי תעשייה, מפעלים ומרכזים מסחריים. פעילויות אלו משקפות את המחויבות שלנו לתת מענה לאתגרי שוק האנרגיה ולהתאים את עצמנו למגמות ההתפתחות של האנרגיה המתחדשת בישראל".
לשלש את כמות האנרגיה והמתקנים עד סוף העשור
מעבר לכל הפעילות הענפה בישראל, דוראל היא גם אחת משחקניות האנרגיה הגדולות והמרכזיות בארצות הברית. לאחרונה היא חיברה לרשת החשמל של מדינת אינדיאנה את החלק הראשון מתוך פרויקט אנרגיה עצום בעלות של מיליארדי דולרים, המתפרס על פני למעלה מ-50,000 דונם ומספק 1.6 גיגה וואט. בשטח המרעה יפוזרו חיות שונות שיאכלו את הצמחייה וישמרו על טיב הקרקע. "זה סוג של אגרו-סולאר, שהוא אחד התחומים המעניינים והמאתגרים כיום", אומר אופק. "דוראל יצרה לעצמה יתרון תחרותי אדיר באגרו-סולאר, הודות להקמת מתקנים מסחריים בישראל בהם חוקרים ולומדים את התחום אגרונומים, חוקרים ואנשי חקלאות, אותם גייסה דוראל לשורותיה כבר בשנת 2020, עת זיהתה בתבונה את הכיוון אליו נושבת הרוח בישראל".
אתה מאמין שאגרו-סולאר הוא הקטר החדש של תחום האנרגיה?
"לתחושתי, אחרי הטפטפות ובתי הרשת - זוהי המהפכה השלישית בעולם החקלאות בישראל. אנחנו לא רק מאמינים בפוטנציאל שיש בתחום הזה אלא ממש מקדמים אותו ומעריכים שהוא יהיה מנוע הצמיחה המרכזי של הענף בעשור הקרוב – הן ברמה הלאומית והן עבור דוראל. את המהפכה הזו התחלנו כבר ב-2019 בקיבוץ מעלה גלבוע, כשהצגנו לוועדה המחוזית את הרעיון החדשני: שילוב של סולאר וחקלאות, באותה יחידת קרקע. תחילה, נתקלנו בתגובות ספקניות מצד הרגולטורים - 'אגרו מה?', הם שאלו בתמיהה. הבנו שעלינו לבסס אמון ולהוכיח שמדובר במיזם חקלאי בר קיימא, ולא בניסוי חולף. היתרון הגדול של האגרו-סולאר הוא שהתחום משרת שתי מטרות חיוניות במקביל: ביטחון אנרגטי וביטחון תזונתי. זהו פתרון מנצח לכל הצדדים. כבר מהרגע הראשון, חברת דוראל ראתה בחקלאות ערך עליון, כאשר המטרה שעומדת לנגד עיננו היא שיפור החקלאות, הטמעת טכנולוגיות מתקדמות וניצול מיטבי של חטיבת הקרקע. חמש שנים אחרי, היום הרגולטורים כולם – ממשרד החקלאות, דרך רשות מקרקעי ישראל ועד לארגונים סביבתיים - מכירים בחשיבות האגרו-סולאר ותומכים בקידומו. מה שהחל כחידוש נועז הפך למציאות שתשפיע רבות על עתיד האנרגיה המתחדשת והחקלאות בישראל".
אז מה כבר עשיתם בתחום?
"הקמנו שלושה מתקנים אגרו-סולאריים מסחריים בקיבוץ רבדים, בקיבוץ מעלה גלבוע, שם יש לנו חטיבת מחקר שלמה, ובקיבוץ גשר. מדובר במתקנים האגרו-סולאריים המסחריים היחידים בישראל, מה שמאפשר לדוראל ללמוד, לפתח ולבסס את התחום על נתונים אמיתיים מהשטח. בימים אלו דוראל מפתחת שיטה ייחודית גם לעולמות הגד"ש (גידולי השדה) אותה אנו מבססים, בין היתר, על נתונים מחקריים שהפקנו ממתקן מו"פ אותו הקימה החברה לפני שלוש שנים באוניברסיטת בר אילן. במקביל, לאחרונה הקמנו חלקת מודל של גידולי שדה ביחידה לחקלאות וחדשנות גולן שבאבני איתן, המהווה פריצת דרך בעולמות האגרי-טק. ב-2025 נרחיב את הפעילות באופן משמעותי עם עוד ארבעה פרויקטים מסחריים נוספים, שיוקמו באזורים שונים ברחבי הארץ. הצלחת הפרויקטים נשענת על שותפות אמת עם החקלאים, המבטיחה איזון אינטרסים ומניעת ניגודי עניינים. שיתוף הפעולה ההדוק הזה, יחד עם הניסיון המצטבר שלנו, מציב את דוראל ואת ישראל בחזית המחקר והפיתוח ומסמן את המעבר מפרויקטים קרקעיים לפרויקטי אגרו-סולאר".
איך אתה רואה את עתיד שילוב האנרגיות המתחדשות ברשת הארצית?
"על אף העובדה שבישראל ישנם חסמים רבים - בעיקר כאלו הקשורים להיבטי רגולציה ותשתית רשת החשמל - אני צופה עתיד ורוד לתחום האנרגיות המתחדשות. על פי תוכניות העבודה של דוראל, עד סוף העשור אנו עתידים לשלש את הספק המתקנים שהחברה תקים. מנועי הצמיחה המרכזיים שלנו מתכתבים היטב עם מדיניות הרגולטור, במיוחד בכל הנוגע לדו-שימוש בקרקע. אני צופה כי בעתיד הקרוב נראה בישראל פעילות ענפה יותר של אגירת אנרגיה ואגרו סולאר. המאפיינים הייחודיים של ישראל - מדינה שמשית וצרה, ללא הרבה קרקעות – הופכים את פיתוח הטכנולוגיות האלו להכרחי. אני מאמין שזה יהיה הגורם המכריע שיאפשר להגיע ליעד שהגדירה המדינה: 30% אנרגיה מתחדשת ב-2030".
אנרגיה מתחדשת - הפתרון לתרחישי עלטה
על אף האופטימיות, מודה אופק שישנם גם אתגרים. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר הוא תשתית רשת ההולכה והחלוקה, שנוכח היעדר השקעות לא מאפשרת כיום קליטה מסיבית של אנרגיה מתחדשת. "גם כאשר קיימים הסכמים, תכנון מפורט ושנים של עבודה על מתקן אנרגיה סולארית, התשתית המיושנת מהווה חסם מרכזי להזרמת החשמל המיוצר", הוא אומר. "אגירת אנרגיה היא פתרון שחייב לבוא לצד פיתוח תשתיות ותוכניות פיתוח. אמנם על בסיס התשתית הקיימת ניתן לקלוט לא מעט כמויות אנרגיה, אך לא די בכך. עם זאת, המדינה משקיעה מיליארדי שקלים בקידום תוכניות פיתוח שיאפשרו את שדרוג רשת החשמל הארצית והמקומית, במטרה למקסם את הפוטנציאל הקיים. צוואר הבקבוק של מגבלות רשת החשמל מתחיל להיפתר בהדרגה, והחל מ-2027 צפוי היפוך מגמה, שיאפשר קליטה של עוד גיגות אנרגיה רבות על אותה הרשת תוך שימוש יעיל ונכון על הרשת הקיימת. אנחנו כבר רואים תנופה ועשייה רבה בהיבטים הללו".
"מגמה חיובית נוספת היא איחוד תשתיות וקידום 'מגה פרויקטים', במיוחד בעולמות האגרו-סולאר. רשות מקרקעי ישראל הרחיבה את השטחים המוקצים לכל אגודה חקלאית במטרה לאפשר הקמת פרויקטי אנרגיה גדולים יותר. מהלך זה יאפשר לדוראל לפתח מספר רב של פרויקטים במתח עליון בשנים הקרובות, מה שיגדיל את יכולת קליטת האנרגיה ביחס לפרויקטים במתח גבוה. כבר היום, לדוראל יש הסכמים לפרויקטים בהיקפים של מאות מגה-וואט, המהווים תשתית להקמת עשרות פרויקטים חדשים ברחבי ישראל".
אתה סבור שהחשיבה על השקעה בביטחון האנרגטי השתנתה בשל המלחמה?
"כן, האתגרים הביטחוניים השפיעו על תפיסת החשיבות של הביטחון האנרגטי באופן דרמטי. כיום, 70% מכלל החשמל של ישראל מיוצר בעשרה מתקני ייצור גדולים, אשר מטבע הדברים נמצאים תחת איום תקיפה מתמשך. תקיפה של מתקנים אלו עלולה להוביל לתרחיש העלטה במשק החשמל. אנרגיה מתחדשת נותנת פתרון לאיומים הללו באמצעות ביזור מתקני הייצור במרחב. גם במקרה של פגיעה במתקן - רוב רובו של המתקן ימשיך לייצר. מצב זה יוצר אינטרס לאומי מובהק להקים מתקני אנרגיה מתחדשת מבוזרים במרחב, וכך לייצר מצב של יתירות במצבי מלחמה וקיצון".
איך דוראל מיישמת את מודל השוק הנוכחי של אספקת חשמל ירוק?
"בשנים האחרונות ישנה מגמה של פתיחת השוק לתחרות באופן שמאפשר לנו למכור לצרכני קצה את החשמל אותו אנו מייצרים. חתמנו כבר על חוזים ארוכי טווח למכירת חשמל לגופים עסקיים מובילים דוגמת כי"ל, מליסרון, מגדל ועוד. כשחקן המוביל בישראל בתחום, שבימים אלו מחזיק למעלה מ-40% מההתקנות המבוצעות באסדרת השוק, דוראל נהנית מיתרון תחרותי משמעותי בשוק שבו הביקוש לחשמל ירוק עולה על ההיצע. מצב זה מאפשר לדוראל להקים מתקני ייצור ברווחיות גבוהה ולבחור בקפידה את שותפיה ואת העסקאות אותן היא מבצעת".
איך אתה רואה את פעילות דוראל בשנים הבאות?
"בשנים הקרובות דוראל תמשיך במגמת הצמיחה והפיתוח שלה תוך שמירה על שיתוף הפעולה ההדוק והמיוחד עם הקיבוצים והמושבים, שהם השותפים שלנו לדרך. במקביל, דוראל שמה דגש על פיתוח ההון האנושי, שמירה על לכידות עובדי החברה, שמקצועיותם ומסירותם מביאות תוצאות עסקיות מעולות וכמובן בשילוב טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות, כולל בינה מלאכותית, ניהול אנרגיה ובתחומים נוספים".
בשיתוף דוראל
