מדינת ישראל עדיין נמצאת במלחמה, מלחמת "חרבות ברזל", שהחלה בשבעה באוקטובר. גוייסו למילואים יותר מ- 300 אלף מטובי בנינו, ונכון לכתיבת שורות אלה, יש עדיין שמשרתים במילואים כבר שישה חודשים ברציפות מתחילת המלחמה. לדבר יש השפעה מסוימת על חברות הייטק, בעיקר בקרב חברות הסייבר שמבוססות על יוצאי יחידות העילית הטכנולוגיות בצה"ל.
בנוסף על כוח אדם שמגויס למילואים, ישנם שני מרכיבים נוספים שיש להם השפעה עמוקה על שוק הסייבר הישראלי:
1. מצב המשק הכלכלי ותחושת הסיכון: קרנות מחו"ל שאחראיות על יותר מ- 50% מההשקעות בישראל עדיין חוששות להשקיע בחברות ישראליות בגלל המלחמה. קרנות ישראליות כמו 8TEAM שגייסו חצי מיליאר דולר, ינסו למלא את הוואקום.
2. חסמים גיאו-פוליטיים: חברות סייבר ישראליות מסורבות בצורה אלגנטית מלמכור מוצרים במדינות רבות בעולם, מה שיגרום להעברת פעילות עסקית מישראל החוצה.
חברות הסייבר אטרקטיביות יותר מתמיד לרכישה
דלויט ישראל ביצעה סקירת עומק על תעשיית הסייבר בישראל כדי לזהות את המגמות אחרונות של תעשיית הסייבר הישראלית ואת הצפוי להתרחש בשנים הקרובות, 2024-2025. הדו"ח בחן 300 חברות סייבר פרטיות בישראל, או בבעלות יזמים ישראלים שמחזיקים מרכז פיתוח בישראל, ומצא כי תעשיית אבטחת הסייבר הישראלית מציגה את המתאם המובהק ביותר עם המגמות העולמיות. לאחר השפל העולמי של 2021-2022, חברות הסייבר הישראליות משקפות אינדיקציות חזקות להתאוששות גלובלית. למרות אתגרים גיאו-פוליטיים מתגברים, תעשיית הסייבר ממשיכה להפגין חוסן והתקדמות.
מיזוגים ורכישות בקרב חברות סייבר ישראליות כבר התחילו לתפוס תאוצה. בעוד שסך הגיוסים לחברות סייבר ישראליות בשנת 2023 הסתכם ב-4% בלבד מסך הגיוס בארה"ב (6.9 מיליארד דולר לעומת 170.6 מיליארד דולר), יחס האקזיט להון שהושקע בישראל הגיע ל-1.58X לעומת 0.4X בארה"ב, מה שהופך את ישראל לאטרקטיבית ביותר. מגמת הקונסולידציה המקומית בקרב חברות הסייבר בישראל, שחזרה לעלות בסוף שנת 2023, מתעצמת יותר עם הרכישות שמבוצעות על ידי חברות סייבר ישראליות גדולות שממזגות לתוכן את הקטנות.
חברות סייבר גדולות מנצלות את הסיטואציה הנוכחית ומבצעות תהליכי מיזוג ורכישה אסטרטגיים של חברות סייבר קטנות שצומחות מהר עם מכפילים דו-ספרתיים מרשימים של ARR. מכפילים אלה הופכים להיות מאוד רלוונטיים, כאשר הרוכשות מחפשות חברות שצומחות במהירות עם טכנולוגיה משלימה, שמאפשרת להרחיב את פורטפוליו הפתרונות. כתוצאה מכך, הקונים מוכנים לשלם פרמיה יפה כדי לשפר את ההצעה. ניתן לראות זאת כחלק ממערכת אקולוגית בריאה של חברות גדולות הקונות חברות קטנות ומשלימות, מגמה שעשויה להתרחב אף יותר לתוך 2024-2025.
בניתוח של 25 חברות הסייבר הציבוריות המובילות בארה"ב, ל-80% מהן יש מרכז מו"פ בישראל ו-90% מהן רכשו לפחות חברה ישראלית אחת, כאשר רבות מהרכישות הללו התרחשו רק בשנה החולפת. יתרה מכך, רק בחודש מרץ האחרון הוכרזו שלושה אקזיטים גדולים בתחום בהיקף כולל של 900 מיליון דולר (פלואו סקיוריטי, אבאלור וג'ם סקיורטי) וסך הכל 1 מיליארד דולר בחודש אחד, בדיוק כמו ברבעון הקודם כולו, כשפאלו אלטו קנתה את שתי החברות הישראליות דיג וטאלון, בכמעט מיליארד דולר בחודש אחד.
מה שלא מספרים לנו בחדשות
יש כיום כ-60 חברות סייבר ישראליות בשלבי צמיחה, עם הכנסות שנתיות של 10-30 מיליון דולר, כאשר 70% מהחברות הללו עשו את סבב הגיוס האחרון שלהן בזמני השיא של 2021-2022. ייתכן שחברות אלה יצטרכו לגייס הון בקרוב ועלולות להירתע מגיוס בהערכת שווי מטה.
אך יש גם חברות אשר הסוף הבלתי נמנע עבורן יהיה סגירה. מדובר בחברות שאינן רווחיות ומאוד ייתכן שהן לא יצליחו לגייס כסף, אפילו לא בהפחתת שווי. בסופו של דבר, אנחנו כבר רואים היום הרבה מקרים של "לידה שקטה" חברות נסגרות בקול ענות חלושה. תרחישים אלה מתודלקים על ידי החברות הגדולות ומנהלי אבטחת המידע שדוחפים לקונסולידציה ולא משאירות מקום לחברות קטנות לספק מוצרי נישה. חברות אבטחת סייבר הגלובליות רוכשות את החברות הקטנות, משלימות פערים טכנולוגיים במכפילים גבוהים, וכך הן מציעות טווח רחב יותר של פתרונות לצרכים של הארגונים. כמו כן, מסקר שנערך בקרב מנהלי אבטחת מידע, יותר מ-75% אמרו שהם מעוניינים בקונסולידציה כאסטרטגיית אבטחת הסייבר שלהם בארגון על מנת להוריד את הסיכון, ולא משיקולים תקציביים.
אמברגו שקט על פתרונות ישראליים
מחתימת הסכמי אברהם בסוף שנת 2020, חברות ישראליות רבות, ובפרט בתחום הצבאי והסייבר, חוו פריחה שהתבטאה בהזמנות ועסקאות למדינות רבות בעולם הערבי. בשנה שעברה, מסיבות פוליטיות, החלה האטה, ומתחילת המלחמה חברות ישראליות מקבלות מענה נחרץ שהלקוחות מעוניינים בטכנולוגיה, אבל לא יכולים לקנות מחברות ישראליות, מה שסוגר את הדלת על מאמצי שיווק רבים ומביא לביטול הזמנות ולהפסדים גדולים. כדי להתמודד עם האתגר, החברות הישראליות נאלצות להעביר את הפעילות המסחרית למדינות אחרות באירופה וארה"ב כדי להציל את העסקאות. קשה עדיין לכמת את הירידה בפעילות, אך בסוף השנה נראה בדוחות ירידה דרמטית בעסקאות מול מדינות שלוקחות צד במלחמה.
אז לאן פנינו מועדות?
בישראל קיים כוח אדם איכותי והחברות הגדולות מבינות שהן צריכות לשלם עליו פרמיה. כתוצאה מכך אנחנו רואים לאחרונה אקזיטים בתחום הסייבר במכפילים מאוד גבוהים. מתוך הערך הממומש הכולל של אקזיטים באבטחת הסייבר בישראל, הרוב המכריע הונע על ידי מיזוגים ורכישות מאז הנפקת הסייבר האחרונה בספטמבר 2021. חלק מההתבגרות של האקו-סיסטם הישראלי כרוכה בהקמת חברות בשלות המוכוונות להנפקה בעיתוי ותנאים גלובליים נכונים. Cato Networks ו-Snyk מתכוננות להנפקות המכוונות לשווי של לפחות חמישה מיליארד דולר וייתכן כי המהלך יתרחש כבר בתחילת 2025.
הכותב הוא שותף ב-TYH Holdings ומנהל קהילת הסייבר Israel Cyber Group
