פתחתם חברה, העסק מצליח והשותפים נהדרים. בינתיים, השנים חולפות והיחסים בין השותפים מתערערים. ברקע הסכסוך, השותפים פוגעים בזכויותיך כבעל מניות מיעוט ואתה מתקשה להיחלץ מהמצב. מצבים מסוג זה מתרחשים לעיתים קרובות, כשבעלי מניות בסכסוך רואים פתאום איך ההשקעה שלהם הולכת לאיבוד.
כאשר שותפים נקלעים לסכסוך, לעיתים בעל מניות המיעוט הנתון לחסדי בעלי השליטה בחברה עלול לפגוע בזכויותיו, אולם יש דרכים להתמודד עם האתגר. בתי המשפט מציעים פתרונות טובים, במיוחד כשמדובר בחברות פרטיות וחברות משפחתיות. כמי שמלווה ומייעץ לבעלי מניות מיעוט מתייחס עו"ד שלו טסה לקיפוח המיעוט, ומסביר: "שותפויות מתחילות לרוב ברגל ימין. אולם לאורך הדרך עלולות להיווצר בעיות מסיבות שונות".
עו"ד טסה, מה זה קיפוח, איך ניתן לזהות כשזה קורה?
"קיפוח הוא מצב שבו חלוקת המשאבים בחברה אינה הוגנת ובעל מניות מוצא את עצמו מופלה לרעה. הקיפוח יכול להופיע בצורות שונות ומתוחכמות, למשל ייתכן שבעל מניות אחד ימצא עצמו מודר מניהול או אפילו ממידע חיוני על החברה, או שבעלי השליטה יחליטו לא לחלק דיבידנדים. במקרים אחרים, בעלי מניות הרוב עשויים לקבוע לעצמם שכר מופרז או להעסיק קרובי משפחה, כל זאת תוך פגיעה בזכויות בעל מניות המיעוט".
"עדיף כמובן לנסות לטפל במחלוקות על דרך ההסכמות", מוסיף עו"ד טסה. "אולם לעיתים, ואולי אפילו ברוב המקרים של סכסוך שותפים, הדבר לא מתאפשר. במצב כזה, בית משפט הוא הפתרון היחיד והוא מספק הגנה טובה במיוחד בחברות פרטיות ומשפחתיות".
מהו הפתרון שעליו אתה מדבר?
"עם הגשת תביעת קיפוח המיעוט, בית המשפט מוסמך לתת כל החלטה להסרת קיפוח בעל המניות, לרבות שינוי תקנון החברה, החלטה על חלוקת דיבידנדים, החלטה על מינוי דירקטורים, מינוי רואה חשבון חקירתי, וסעדים נוספים. הפתרון הקלאסי הוא כאשר בית המשפט מחייב את בעלי המניות הרוב לרכוש את חלקו של בעל מניות המיעוט, לפי שווי חלקו בחברה ובתוספת פיצוי על זכויות שנפגעו. חשוב להדגיש כי אפילו לא נדרש להוכיח קיפוח ממשי כדי לקבל פתרון זה; במקרים רבים, די בהוכחת אובדן אמון בין השותפים בחברה פרטית כדי שבית המשפט יורה על רכישה כפויה של מניות המיעוט."
"קח, לדוגמה, מצב שבו נכנסת לשותפות בהשקעה של מיליון שקלים שאותם הבאת מהבית. בינתיים, שווי החברה עלה והחלק שלך שווה כבר שני מיליון שקלים. למרות זאת, אתה לא מקבל שכר, לא דיבידנדים, ואם נקצין – אתה אפילו רואה כיצד בעלי מניות הרוב גונבים כספים מהחברה. בעלי מניות הרוב לא יגיעו איתך להסדר, וינסו בכל דרך לגרום לך לברוח. אבל בית המשפט יחייב אותם לשלם לך את אותם שני מיליון שקלים, כך שממצב שבו אתה אמור להפסיד מיליון שקלים, אתה רואה את הכסף שלך בחזרה, פלוס הרווחים וכנראה גם רכיב פיצויים, כך שאין כל סיבה לחשוש מהתהליך, בוודאי שלא להימנע ממנו".
"חשוב להבין", מוסיף עו"ד טסה, "כי בחברות כאלו, שאינן בורסאיות, בעל מניות המיעוט יתקשה מאוד למכור את חלקו בשוק החופשי בגלל שהן מניות מיעוט. כתוצאה מכך בעל המניות המקופח 'תקוע' בסכסוך שבו גם פוגעים בזכויותיו וגם הוא לא יכול למכור את חלקו בחברה, להיחלץ מהמצב ולראות את הרווחים שלו".
"בנוסף", הוא מסביר, "בית המשפט ממנה רואה חשבון חקירתי שבודק את נתוני החברה, מבצע הערכת שווי, ולעיתים רבות גם מוסיף על כך רכיב פיצויי, אם מוכיחים שנגרם נזק לאורך השנים שבהן קופחתם".
איך אפשר להתמודד עם המורכבויות הללו, במיוחד כאשר מגיעים להערכת השווי של החברה?
"הערכת שווי החברה היא שלב מורכב. לעיתים, בעל מניות המיעוט מודר מהערכת השווי, ולכן יש צורך במומחים כמו מעריכי שווי ורואי חשבון המבצעים ביקורת חקירתית. הם קובעים את שווי החברה באופן המתחשב בקיפוח. בית המשפט יכול למנות מעריך שווי אובייקטיבי מטעמו שיבחן את הנתונים ויוודא שהשווי שנקבע הוא אכן הוגן. מתחשבים גם בתנועות כספיות לא הוגנות שהשפיעו על השווי, כדי להבטיח שבעל מניות המיעוט לא ייפגע".
אם בעל מניות מיעוט נקלע לסכסוך, מהו הדבר הראשון שעליו לעשות?
"קודם כל לפנות לעורך דין שמתמחה בתחום, לא להיכנס לפינות ולא לפעול מהרגש. כעורך דין, אני עוזר להבין את כוחו של בעל מניות המיעוט בחברה, בוחן את התקנונים על הדירקטוריון, רואה אם אפשר לפנות לדרך של גישור, ואם לא - אז נלך על תביעת קיפוח של בעל מניות מיעוט".
"לעולם אל תתחילו להתכתש עם הצד השני לפני שאתם מתייעצים עם עורך דין, אתם רוצים לבנות את התיק שלכם ואת הנרטיב המשפטי שלכם באופן חכם". טסה מעיד כי הוא נתקל בשותפים שכותבים הודעות או מיילים שעלולים לפגוע בהם אחר כך וממליץ בחום לשים את הרגשות בצד. "בנוסף", הוא מבהיר, "חייבים לאסוף ראיות ולתעד כל דבר שנראה לכם לא תקין".
בעניין זה עו"ד טסה מדגיש כי אסור לעשות כל פעולה שעלולה לפגוע בחברה, כמו למשל לסייע לחברה מתחרה, לחבל בהזדמנויות עסקיות, ליידע את הספקים או את הלקוחות בנוגע לסכסוך ולשמור על דיסקרטיות, כדי להגן על החברה. "לא רק שבית המשפט לא יראה כל ניסיון פגיעה בחברה בעין יפה, אלא שפעולות כאלו עלולות להוריד את שווי החברה, כך שגם אם בית המשפט יפסוק לטובתכם, אתם בעצם מורידים את השווי שלכם, כלומר את הסכום שייפסק לטובתכם".
מה היית אומר לשותף שחושש להיכנס להליך משפטי ומעדיף לוותר?
"ממש לא הייתי ממליץ לבחור בדרך הזאת. בית המשפט נוטה לפסוק לטובת הצד המקופח, קשה לי לחשוב על עוד כלים משפטיים כל כך יעילים כמו במקרה הזה".
לסיכום, עו"ד שלו טסה מתייחס גם לאפשרות של פירוק החברה וגם על כך הוא אינו ממליץ. "אם החברה מתפקדת, רווחית ואינה חדלת פירעון, אין סיבה שבית המשפט יאשר זאת. כאשר מדובר בבעלי מניות מיעוט קשה לפעול בעזרת הדירקטוריון, כאן אני נכנס לתמונה ובית המשפט מספק פתרון יעיל ומשתלם".
עו"ד שלו טסה
טלפון: 050-649-9921
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף עו"ד שלו טסה
