בכל שנה בשלהי חודש אוקטובר, העולם - ובוא נודה על האמת, בעיקר הקהילה המדעית - עוצרים לרגע את נשימתם בציפייה דרוכה לדעת מי יהיו הזוכים בפרסי נובל. הפרס היוקרתי מיצב את עצמו מאז תחילת המאה ה-20 כהוקרה האולטימטיבית של האנושות לבכירי בניה - חוקרים, מדענים, סופרים ואנשי רוח - שהמצאותיהם ותרומתם לחברה ולמדע הטביעו חותם משמעותי, או כפי שניסח זאת אלפרד נובל עצמו "הנחילו את התועלת הרבה ביותר לבני האדם".
הישגים מעשיים ולא תיאורטיים
אחת השאלות שמתעוררות תמיד בהקשר של פרסי נובל בתחומי המדעים - פיזיקה, כימיה, רפואה-פיזיולוגיה - היא מדוע לא ניתן פרס נובל בתחום המתמטיקה? זכייתו של המתמטיקאי הישראלי פרופ’ ישראל אומן מהאוניברסיטה העברית בפרס נובל לכלכלה חידדה את השאלה הזאת עוד יותר. במהלך הזמן ניסו חוקרים לתת מספר הסברים לכך ש"מלכת המדעים" - כפי שכינה את המתמטיקה המדען והמתמטיקאי קרל פרידריך גאוס - נעדרת מהטקס השנתי באולם הקונצרטים של שטוקהולם. אף אחד מההסברים איננו משכנע לגמרי והרבה מאוד אגדות אורבניות נקשרו בתעלומה.
ההסבר המקובל הוא שאלפרד נובל חשב על עידוד הישגים מעשיים ולא תיאורטיים והמתמטיקה בזמנו לא נחשבה כתחום מדעי מעשי. סיבה אפשרית נוספת המוצעת כיום היא כי בעת שנובל כתב את צוואתו היה כבר בנמצא פרס יוקרתי לעוסקים בתחום זה - הפרס הסקנדינבי למתמטיקאים. אך בלי סיפורים עסיסיים רווי רמיזות אי-אפשר כנראה ואחת האגדות שלא הוכחה היא שנובל לא רצה כי המתמטיקאי השוודי הנודע מיטַג-לפְלר יזכה בפרס, כיוון שניהל רומן עם פילגשו של נובל. גרסה משוכללת יותר טוענת שנובל היה מאוהב במתמטיקאית הרוסייה סופיה קובלבסקי, שהייתה מאוהבת מצידה באותו נמסיס של נובל מיטַג-לפְלר, ולכן הוא החליט שפרס נובל לא יוענק למתמטיקאים. רומנטיקה לחוד, השאלה הזו תישאר כנראה בלתי פתורה.
הפרס המתמטי היוקרתי
היעדר פרס נובל לא מותיר את המתמטיקה חסרת הוקרה. למעשה התחום רווי פרסים, מדליות ואותות הוקרה. אך הפרס האחד בתחום השקול במיצובו לפרס נובל הוא פרס אָבֶּל (ABEL) - פרס יוקרתי המוענק מדי שנה על-ידי מלך נורבגיה וניתן למתמטיקאים מכל העולם על הישגים בולטים ויוצאי דופן.
סיפורו של הפרס הולך אחורה בזמן עד 1897, סמוך להופעתו של פרס נובל. באותה שנה ביקש המתמטיקאי הנורבגי סופוס לי לייסד קרן לזכר נילס אבל, גם הוא מתמטיקאי נורבגי, שנמנה עם אבות האלגברה המודרנית והחשבון האינפיניטסימלי. אך לי נפטר ב-1899 לפני שהספיק להוציא את רעיונו אל הפועל. שלוש שנים מאוחר יותר, לרגל שנת המאה להולדת אבל, אימץ אוסקר השני, אז מלך שבדיה ונורבגיה, את הרעיון, אך בעקבות הפיצול בין שתי המדינות ב-1905, התוכנית לא התממשה. רק מאה שנה מאוחר ניערו הנורבגים את האבק מעל התוכניות הישנות ואישרו את הענקת הפרס על-ידי ממשלת נורבגיה. התוצאה - החל משנת 2003 האקדמיה הנורבגית למדעים ולאמנויות מעניקה מדי שנה את הפרס שעומד על שישה מיליון כתר נורבגי, ששוויו נכון ל-2019 הוא כ-2.5 מיליון שקלים חדשים.
פרס אחר בתחום המתמטיקה הוא מדליית פילדס (Fields Medal) המוענקת אחת לארבע שנים לעד ארבעה מתמטיקאים מתחת לגיל 40 ונועדה להוקיר מתמטיקאים צעירים שהגיעו להישגים יוצאי דופן. היא קרויה על שמו של המתמטיקאי הקנדי ג'ון צ'ארלס פילדס, יוזם הפרס, שעמד בשנים 1924-1919 בראש המכון המלכותי הקנדי לקידום המדע. הפרס ניתן לראשונה בשנת 1936 ומשנת 1950 הוא ניתן באופן סדיר מדי ארבע שנים. מטבע הדברים, פרס פילדס, המוענק למדענים צעירים בתחילת דרכם, ניתן על פריצות דרך חד-פעמיות. פרס אבל לעומתו ניתן למתמטיקאים מבוגרים בהרבה וזאת על הישגיהם המצטברים לאורך השנים.
הישג יוצא דופן במדעי המחשב
פרס בולט אחר בתחום המדעים הוא פרס טיורינג (Turing Award) בתחום מדעי המחשב. הפרס ניתן על-ידי ה-ACM, "האגודה למכונות מחשוב" בתרגום מילולי, עבור הישג יוצא דופן בתחום מדעי המחשב. הוא קרוי על שמו של אלן טיורינג, המתמטיקאי הבריטי שנחשב לאבי תחום מדעי המחשב התיאורטיים והבינה המלאכותית.
טיורינג, הגאון הטראגי, הנחיל לאנושות את מכונת טיורינג - מודל מופשט למכונת חישוב אוניברסלית, אשר מתאר את אופן פעולתו של המחשב. אך הוא זכור במיוחד בשל תרומתו למאמץ המלחמתי הבריטי במלחמת העולם השנייה, כאשר היה אחד השותפים העיקריים לפיצוח מכונת ההצפנה של הצבא הגרמני, ה"אניגמה", פיצוח שתרם תרומה חשובה לניצחונן של בעלות הברית. בתודעה הקולקטיבית טיורינג מוכר בשל האופן הטראגי שבו סיים את חייו ב-1954, שבועיים לפני יום הולדתו ה-42. זה היה ככל הנראה בעקבות תופעות הלוואי של טיפול הורמונלי שנכפה עליו לאחר שהורשע בהומוסקסואליות, שבאותן שנים נחשבה לעבירה פלילית בבריטניה. הפרס על שמו של טיורינג ניתן מדי שנה והחל משנת 2014 גובה הפרס הועמד על מיליון דולר והא ממומן על-ידי גוגל.
למרות ש-11 ישראלים זכו עד היום בפרס נובל (שמונה מהם אנשי האוניברסיטה העברית), חמישה בפרס טיורינג (שנים מהעברית) ואחד במדליית פילדס (פרופ' אילון לינדנשטראוס מהאוניברסיטה העברית, שזכה בה בשנת 2010, בזכות מחקריו העושים שימוש בשיקולים הסתברותיים ודינאמיים לפתרון בעיות בתורת המספרים), שום ישראלי עד היום לא זכה בפרס אבל היוקרתי. נותר לראות מי יהיה המתמטיקאי הישראלי הראשון שיעשה זאת.
12 זוכי פרס נובל ישראלים
12 אזרחים ישראלים זכו עד היום בפרס נובל. המספר הגדול ביותר של זוכים היה בתחום הכימיה בו זכו שישה ישראלים: פרופ' אברהם הרשקו (2004), פרופ' אהרן צ'חנובר (2004), פרופ' עדה יונת (2009), פרופ' דן שכטמן (2011), פרופ' אריה ורשל (2013) ופרופ' מיכאל לויט (2013). בפרס נובל לשלום זכו שלושה: מנחם בגין (1978), יצחק רבין ושמעון פרס (1994). בפרס נובל לכלכלה זכו שניים: פרופ' דניאל כהנמן (2002) ופרופ' ישראל אומן (2005). בפרס נובל לספרות זכה רק ישראלי אחד, הסופר ש"י עגנון בשנת 1966.
