כמי שמלווה סטארט אפים בתחילת דרכם, קשה שלא להיות מודאגת ממצב ההייטק בארץ ובעולם, המשבר מכה בעיקר בחברות הקטנות ובסטארט אפים שנמצאים בתהליכי גיוס ראשוניים. אותם סטארט אפים נדרשים לעמוד ביעדים כמעט בלתי אפשריים עבור אותה השקעה, שעד לא מזמן הייתה כמעט מובטחת. בכדי לעמוד ביעדים החברות נאלצות לקצץ עשרות אחוזים מכוח האדם בחברה ולהקפיא גיוסים.
המשבר פוגע בראש ובראשונה בשילוב ג'וניורים, תוכניתנים ללא ניסיון, בחברות הייטק. מעבר להקפאת גיוסים ופיטורין, החברות מעלות את הדרישות למשרות חדשות, שבעבר היו מוגדרות לג'וניורים. האם אנו בפתחו של משבר הג'וניורים הגדול? והאם הפתרון למשבר הג'וניורים העולמי יגיע דווקא מכיוון מפתיע של האצת מהפיכת Low Code, האפשרות לפתח אפליקציות שלמות בצורה ויזואלית עם מעט קוד. וכניסתה של המהפכה גם לחברות הקטנות והבינוניות?
כיום הסיכוי של הג'וניורים למצוא תפקיד בחברת הייטק, הולך וקטן, ובמיוחד הדבר נכון אצל ג'וניורים השייכים לקבוצות מיעוט, קבוצות מוחלשות או מודרות כגון נשים, חרדים, בני העדה האתיופית, ערבים ועוד. קבוצה נוספת שנפגעת היא בוגרי ההכשרות והבוטקאמפים, שפרחו בשנים האחרונות, וכעת מתקשים מאוד למצוא את העבודה הראשונה בתעשייה.
תהליכי ייעול והצטמצמות, במיוחד לאחר תקופה של גיוסים ופזרנות כמעט חסרי אחריות, בחלק מהחברות, הם תהליכים בריאים ואף נכונים למשק. כמו גם תיקון דרישות השכר שצמחו מהר בתקופה זו.
תהליכים נוספים ומבורכים הם האצת העבודה ההיברידית, הצבת הגבולות בין הבית לעבודה ועוד.
עם זאת, ולאחר התיקון הטבעי, אנו עדים להמשך קיצוצים ופיטורים, ולפי הערכות רבות, השיא עוד לפנינו.
ייתכן שאחרי הכל, עולם הפיתוח ייצא גם ממשבר זה נשכר לטווח הארוך, ובדיוק כמו ההתאמות שעבר ההייטק בתקופת הקורונה, נתחיל לראות את השינויים שיכנסו לתעשייה, בעקבות המשבר הנוכחי.
כחברת ועד מנהל בעמותת "טק-קריירה", המכשירה את בני העדה האתיופית להשתלבות במקצועות ההייטק באמצעות הכשרות טכנולוגיות והשמה בקריירה איכותית בשוק ההייטק, אנסה לתאר את השפעת המשבר הנוכחי על הג'וניורים בישראל, ובעיקר את ההשפעה על הגיוון התעסוקתי בחברות, ולהציג צורת חשיבה חדשה, הן לסטארט אפים ולחברות קטנות, איך לנצל את המשבר לטובתן.
חשוב לציין כי ב-20 שנות פעילותה עמותת טק-קריירה הכשירה כ-1,200 בוגרים בכמה מן התחומים המבוקשים בתעשיית ההייטק. למעלה מ-900 השתלבו בתעשייה.
16 עובדים יוצאי אתיופיה ב-Wix
בתחילת החודש הנחיתי פאנל בנושא גיוון, הכלה ושוויון בתעשיית ההייטק, במסגרת האירוע השנתי של ארגון טק-קריירה בשיתוף עם קרן Ibex, וחברות הייטק מובילות ביניהן Wix, AppsFlyer, Cognyte ו-AT&T Israel R&D Center. הכנס נערך במשרדי Google for Startups עם כמאתיים משתתפים. מטרת הכנס הייתה לחשוף עוד חברות הייטק מובילות לכוח האדם האיכותי שמכשירה עמותת טק-קריירה מקרב צעירי קהילת יוצאי אתיופיה. (קישור לפאנל נמצא בסוף הכתבה)
עוזי ביטאו, בוגר טק-קריירה, עובד ב-Wix בשבע השנים האחרונות וחבר בוועד המנהל של טק-קריירה, סיפר על התהליך שהוא עבר ואיך הוא רואה את עצמו אחראי לשלב את החברים שלו מהקהילה. "הצלחה בעיני היא שהבוגרים שנקלטו מחזירים את ההשקעה כבר אחרי חודש-חודשיים. לאחר גיוס עובד יחידי יוצא אתיופיה בתחילת הדרך, כיום Wix מעסיקה כבר 16 עובדים יוצאי הקהילה האתיופית".
כמו כן, עלתה בפאנל הסוגיה של היעדר כמעט מוחלט של גיוון תעסוקתי בחברות קטנות ובינוניות בישראל, כאשר רוב ההייטק הישראלי מורכב מחברות קטנות ובינוניות, של כמה עשרות או מאות עובדים.
הדרכים לעידוד חברות קטנות ובינוניות לגיוון תעסוקתי
גל גיטר, שותף בקרן אייבקס (Ibex Investors), ציין במהלך הפאנל כי "התחלנו בשותפות עם טק-קריירה ואנחנו חושבים שהבעיה ברת-פתרון. ראשית, על ידי ההבנה שגיוון חברתי הינו אמצעי להשגת כוח אדם איכותי יותר. אי אפשר להמשיך לגייס כוח אדם מאותם מקורות ולצפות שזה יוביל למצוינות. טק-קריירה מייצרת טאלנט מקצועי שמוכשר ומתאים בדיוק לחברות האלה. שנית, כדאי לשים לב לשינוי שקורה בחברות בארה"ב ובארץ, החבר'ה הצעירים לא רוצים יותר לעבוד בחברה שבה כל העובדים נראים אותו דבר וגרים באותו מקום. זה לא מעניין אותם והם מבינים שזה מוביל לביצועים פחות טובים. יותר עובדים רוצים להיות משויכים לחברות עם גיוון חברתי ותרבותי ולראות את כל החברה שבה הם חיים מיוצגת בחברה שהם עובדים בה".
העולם הולך לכיוון ה-Low Code
כששואלים מנהלי פיתוח מהו החסם העיקרי בקליטת ג'וניורים, התשובה מתחלקת לשניים:
החסם הראשון הוא השקעת הזמן של מפתחים מנוסים בלימוד הג'וניורים ובליווי הצמוד להם הם נדרשים בתחילת הדרך. החסם השני הוא הזמן הרב שלוקח לג'וניורים להפוך לתוכניתנים מן השורה, ולתרום לחברה.
אם נתבונן על עולם הפיתוח, נראה שמגמת ה-Low Code מתפתחת במהירות. מגמה זו מציעה אפשרות לפתח בעזרת ג'וניורים או מפתחים ללא ניסיון יישומים שבעבר פותחו על ידי מפתחים חזקים ומנוסים.
מהפכת ה-Low Code מתייחסת למגמה הגוברת של שימוש בפלטפורמות פיתוח לבניית יישומי תוכנה מלאים בעזרת מעט קוד, ומאפשרת לארגונים לפתח במהירות יישומים מבלי להידרש לצוות של מפתחי תוכנה מיומנים במיוחד.
תחשבו על עולם שבו ג'וניור יכול להיות תוכניתן מן השורה כבר אחרי מספר שבועות, ובשבועות הללו הוא יוכל ללמוד כמעט לבד, מבלי שמפתח בכיר יישב איתו. זה מה שאני מנסה לעשות בחלק מהחברות אותן אני מלווה. הדבר כולל שינוי חשיבה משמעותי בארכיטקטורת הפיתוח, בניית תהליכים נכונים שבהם ג'וניור נותן תפוקה מאוד מהר, וזמן ההגעה של האפליקציה לשוק מתקצר מאוד, ובעיקר זול משמעותית.
כאשר מדובר בפיתוח בעזרת כלים כאלו, הדגש הוא יותר על הכשרה בשימוש בכלים ונדרשות מיומנויות תכנות יותר בסיסיות. כמו כן, נדרשות פחות יכולות במתמטיקה (דבר שכשלעצמו מצמצם את הפערים בהייטק בין האוכלוסיות שפחות נחשפו למתמטיקה בשנותיהם הצעירות).
Low Code יכול להיות שימושי גם לעסקים קטנים או לסטארט אפים שאין להם את המשאבים לשכור צוות מפתחים בשלב מוקדם. הפלטפורמות טובות גם לבניית אבטיפוס ו-POC.
המגמה הואצה בשנים האחרונות בשל הפער הגדול במתכנתים. עם ההתקדמות, עלו גם היתרונות הבולטים של זמן פיתוח קצר יותר ועלויות פיתוח נמוכות משמעותית, שרק חיזקו את ההערכות שעוד ועוד סטארט אפים יפנו לדרך זו בשנים הקרובות.
איך ישפיע המהלך על בוגרי קורסי ההכשרה (בוטקאמפים) עם התחזקות המגמה? קשה להעריך בטווח הבינוני מה יהא על אותם אלפים שסיימו את קורסי הבוטקאמפים, ושאלות שאולי ישפכו אור על התחזיות יהיו: האם נדרש לרמת מתמטיקה כמו היום או שנוכל להסתפק ביכולת לוגית וכתיבת סקריפטים קצרים? האם נוכל להכניס בשער עולם הפיתוח גם תוכניתנים ללא ניסיון, לא רק בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים או מסיימי 8200?
אז מה החברות צריכות ויכולות לעשות כבר עכשיו?
במשבר הזה חברות שרוצות להתייעל ולשרוד אך לא רוצות להוריד בתפוקה של צוות הפיתוח, יכולות לחשוב על החלפת חלק מהמפתחים הבכירים במפתחים ג'וניורים, במפתחים בוגרי בוטקאמפים, ולעשות זאת מבלי לפגוע בתפוקה, תוך שימוש ביכולות של Code Low חיצוניות או פנימיות.
חברות שישכילו לעשות On-Boarding מהיר, שיהפכו את צורת העבודה לידידותית לג'וניורים, ירוויחו מהיתרון היחסי בעולם של Low Code ולו רק בשל העובדה שיוכלו גם לדחות את גיוס המזומנים לצורך תשלום משכורות גבוהות יותר, לשלב מאוחר יותר.
השפעת חברות ההייטק והחברות הממשלתיות
מנכ"ל טק-קריירה, טקלה מקונן, הכריז בפאנל: "בתקופה מאתגרת זו אנו רוצים לפנות מעל במה זו לכל חברות ההייטק, הבנקים, חברות הביטוח, חברות פרטיות וממשלתיות: אנא פתחו את הדלתות. עבורנו כל בוגר הוא עולם ומלואו". אני מצטרפת לקריאתו.
דווקא עכשיו, זה בדיוק הזמן לגייס ג'וניורים ולרענן את כוח האדם בחברות. גיוון תעסוקתי לא רק שמעשיר את החשיבה בארגון, הוא משפר פרודוקטיביות בטווח הארוך ומעודד צעירים רבים להשתלב בחברות שעושות טוב. הוא יוצר את התשתית להמשך, לדרג המנהלים שיצמח אחרי הטמעת התהליך בארגון.
בנוסף, כוח עבודה מגוון יכול גם לעזור לארגונים להבין טוב יותר את בסיסי הלקוחות המגוונים שלהם. עובדה היא שבמהלך מגפת הקורונה עסקים שהעסיקו עובדים מרקע תרבותי מגוון נענו יותר לצרכי הלקוחות והצליחו יותר גם בשורת הרווח.
עו"ד קרן בראון צמיר מלווה סטארט אפים ומנכ"לית .OneCode משמשת כחברת ועד מנהל בעמותת טק קריירה
קישור לפאנל מעסיקים שנערך במשרדי גוגל:
