הזדמנויות בקרב הבנקים הגדולים
יניב טסל
גאנה, השוכנת במערב אפריקה, הינה אומה דינמית המאופיינת בחיוניות כלכלית וממשל דמוקרטי. למדינה תמ"ג של כ-73 מיליארד דולר (נכון ל-2022) ולמרות אתגרים עולמיים, היא שמרה על קצב צמיחה מרשים של 3.7% בשנת 2022. כלכלת גאנה מובלת על ידי מגזר השירותים, והיא מתגאה באחד משיעורי חדירת האינטרנט הגבוהים ביבשת, עם זמינות נרחבת של פס רחב בערים הגדולות כמו אקרה הבירה. בשל העובדה שרק כשליש מבתי האב במדינה בת 34 מיליון התושבים, הם בעלי חשבון בנק, גאנה הינה מובילה אפריקאית בשימוש בארנק דיגיטלי (Mobile Money), או בקיצור "מומו", כאשר מרבית התשלומים היום-יומיים נעשים בדרך זו - מחשבון החשמל ועד תשלום לנהג המונית או לשליח.
בשל צרכיה הדינמיים של המדינה, היא מיצבה עצמה כמובילה אזורית בתחום אבטחת הסייבר, במקום הראשון במערב ומרכז אפריקה ובמקום השלישי ביבשת אפריקה כולה, זאת על פי מדד אבטחת הסייבר העולמי (ITU) של איגוד התקשורת הבין-לאומי (2021). הישג זה הוא תוצאה של מספר החלטות אסטרטגיות והשקעות ארוכות טווח שנעשו בעשור האחרון. ציון דרך משמעותי הושג ב-2017, כאשר הוזרמו השקעות נוספות והוקמה רשות הסייבר הלאומית (CSA).
הרשות סייעה עד כה להכשיר עשרות אלפי עובדי מדינה, תמכה בהקמת שלושה צוותי תגובה מגזריים (CERT), ויצרה נקודת קשר לדיווח על פשעי סייבר. לצד זאת, מאמצים להעלות את המודעות לאבטחת סייבר מילאו אף הם תפקיד מכריע בהפחתת ההשפעה של תקריות בסייבר, כמו גם קמפיין לעידוד אנשים ועסקים לדווח על פשעי סייבר.
חלק מחברות הסייבר הישראליות כבר זיהו את ההזדמנויות בגאנה, כאשר נכנסו לשוק המקומי, ביניהן חברות המציעות שירותי אבטחת בענן, DDoS, הגנה על משתמשי קצה, אבטחת OT, הכשרות סייבר ועוד. הזדמנויות נוספות נמצאות בקרב הבנקים הגדולים וחברות התשלומים, אשר מוכנים לשלם עבור פתרונות איכותיים לאבטחת סייבר, מניעת הלבנת הון ואבטחת תהליכי תשלום. מגזר נוסף אשר מהווה הזדמנות בתחום הוא מגזר האנרגיה והתשתיות הקריטיות הצומח.
בכניסה לשוק הגנאי, יצירת שותפויות מקומיות חזקות, טיפוח מערכות יחסים, כמו גם בניית אמון באמצעות תקשורת שקופה, הינם חיוניים להצלחה. בנוסף, מספר חברות ישראליות שהצליחו בשוק המקומי הן אלה שהיו מוכנות להריץ פיילוט ולבצע התאמות לדרישות המקומיות. חשוב לזכור שהשוק הגנאי רגיש למחיר.
הנספחות הכלכלית של ישראל בגאנה, מקדמת מאז הקמתה ב—2018 את תחום אבטחת הסייבר עבור חברות ישראליות. בין השאר, הגיעו ב—2023 לישראל, בהובלתה של הנספחות, מספר משלחות מעורבות של חברות ממשלתיות/מגזר פרטי, בכדי לפגוש נציגי חברות ישראליות שרוצות לעשות איתן עסקים. גם השנה הנספחות הייתה שותפה בחודש מרץ לארגון כנס סייבר באקרה, בו השתתפו גם נציגי חברות ישראליות, והיא פועלת להבאת משלחת בכירים לשבוע הסייבר שיתקיים בישראל בחודש יוני.
הכותב הוא הנספח הכלכלי של ישראל בגאנה
***********************************************
הסיליקון סוואנה זקוק לפתרונות סייבר
ברק גרנות
בעידן הדיגיטלי, בו הקדמה הטכנולוגית מעצבת מחדש תעשיות וכלכלות, פתרונות סייבר חיוניים מתמיד להגנה על תקינותן וחסינותן של תשתיות דיגיטליות. קניה, שחוותה התקדמות משמעותית בעשורים האחרונים, הכוללת אימוץ נרחב של אמצעי תשלום מקוונים ושירותים דיגיטליים, מתמודדת עם איומי סייבר רבים ומגוונים מצד שחקנים חזקים בזירה הגלובלית, כמו גם עברייני סייבר ופינטק מקומיים. איומים אלו, מייצרים הזדמנות מרתקת עבור חברות סייבר ישראליות, שיכולות לשווק את המומחיות והפתרונות שלהן לשוק הקנייתי.
התפתחותה הדיגיטלית של קניה, שקיבלה דחיפה משמעותית על רקע מגפת הקורונה, ראתה עלייה חדה באיומי סייבר המסכנים כל מנגנון ציבורי ופרטי. המגזר הפיננסי, הממשלה, הפינטק, הטלקום, חברות התשתית ומערכי הייצור המקומיים, התעוררו בשנים האחרונות, שוב ושוב, למתקפות סייבר והונאה חסרות תקדים, שהשביתו מגזרי שירותים, קמעונאים ופיננסים. המכשירים הניידים בקניה, שהיקף חדירתם לשימוש בקרב האוכלוסייה (64%) הוא הגבוה במזרח אפריקה, הפכו גם מקור עיקרי להונאות פיננסיות.
בקניה, בה חיה אוכלוסייה של כ-55 מיליון תושבים ולה תמ"ג המגיע לכ-278 מיליארד דולרים (2023), יש כ-23 מיליון משתמשי אינטרנט (40.8% מהאוכלוסייה). אלו, מתמודדים - בין השאר - עם מתקפות כופר, פישינג והונאות פיננסיות, סיכוני מחשוב ענן, הלבנת כספים, חדירות למכשירים ניידים וחולשות של רשתות IoT. איומים אלו, לא רק מפריעים לשגרת החיים בקניה, אלא אף מביאים לפגיעה באמון האזרחים והמשתמשים בשירותי הממשל הדיגיטליים ובמגוון השירותים הפיננסיים במדינה. כתוצאה מכך, רשמה קניה הפסדים כספיים הנאמדים ב-383 מיליון דולר ב-2023. בחברת STATISTA מעריכים, כי ענף הסייבר בקניה יגיע ב-2024 להיקף של כ-2.25 מיליארד דולר וכי בשוק ימכרו פתרונות סייבר בכ-1.18 מיליארד דולר.
חברות סייבר ישראליות, הידועות ביצירתיות ובטכנולוגיות החדישות ופורצות הדרך שלהן, יודעות להתמודד בצורה מוצלחת למדי עם אתגרי סייבר מגוונים ורבות מהן כבר פעילות בשוק הקנייתי. תוך שימוש בניסיונן בהתמודדות עם התקפות כופר, זיהוי איומים רציף ומתקדם, אבטחת ענן וכיוצ"ב, חברות ישראליות יכולות להציע פתרונות המותאמים לכל ארגון או חברה, באופן שיספק הגנה לנכסים הדיגיטליים של כלכלת קניה.
חיזוק שיתוף הפעולה בין חברות סייבר ישראליות לבין סוכנויות ממשלה קנייניות, כולל גופי הממשלה - כמו משרד התקשורת המקומי, רשות ה-ICT והמרכז לתגובה לאירועי סייבר של קניה, כמו גם אגודות של סקטורים בתעשייה המקומית - חיוני לצמיחה של קהילת מומחי סייבר, הגברת המודעות לאיומי הסייבר והכשרת עובדים ומנהלי מערכות מידע בדרכים להתמודד עם איומים אלו. אין ספק שלתעשיית הסייבר הישראלית יש את היכולת לסייע רבות לחיזוק שיתוף המידע והידע בתחום הסייבר והעצמת היכולות של הרשויות המוסמכות, כמו גם גורמי המגזר הפרטי, להתמודד עם האיומים בסקטור זה.
מובן כי ככל שהכלכלה הדיגיטלית של קניה תמשיך להתקדם, כך גם יגברו האיומים והביקוש לפתרונות ביטחון סייבר יגבר. כבר היום, על פי תחזיות של Accenture, הכלכלה הדיגיטלית של קניה צפויה לתרום סכום של 1.4 טריליון שילינג קנייתי (9.24%) לתמ"ג של קניה עד 2025. קניה מובילה את מדינות אפריקה בנושא חדירת הכלכלה הדיגיטלית, שכבר היום אחראית על כ-7.7% מהתמ"ג, לעומת 6.82% במרוקו ו-6.51% בדרום אפריקה. התאמת הכלכלה הדיגיטלית המתקדמת של קניה לאיומי הסייבר העולים, נדרשת ומדגישה את חשיבות פתרונות ביטחון המידע והסייבר לכלכלה של קניה. חברות ביטחון מידע ישראליות, בעלות ניסיון רב בתחום וטכנולוגיות מתקדמות, מוזמנות להגיע ולסייע לקניה ומדינות מזרח אפריקה בבניית מערכי הגנת סייבר מתקדמות.
הנספחות הכלכלית של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה התעשייה הישראלי, הפועלת מתוך שגרירות ישראל בקניה, עומדת לרשות כל חברה ישראלית המעוניינת להתחבר להזדמנויות עסקיות בסקטור זה וככלל. אנו כאן, מחויבים לסייע בקידום שיתופי פעולה עם גורמי מגזר פרטי וממשלתי בתחום הסייבר, שיתרמו לקידום והטמעת פתרונות סייבר ישראליים בקניה.
הכותב הוא הנספח הכלכלי של ישראל בקניה
