״הפרויקטים העכשוויים והעתידיים המבוססים על פילנתרופיה, משנים מציאות ונותנים תקווה גדולה לעיר שהנכס הגדול ביותר שלה הוא הגיוון. מתוך הבנה זו וכחלק מהפיכתה של ירושלים למודל של חיים משותפים, מקדמת הקרן תוכניות ופרויקטים לטווח הארוך, שמהווים השראה לערים אחרות בארץ ובעולם, וזה סיפור שהופך את ירושלים לכל כך מיוחדת״, אומר בגאווה שי דורון, נשיא הקרן לירושלים, הקרן העירונית הגדולה ביותר בישראל שגייסה למעלה ממיליארד וחצי דולר מאוהבי ירושלים מכל רחבי העולם, והשקיעה אותם בפרויקטים רבים ברחבי העיר.
לדבריו, בזכות המיזמים הרבים שכבר שינו את פניה של העיר, מצליחה הקרן לגעת בחייהם של כל התושבים ובכל תחומי החיים. ״רבגוניותה של העיר מאפשרת כל כך הרבה יצירה, יוזמה ומעורבות של כל שכבות האוכלוסייה״, הוא מדגיש ונותן לדוגמה מיזמים שצמחו והתפתחו מירושלים, כמו קבוצה בבעלות אוהדים בספורט, שמסמלת לדבריו לקיחת אחריות ויוזמה קהילתית, ללא קשר להישגים הספורטיביים; בית הספר יהודי-ערבי לחינוך דו-לשוני של עמותת 'יד ביד' שהוקם בסיוע הקרן לירושלים; הפאבים הקהילתיים שהפכו למקור בילוי, פנאי ותרבות בשכונות בהן הם פועלים; ו׳המפעל׳ - מיזם של אומנים צעירים ירושלמיים ש׳השתלטו׳ על מבנה נטוש והפכו אותו למוסד צבעוני ותוסס. הקרן לירושלים תומכת בכל אלה ובעוד מאות פרויקטים נוספים כשהיא מגיעה לכל שכונות העיר.
העצמה קהילתית, מנהיגות עתידית ותרבות יוצרת
דורון מסביר כי חזון הקרן לירושלים, הנקרא "ירושלים 2030", מבוסס על שלושה תחומי עבודה עיקריים שלגבי כל אחד מהם יש לקרן משנה סדורה. הראשון הוא התחום של העצמה קהילתית לחיזוק המרקם החברתי ומערכות התמיכה הקהילתיות של ירושלים, תוך התמקדות מיוחדת בצרכים החברתיים והקהילתיים של האוכלוסיות המוחלשות. "מחובתנו לצמצם פערים ולתת הזדמנויות שוות לכולם", הוא אומר.
עוגן נוסף הוא המנהיגות העתידית, שכוללת את שדרת המנהיגות האזרחית בעיר, ממנה כבר עכשיו צומחים פרויקטים בעלי השפעה גדולה על העיר כולה. במסגרת זו הוקמה תוכנית המנהיגות האקדמית ׳קיימה׳, המאפשרת לדוקטורנטים צעירים להשתלב בתפקידי מפתח בחברה האזרחית, לעבוד וליצור עתיד בסביבה הירושלמית התוססת.
התרבות היוצרת נותנת במה למגוון האנושי והתרבותי של העיר, באמצעות יצירת פלטפורמות לקהלים השונים שיכולים לבטא את עצמם ביצירתיות ובחשיבה מחוץ לקופסה. הקרן לירושלים מקפידה לתמוך בפרויקטים תרבותיים הפונים למגוון רחב של אוכלוסיות ובאירועי תרבות המותאמים למגזרים השונים המתגוררים בעיר.
כיצד ניתן ליצור את אותה שדרת מנהיגות בעיר המורכבת מקהלים רבים ושונים כל כך?
״על ידי עידוד ותמיכה באקטיביזם קהילתי, כמו גם השקעה בדור הבא, במטרה לשמור על עתידה של ירושלים ולהקפיד שלכל הקהילות המגוונות המתגוררות בעיר יהיו הזדמנויות להצליח. דוגמה לכך היא ליגת השכונות בכדורגל שבה אנו מקדמים את נושא העצמת ילדות בספורט, בנוסף למשחקים שבהם משתתפים יהודים וערבים, ומתן מענה לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. כשחיין מקצועי, התוכנית האהובה עליי ביותר היא קבוצת השחייה המשותפת, בה מתאמנים שחיינים יהודים וערבים בגילי העשרה. בזכות סוג ספורט זה, שמוריד את כל ההגנות, נוצרים קשרים וחיבורים מיוחדים שממשיכים גם מעבר לפעילות עצמה. פרויקטים אלו, כמו גם רבים אחרים, יכולים להתקיים רק בזכות פילנתרופיה, תרומה שמשפיעה על סדר היום ועל השיח המכבד, המכיל והחשוב כל כך".
דוגמה נוספת שמציין דורון היא מיזם המנוהל על ידי שדרת המנהיגות האקדמית ומשפיע על מזרח העיר והמגזר הערבי, אותו מובילה דוקטורנטית באוניברסיטה העברית, פלסטינית משכונת סילוואן, במטרה לשדרג את שירותי הרווחה בעתיד, ולאור החוסר בעובדים סוציאליים. "מדי שנה אנחנו מאתרים עשרה בוגרי תיכון במזרח העיר, שמעוניינים להגיע לתחום העבודה הסוציאלית, והם זוכים לליווי מקצועי ואישי במשך ארבע שנים, תוך כדי לימודים בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, במימון שלנו. בנוסף חתמנו על הסכם עם עיריית ירושלים שתאפשר לכל בוגרי התוכנית להשתלב בשירותי הרווחה במזרח העיר".
פרויקט חשוב נוסף שמובילה הקרן הוא "העיר כבית ספר", שמציע לימודים במרחב העירוני במטרה לאפשר לילדים ולבני נוער מכל המגזרים והתרבויות ליהנות מלמידה חווייתית, הרבה מעבר ללוח וגיר. "כך, את חללי הלימוד מחליפים גן החיות בו לומדים מתמטיקה, האגף הארכיאולוגי של מוזיאון ישראל בו לומדים היסטוריה, או מוזיאון המדע שבו לומדים מדעים", אומר דורון. "מרחבים אלו ועוד, מזמנים את הדור הצעיר לחקור וללמוד באווירה אחרת לחלוטין, דבר שגם מקרב אותם להיסטוריה של עיר, לרבגוניותה, ולערך המוסף שלה בכל ההיבטים״.
וכל זאת מבוסס על פילנתרופיה, לפחות בשלבים הראשונים. מהם אם כן התמריצים המעודדים את התרומות הרבות לעיר?
״ראשית חשוב לי להדגיש כי החוכמה היא לא רק לגייס את הכסף, אלא גם לתעל אותו לאפיקים הנכונים. לשאלתך, התורמים, בין אם יהודים או לא, מצטרפים אלינו כי הם רוצים לעשות דברים בעלי משמעות, וזה בדיוק המענה שנותנת הקרן, שפועלת בהתאם לחזון מאוד משמעותי, תוך הבנת הפוטנציאל לשינוי פני העיר. הפילנתרופים הקיימים והפוטנציאליים רואים שאנו נמצאים בצמתים המרכזיים ובמקומות שמאפשרים לעודד שינויים לטווח ארוך, דבר שמהווה תמריץ בפני עצמו. לכך גם מסייע שיתוף הפעולה ההדוק שיש לנו עם עיריית ירושלים ועם ראש העיר משה ליאון. עוד אנו רואים כי המוטיבציה האדירה עליה מבוססת הפילנתרופיה בארץ ובחו״ל נובעת מהאכפתיות של התורמים שפועלים כדי שירושלים תהפוך מודל של העיר הכי טובה שיש לתושביה, לאזרחי ישראל, לתיירים ולמבקרים״.
אתגר מרכזי: הדור הצעיר לא תמידנשאר בירושלים
דורון מגלה כי אחד הנושאים שאיתם מתמודדת העיר הוא הדור הצעיר, שלאחר סיום הלימודים האקדמיים לא תמיד מוצא מענה למגורים ותעסוקה, ולכן עוזב לטובת ערים אחרות. הקרן לירושלים, שזיהתה את האתגר, החליטה לתת מענה גם לסוגיה זו. דוגמה לכך היא מענקי "קרן לי", מענקי הזנק הניתנים על ידי קבוצת פילנתרופים ישראלים ליוזמות חברתיות של צעירים כדי שיצליחו להתפתח ולהחזיק את עצמם כלכלית. דוגמא נוספת היא הקמת קומונה לבוגרי סח"י (סיירת חסד ייחודית) הנשארים בעיר במסגרת שנת שירות לפני הצבא ופועלים עם בני נוער בשכונות בהן הם עצמם גדלו. "זוהי שנת שירות של ירושלמים בירושלים", מסביר דורון, "והם מחויבים לעשייה החברתית בעיר. זו דוגמה נוספת לחיבור צעירים לירושלים".
״החזון שלי הוא שירושלים תהפוך לעיר בה מתקיימים חיים משותפים, שמביאים לידי ביטוי את הפסיפס האנושי המגוון והרחב שלה״, הוא מסכם וממשיך: ״בכל יום אני קם אופטימי עם הידיעה שלמרות שאנחנו לא תמיד מצליחים בכל מה שאנחנו עושים, בסופו של דבר יש לנו השפעה עצומה על כל תחומי העיר, ועל צמיחתה ושגשוגה. החוכמה היא לא רק לגייס כסף אלא לעשות את הדברים הנכונים עם הכסף. אנחנו מתעסקים עם הנשמה של העיר. כך נמשיך לגייס תורמים, ולבסס תוכניות ופרויקטים משני מציאות וארוכי טווח״.
בשיתוף הקרן לירושלים
