"בניגוד לדעה הרווחת, אומנויות לחימה כוללות בתוכן אלמנט מהותי של אחריות, שליטה ושיתוף פעולה. העיסוק בתחום הזה יכול לפעמים לשנות את מסלול חייו של אדם, במידה שהוא מקבל את ההדרכה המתאימה", כך אומר אלעד ארנסט מייסד "מאידו" – ארגון לטיפול באמצעות אומנויות לחימה.
על פי ארנסט כל תלמיד המשתתף בתוכנית עובר תהליך בשאיפה להשיג שיפור בתחומי החיים השונים, מתוך מטרה להשתלב טוב יותר בחברה. דברים עקרוניים במיוחד כאשר מדובר בתלמידים עם קשיים רגשיים, הפרעות קשב וריכוז ועל הספקטרום האוטיסטי.
כך נולד הרעיון
ארנסט, תושב ירושלים, עוסק מזה שנים רבות במגוון רחב של אמנויות לחימה: קרב מגע, טאקוונדו, MMA, איגרוף ועוד. נוסף לאוסף חגורות מרשים שברשותו, הוא מעביר קורסי מדריכים ומאמנים, הכשרות והשתלמויות במוסדות ההכשרה השונים בישראל, המכללה הישראלית לספורט ומכון וינגייט. במכון התוודע ארנסט לקורס ייחודי וראשון מסוגו בעולם למטפלים באמנויות לחימה, הוא השתתף בקורס כתלמיד ולאחר מכן הפך למדריך. בזמן התהליך הוא הבין לעומק את הפוטנציאל הטמון בטיפול באמצעות אומנויות לחימה.
"כשעברתי את הקורס הבנתי איזה בסיס ידע נרחב יש בהכרת הלקויות השונות וכיצד אומנויות לחימה יכולות להשפיע על אנשים", הוא מספר ומציין כי לאחר שרכש ניסיון של מספר שנים בשטח, והתנסה בעבודה קלינית בבתי ספר ועם מטופלים פרטיים, החליט להקים את "מאידו", כגוף שנותן מענה למוסדות חינוך, וגם מכשיר את מטפלי העתיד של הארגון. "אחרי שראיתי בשטח איזה שינוי התחום יכול לחולל בחייהם של אנשים, הבנתי שאני חייב להפיץ את הבשורה ולהכשיר מטפלים נוספים", הוא מוסיף, "מכיוון שלא צמחו אלטרנטיבות לקורס שפעל באותה העת, ומפני שאין עוד קורסי הכשרה מעמיקים ברמה שאני רוצה להעביר, פתחתי קורס הכשרה. כך נולד הארגון".
מחזור ראשון הוביל למחזורים נוספים בהם למדו מדריכים בעלי אוריינטציה טיפולית שנבחרו בקפידה, ושכל אחד מהם מומחה בשני סוגים לפחות של אומנויות לחימה. "כדי להיות מטפל טוב, בעל ארגז כלים טיפולי עשיר, צריך להיות רב אמן במגוון של שיטות לחימה", אומר ארנסט, "צריך ללהטט ולדעת לעבור בין השיטות השונות כדי להתאים תוכנית טיפול אופטימלית למטופלים, ולתת מענה הולם למגוון של מצבי טיפול".
אחד הסודות העיקריים בטיפול באמנויות לחימה הוא המוטיבציה הטבעית של המטופלים להשתתפות בתהליך. פעמים רבות התלמידים כלל אינם יודעים שמדובר בתהליך טיפולי, ומבחינתם הם לוקחים חלק בחוג או באימון אישי, כך הם מדלגים על משוכת ההתנגדות שקיימת לעיתים, ונרתמים לתהליך מבלי שהם מודעים לכך. לדברי ארנסט התוצאות בשטח מדברות בעד עצמן, עם אחוזי השתתפות גבוהים ותגובות מאוד חיוביות ומעודדות, הן מצד הורים ואנשי צוות חינוכי והן מצד המטופלים עצמם.
סיפור ההצלחה הראשון של ארנסט, ולמעשה הצעד הראשון שלו בתחום הטיפול, החל במפגש עם תלמיד כיתה ג' על הספקטרום האוטיסטי. "בעודי מאמן טאקוונדו, לא ידעתי שיש לו אוטיזם. הוא היה ילד שונה, וככל שהתקדמנו באימונים הבנתי שיש כאן משהו שאני צריך ללמוד", מספר ארנסט.
לאחר שקיים שיחות עם ההורים הבין ארנסט שהילד מתמודד עם אוטיזם בתפקוד גבוה. שנים רבות של אימונים נשאו פרי כאשר אותו תלמיד הפך לנער המחזיק בחגורה שחורה. בנוסף, הוא עבר את מבחני ההתאחדות הישראלית בהצטיינות יתרה והגיע להישג המאוד מרשים של דרגת סגן אלוף ישראל לנוער. בהמשך אף התגייס לצה"ל והוא ממשיך להתאמן עד היום באגרוף תאילנדי.
"למדתי לתווך לאותו הילד את המציאות ואת ההתרחשויות בצורה שסייעה לו להשתלב חברתית", אומר ארנסט, "הוא אמן לחימה מדהים והאימון איפשר לו להבליט את הכישרון ואת הנקודות החזקות שבו, תוך כדי שהוא מתרגל מגוון של מיומנויות תקשורות. כך הוא הוא מצא תחום שהוא טוב בו וקיבל חיזוקים והגדרה עצמית כאמן לחימה".
תהליך טיפולי - לא אימון או חוג
תוכנית מאידו מועברת בבתי ספר בחינוך הממלכתי וכן בחינוך המיוחד. האימונים מיועדים לתלמידים בכיתות א'-יב' לבנים ולבנות, בקבוצות נפרדות ומעורבות. זאת, כאשר משך התוכנית משתנה בהתאם לדרישה ולתקציב בית הספר.
ארנסט מדגיש כי אין מדובר באימון או בחוג, אלא בתהליך טיפולי של ממש עם יעדים מוגדרים ותוכנית התערבות מסודרת. "ההבדל בין אימון לטיפול באומנויות לחימה הוא שבניגוד לאימון, טיפול אינו מחויב לתוכנית לימודים של שיטה ספציפית, אלא מכוון אך ורק לקיום המטרה הטיפולית שנקבעה מראש", אומר ארנסט.
הוא מוסיף כי בשיעור אחד תלמיד יכול ללמוד תרגיל מטאקוונדו, מג'ודו ומקפוארה, כאשר כולם בעלי אותם עקרונות וערכים. "במאידו אנחנו יודעים לפרק את התרגילים לרכיביהם הבסיסיים ולשקף מה עומד מאחוריהם", מסביר ארנסט, "אפשר אפילו לשלב בקבוצה אחת מספר תלמידים בעלי צרכים שונים של העצמה, וכל תלמיד יפיק ממנו ערך האישי עבורו. כמו, לדוגמה, תרגיל שחרור מתפיסה המצריך עבודה על ויסות כוח, עירנות, ושמירה על סדר פעולות.
"תלמיד בעל קושי בוויסות יבין שיש לו אחריות לשמור על החבר־יריב לאימון, ולא לפצוע אותו. לעומתו, תלמיד 'מעופף' יהיה חייב לשמור על רמת עוררות גבוהה לכל אורך התרגיל. במקביל אליהם, התלמיד האימפולסיבי יידרש לעקוב במדויק אחר סדר הפעולות ולא לחפש קיצורי דרך. אם כל אחד מהם יפספס, התרגיל פשוט לא יעבוד. כך ניתן לעבוד באותה מסגרת טיפול על מגוון רחב של ערכים כמו שיתוף פעולה, הארכת טווח קשב, ויסות רגשי ועוד".
ארנסט מוסיף כי כדי להתאים ולבנות תוכנית נדרשת מקצועיות רבה, ומביא דוגמה להצלחה טיפולית שהתרחשה בכיתה בה התקיים "מעגל בריונות", בין תלמיד תוקפן לבין תלמיד חלש ומופנם. לדבריו, לאחר התייעצות עם הצוות החינוכי הוחלט לשבץ את שני התלמידים באותה קבוצה, ולבנות תוכנית שעובדת על ערכי הכלה וחמלה דרך שיתוף פעולה ובניית אמון, עיקרון חשוב ומובנה באמנויות לחימה. "בנינו תוכנית הכוללת תרגילים שבהם יש לשמור על בן הזוג ולנהוג כלפיו באחריות. רק כך חווים הצלחה בתרגילים ואחרת הם לא עובדים. כך יצרנו מעגל שהגדיל את תחושת הערך העצמי של המשתתפים. אנו קוראים לו 'מעגל של מסוגלות והצלחה', כאשר התנאי לקיומו היה מבוסס על עיקרון חברתי של שיתוף פעולה הדדי", הוא מסביר.
לדבריו, לאורך התוכנית פחתה העוינות בין שני התלמידים, עד לנקודה שבה הם נעשו חברים. אימו של הנער המופנם אף סיפרה למחנכת בדמעות שמחה שבנה הוזמן לשחק עם חבריו לכיתה, שעד לאותה נקודה דחו אותו ולא קיבלו אותו חברתית. בכך, האמון שנבנה בשיעור חצה את מסגרת בית הספר וחלחל לחיים החברתיים של שני הנערים. "מבחינתנו זוהי הצלחה אדירה שכן הצלחנו להשיג את מטרת הטיפול", אומר ארנסט.
בסיפור זה מתבטא ייחודו של הטיפול באמנויות לחימה, שיכול להציף בעיות ומצבים חברתיים שונים, ולהבנות תהליכים שלא תמיד מתאפשרים במסגרת הדינמיקה הכיתתית המוכרת של מורה, כיתה ולוח. "לא כל ילד מסוגל לתמלל את תחושותיו ורגשותיו בפורום כיתתי או אף מול איש צוות חינוכי" אומר ארנסט, "לכן פעמים רבות המטרה היא להעביר את הילדים מהשדה המילולי לשדה פעולה אחר, שבו הם יכולים להרגיש מסוגלות והצלחה. האווירה החברית באימון מאפשרת בניית תהליך טיפולי בשיתוף עם הצוות החינוכי. לכן פעמים רבות נקראים המדריכים לקחת חלק בישיבות פדגוגיות. מורות מספרות שהילדים מחכים לשיעורים ואינם מוכנים לפספס אותם גם אם הם חולים. זה מאוד מחמם את הלב ומראה לנו שאנו במקום הנכון".
הילד מגלה את יכולותיו
תוכנית מאידו מיועדת לתת מענה למגוון רחב מאוד של תחומי טיפול: ליקויים בתקשורת; קשיי קשב וריכוז; ויסות סנסורי; קשיים רגשיים כמו חרדות וביטחון עצמי נמוך; סרבול מוטורי וקושי בהשתלבות חברתית. "המומחיות הגדולה היא לקחת את העושר והמגוון הקיים בעולם התנועה הייחודי לאמנויות הלחימה, ולהפנות אותו לאפיק תרפויטי-טיפולי, הוא כרטיס הביקור שלנו", אומר ארנסט.
צוות המאמנים של מאידו פרוש ברחבי הארץ. אומני לחימה מהשורה הראשונה, מדריכים ומטפלים עם ניסיון רב פועלים במסגרת מבוקרת הכוללת השתלמויות והדרכות תקופתיות. "המתודה של הטיפול באמנויות לחימה מתבססת על ידע מקצועי מעמיק, ופעמים רבות דברים שאינם באים לידי ביטוי בכיתה עולים בטיפול", מסכם ארנסט. "ילד שחווה קושי בלימודים, ומגלה מוטיבציה במאידו, מגלה את עצמו בשדה פעולה חדש, מה שמאפשר לצוות החינוכי 'דלת כניסה אחורית' לליבו של התלמיד, ואפשרות להעצים אותו ולנטוע בו תחושת שייכות ומוטיבציה להצלחה. אנו שואפים לכך שהתלמידים המשתתפים בתכנית יטמיעו את הכלים שאנו מקנים להם בכל מישורי חייהם".
אלעד ארנסט
טלפון: 052-359-3486
למעבר לאתר >>
לפירוט בנוגע לתוכנית ממאגר משרד החינוך >>
