במדינת ישראל, שימוש בשיקים הוא דבר נפוץ. במרבית המקרים השימוש מתבצע באופן תקין ושוטף, ואולם, ישנם מקרים מצערים בהם שיקים חוזרים. הטיפול בשיקים חוזרים מתבצע מול לשכת ההוצאה לפועל. עבור האדם מן היישוב מדובר בסוגיה מייאשת לטפל בה, כאשר בחלק מהמקרים אנשים עומדים חסרי אונים מול המערכת. מומלץ בחום לפנות לעורך דין גבייה המתמחה בתחום של שיקים חוזרים על מנת לטפל בבעיה במהירות וביעילות. עורך דין גבייה המתמחה בדיני הוצאה לפועל וגביית שיקים חוזרים באמצעות ניסיונו העשיר יכול למקסם את סיכויי הגבייה של שיקים חוזרים עבור קהל לקוחותיו.
איך גובים שיקים חוזרים? אילו הליכים ניתן לנקוט כנגד החייב?
הליך ההוצאה לפועל – מה שצריך לדעת
הנוהג הוא כי בטרם ייפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל – יש לשגר מכתב התראה לכתובת הרשמית של החייב. אמנם, ניתן לנסח מכתב התראה באופן עצמאי, אולם, למכתב החתום על ידי עורך דין גבייה יש היבט הרתעתי משמעותי המדרבן חייבים לפרוע את חובותיהם יותר מהר.
לאחר מכן, עורך הדין ייפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל באמצעות בקשה הנקראת ״בקשה לביצוע שטר״, ובעקבות זאת, לשכת ההוצאה לפועל שולחת ״אזהרה״ לחייב.
כתגובה לכך, יש חייבים המגישים ״התנגדות לביצוע שטר״ או ״בקשה בטענת פרעתי״, וזאת על מנת להעביר את הדיון לבית המשפט. במסגרת הדיון בבית המשפט, תפקידו המרכזי של עורך דין גבייה הוא להפריך את טיעוני החייב על מנת להחזיר התיק לטיפול בלשכת ההוצאה לפועל. לאחר מכן, כאשר התיק יחזור ללשכת ההוצאה לפועל, יימשכו הליכי הגבייה כנגד החייב לרבות הטלת הגבלות, עיקולים ומימוש נכסים, צווי עיכוב יציאה מהארץ ועוד.
למרות הרצון הטוב להתנהל בדרכי נועם מול חייב, חשוב לזכור! ללא הפעלת לחץ משמעותי על החייב – ספק רב אם ישלם את חובו אליכם. כתוצאה מכך, חשוב מאוד שתכירו את ההליכים הנפוצים שניתן לנקוט נגד החייב.
ראשית, ניתן לבקש סעדים מרשם ההוצאה לפועל, לרבות צו עיכוב יציאה מהארץ, בקשה להטיל הגבלות ועיקולים. שנית, במידה וחייב ממשיך ומסרב לשלם את חובו, ניתן להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל להכריז על החייב כ-״מוגבל באמצעים״, ובנוסף, לבקש שיירשם במרשם פומבי של ״חייבים המשתמטים מחובותיהם״.
סעדים אלו נועדו למנוע מחייב להשתמט מתשלום חובותיו תוך דרבונו להסדירם. חשוב מאוד לדעת איזה אמצעי לחץ להפעיל על החייב ובאיזה שלב, וזאת על מנת להביא לגבייה מהירה ויעילה.
הוצאה לפועל הלכה למעשה – מה אפשר לעשות נגד חייב שלא משלם חוב בגין שיקים חוזרים?
עד כאן הליך ההוצאה לפועל במבט על. כעת, על מנת שההליך יהיה נגיש ומובן יותר עבורכם, נפרט את המרכיבים החשובים ביותר בהליך הוצאה לפועל, וכך, תוכלו לדעת באיזה שלב אתם נמצאים ומה הדבר הבא שאפשר לעשות כדי למקסם את סיכויי גביית השיקים החוזרים על ידי עורך דין גבייה מנוסה.
איך פותחים תיק בהוצאה לפועל בעקבות שיקים שחזרו? מהי ״אזהרה״ במסגרת תיקי הוצאה לפועל? אילו הליכים ניתן לנקוט נגד החייב?
איך פותחים תיק בהוצאה לפועל בעקבות שיקים שחזרו?
ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל ממגוון רחב של סיבות, כמו ביצוע פסק דין, ביצוע חוב פסוק ועוד. במקרה של שיק שחזר, פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל נעשית באמצעות בקשה הנקראת ״בקשה לביצוע שטר״. הבקשה מוגשת לאחת מלשכות ההוצאה לפועל הפרוסות ברחבי הארץ. ניתן להגיש בקשה באופן עצמאי או באמצעות עורך דין גבייה המתמחה בגביית שיקים חוזרים.
במסגרת הבקשה יש לצרף את השיק המקורי והעתק מצולם של השיק משני הצדדים או פלט שיק ממוחשב שהבנק מוסר ללקוח לאחר שהשיקים חזרו, ייפוי כוח עבור עורך הדין במידה ובעל החוב מקבל ייצוג משפטי, ולבסוף, פרטי החייב ואת פרטי חשבון הבנק אליו יועברו הכספים עם מועד הגבייה. בנוסף, הזוכה (בעל החוב או הנושה) נדרש לשלם אגרה בשווי 1.25% מסכום השיקים החוזרים אשר מתווספת לחוב והחייב הוא זה שנושא בתשלומה בסופו שלך יום.
מהי ״אזהרה״ במסגרת תיקי הוצאה לפועל?
לאחר פתיחת התיק, לשכת ההוצאה לפועל שולחת ״אזהרה״ לחייב. במסגרת האזהרה – החייב נדרש להסדיר את חובו תוך 30 ימים, או לחלופין – להתייצב לחקירת יכולת או להגיש בקשה לצו תשלומים. האזהרה כוללת פרטים בנוגע ללשכה בה נפתח התיק, מספר התיק והסברים עבור החייב. במהלך ״תקופת האזהרה״ אסור לנקוט הליכים נגד החייב, ולכן, חשוב שזוכים יגיעו מוכנים בתום תקופת האזהרה על מנת לפעול ביעילות מרבית.
חשוב לדעת! בהוראת שעה שניתנה בעקבות מגפת הקרונוה – תקופת האזהרה הוארכה ל-60 יום בתיקי שיקים חוזרים.
מסירת האזהרה לחייב נקראת ״המצאה״ ויכולה להיעשות על ידי מסירת האזהרה לחייב עצמו, לאיש מבני משפחתו או על ידי הדבקה על דלת ביתו. ישנם כללים רבים למסירת אזהרה כדין, ולכן חשוב לפנות לייעוץ משפטי על מנת לחסוך זמן יקר.
אילו הליכים ניתן לנקוט נגד החייב?
לאחר תום תקופת האזהרה, יש לנושה זכות לנקוט בהליכי גבייה נגד החייב. בקשות לנקיטת הליכים מוגשות ללשכת ההוצאה לפועל במסגרת התיק נגד החייב. תפקיד הליכי הגבייה הינו להפעיל לחץ סביר על החייב, וזאת על מנת לדרבן אותו להסדיר את חובו מול הנושה. חשוב שכל זוכה בתיק הוצאה לפועל ידע את זכויותיו, ואת כל האפשרויות העומדות בפניו, וזאת על מנת להביא למימוש החוב במהירות המרבית.
להלן רשימה של חלק מההליכים שעורך דין גבייה ינקוט נגד החייב:
- בקשה להטלת הגבלות: עבור חייבים שלא הוכרזו כ-״מוגבלים באמצעים״, ובנוסף, עברה התקופה המוגדרת בחוק מאז מסירת האזהרה (חצי שנה או שנה בהתאם לגודל החוב), ניתן להטיל את המגבלות הבאות: הגבלה על שימוש, קבלה או חידוש רישיון נהיגה, הגבלה על החזקה או חידוש של דרכון, הגבלה על יכולת החייב לקבל כרטיסי אשראי ופנקסי שיקים, הגבלה על יכולת החייב להיות בעל חברה, הגבלה על יציאה מהארץ.
- בקשה להטיל עיקול על צד ג׳: ישנם מקרים בהם כספים או נכסים של החייב מוחזקים על ידי גופים כמו בנקים, חברות ביטוח וכיוצא באלה. ניתן להטיל עיקול על הכספים הללו על מנת למנוע שימוש בהם עד לפירעון החוב.
- בקשה למימוש כספי צד ג׳: לאחר רישום עיקול על הנכסים או הכספים המוחזקים על ידי צדדי ג׳, ניתן להגיש בהקשה ללשכת ההוצאה לפועל לממש את אותם נכסים או כספים.
- בקשה למינוי כונס נכסים: כונס נכסים הוא עורך דין הממונה על ידי לשכת ההוצאה לפועל על מנת לבצע פעולות בנכסי החייב. כונס נכסים מוסמך לנהל, למכור ולממש נכסים של החייב, ובנוסף, לבצע כל פעולה שרשם ההוצאה לפועל הורה עליה.
- בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ: ישנם מצבים בהם יש חשש שהחייב יברח מהארץ על מנת לסכל את הליך הגבייה. במצבים שכאלו ניתן להגיש בקשה כדי למנוע זאת.
- הטלת עיקול ותפיסת רכב: בעל חוב בתיק הוצאה לפועל יכול להגיש בקשה להטיל עיקול על רכבו של החייב ולתפוס את הרכב באמצעות פקיד המוסמך לכך במסגרת התיק, ולאחר מכן לבצע מכירה וקבלה של התמורה. חשוב לדעת שבמידה וישנם עיקולים נוספים הרשומים על הרכב – התמורה תחולק בין המעקלים.
- בקשה להטלת עיקול ומכירה של מיטלטלין: ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד חפצים הנמצאים ברשותו של החייב, לרבות תכשיטים, רהיטים מסוימים וחפצים נוספים הנמצאים בביתו. ישנה רשימה מוגדרת של חפצים שניתן לעקל ולממש.
- בקשה לעיקול ומכירת מקרקעין: במידה ויש נכסי מקרקעין הרשומים על שם החייב, ניתן להטיל עליהם עיקול. ככל שהחייב לא יסדיר את חובו תוך 30 יום מרישום העיקול – ניתן לבקש מרשם ההוצאה לפועל להורות על מכירת הנכס. בנוסף לכך, וזאת על מנת לאפשר לזוכים להתמודד עם תופעות של הברחת הנכסים (למשל נכס הרשום על שם ילדי החייב אך החייב עצמו מתגורר בנכס ונוהג בו מנהג בעלים), ניתן לבקש מבית המשפט להצהיר כי החייב הוא הבעלים בפועל של הנכס ולאחר מכן לנקוט בהליכים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
- בקשה לרישום עיקול ומימוש כספי זוכה: במידה והחייב הוא זוכה בתיקי הוצאה לפועל, ניתן להטיל עיקול על כספים שיתקבלו מאותם תיקים, ולממשם לאחר רישום העיקול.
- בקשה למתן צו הבאה: לאחר מתן האזהרה החייב נדרש להתייצב לחקירת יכולת. במידה והחייב מסרב להגיע, ניתן להוציא צו למשטרת ישראל המורה על מעצרו והבאתו בפני רשם ההוצאה לפועל.
בקשה לרישום חייב במאגר "חייבים משתמטים״ מתשלום חובותיהם: הכרזה שכזו פוגעת מאוד בהתנהלותו של חייב ביום יום. כך למשל, היות ומדובר ברשימה פומבית, משכירי דירות ובעלי עסקים לא ירצו לבצע עסקאות עם החייב לאור החשש הממשי שלא יעמוד בהתחייבויותיו.
בקשה להתנגדות למתן צו הפטר: לאחר שחייב נכנס להליכי חדלות פירעון, היעד הסופי בהליך הינו צו הפטר מחובות. צו הפטר מוחק את כל חובותיו ומהווה מעין פתיחת דף חדש בחייו הכלכליים של חייב. זוכה יכול להגיש התנגדות למתן צו ההפטר במידה והוא סבור שהצו יגרום לו לפגיעה כלכלית משמעותית, או במידה והוא סבור כי החייב אינו עומד בתנאי ההפטר. למשל, ישנם מקרים בהם חייבים יצרו חובות במרמה, הבריחו נכסים וכיוצא באלה. במצבים אלו, לא ראוי לתת לחייב לנצל את מערכת ההוצאה לפועל על מנת לחמוק מתשלום חובותיו.
הליכים אלו נועדו לעודד חייבים להסדיר את חובותיהם מול זוכים בתיקי הוצאה לפועל. חשוב לדעת איזה אמצעי לחץ להפעיל על החייב ובאיזה שלב, וזאת על מנת להביא לגבייה מהירה ויעילה. עבור זוכים המתלבטים אם לפנות לקבלת ייצוג משפטי, חשוב לזכור שאחד מתפקידיו המרכזיים של עורך דין גבייה הוא לדעת מתי ואיך להגיש כל בקשה, וזאת מכיוון שלכל בקשה השלכה על ניהול וסגירת התיק. כתוצאה מכך, עורך הדין משחק תפקיד מכריע בהעלאת סיכויי הגבייה. בנוסף, חשוב לדעת! במקובל בקרב עורכי דין המתמחים בגבייה של שיקים חוזרים כי תשלום שכר הטרחה נעשה על בסיס זכייה בתיק, ולכן, אין סיבה להירתע מפנייה לייעוץ משפטי ראשוני.
