הביטוי "מדינת תל אביב" נועד לתאר קבוצת אוכלוסייה במדינת ישראל שמאופיינת באופן דומה מבחינה דמוגרפית, תרבותית, כלכלית, פוליטית וסוציו-אקונומית. אבל אם יש עיר בארץ שראויה לתואר "מדינה", או לכל הפחות "עיר-מדינה", זוהי ללא ספק ירושלים, העיר הגדולה בישראל, עם אוכלוסייה של כמיליון תושבים – יותר מפי שניים מאשר תל אביב וכמעט פי שלושה מאיסלנד.
גודל שטחה של בירת ישראל, כמות האוכלוסייה שבה והתמהיל של תושביה, הופכים אותה למאתגרת במיוחד בכל הקשור לניהולה. בירושלים הכול גדול ובעל ממדים אחרים כמעט בכל תחומי החיים. הפעילות שמתבצעת בה מדי יום עצומה ומורכבת.
מי שאוחז בהגה הניהול של העיר הזו, לצד ראש העיר, הוא איציק לארי, מנכ"ל העירייה. "ירושלים עוברת מהפכה בכל תחומי החיים", הוא אומר. "אין תחום שאנו לא עוברים בו התפתחות משמעותית. לדוגמה, פעם העיר נחשבה למלוכלכת ביותר בארץ, אבל בזכות הרפורמה שביצענו, אנחנו היום העיר הכי נקייה בארץ ועל כך העיד מבקר המדינה בדוח שפרסם".
לארי, יליד 1964, מונה לתפקיד כחודש לאחר בחירתו של ראש העיר. כבר ארבע וחצי שנים שהוא מנווט את הספינה הענקית הזו. משיחה עימו ניכר שהוא מרוצה מהנעשה עד כה ואופטימי במיוחד לגבי העתיד.
"ירושלים – אין כמוה בעולם! בירתנו היא ההווה והעתיד של מדינת ישראל", הוא אומר. "אנו נמצאים כיום בעיצומה של מהפכה בתחומים רבים, שבסיומה ירושלים תיראה אחרת לגמרי – יפה, שוקקת, אטרקטיבית לתושביה, כמו גם לאלה שמגיעים מבחוץ, כיאה לעיר הבירה שלנו".
תחבורה ותשתיות
כל עיר גדולה בעולם מתהדרת במערכת תחבורה חדשנית, מהירה ויעילה. בשנים האחרונות גם ירושלים נכנסה למגרש, עם שורה של פרויקטים אדירים בתחום, בראשם הרכבת הקלה, הראשונה במדינה. הקו האדום הקיים של הרכבת (27 ק"מ) הינו עמוד השדרה של מערך התחבורה המתפתח בעיר ומהווה סנונית ראשונה למערך היסעים פורץ דרך המהווה מודל לחיקוי בישראל. באחרונה הושלמו עבודות הכנת התשתית להארכת הקו במקטעים נווה יעקב, קריית יובל (הנרייטה סאלד), מושב אורה (צומת אורה, אורה-הדסה) והדסה עין כרם ואף החלו נסיעות הרצה של הרכבת על התוואי. עם השלמת נסיעות המבחן, הקו האדום יתחיל לנסוע מהקצה הדרומי של המסילה, במרכז הרפואי הדסה עין כרם ועד לקצה הצפוני בנווה יעקב.
הקו הירוק הוא תוואי הרכבת הקלה השני הנמצא בעבודה מואצת בימים אלה ויימתח משכונת גילה בדרום העיר עד לגבעה הצרפתית שבצפונה, עם שלוחות למלחה ולגבעת שאול. התוואי יחבר בין מוקדי עניין מרכזיים רבים בעיר וייצר גישה נוחה ומהירה אל מוסדות ציבור, מרכזי תעסוקה ועוד. עם השלמת התוואי הירוק, תופעל רשת בעלת חמישה קווי רכבת קלה - רשת ה-JNET אשר תתפרש על פני 40 ק"מ של מסילה ו-77 תחנות. הקו יחל בפעילות בעוד כשנה ויופעל במלואו בשנת 2025.
הקו הכחול של הרכבת הקלה ישתרע לאורך 31 קילומטרים ו-52 תחנות: משכונות גילה בדרום העיר ועד לרמת אשכול ושכונת רמות בצפונה ויהיו לו שתי שלוחות: בצפון, מגאולה לרמת אשכול ובדרום, מתחנת החאן למלחה. הקו יאפשר לחבר את השכונות הדרומיות של ירושלים לרשת קווי הרכבת הקלה. כמו כן, הוא יאפשר גישה למוקדים עירוניים מרכזיים, בהם קמפוס הדסה עין כרם, אגן מלחה ואזור התעסוקה והמסחר בתלפיות.
"כבר היום אנו מובילים בארץ בכל הקשור לתחבורה ירוקה ועוד מעט נעמוד בשורה אחת עם ערים מובילות בעולם", מבטיח לארי. "ירושלים תהיה מרושתת עם קווי רכבת קלה, ובנוסף לאורך התוואי יהיו כ-200 קילומטרים של שבילי אופניים ושבילי הליכה רבים. הכפלנו פי שלושה את שירותי האוטובוסים, הוספנו נתיבי תחבורה ציבורית, ולמעשה אנו ממנפים את הפרויקט הענק הזה כדי לפתח ולשדרג את כל התשתיות סביב התוואי".
במקביל לקווי הרכבת הקלה, משקיעים בעירייה רבות בהקמת חניוני "חנה וסע" שישרתו את המשתמשים בתחבורה הציבורית ויעודדו צמצום בשימוש ברכבים פרטיים.
בין החניונים שיוקמו: חניון שז"ר בכניסה לעיר (1,300 מקומות חניה), חניון רוזמרין בשכונת גילה (1,000 מקומות חניה), חניון הר חומה אשר יתחבר לקו הכחול (600 מקומות חניה), חניון בייט שיכלול כ-2,270 מקומות חניה, 1,500 מהם במתכונת ''חנה וסע'' והרחבת חניון פסגת זאב (כ-1,150 מקומות חניה, מהם כ-600 במתכונת חנה וסע).
בעירייה משקיעים רבות גם בפיתוח ושדרוג הכניסות לירושלים. לפני פחות משנה נפתח כביש 16 החדש, כניסה נוספת ומהירה לעיר ירושלים. כך, בנסיעה רצופה של מספר דקות ממחלף מוצא, ניתן להגיע לכל השכונות בדרום ובמערב העיר, כולל למרכז הרפואי שערי צדק, דרך שתי מנהרות תת-קרקעיות.
רובע הכניסה לירושלים הוא אחד ממיזמי הדגל של העירייה, אשר נמצא כבר בביצוע ועתיד לשנות את פני הכניסה לעיר הבירה. הרובע יכלול כ-1,100 יח"ד, 1.2 מיליון מ"ר לשימושי מסחר, תעסוקה, מגורים, תרבות ופנאי. הרובע יעמוד במרכזו של האב תחבורתי מרכזי, הכולל קישור לקווי הרכבת הקלה, תחנת הרכבת המהירה לתל אביב, קווי אוטובוסים עירוניים ובין עירוניים, מוניות שירות וחניוני חנה וסע.
כך למשל, מחלף סחרוב, שער הכניסה הוותיק של העיר, שודרג בהשקעה של כ-330 מיליון שקלים. הפרויקט כלל הקמת מחלף חדש בצומת גינות סחרוב, בהפרדה מפלסית ושני גשרים, הוספת נתיב תחבורה ציבורי (נת"צ) דו-כיווני בכניסה וביציאה מירושלים, וכן הרחבת כביש הכניסה לירושלים ממחלף 9 (מוצא) עד צומת גבעת שאול, באורך של כשלושה ק"מ. הפרויקט לווה בפיתוח נופי רחב היקף, במסגרתו הוקם בכניסה לירושלים "קיר פורח", המתפרס על שטח של כ–3,000 מ"ר ובו למעלה מ- 100 אלף צמחים. בנוסף, בוצעה הרחבה של כביש המנהרות (כביש 60) בהובלת עיריית ירושלים ומשרד התחבורה, ובניהולה ובביצועה המקצועי של חברת "מוריה".
במסגרת העבודות הוכפלו המנהרות הקיימות במנהרות חדשות ונבנה גשר חדש במקביל לגשר הקיים. במתכונת הסופית, תהיינה שתי מנהרות ארוכות של כ-900 מטרים במקטע הדרומי (לכיוון ירושלים) ושתי מנהרות קצרות באורך של כ-300 מטרים במקטע הצפוני (לכיוון גוש עציון), עם שני נתיבי נסיעה דו מסלוליים. לכל אלה יש להוסיף גם שדרוג נרחב שבוצע בלמעלה מ-110 כבישים ורחובות בירושלים, עם דגש על נגישות לאנשים עם צרכים מיוחדים ועל אסתטיקה.
"מדובר בפרויקטים עצומים שנועדו להקל על תושבי העיר ועל המבקרים שמגיעים אלינו. תושב חוץ שייכנס לירושלים יוכל להחנות את רכבו באחד החניונים ולהתנייד בתוך העיר ברכבת הקלה או באופניים", אומר לארי.
דיור, תעסוקה ותרבות
המהפכה התחבורתית של ירושלים נועדה לשרת מגוון תחומים, כשהמטרה הראשית היא להעלות את איכות החיים בעיר ולמשוך אליה תושבים חדשים.
"העיסוק בתחבורה מתקדמת מקדם נושאים נוספים שהוזנחו במשך הרבה שנים, למשל הדיור", אומר לארי. "בעבר כמעט ולא בנו פה. ניתנו בממוצע כ-2,000 היתרי בנייה בשנה, מעט מאוד במושגים של עיר כה גדולה. לעומת זאת, את שנת 2022 סיימנו עם למעלה מ-7,200 היתרי בנייה, כשמחציתם במסגרת התחדשות עירונית. זה המון, במיוחד לאור העובדה שאין לנו כמעט קרקעות פנויות לבנייה. לכן, כחלק מתוכנית אסטרטגית, החלטנו לבנות לאורך ציר הרכבת הקלה מגדלים בני כ-30 קומות – זה מאפשר לנו לשמור שטחים ירוקים למען הדורות הבאים, לצד הקמת פארקים, גני שעשועים, מבני ציבור, חינוך ורווחה".
לצד מהפכת התשתיות, פועלת העירייה גם לפיתוח שטחי מסחר, תעסוקה, מלונאות והכול תוך עירוב שימושים.
בירושלים פועלות יותר מ-660 חברות הייטק והן מעסיקות יותר מ-20 אלף עובדים, כשפארק הר חוצבים הוא פארק ההייטק המרכזי של ירושלים ואחד הגדולים במדינה. הפארק משתרע על שטח של כ-350 אלף מ"ר, והוא מנוהל באמצעות מינהלת משותפת לעיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים ונציגי החברות הפועלות במתחם. בין החברות הפועלות במקום, ניתן למצוא את אינטל, מובילאיי, אלביט, מדינול, אלפא טאו ורבות נוספות. בימים אלו מקימות בירושלים חברות רפאל ומובילאיי את מרכזי הפיתוח החדשים שלהן, שישתרעו על שטח של כ-80 אלף מ"ר. בנוסף, מתעתדת הממשלה לבנות במקום את מרכז ההייטק הממשלתי על שטח של כ-115 אלף מ"ר. מרכזים אלו יגדילו את היצע המשרות הקיים באלפי משרות נוספות.
"בעבר תחום התעסוקה בעיר לא היה מספיק מפותח", מודה לארי. "כיום יש לנו 95 אחוזי תפוסה של משרדים בעיר. כמעט ואי אפשר למצוא חלל פנוי שישמש כמשרד וזה משפיע מאוד על מקורות הכנסה לעירייה וכמובן על תעסוקת התושבים. בימים אלה אנו בונים קרוב לשני מיליון מ"ר של משרדים, שיהיו מוכנים ממש בקרוב. החברות הכי גדולות במשק, שכמעט ולא הגיעו לירושלים, מגיעות לכאן עכשיו ובונות אצלנו. השילוב של כל אלה – תחבורה, דיור, תעסוקה, הייטק ועוד – משנה את פניה של העיר ואת עתידה. מטרת העל שלנו, היא ליצור כאן איכות חיים גבוהה שתוביל לכך שמשפחות רבות וזוגות צעירים יגיעו ללמוד או לעבוד בירושלים ויישארו לגור כאן. חשוב לנו שהתושבים שחיים כאן וכמובן אלה שיגיעו אלינו, ייהנו ממעטפת שלמה של שירותים איכותיים בכל תחומי החיים".
מעבר לדברים שכבר צוינו, היכן עוד אתם מבצעים שינויים?
"אנחנו שמים דגש רב על המרחב הציבורי, שהשתנה ללא הכר בירושלים. כאמור, מעיר שלא נעים להסתובב בה, הפכנו לאחת הערים הנקיות בישראל. שמנו דגש רב על פיתוח ריאות ירוקות, הקמנו פארקים חדשים, שדרגנו פארקים ישנים, והשקענו רבות בתרבות. אין עוד עיר שיודעת להציע אירועים ופעילויות ברמה גבוהה כל כך לכל סוגי האוכלוסייה. כל אחד יכול ליהנות כאן מהתרבות הכי טובה שיש. העיר שוקקת חיים והתרבות היא קטר נוסף שלה. מחנה יהודה הוא כבר מזמן השוק הכי ססגוני בישראל, קניון ממילא מלא, מסעדות חדשות נפתחות, יש לנו מופעי רחוב רבים עבור כלל התושבים, זאת בנוסף למרכזי תרבות חדשים שהקמנו בשכונות העיר, קמפוס ירושלים לאומנות במרכז העיר ועוד".
גם בתחום הספורט יש לירושלים מה להציע, עם שלל פרויקטים. "יש לנו את מתקני הספורט הכי טובים בארץ. שדרגנו את אצטדיון האתלטיקה בגבעת רם, שבו אירחנו בקיץ את אליפות אירופה עד גיל 18, ולאור ההצלחה נארח באוגוסט גם את אליפות האתלטיקה עד גיל 20, שנה לפני האולימפיאדה הבאה. יש לנו את הארנה, היכל הספורט הגדול בישראל, אצטדיון טדי הוותיק שעובר בימים אלה שדרוג משמעותי ויעמוד בסטנדרטים בינלאומיים, אנו מקיימים את מרתון ירושלים המסורתי ותחרויות בינ"ל כדוגמת טורניר ה'מאסטרס' בג'ודו, וגם בטניס יש לנו מתקנים נהדרים, וגם הם ישודרגו לסטנדרט בינלאומי".
חינוך ואקדמיה כמושכי אוכלוסייה
על אף הרשימה הארוכה שמנינו עד כה, נדמה שעיקר גאוותו של לארי היא ההשקעה חסרת התקדים בתחום החינוך: "מערכת החינוך הירושלמית היא הכי טובה בישראל", הוא מצהיר. "בעבר סבלנו מהרבה חולשות בתחום תשתיות החינוך. היה מחסור אדיר בכיתות לימוד, אבל השקענו סכומים עצומים בשנים האחרונות להשלמת הפערים ואנו בונים בכל שנה מאות כיתות חדשות. בנוסף, יש לנו מרכזי חדשנות נפלאים שאליהם מגיעים מכל הארץ. אנו משקיעים רבות בתוכניות חינוכיות מהמתקדמות ביותר שיש – מגן הילדים ועד לאקדמיה. גם בחינוך, כמו בשאר התחומים, ירושלים מובילה".
לארי מציין עוד, כי אחת המטרות שהציבה עיריית ירושלים לעצמה, היא להביא לכך שסטודנטים שמגיעים ללמוד בבירה יישארו לעבוד ולגור בה – כפי שקרה גם לו, עת החל את לימודיו, בשנת 1986 באוניברסיטה העברית, כיליד בית שאן, ומאז השתקע בירושלים. "האקדמיה היא ללא ספק חוד החנית של ירושלים במשיכת תושבים אליה. אנו העיר האקדמית הגדולה בישראל, עם כ-50 אלף סטודנטים וסטודנטיות. אנו עושים הכול כדי שהם יישארו כאן לאחר סיום לימודיהם ויקבעו את ירושלים כמשכנם החדש וכמקום שבו יקימו משפחה".
מה לדעתך לא יודעים מספיק על ירושלים?
"חושבים שירושלים, בגלל הרכב האוכלוסייה שבה, היא עיר שמרנית, אבל ירושלים זו העיר הכי פלורליסטית בישראל. אתה הולך לגן החיות בעיר, או סתם ברחוב, ורואה בחור חילוני עומד ליד בחור חרדי, ובסמוך אליהם אימא בשביס עם ילדיה, כשלצידם סטודנטית ערביה. זו הטרוגניות שיש רק בירושלים. הפסיפס האנושי הזה הוא בעיניי סוד הקסם של העיר הזו. אין עוד עיר כזו בעולם".
בשיתוף עיריית ירושלים
