מתוך 259 רשויות מקומיות בישראל, רק 16 מנוהלות ע"י נשים – פחות מ-5%. הנתון הזה, שנראה בלתי סביר במדינה שמתגאה בערכי דמוקרטיה ושוויון, משקף את אחד הפערים הבולטים בין חזון למציאות. עבור ד"ר אורית רישפי יו"ר עמותת כ"ן, המספר הזה אינו רק נתון סטטיסטי – הוא קריאה לפעולה. רישפי שמובילה את העמותה, המבקשת לשנות את התמונה ואינה מעוניינת רק לנפץ תקרות זכוכית, אלא לבנות תשתיות שיאפשרו לנשים לפרוץ את דרכן לעמדות מפתח בזירה הציבורית והפוליטית.
"אנחנו לא כאן כדי לטפל רק בתסמינים", היא מסבירה, "אלא לתקן את המערכת מהיסוד". הגישה הזו הפכה את העמותה, שהוקמה בשנת 2000, לגורם מוביל בקידום נשים למוקדי קבלת החלטות בישראל. השינוי כבר מורגש בשטח: מ-6% ייצוג נשי במועצות הרשויות המקומיות בתחילת הדרך, לכמעט 30% כיום במגזר היהודי.
תוכנית ה"אקסלרטור" להאצת שוויון מגדרי
עמותת כ"ן, המוכרת כגוף מייעץ לאו"ם בנושא שוויון מגדרי מאז 2017, מציבה יעד שאפתני: "אנחנו על ספירה לאחור", אומרת רישפי, "50:50 עד 2030. זה לא סלוגן, זוהי משימה לאומית שתבטיח חברה ישראלית שוויונית וצודקת יותר".
העמותה היא הגוף הראשון בישראל שהתמקד בקידום נשים למוקדי קבלת החלטות בזירה הציבורית והפוליטית. פעילותה מתפרסת על שלושה מישורים עיקריים: העלאת מודעות דרך ימי עיון וכנסים, קידום חקיקה לייצוג שוויוני, ומתן כלים מקצועיים באמצעות הכשרות וליווי אישי. העמותה עובדת יד ביד עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ושותפים מהמגזר השלישי והעסקי כדי להרחיב את מעגל ההשפעה שלה.
מה מניע אותך להמשיך במאבק הזה כל כך הרבה שנים?
"אני לא מוכנה לקבל מציאות שמפספסת את הפוטנציאל של חצי מהאוכלוסייה. נשים שלא הצליחו, נשים שניסו ונתקעו, מערכות שממשיכות להוציא תוצרים שאינם משרתים את החברה. במקום להקים עוד מערכות שמנסות לתקן בדיעבד, צריך לתקן את המערכות עצמן – לבנות אותן מהיסוד בצורה שוויונית ומדויקת יותר".
האתגרים בדרך לשוויון מגדרי בישראל הם רבים ומורכבים. בשנת 2023 השיקה העמותה את תוכנית ה"אקסלרטור" - מאיץ לשוויון מגדרי, בשיתוף גורמים בינלאומיים רבים. "המחקר האחרון של האו"ם", מסבירה רישפי, "מראה שבקצב הנוכחי, שוויון מגדרי יושג רק בעוד 286 שנה. ב-2017 דיברו על 100 שנה. המצב לא רק שאינו משתפר - הוא מידרדר".
מדוע, לדעתך, שוויון מגדרי עדיין נראה כל כך רחוק, ואיך אפשר לזרז את התהליך כך שנוכל לראות שינוי משמעותי כבר בימי חיינו?
"האתגר הראשון הוא כלכלי. אנחנו מבצעים פעילות פילנתרופית נרחבת, מסבסדים הכשרות כדי לאפשר לנשים מכל שכבות האוכלוסייה להשתתף. האתגר השני הוא שדווקא הנשים המצליחות נרתעות לעיתים מלהזדהות עם פעילות פמיניסטית. לא תמיד משתלם להיות זו שמעלה סוגיות של שוויון מגדרי סביב שולחן הדירקטוריון".
במטרה להתמודד עם האתגרים הללו, הקימה העמותה את "רשת משפיעות" - תשתית קשרי שטח ארצית שמטרתה לקדם ייצוג שוויוני של נשים בכל 259 הרשויות בישראל. הרשת מאתרת נשים מתאימות לתפקידי מפתח ומספקת להן תמיכה וכלים מקצועיים.
כיצד מתבצעת העבודה בשטח?
"אנחנו פועלות בשיתוף פעולה עם הרשות למעמד האישה ב-30 רשויות מקומיות. קיימנו השתלמויות אינטנסיביות לנשים שרוצות להיכנס לפוליטיקה המקומית. התוצאות מדברות בעד עצמן - יותר מ-20 בוגרות התוכנית כבר נבחרו לתפקידים ציבוריים. ההכשרות שלנו, הן מאוד אפקטיביות ורואים תוצאות. לדוגמה שלוש בוגרות שלנו עומדות כעת בראש מועצות מקומיות: לין קפלן ראש מועצת תל מונד, קרן גרין ראש מועצת קדימה – צורן ואור פירון זומר ראש מועצת אורנית".
"יוצרות המשכיות למנהיגות הנשית שהתגלתה במלחמה"
מלחמת "חרבות ברזל" הייתה רגע מטלטל עבור החברה הישראלית, אך היא גם הדגישה היבט חדש ומשמעותי במאבק לשוויון מגדרי: כוחה של מנהיגות נשית בשעת משבר. בעוד שייצוג הנשים בפוליטיקה הארצית נמצא בשפל, דווקא בשטח נחשפה תמונה שונה לחלוטין. "ראינו", אומרת רישפי, "את המנהיגות האמיתית של נשים גם בחזית וגם בעורף. המשימה שלנו עכשיו היא לוודא שהמנהיגות הזו לא תיעלם אחרי המלחמה".
איך באה לידי ביטוי המנהיגות הנשית במשבר הנוכחי?
"רוב המנהיגות של הקהילות המפונות הן נשים. הן ממש תפסו את עצמן ואת הקהילות שלהן, הובילו את ההתארגנות והחזיקו את הכל ביחד בצורה יוצאת דופן. אנחנו רואות את זה בכל החזיתות - בהתארגנות האזרחית, בסיוע ההומניטרי ובשיקום הקהילות".
העמותה זיהתה את רגע המשבר כהזדמנות לשינוי חברתי עמוק יותר. כפי שמזכירה רישפי, בעבר נשים שהפגינו מנהיגות במלחמות ישראל נדחקו לשוליים עם תום הקרבות. הפעם, עמותת כ"ן נחושה לשנות את התמונה.
איך מוודאים שהפעם זה יהיה אחרת?
"אנחנו משקיעות מאמצים רבים כדי ליצור המשכיות למנהיגות הנשית שהתגלתה במשבר. אנו נפגשות עם מקבלי החלטות, מציפות את הנושא בתקשורת, ובעיקר - מספקות לנשים האלה כלים להמשיך ולהוביל גם אחרי שהמשבר יחלוף. המטרה היא להפוך את המנהיגות הזמנית למנהיגות קבועה".
כחלק מהפעילות, העמותה מובילה מהלך שמטרתו לעודד נשים גיבורות מהמלחמה להמשיך ולהוביל גם בחיים האזרחיים, מתוך מטרה לראותן סביב שולחנות מקבלי ההחלטות ולהבטיח את קולן במוקדי ההשפעה. "זו הזדמנות לשנות את השיח הציבורי", אומרת רישפי, "ולהראות לכולם שנשים אינן רק חלק מהפתרון – הן המפתח לשיקום אמיתי".
בעידן שבו חדשנות וטכנולוגיה הם מפתח לשינוי חברתי, עמותת כ"ן מובילה יוזמות חדשניות ליצירת השפעה רחבת היקף. אחד הכלים המרכזיים שלה הוא "מדד הרשות השוויונית", המספק נתונים מגדריים מדויקים על ייצוג נשים ברשויות המקומיות. "אם לא אוספים נתונים באופן מגדרי", מסבירה רישפי, "לא באמת יודעים מה קורה. זוהי מפת דרכים שמאפשרת לנו לזהות פערים ולפעול לתיקונם".
איך הנתונים משפיעים על העבודה שלכם?
"כשאנחנו מציגות נתונים שמבהירים, למשל, שהייצוג במגזרים הערבי והחרדי נמוך משמעותית בהשוואה למגזר היהודי, זה עוזר לנו להדגיש את הצורך בתוכניות ממוקדות לכל מגזר".
מעבר לאיסוף נתונים, העמותה משקיעה בהכשרת נשים מכלל המגזרים. תוכניות ייחודיות, כמו הכשרות לנשים ערביות וחרדיות למנהיגות ציבורית, משלבות כלים מותאמים אישית ותמיכה ארוכת טווח. "ההצלחה", אומרת רישפי, "טמונה בהתאמת הפתרון לכל קהילה".
מהו המפתח להצלחה בעבודה עם אוכלוסיות מגוונות?
"הקשבה עמוקה ולמידה. כשאנחנו משתפות פעולה עם מנהיגות מקומיות, אנחנו מבינות את הצרכים ובונות מודלים מותאמים שמובילים לשינוי אמיתי ומדיד".
אחד הכלים המרכזיים שהעמותה מקדמת בעשור האחרון הוא "רשימת ריצ'רץ'" – מודל המחייב לשלב נשים במקומות ריאליים ברשימות לרשויות המקומיות. "זה אולי לא הפתרון האולטימטיבי", מודה רישפי, "אבל זה כלי שמייצר תוצאות מיידיות". המודל, שפותח בעמותה, הוביל לחקיקה שמעניקה תגמול כספי מוגדל לרשימות הכוללות לפחות 30% נשים.
ההשפעה כבר מורגשת: ברשימות רבות, גם כאלה שבראשן עומדים גברים, מקפידים למקם נשים במקומות השני והרביעי. "זה יצר שינוי תודעתי", היא אומרת, "ומה שהיה פעם חריג הפך לנורמה, למשהו שמצפים לו באופן טבעי".
האם לא עדיף לקדם שינוי טבעי במקום לכפות אותו דרך תמריצים?
"אנחנו לא יכולות להמתין עוד מאה שנה לשינוי טבעי. העדפה מתקנת לפרק זמן קצוב היא כלי הכרחי ליצירת מודלים לחיקוי. כשילדה רואה אישה בתפקיד בכיר, היא מבינה שגם היא יכולה. זה מעגל שמזין את עצמו".
השינוי יגיע מהשטח
במקביל לפעילות הפוליטית, העמותה פועלת גם במגזר העסקי. "אנחנו עובדות עם דירקטוריונים של חברות ציבוריות", משתפת רישפי, "כדי לשלב נשים לא רק בתפקידי מפתח, אלא גם בשינוי התרבות הארגונית. לא מספיק למנות אישה אחת – צריך לבנות סביבה תומכת שמאפשרת לה להצליח ולהשפיע".
בעוד שהמספרים עדיין רחוקים מהיעד השאפתני של 50:50 בייצוג מגדרי, רישפי שומרת על אופטימיות. לדבריה, השינוי כבר מתרחש: "ארגונים חדשים צצים, ויותר אנשים מבינים שזו לא סוגיה נשית, אלא סוגיה חברתית שמשפיעה על כולנו".
את מדברת על 50:50 עד 2030, ממש מעבר לפינה. האם זה באמת אפשרי בטווח הזמן הזה?
"אני לא רק מאמינה שזה אפשרי – אני יודעת שזה הכרחי. מדינת ישראל חתומה על היעדים של האו"ם לפיתוח בר-קיימא, וכפי שאנחנו נדרשים לעמוד ביעדי איכות סביבה, כך אנחנו מחויבים לקדם שוויון מגדרי. זו לא שאיפה – זו התחייבות לאומית".
רישפי מאמינה ששוויון מגדרי אינו משימה של העמותה בלבד – זהו מאמץ משותף של חברה שלמה. "זה מתחיל בהחלטות יומיומיות קטנות", היא מסבירה, "למשל כשאתם בוחרים לתמוך במועמדת מקומית, לשאול במקום העבודה שלכם מה נעשה לקידום נשים, או אפילו פשוט לשתף סיפור מעורר השראה – אתם כבר חלק מהשינוי".
והשינוי הזה, כך היא מסכמת, לא יגיע רק מהפסגה: "הוא יגיע מהשטח, מאנשים שמבינים שהשוויון המגדרי טוב לכולנו, לא רק לנשים. אנחנו צריכים אתכם איתנו, כדי להבטיח עתיד שוויוני וצודק יותר לכולנו".
לאתר עמותת כ"ן >>>לאתר עמותת כ"ן >>>
בשיתוף עמותת כ"ן
