באופן כזה או אחר, הקורונה אילצה חלקים נרחבים בציבור החרדי, להתחבר אל האינטרנט. משבר הקורונה, הציב לא מעט אתגרים לחברה החרדית. אחד האתגרים, אם לא המרכזי שבהם, הוא הצורך להמשיך את הלימודים מרחוק לבנות הסמינרים ולתלמידים בגילאים הצעירים. בעוד עבור תלמידי הישיבות הומצאה נוסחת הקפסולות, עבור בנות הסמינרים, בשל העובדה שמרביתן חוזרות לביתן מידי יום, מתווה הקפסולות לא היה רלוונטי.
בהדרגה, אך בעקביות, יותר ויותר משקי בית חרדים חוברו אל האינטרנט. חלקם באמצעות 'סטיקים' (מודם סלולרי המאפשר גלישה זמנית באינטרנט ללא התקנה ביתית. בעבר נעשה בו שימוש ע"י אנשי עסקים בהיותם בדרכים ללא Wi-Fi), ע"מ שהבנות תוכלנה ללמוד מרחוק וחלקם באמצעות אינטרנט ביתי מסונן או מושגח, המגביל את גולשיו מפני אתרים ותכנים שנאסרו ע"י ועדות הרבנים או ועדות הפיקוח למיניהם.
אלא שהגלישה באינטרנט לצורכי לימוד או לצורכי פרנסה, חדרה אט אט גם אל עולם הצריכה הביתית. נתונים מרתקים שעולים מתוך סקר שביצעה חברת "אסקריא" המתמחה בסקרי עומק בחברה החרדית, מגלה שהציבור החרדי לא רק העמיק את כניסתו לעולם הווירטואלי, אלא שהקורונה היוותה הלכה למעשה כרטיס כניסה של האינטרנט אל רבים ממשקי הבית החרדים.
המחקר מעניק מבט עומק על חדירת השימוש באינטרנט במגזר החרדי בעקבות הקורונה כשמצד אחד מצביע על גידול של 39% מקרב המתחברים לאינטרנט בתקופת הקורונה, ומצד שני מצביע על כך שהחדירה לא התקיימה רק בשוליים של החברה אלא גם (או בעיקר) בקרב המיינסטרים השמרני, הפלח שעד כה לא היה מחובר לאינטרנט (נתונים בהמשך). השימוש באינטרנט הביא עימו השלכות רבות על החברה החרדית: הוא מביא לשינויים צרכניים, חברתיים ואולי אף פוליטיים.
החרדים מתאימים את האינטרנט לצרכיהם
הקורונה לא הביאה בחובה מהפכה, במובן של היפוך מגמות, אלא האיצה מגמות קיימות של עלייה בשימוש ובחיבור של משקי בית חרדים לאינטרנט. נתוני הסקר גם לא מספרים על "מודרניזציה" או "ישראליזציה" של המגזר החרדי בעקבות חדירת האינטרנט. להיפך, נראה כי החרדים מתאימים את האינטרנט לצרכיהם ומבקשים לשלוט בהיקף השליטה ובסינון – ברמות הקפדה שונות – לא רק עבור ילדיהם, אלא גם עבור עצמם. אחת הדוגמאות לכך היא אחוז גבוה שהתחברו באמצעות 'נטסטיק'.
נתון מעניין העולה מהסקר העוסק בחיבור לאינטרנט במגזר החרדי מצביע על כך ש-44% מהמשיבים מחוברים לאינטרנט בתשלום. כאשר השאלה עוסקת בשימוש באינטרנט, גם בקרב אלו שלא מחוברים לאינטרנט בבית המספר עולה ל-67%, הפער בין אחוז המחוברים לאחוז המשתמשים נובע בין היתר מאותם משתמשים ארעיים, אלו שיקפצו להורים או לחברים על מנת לבצע קניה בנקסט / עלי אקספרס אך לא יחזיקו מכשיר עם גישה לרשת בביתם. בנוסף, כ-35% מהמשיבים מחזיקים ברשותם סמארטפון, רובם סמארטפון כשר, אך עם גישה מוגבלת לאינטרנט ולאפליקציות רבות. מרביתם – 57.6% רכשו סמארטפון לראשונה בשלוש השנים האחרונות, כאשר 14% מהם רכשו בשנה האחרונה שקדמה לעריכת הסקר.
חשוב להדגיש: משלוחים של תאגידי ענק כדוגמת אמזון, עלי אקספרס, אי-ביי וכדו', עשו את דרכם לבני ברק וירושלים, אלעד ומודיעין עילית, עוד בטרם פרץ משבר הקורונה. אך הקורונה גרמה לשחקנים חדשים להעמיק את אחיזתם בפלח השוק החרדי. קמעונאיות המזון הן דוגמא טובה לכך. רשתות השיווק הגדולות מבינות שהצרכן החרדי, בחלקים נרחבים ממנו, משוטט באינטרנט. קמפיינים ייעודיים המתחרים על לבו וכיסו של הצרכן החרדי מציפים את האתרים החרדים. ממצאי הסקר של "אסקריא" מיולי 2020 מעלים ששיעור הרוכשים מזון באינטרנט בתקופת הקורונה עלה ב-52% ועומד על 13.5% מכלל האוכלוסייה החרדית ו-21.1% מבין המשתמשים באינטרנט.
בחודשים פברואר-מרץ 2021, עם סיומו של משבר הקורונה בישראל ביצעה חברת "אסקריא" סקר מקיף נוסף, שבחן את הרגלי צריכת האונליין של החברה החרדית. הנתון הבולט ביותר הוא שמבין אלו המשתמשים באינטרנט, כ-50% מבצעים רכישות מזון אונליין בתדירויות שונות, כאשר 29% מהם עושים זאת לפחות פעם בחודש. בהשוואה ליולי ולתקופה שקדמה לקורונה אנו רואים אם כן צמיחה מ-14% (טרום קורונה), ל-21% (יולי 2020) ול-29% (פוסט קורונה) בקרב המשתמשים באינטרנט המהווים כאמור מעל 60% מהמגזר החרדי. מדובר בעלייה של שימוש תכוף באינטרנט לא רק לצורכי עבודה אלא גם לרכישות ומותרות, גם אם לוקחים בחשבון שמדובר בסקר אינטרנטי שמטבע הדברים ייתכן שהמשיבים בו נמנים על הצרכנים "הכבדים" יותר באונליין.
כאשר מדובר על רכישות און לין שאינם מוצרי מזון, המספר צומח ל-59% שמבצעים קניות אונליין לפחות פעם בחודש. מדובר בעיקר בביגוד בקרב נשים באתרים כמו נקסט, אסוס, שיין, ומקביליהם הישראליים: טרמינל X, זארה, קסטרו ועוד, כמו גם רכישות אלקטרוניקה ועוד.
הסיבה מדוע רכישת מזון אונליין פחותה משמעותית מרכישת מוצרים אחרים, נובעת מהרצון לבחור פירות וירקות באופן אישי, ומזמינות משלוחים נמוכה; עבור 60% מהמשיבים, עלות המשלוח משמעותית, כאשר רק 30% מתוכם הצהירו כי יסכימו לשלם על המשלוח 30 שקלים ומעלה ו- 9% בלבד יסכימו לשלם 35 שקלים ומעלה.
כאמור, האינטרנט, ויחד איתו הרגלי הצריכה של החרדים משתמשי האינטרנט, לא ייעלמו גם עם סיומה של הקורונה. על השאלה האם להערכתך תדירות רכישת המזון שלך באינטרנט לאחר הקורונה תגדל או תקטן, השיבו 59% כי היא לא תשנה, רק 12% מעריכים שתגדל. לעומת זאת, וזה נתון מעט מפתיע, 29% מעריכים שתקטן. הנתון אמנם מצביע על ירידה צפויה ולא משקף את מגמת העלייה שהאיצה הקורונה, אך אנו יודעים כי הצהרות לחוד ומעשים לחוד. מי שהתרגל לחסוך את התורים המתישים ב"אושר עד" יתקשה לוותר על הפינוק של רכישה באונליין.
סימון ברור של הכשרויות באתרים למכירת מזון הוא קריטי
אגב, אחד הפרמטרים שמרבית הנשאלים השיבו כי היא חשובה מאוד עבורם זו שאלת סימון הכשרויות באתר בצורה ברורה. למעשה, פרמטר הכשרות מהותי יותר מהמחיר ומאיכות הפירות וירקות. כלומר, כשרות מהדרין שטובה לאחד לא בהכרח מקובלת על השני, ולכן הכשרות היא פרמטר ראשון במעלה. בקרב האתרים הפונים לציבור צרכני המהדרין ניתן לכך דגש, אולם בקרב חלק מרשתות השיווק הגדולות, לצד תמונת המוצר ומחירו, לא תמיד ניתנה תשומת הלב להדגשת כשרות המוצר. לתשומת לבן של רשתות השיווק הגדולות.
האינטרנט החרדי אמנם לא החל עם פרוץ הקורונה. הוא החל כבר לפני למעלה מעשור עם פריחתם של אתרי האינטרנט החרדים, המהווים כתובת לרבים מצרכני החדשות החרדים המבקשים להתעדכן אונליין. המעניין הוא שגם לפי הסקר של "אסקריא", 57% מקרב אלו שמבצעים רכישות אונליין, צורכים את החדשות דרך אתרי החדשות החרדים, בעוד 42% צורכים חדשות גם באמצעות תחנות הרדיו החרדיות. רק 32% מבין משתמשי האינטרנט בקרב הציבור החרדי עושים זאת באמצעות העיתונות החרדית, בעוד 22% נמנים על משתמשי הרשתות החברתיות.
המסקנה היא שאמנם הפרינט הוא השחקן המשמעותי במגזר – בין היתר בגלל עיתוני סוף שבוע בהם הרדיו והאינטרנט אינם רלוונטיים - אולם אם אתם מפרסמים ומעודדים רכישות מזון ורכישות כלליות באינטרנט, תעשו את זה באותו מדיום – באינטרנט!
אינטרנט לא רק ככלי עבודה
להשלמת התמונה חשוב להבין את חדירת האינטרנט אל החברה החרדית בשנים האחרונות והעמקת החדירה עם תחילת הקורונה. בחודש יולי 2020, בחודשיה הראשונים של הקורונה, ביצעה חברת "אסקריא" סקר שנעשה באמצעות דגימה טלפונית בקרב 678 המהווים מדגם מייצג של החברה החרדית בישראל. בדיקת הייצוג של סקר, לא נמדד רק בדגימה נכונה של מגדר ויישוב, אלא בדגימה מדויקת של הזרמים השונים לפי מקומות היישוב כמו גם של אחוז משקי בית בהם הגבר אברך, ודגימה רחבה של סקאלת "שמרנות-מודרניות" המייצג את המגזר החרדי המורכב מזרמים ותתי זרמים.
בחלוקה לפי משקי בית: ל-44% ממשקי הבית יש חיבור אינטרנט בביתם, מתוכם כ-77% מחוברים באמצעות מודם ביתי והשאר באמצעות נטסטיק. חשוב לזכור שלפי הסקר הזה, בשלוש השנים האחרונות, מספר המחוברים לאינטרנט בחברה החרדית הכפיל את עצמו מ-22% ל-44%, ובשנה האחרונה בלבד נראה גידול של 39% במספר החרדים המחוברים לאינטרנט. תדירות השימוש גם היא עלתה; גידול של 9% בקרב המשתמשים שהפכו למשתמשים "כבדים" יותר, מה שמצביע על אימוץ משמעותי של האינטרנט בבית החרדי.
הקבוצה הבולטת מבין המתחברים בתקופת נמנית על אלו המגדירים עצמם חסידים, צעירים ושמרנים. הנתון הזה מפתיע, משום שעד כה, הזרם החסידי נחשב לשמרן ביותר מבחינת החיבור לאינטרנט, המגמה העולה מכך היא שחדירת האינטרנט היא דווקא בקרב הקהל השמרני ולא רק בשוליים.
כאמור, הקורונה האיצה את תהליך ההתחברות. חלקם עשו זאת באמצעות נטסטיק מבלי להידרש להתקנה ביתית. כלומר, הרעיון הוא להתחבר באופן זמני מכורח הנסיבות, כמו גם למנוע גישה מבני המשפחה לאינטרנט, אולם הנתונים מצביעים על כך שהשינוי הזה כאן כדי להישאר: 91% מהמשתמשים ברשת סבורים כי ימשיכו להשתמש בה בעתיד.
הכותב הוא דודי דרור (MBA), מנכ"ל חברת המחקר אסקריא,
מרצה בפקולטה למנהל עסקים במרכז האקדמי לב.
מייל
מילון לשפה החרדית:
וארט: אירוע ההחלטה על בוא השידוך לשלב הגמר כאשר מחליטים על האירוסים של בני הזוג.
זיץ: התכנסות חסידית בלילות שבת כאשר האדמו"ר לא נמצא או בבתי כנסת שבהם אין אדמו"ר. החסידים מתכנסים יחד לשירת זמירות שבת ולאמירת דברי תורה וחיזוק בתורת החסידות.
טלפון כשר: טלפון סלולרי מסונן. ישנם כמה רמות סינון – מטלפון המשמש רק להוצאה וקבלה של שיחות ועד לסמארטפונים כשרים שיש להם חיבור לאינטרנט רק לצרכים הכרחיים.
ישיבה גדולה: מסגרת ישיבתית הבאה לאחר הישיבה הקטנה, שבה לומדים הבחורים החל מגיל 16 לערך ועד נישואיהם.
