בשנה האחרונה דובר רבות על הרפורמה בחקלאות. רפורמה זו מילה גדולה וצריך להסתכל על רכיביה.
הגיע הזמן שנעסוק באינטנסיביות בשאלות החשובות שמעלה הרפורמה: האם מדינת ישראל ערוכה לחזק את הגידול המקומי? האם קיים ביטחון מזון במדינת ישראל במצב הנוכחי? בנוסף, אי אפשר להתעלם מיוקר המחיה בכל הנוגע למוצרי לירקות ופירות ומהצורך לעודד אכילה בריאה ומזינה, ובמחיר הוגן, לכל אזרח.
הרפורמה בחקלאות שמקדם שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר, עוסקת בדיוק בסוגיות ליבה אלה. הרפורמה מביאה בשורה משמעותית לחקלאים ולצרכנים כאחד, ותפקידה להצעיד את החקלאות הישראלית למציאות של המאה ה-21. החזון מורכב ממדינה עם תוצרים חקלאיים מובחרים, שניתן לגדלם במציאות של שינויי אקלים וביעילות מקסימלית, ביחד עם קיומה של תחרות במחירים כפי שמגיע לצרכן הישראלי.
אין לטעות, חיזוק החקלאות המקומית היא הכרחית ונדרשת. יתר על כן, התמודדות עם איתני הטבע, שינויי אקלים ודרישת האיכות מחייבים השקעת משאבים בחקלאות המקומית אשר תהפוך בזכות זאת לתחרותית יותר, גם מול יבוא מהעולם. יחד עם זאת, חייבת להיות אספקה שוטפת של מוצרי החקלאות בישראל, על המדף, מידי יום, לכל אזרח ובמחירים שניתן לקנות אותה.
המטרה - הורדת יוקר המחייה
החלק הראשון של הרפורמה מבקש לפתור בעיה שכולנו מכירים היטב והיא שפשוט יקר פה. יוקר המחייה בישראל מכביד על מיליוני אזרחים ישראליים. לאורך השנים, בעיית יוקר המחייה הישראלי בתחום הירקות והפירות רק התעצמה לנוכח העובדה שלא התקיימה בארץ תחרות אמיתית וההסתמכות היא בעיקר על תוצרת מקומית, מה שהגביל את המגוון שעל המדפים והזניק את מחירי המוצרים במאות אחוזים. אפשר גם פשוט להסתכל על המספרים. ב-20 השנה האחרונות מדד מחירי הפירות עלה ב-102%, מדד הירקות עלה ב-81%, ובהתאם נרשמה ירידה של 20% בצריכה הפירות והירקות.
נזכור, כי בענפים אחרים המצב הפוך. אנחנו נהנים ממוצרי תעשיה ישראלית מתוצרת מקומית וגם מיבוא. ולא יעלה על דעתנו להעלימם מן המדף.
תחרות מאפשרת אמצעים לחזק את הגידול המקומי, אבל להשלימו ביבוא. כדי לבסס תחרות ולאפשר מעבר לשוק חופשי, מופחתים המכסים על מוצרים מיובאים ומכניסים שחקנים חדשים לזירה. באמצעות הפחתת מכסים אנחנו רוצים לאפשר לייבואנים חדשים להכניס פירות וירקות לישראל ובכך לגרום להורדת יוקר המחייה.
לצרכן תמיד תהא הבחירה, האם לקנות תוצרת מקומית או לשלב רכישותיו בתוצרת זרה. אנחנו עושים זאת בכל תחום וענף. הבחירה תמיד קיימת ואולם התחרות תאפשר להוזיל מחירים לצרכנים ותוביל לעלייה בצריכה ולתזונה בריאה.
הרפורמה נוצרה מתוך הבנה, כי לכל אדם הזכות ליהנות ממזון בריא וטרי במחירים שפויים, קל וחומר כשמדובר במוצרים בסיסיים כמו פירות וירקות, שנמצאים בסל הקנייה של כל משפחה. לא יעלה על הדעת כי מוצרי מזון בסיסיים יהיו "מותרות", זה בעצם המצב שנוצר בשנים האחרונות וזאת באנו לשנות.
מבחן הכמות אינו המבחן היחיד, יש גם כמובן חשיבות לאיכות התוצר. ייבוא התוצרת החקלאית במסגרת הרפורמה לעולם לא יבוא על חשבון שיקולי בריאות הציבור. במקביל לרפורמה, משרד החקלאות מהדק את הפיקוח והבקרה על התוצרת החקלאית הנכנסת לארץ. ייבוא התוצרת יהיה כפוף להצהרות בריאות של משרדי החקלאות המקבילים במדינות המוצא. מעבר לכך, במקרה של חשש לחדירה של נגע או מין פולש, הוכנס מנגנון ייחודי המאפשר לשר החקלאות לעצור את היבוא מכל מדינה באופן מיידי ולבודד את הסיכון כדי למנוע את התפשטותו. לצד זאת, מפקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת, והיחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד החקלאות, ימשיכו בפעולות האכיפה השוטפות, לצורך הנפקת תעודות בריאות וכדי למנוע את חדירתם של נגעים, מחלות או מינים פולשים לישראל.
לחבר את אומת הסטארט-אפ לשטח
החלק השני והמרכזי ברפורמה עוסק בסיוע ובחיזוק בחקלאות הישראלית המקומית והחקלאים בשטח. חיזוק כאמור פירושו השקעת משאבים בחקלאי ובחקלאות המקומית כך שייצר יותר תוצרת, ותוצרת איכותית, יוכל להיות תחרותי יותר בארץ ובעולם ויעמוד בכל תחרות. הגיעה העת לחבר את אומת הסטארט-אפ שהתפתחה כאן – לשטח. חיבור בין חקלאות לטכנולוגיה, אגטק וחדשנות זה דבר מתבקש והכרחי. עושים זאת בכל תחום, נושאים אלינו עיניים בכל מקום בעולם, והגיע הזמן לחבר את כל הקצוות גם אצלנו בבית.
אנחנו מבקשים לשים את החקלאי והתוצרת שלו במרכז ולהחזיר את ישראל להיות מעצמת חקלאות כפי שהייתה בעבר. בלא השקעות ומשאבים זה לא יקרה. לפיכך, באמצעות הרפורמה, מגיעים משאבים חסרי תקדים לשדה הישראלי. סכום חסר תקדים של כ-2.7 מיליארד שקלים, יגיע ישירות לחקלאים, לראשונה בתולדות מדינת ישראל, באמצעות מענקים, תקציבים והשקעות. באמצעות הרפורמה נשקיע במחקר ופיתוח טכנולוגי, נסייע ברכישת טכנולוגיה חקלאית מתקדמת, נקדם את תיקון החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות ונקים מטה חקלאות ישראלית לחיזוק מול התחרות. החקלאים בישראל יזכו גם להפחתת מסים וחלוקת מענקים לציוד ומיכון, מחקר, חדשנות ויעילות, וכן תוספות כוח עבודה על-ידי הגדלת מכסת העובדים הזרים. כל אלו גם ישפרו את הפריון של החקלאי ויגדילו את שורת הרווח שלו בכל חודש.
אנחנו מסתכלים רחוק, ומבינים כי לא ניתן לקיים מעצמה חקלאית בלי דור המשך איכותי, כזה שהיכה שורש וצמח כאן לצד החקלאות הישראלית. לאור זאת החלטנו כי חלק מאותן התמיכות וההשקעות יקדמו גם חקלאות צעירה. למעשה, לאחרונה פורסם, כי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ישקיע 18 מיליון שקלים בתוכנית לקליטת צעירים בחקלאות. התכנית, בדגש על חיזוק אזורי עדיפות לאומית וסיוע לחקלאים, תתפרס על פני שלוש שנים, ותדרבן עמותות וארגונים רבים יותר לפעול לקידום הנושא ולהגדיל את פעילותם בשטח. הצמחת דור העתיד ביחד עם השקעת משאבים הם עתיד החקלאות הישראלית.
להחזיר לישראל את היתרון בתחום האגרו-טק
הגיע הזמן להתמודד עם המציאות, כי היא לא מחכה לנו - לא שינויי אקלים, לא שינויי מזג אויר ולא ההשלכות שלהם על הגידול בשדה, על הטמפרטורה, על המזיקים או ההדברה ועל עבודת החקלאי המקומי. כידוע, הדבר היחיד הקבוע בעולם הוא השינוי.
בעולם בו שינויים מהותיים נהיים תכופים יותר ויותר, עלינו להשתנות כל הזמן. החקלאות הישראלית חייבת לעשות את השינוי. את הרפורמה. לעשות קפיצת מדרגה ולהפוך טובה עוד יותר. לשים למול עיניה את הצרכים המתחדשים ולפעול בהתאם. זה הכרחי בכדי להבטיח לישראל מקום בזירה העולמית ואף להובילה, כדי לקדם את החקלאות המקומית לטכנולוגיות של המאה ה-21, כדי שיוקר המחייה לא יהווה עול על חייהם של אזרחי ישראל, כדי שיהיה עתיד לחקלאות הישראלית והחקלאים יוכלו להתפרנס בכבוד.
פיתוח של טכנולוגיות חקלאיות ושילובן בשדה ובשטח, הם אלו שיחזירו לישראל את היתרון בתחום האגרו-טק, וישמשו כפתרון מרכזי לקידום ושמירה על ביטחון מזון ועמידה בפני שינויי האקלים.
הרפורמה היא כורח המציאות והיא זו שתקדם אותנו למקום בו החקלאות הישראלית צריכה להיות. ומשרד החקלאות ימשיך לשמש בית לחקלאות הישראלית, לדרבן ולאתגר אותה בכדי שתמשיך להיות הטובה והתחרותית בעולם.
הכותבת הינה מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר
