בעשור האחרון גדל מספר הסטודנטים הלומדים במכללה האקדמית הדסה ירושלים מ-2,100 ל-4,900, ולא בכדי. מדובר על מוסד אקדמי שמייצג את הפסיפס הישראלי האופייני לירושלים, ואף מקדם בכל תוכנית שיח להידברות, שילוב מולטי דיסציפלינרי, וכלים המאפשרים התמודדות עם שינויים ואתגרים בשוק התעסוקה. ״נושא האינטגרציה וההבנה נמצא בכל מקום, כחלק מה-DNA שלנו, כמוסד אקדמי שמתאים לרבגוניות של ירושלים. מדובר בקהלים שונים שיכולים לקבל מענים אקדמיים מגוונים, כל אחד בכיוון שלו״, מסביר פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה. לדבריו, יש למכללה תפקיד של הידברות וקיום שיח מכיל וסובלני, בנוסף לפעילויות משותפות שמעודדות היכרות הדדית ודינמיקה חברתית.
כיצד אתם מצליחים לקרב וליצור אינטגרציה בין מגזרים שלא תמיד יודעים איך לייצר שיח?
״הקניית הדרך שלנו מתחילה עוד בימים הראשונים ללימודים, ועוד לפני כן. בתחילת השנה, במהלך שבוע ההיכרות, משתתפים הסטודנטים החדשים בסדנאות העוסקות בלכידות חברתית, לומדים כיצד ליצור דינמיקה חברתית עם השונה מהם, ומצוותים בצורה הטרוגנית בעידוד הסגל המוכשר לכך ומבעוד מועד. בנוסף, בכל אחת מהמחלקות שמטפלות במועמדים ובסטודנטים ישנם עובדים מכל המגזרים, אשר לומדים לעבוד יחד ומספקים שירותים בכל השפות ולכל האוכלוסיות. זאת בנוסף לפעילויות תרבותיות שנותנות טעימה קטנה מכל תרבות, בין אם מדובר במוזיקה, אוכל ועוד. לאחרונה ועם כל מה שקורה במדינה, יזמנו גם פאנלים בהם לוקחים חלק סטודנטים בעלי דעות מנוגדות, רק כדי שיצליחו יחד לנהל שיח מכיל, בונה ומכבד״.
מהנתונים שפרסמתם עולה גם כי קרוב למחצית מהסטודנטים הם דור ראשון להשכלה.
״נכון, וזאת בזכות המענים והפתרונות שאנו מספקים לסטודנטים החל מהנגשת לימודים אקדמיים, דרך סיוע ותמיכה לאורך הלימודים ועד הכנה וליווי להשתלבות בשוק העבודה. אנו עושים מאמצים אדירים לאפשר לבוגרים שלנו לצאת עם ניסיון אקדמי ומקצועי ברמה הכי גבוהה שאפשר, ולאפשר להם להשתלב בשוק העבודה ובהצלחה. לשמחתנו העובדות מדברות בעד עצמן ובפועל 85 אחוזים מהבוגרים שלנו אכן משתלבים בשוק העבודה, או ממשיכים לתארים מתקדמים בתחום אותו למדו. בנוסף לסבסוד, מענקים, הסדרים כספיים ומלגות, יצרנו מרכז מתכלל המיועד ליצירת מגוון באקדמיה ותעסוקה, שמלווה את הסטודנטים החל משלב המכינה. כך ניתנת הכוונה אקדמית ומקצועית שמונעת מרבים לעזוב את הלימודים לתואר באמצע השנה, רק כיוון שהם חווים קשיים ומתמודדים עם אתגרים ללא כלים יישומיים. דוגמה לכך היא העבודה הפרטנית של כתיבת קורות חיים והכנה לראיונות עבודה, כמו גם שיעורים בעברית שאנו מעניקים לסטודנטים שעברית אינה שפת אימם כבר בשנת הלימודים הראשונה, כדי שלא יישארו מאחור. במטרה ללמוד ולהשתפר, אנו מקיימים קשר רציף עם הבוגרים שלנו, מהם אנו מקבלים משובים שמאפשרים לנו להתייעל".
כפי שניתן להבין מדבריו של פרופסור פרידלנדר, הסטודנטים במכללה האקדמית הדסה מקבלים לא מעט, אולם במקביל הם גם מעניקים בחזרה לחברה. ״חשוב לי להדגיש כי רוב מי שמקבל יודע גם לתת, והכוונה למדיניות שלנו לפיה כל מי שזוכה למלגה מחויב להשתתף בפעילות התנדבותית בירושלים. מדובר על כ-100 אלף שעות התנדבות בשנה בממוצע, במסגרת מלגות של המכללה ומלגות נוספות. זאת בנוסף לקליניקות שמפעילים הסטודנטים בתחום האופטומטריה וקלינאות תקשורת, הפתוחות לקהל כמעט ללא עלות. כך מרוויחים התושבים וגם הסטודנטים עצמם שזוכים להכשרה מקצועית ולאפשרות לתרום ולתת״.
הבלנדר - מרכז חדשנות ויזמות
בנוסף לגידול במספר הסטודנטים וההשתלבות המצוינת בשוק העבודה, יצרו במכללה אקוסיסטם המבוסס על החיבור בין האקדמיה לבין העיר, התעסוקה והתושבים. ״הקשר בין האקדמיה, התעשייה וההייטק אכן בא לידי ביטוי בכל מה שאנו עושים, ומתחיל בקשר בין המרכז לניהול קריירה של המכללה לתעשייה המקומית", אומר פרופסור פרידלנדר. "דוגמה לכך היא הגעת נציגי מקומות העבודה בעיר לקמפוס, כמו גם התאמת התכנים האקדמיים לצרכים ולחוסרים של אותן חברות. במסגרת זו ובתמיכה של הרל״י (הרשות לפיתוח ירושלים), השקנו לפני כשנתיים את 'הבלנדר' - מרכז חדשנות ויזמות שמהווה גשר ומקפצה לתוך עולם החדשנות והקדמה. זאת במטרה לתת השראה, להעצים, ללמד ולהנחות את קהילת HAC לאורך כל תהליכי היזמות. בימים אלו נפתחת שלוחה ייעודית גם למגזר החרדי.
מהם בכל זאת האתגרים איתם אתם מתמודדים בתחום האקדמי?
״הבעיה הכי קשה היא החוסר במעונות במכללה שלנו ובכלל, דבר שמאפשר לנו כיום לימודים של 35 אחוזים תושבים הגרים מחוץ לירושלים והסביבה בלבד. ראש העיר, תומך נלהב של המכללה, הביע כבר נכונות לסייע לנו, ועד שיאותרו או ייבנו הנכסים המתאימים אנחנו נותנים מלגת סיוע לדיור לחוגים ספציפיים בהם ישנה דרישה לכך. אתגר נוסף הוא המיקום, המהווה גם יתרון. מצד אחד אנחנו ממוקמים במרכז העיר וגובלים במאה שערים והעיר העתיקה, דבר המאפשר נגישות לתמהיל ההטרוגני של הסטודנטים שלנו. יחד עם זאת, הגענו למצב בו המתחם עצמו חייב להתרחב כדי לאפשר המשך צמיחה ומענה לסטודנטים פוטנציאליים וקיימים. גם כאן השכלנו לייצר פתרונות הכוללים לימודים היברידיים בחוגים המאפשרים זאת, ועוד. יתרה מזאת, אנחנו פועלים כל העת על מנת לחפש פתרונות נוספים שיאפשרו למכללה להמשיך ולצמוח ובמקביל, להישאר במרכז העיר ירושלים ולתרום לאווירה הסטודנטיאלית בעיר.
מיזמים בינלאומיים
פרופ' פרידלנדר מדגיש גם את הבנת חשיבות ההיבט הבינלאומי, שהובילה להקמת המשרד הבינלאומי שתפקידו ליזום קורסים בחו״ל, חילופי סטודנטים ושיתופי פעולה עם אוניברסיטאות מכל העולם. לאחרונה, ובאישור המועצה להשכלה גובהה, הושקה תוכנית בינלאומית ללימודי תואר שני באופטומטריה לקהל בינלאומי. זוהי הפעם הראשונה שבה ניתנת האפשרות לסטודנטים מכל העולם ללמוד לתואר שני בינלאומי באקדמיה הישראלית, בתחום האופטומטריה.
״אחת המטרות של הפעילות הבינלאומית היא להראות לסטודנטים את העולם ולאפשר להם להיחשף לקדמה, לחדשנות, ולהתמודדות עם תרבויות אחרות ועם השפה האנגלית״, הוא מדגיש.
לדבריו מדובר במיזם אחד מיני רבים שיאפשרו מהפכה חברתית, תרבותית, ומחשבתית שתיתן מענה לצעירים מבולבלים ״שרוצים גם ליהנות וגם ללמוד ולעבוד, והכול מהר מהר״, הוא מתאר את הלך הרוח בקרב הדור הצעיר, כפי שהוא חווה אותו. ״מה שהיה הוא לא מה שיהיה. אנחנו כמכללה חייבים להבין ולענות לקהל החדש שמתגבש, ולכן עושים מאמצים רבים לשנות מעט את הדרך בכל הקשור למה מלמדים ואיך מלמדים, כל זאת מתוך המשך החיבור לתהליכים רלוונטיים בשוק העבודה והבנה שקהל היעד שלנו שונה מאוד מזה שהיה בעבר. לשם כך אנחנו מקפידים לתת את מלוא התמיכה ואת הכלים הדרושים גם לסגל האקדמי, כדי שיהיה מסוגל ללמד בצורה אחרת ובעולם משתנה ודינאמי״.
בשיתוף המכללה האקדמית הדסה
