ההשלכות הדרמטיות של מהפכת הבינה המלאכותית מורגשות היטב בכל חלקי המשק הישראלי. החל משכירים ועצמאים שחוששים לאבד את פרנסתם, דרך חברות תוכנה שנאלצות לבחון מחדש את המודל העסקי שלהן ועד ארגונים הרגישים ביותר במערכות הביטחון, הבריאות והתשתיות. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא האתגר חסר התקדים שניצב כעת בפני משק החשמל של מדינת ישראל – שנדרש להתאים את עצמו במהירות למציאות החדשה של עידן הבינה המלאכותית.
כשאנחנו משגרים פרומפט חדש ל-ChatGPT או לקלוד קוד – בין אם אנחנו רוצים לייצר סרטון משעשע ובין אם אנחנו כותבים קוד לאפליקציה חדשנית – הבקשה שלנו לא נשלחת ישירות למתקנים של OpenAI או אנתרופיק. במרבית המקרים הפרומפט שלנו יתגלגל לאחד מהדאטה סנטרים הגדולים הפרוסים ברחבי ישראל – חוות שרתים עצומות בשווי של עשרות ומאות מיליונים, מלאות בשורות על גבי שורות של מחשבים עוצמתיים, שמספקות בפועל את כוח המחשוב שמריץ את כלי הבינה המלאכותית הפופולריים.
כדי שהבינה המלאכותית תוכל לעבד את הבקשה שלנו, היא צריכה לתרגם את הפרומפט המקורי למונחים מתמטיים ולבצע אינספור חישובים סבוכים ומורכבים. על מנת להשלים במהירות את החישובים הללו יש לעשות שימוש במעבדים גרפיים מתקדמים. במטרה למנוע מהמעבדים הגרפיים להתחמם יתר על המידה, יש להפעיל מערכות קירור מיוחדות. התהליך הזה אמנם מתחיל ונגמר תוך שניות או דקות אחדות, אבל הוא צורך כמויות אדירה של אנרגיה. המעבדים הגרפיים, הקירור הנוזלי, המאווררים וכל שאר הרכיבים הטכנולוגיים המתוחכמים צריכים בסופו של דבר להתחבר לשקע החשמל.
במסגרת ההשקעות האדירות בתחום הבינה המלאכותית, בשנים הקרובות צפויים להיפתח עשרות דאטה סנטרים חדשים בצפון, בדרום ובאזור גוש דן. כל אחד מאותם דאטה סנטרים – שחלק מהם נמצאים כבר בשלבי הקמה מתקדמים – מגיע עם תג מחיר אנרגטי לא מבוטל. התוצאה הבלתי נמנעת היא זינוק חד בהיקף הכולל של צריכת החשמל.
בחודש נובמבר האחרון הוצגו בדיון בכנסת התחזיות העדכניות של החברה הממשלתית נגה, שאחראית על ניהול ותכנון משק החשמל הישראלי. בחמש השנים הקרובות, כך מעריכים בנגה, צריכת החשמל בארץ צפויה לגדול בקצב ממוצע של 5.2% בשנה. בטווח הארוך, גם מעבר לשנים הקרובות, קצב הגידול הממוצע צפוי לעמוד על כ־3.5% בשנה. מדובר בגידול חסר תקדים, גבוה הרבה יותר מהתחזיות הקודמות, שעלול למתוח את תשתיות האנרגיה בישראל עד לקצה גבול יכולתן.
האתגרים הקריטיים שמונחים לפתחו של משק החשמל הישראלי לא נגמרים כאן. במקביל לבינה המלאכותית שנכנסה לחיינו בסערה, בשנים האחרונות מתרחשת ברחבי הגלובוס עוד מהפכה טכנולוגית היסטורית – מעבר מואץ מרכבי בנזין לרכבים חשמליים. מטבע הדברים, גם הרכבים החשמליים עתידים להכביד בצורה ניכרת על תשתיות החשמל הקיימות בישראל. מהערכות שפירסם משרד האנרגיה עולה כי בשנת 2050 כלי רכב חשמליים יהיו אחראיים ל־15% מסך כל צריכת החשמל בישראל. מהבחינה הזאת הרכב החשמלי מעמיד את משק החשמל בפני אתגר כפול – מצד אחד להגדיל את יכולות ייצור החשמל כדי לתת מענה לביקוש העתיד, ומצד שני לשדרג את רשת ההולכה כדי לשנע את כמויות החשמל האדירות הללו לבתי מגורים ומשרדים בכל רחבי ישראל. בניגוד לדאטה סנטרים, שאותם ניתן להציב מלכתחילה במיקומים אסטרטגיים עם נגישות טובה לתשתיות אנרגטיות, את המכונית המשפחתית צריך להטעין למשל בחנייה הביתית, בעמדות מיועדות בתחנות דלק או בחניון של המשרד.
הפתרון: אנרגיה סולארית
מכל הסיבות הללו, מדינת ישראל החליטה להשקיע עשרות מיליארדי שקלים בשדרוג תשתיות האנרגיה הלאומיות, בין היתר במסגרת פרויקטים נרחבים לשדרוג רשת ההולכה המיושנת, הקמה של תחנות כוח חדשות והרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת בתהליכי ייצור חשמל. למעשה, מקורות האנרגיה המתחדשים צפויים למלא תפקיד קריטי בעתידו של משק החשמל. עד שנת 2030, כך לפי היעד הרשמי שהגדירה המדינה, 30% מסך כל החשמל במשק אמורים להיות מיוצרים ממקורות מתחדשים. מכיוון שכמעט כל האנרגיה המתחדשת במשק החשמל היא אנרגיה סולארית (97%, נכון לשנת 2022), המשמעות היא שכמעט שליש מכל החשמל במדינת ישראל עתיד להגיע מקרני השמש.
על הנייר, האנרגיה הסולארית מתאימה בדיוק לצרכים האנרגטיים העתידיים של מדינת ישראל – ולתנאים הגיאוגרפיים והאקלימיים שלה. פאנלים סולאריים הם פתרון ירוק שאינו כרוך בפליטת גזי חממה ואינו גורם לזיהום סביבתי. בנוסף, הם מתאימים היטב לאקלים הישראלי הים תיכוני והמדברי, וניתן לפרוס אותם בכל מקום, מגגות של בתים פרטיים ועד בריכות דגים, מה שמהווה יתרון משמעותי במדינה קטנה עם עתודות קרקע מצומצמות. יתר על כן, הצבה של פאנלים סולאריים בבתי מגורים ובמתחמים מסחריים יכולה אף לעקוף את המגבלות של רשת ההולכה הקיימת.
התחזיות האופטימיות לגבי עתיד האנרגיה הסולארית בארץ לא מתבססות רק על התנאים הגיאוגרפיים והאקלימיים של ישראל, אלא גם על ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בתחום הסולארי. שורה ארוכה של פיתוחים טכנולוגיים שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות הובילו לשיפור ביעילותם של הפאנלים הסולאריים וירידה משמעותית ועקבית במחיריהם. לכך צריך להוסיף גם את הדור החדש של פתרונות האגירה האנרגטית, שהפכו למרכיב הכרחי כמעט בכל מערכת לייצור אנרגיה מהשמש. במילים אחרות, מערכות האגירה מאפשרות לפאנלים הסולאריים למקסם את היעילות האנרגטית והכלכלית של תהליכי הייצור האנרגיה.
עוד מימי דוד השמש המיתולוגי שהומצא בשנות ה־50, הפאנלים הסולאריים תמיד היו חלק בלתי נפרד מקו הרקיע הישראלי. אולם בשנים האחרונות נפרסות ברחבי הארץ יותר מערכות לייצור חשמל מאנרגיה סולארית – החל מפאנלים סולאריים על גגות של בתים פרטיים, דרך תשתיות סולאריות על מבנים מסחריים ותעשייתיים ועד לתחנות כוח פוטו־וולטאיות ייעודיות עצומות בגודלן.
