בעשור האחרון כבר התרגלנו לכך שהשינויים הטכנולוגיים המואצים משנים את עולם העבודה שלנו, אבל אז הגיעה הקורונה ובאמת טרפה את הקלפים. מושגים חדשים כמו עבודה היברידית נכנסו לשימוש בכל המשק, ולא נותרו רק נחלתם המצומצמת של עובדי ההייטק. מעסיקים וארגונים גדולים גילו שהם יכולים לחסוך סכומי עתק של דמי שכירות למשרדים אם יאפשרו לעובדיהם לעבוד מהבית. החל"ת שאליה הוצאו אלפי עובדים במשק גרמה לכך שהיום נצפה מחסור משמעותי בעובדים במגוון ענפים, כמו למשל עובדי ביטחון ותחזוקה ברשות שדות התעופה (נסו לחשוב מדוע התורים בשדה התעופה ארוכים כל כך).
המשק הישראלי עדיין לומד להתאים את עצמו למציאות התעסוקה החדשה. ואם המעסיקים חשבו שעידן הגלובליזציה יחסל את העבודה המאורגנת וההסכמים הקיבוציים – הם טעו ובגדול. מעבר לארגוני העובדים הוותיקים והגדולים במשק, קמו בישראל ועדי עובדים חדשים וצעירים המבינים את חשיבות השמירה על זכויות העובדים גם בשוק עבודה המבוסס על חוזים אישיים. ההסכמים הקיבוציים החדשים מתאימים את עצמם לעידן המודרני ועדיין – יש מגוון סוגיות עליהן יש לתת את הדעת – כמו, למשל, אתיקה בשימוש בבינה מלאכותית לפיקוח על עובדים ולגיוסם.
בגיליון זה שלפניכם תוכלו לקרוא על השינויים הדרמטיים שעובר שוק העבודה הישראלי בעידן הדיגיטלי החדש ועל פתרונות אפשריים. תוכלו לקרוא על הישגיהם של ועדי העובדים הגדולים, על השפעת משבר ההייטק על תעסוקת ג'וניורים וגיוון תעסוקתי, על היתרונות בהעסקת מבוגרים, על החשיבות של ביטוח בריאות פרטי לעובדים, וגם תתבקשו לחשוב על השאלה: עד כמה השמירה על זכויות עובדים משפיעה על איתנות הכלכלה?
קריאה נעימה,
גליה היפש
