שוק הגז הטבעי נכנס ב-2025 לשלב של האטה ברורה שנובעת משילוב בין מחירים גבוהים, תנודתיות כלכלית ממושכת ומחסור בהיצעים. אך מבט עמוק יותר מגלה תמונה מורכבת: אירופה הפכה למנוע הצמיחה המרכזי לביקושים, אסיה מגיבה למחירים גבוהים בצמצום צריכה, וצפון אמריקה מזנקת בהיצע – בעיקר באמצעות LNG.
שנת 2026 צפויה להביא מפנה דרמטי – זינוק בהיצע ה-LNG, שככל הנראה יוביל להצפה בשוק, לירידת מחירים ולהתאוששות בביקושים, לצד הפחתת הצמיחה בשימוש בפחם ובדלקים פוסיליים.
תמונת מצב גלובלית
אחד הנושאים המעניינים בתחום הוא השינוי הדרמטי בגיאוגרפיית הביקושים. אירופה בולטת ב-2025 כמנוע הצמיחה המרכזי של הביקוש העולמי לגז טבעי. בשלושת הרבעונים הראשונים נרשמה עלייה של כ-5% בצריכת הגז ביבשת – והתחזית לשנה כולה מצביעה על גידול של כ-3%. הגידול האירופי בביקושים אינו משקף התאוששות כלכלית או נסיגה מיעדי האנרגיה המתחדשת, אלא שיקול אסטרטגי - מילוי מאגרי אחסון הגז כחלק מחיזוק הביטחון האנרגטי שלה. מעבר לכך, חלק מהגידול האירופי בביקושים נובע ממגזר ייצור החשמל לאור ירידה בתפוקה של מתקני האנרגיה המתחדשת.
הגידול בביקוש האירופי סופק כמעט במלואו באמצעות יבוא LNG אמריקאי. במקביל יבוא הגז הרוסי המשיך להצטמצם. אך למרות הסנקציות, רוסיה נותרה ספקית ה-LNG השנייה בגודלה של אירופה.
בניגוד לאירופה, אזור APAC צפוי לסיים את 2025 עם צמיחה של פחות מ-1% בביקוש לגז – הקצב האטי ביותר מאז 2022. זהו אזור המאופיין ברגישות גבוהה למחיר, מה שדחק צרכנים רבים לחזור לפחם ולדלקים זולים יותר. בצפון אמריקה הביקושים לגז צפויים לצמוח השנה בכ-0.5% בלבד, נתון שמשקף תמונה מורכבת של כוחות מנוגדים - עלייה חדה בביקוש לחימום בשל חורף קר וארוך מהממוצע שקוזזה על ידי ירידה חדה בצריכת הגז לייצור חשמל בשל עליית מחירי הגז.
ארה"ב ממצבת את עצמה כשחקנית המרכזית בשוק ה-LNG העולמי: יצוא ה-LNG האמריקאי גדל בכ-21 BCM בתקופה זו, וכמעט כל התפוקה החדשה הופנתה לאירופה. קטר היתה התורמת השנייה בגודלה לגידול בהיצע.
במרכז ובדרום אמריקה נרשמה צמיחה שולית בלבד בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 שסופקה כמעט כולה מהפקה מקומית מוגברת. אפריקה והמזרח התיכון יחד רשמו צמיחה של כ-2% בביקושים, בעיקר כתוצאה מהתרחבות מגזרי התעשייה וייצור החשמל.
התחזיות לשנת 2026 מציירות תמונה שונה מהנוכחית. צריכת הגז העולמית צפויה להגיע לשיא חדש, בהובלת שני מנועי צמיחה עיקריים: גידול חד בהיצע ה-LNG מפרויקטים חדשים בארה"ב, בקנדה ובקטר, וכן התעוררות באסיה, כשירידת המחירים הצפויה ב-LNG, כתוצאה מעליית ההיצעים, אמורה לתמוך בהתאוששות באזורים שרגישים למחיר.
אך למרות הצמיחה ב-2026, שנה זו צפויה להציג גם מגמות מנוגדות. באירופה ובדרום אמריקה המשך התרחבות השימוש באנרגיות מתחדשות צפוי להפחית את צריכת הגז. מנגד, צפון אמריקה, אפריקה והמזרח התיכון צפויים להוות את מקור הצמיחה בביקושים.
ההשפעה על ישראל
שוק הגז הישראלי מתבסס ברובו על חוזים ארוכי טווח למדינות שכנות. בטווח הקצר התנודתיות הגלובלית אינה מתורגמת באופן מיידי להכנסות לחברות הגז הישראליות ולמדינה, אך בטווח הבינוני והארוך ירידה במחירי ה-LNG עלולה להפעיל לחץ עקיף על מחירי חוזי יצוא חדשים או חידוש חוזים קיימים.
מצרים, שמשמשת כנתיב היצוא העיקרי של גז ישראלי לשוק העולמי, הופכת רגישה יותר למחירי ה-LNG הגלובליים. כשהם יורדים, כדאיות הנזלת הגז הישראלי עלולה להיפגע. מנגד, מחירים גבוהים באירופה ב-2025 חיזקו את הביקוש המצרי להנזלה, מה שתמך ביצוא הישראלי בתקופה זו.
הביקושים האדירים באירופה ל-LNG הם אחד הגורמים שדחפו את עסקת הגז, שנמצאת כיום בהתהוות ומקדמת את שלב ב' של מאגר לוויתן. ישראל מסיימת שנתיים קשות כשהיא משגשגת מבחינה כלכלית - ואחת הסיבות לחוזק המשק היא הגז הטבעי של ישראל.
בהמשך להרחבת הסכם תמר מול מצרים מינואר 2024, לאחרונה הצהיר נתניהו כי אישר עסקת גז חדשה בין ישראל ומצרים באמצעות הרחבת לוויתן, שכוללת יצוא של כ-130 BCM של גז טבעי בשווי של כ-35 מיליארד דולר עד 2040.
מעבר לכסף, מדובר קודם כל בגיאופוליטיקה. עסקה זו מייצרת יציבות אזורית שחשובה מאוד לישראל. העסקה מייצרת יציבות למצרים מול אירופה ולישראל מול מצרים ותתרום גם לקידום הסכמים נוספים במסגרת הסכמי אברהם. בנוסף, אם אירופה תקבל גז ישראלי, סביר שתמתן את הביקורת שלה כלפיה. הסכם הגז החדש הוא חלק מהפיכת ישראל למעצמה אזורית – עם גז, עם יכולות הגנה ולחימה, יצוא ביטחוני, תעשיית הייטק וגם - הרבה כסף. כחלק מההסכם לוויתן מחויב לספק גז גם לצריכה הישראלית ובמחיר "firm" כדי למנוע עליית מחירי חשמל מאסיבית בישראל – הדבר יביא לירידה במחירי האנרגיה לצרכנים ויחסוך למשק הישראלי מיליארדי שקלים.
יש הטוענים שמכירת הגז המהירה מצד ישראל מהווה פגיעה בביטחון האנרגטי של המדינה. זה נכון שמאגריה של ישראל יתדלדלו, אך מנגד: הכנסות המדינה מגז טבעי צפויות להגיע לכ-475 מיליארד שקל. כל עוד הן נכנסות לקרן העושר, צוברות ריביות, דיבידנדים ומושקעות באופן הולם - שוויין עולה ועשוי גם לעלות בקצב מהיר יותר משווי הגז. בנוסף, בדוח הגז של BDO צוין כי "הגז הטבעי יבטיח למדינה הכנסה לאומית שתאפשר לדורות הבאים לעבור, ללא עלות נוספת למשק המקומי, למקורות אנרגיה חליפיים, ירוקים ושאינם מתכלים".
אמנם נכון להיום כ-70% מייצור החשמל בישראל נעשה באמצעות שימוש בגז טבעי, אך עם הזמן, נראה שיותר ויותר מתקני ייצור חשמל יסתמכו על אנרגיה מתחדשת או על גרעין. הזינוק בצריכת חשמל כתוצאה מהתפשטות ה-AI יביא, בטווח של עשור לפחות, להקמה של תחנות כוח גרעיניות רבות.
בנוסף, למרות שנראה כי ישראל מיצתה את פוטנציאל המאגרים הגדולים שלה, ייתכן כי עדיין לא מיצתה את כלל מאגרי הפטרוליום שברשותה וכי חלקם עוד לא הוכרזו כתגליות. העסקה נותנת מוטיבציה לאקספלורציה נוספת בים התיכון. ולסיום, לפי דוח משק הגז של BDO, עם התחשבות ביצוא, עתודות הגז של ישראל צפויות להספיק למשק עד לשנת 2062 ולהשאיר עודף משמעותי.
שנת 2025 מסתמנת כשנת קיפאון והיערכות, בעוד ש-2026 עשויה להביא הקלה. מתחת לפני השטח אסטרטגיה, רגולציה וגיאו-פוליטיקה ימשיכו לעצב את השוק עמוק אל תוך העשור הבא. ולגבי ישראל – נראה כי היא הופכת למעצמה אזורית והאנרגיה היא רק ביטוי אחד לכך.
הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות. קבוצת ילין לפידות עוסקת בשיווק פנסיוני/השקעות (ולא בייעוץ) ולה זיקה למוצרים המנוהלים על ידה. אין באמור תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני/השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לחברות מקבוצת ילין לפידות עשוי להיות עניין אישי בחברה הנזכרת ו/או בני"ע שהונפקו על ידה.
בשיתוף ילין לפידות
