סרטן שלפוחית השתן (Bladder Cancer) נמנה עם סוגי הסרטן הנפוצים בישראל – בין חמשת השכיחים בקרב גברים ועשרת השכיחים אצל נשים. ברוב המקרים סרטן זה מתגלה בשלב מוקדם, מצב שמאפשר מעקב וטיפול שמעכבים את התקדמותו, הישנותו ופגיעתו במצב הגופני ובאיכות החיים. אצל חלק מהמטופלים המחלה נחשבת אלימה יותר, נוטה לחזור לאחר הטיפול ואף להתקדם ולהפוך גרורתית.
על פי דוח Globocan 2022 של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), באותה שנה התגלו ברחבי העולם כ-573 אלף מקרים חדשים של סרטן שלפוחית השתן, והיקף התמותה מהמחלה עמד על כ-213 אלף. התחזית היא לעלייה של כ-25% בהיקפי התחלואה עד 2040, בעיקר לנוכח העלייה בתוחלת החיים הכללית. בישראל, על פי משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, מתגלים מדי שנה 1,200-1,000 מקרים חדשים, כאשר הגיל הממוצע בעת האבחנה הוא 75-70. שיעור הגברים המאובחנים גבוה פי ארבעה לערך משיעור הנשים.
בקרב הרופאים/ות והחוקרים/ות קיימת הסכמה כי גורם הסיכון העיקרי לחלות במחלה הוא עישון. גורמי סיכון נוספים הם זיהומים ואבנים בדרכי השתן, חשיפה לחומרים מסרטנים בתעסוקה וחשיפה לקרינה מייננת או לכימותרפיה. ככל הנראה, קיים גם קשר גנטי (היסטוריה משפחתית).
שלפוחית השתן — סוגי סרטן שונים
שלפוחית השתן, הממוקמת בחלקה התחתון של הבטן, היא איבר שרירי וחלול אשר אוגר את השתן שנוצר בכליות ושמגיע אליו בצינוריות (שופכנים). כשהשלפוחית מתמלאת, המוח מקבל אותות עצביים, ובעת ההתרוקנות גורם לשריר השלפוחית להתכווץ ולדחוף את השתן אל מחוץ לגוף דרך צינור השופכה.
יותר מ-90% מהגידולים הממאירים בשלפוחית נוצרים בתאי המעבר – קרום הציפוי הפנימי שלה – ולכן מכונים סרטן תאי המעבר (Transitional Cell Carcinoma (TCC או סרטן תאי אורותל (Urothelial Cell Carcinoma (UCC. חלוקת המשנה העיקרית תלויה בעומק חדירת הגידול: סרטן שטחי (בלתי חודרני), שבו הגידול מוגבל לרירית או לתת-הרירית; וסרטן חודרני, שבסיסו חדר לשריר הדופן ועלול להתפשט לבלוטות לימפה סמוכות ואף לאיברים מחוץ לדרכי השתן. גידול לא חודרני עלול להפוך לחודרני, ועל כן מחייב מעקב.
שני סוגים נוספים ונדירים יחסית של סרטן השלפוחית הם אדנוקרצינומה וקרצינומה של תאי הקשקש, ואלה כמעט תמיד חודרניים.
תסמינים ואבחון
התסמין המרכזי (כ-80% מהמקרים) הוא דם הנראה לעין בשתן, שתן בגוון ורדרד-אדמדם ולעתים עם קרישי דם, שהטלתו אינה מלווה בכאב. עלולות להתפתח גם צריבה, תכיפות (בעיקר בשעות הלילה) או תחושת דחיפות במתן שתן, אם כי תסמינים אלו נפוצים בשורה של מצבים שפירים. במחלה מתקדמת ייתכנו קושי בהטלת שתן, עייפות, ירידה במשקל, כאבים בצד אחד בגב התחתון ונפיחות בגפיים.
בשנים האחרונות חלה מגמת שיפור בגילוי מוקדם, בעיקר הודות לעלייה במודעות הציבורית והמקצועית לתסמינים – ובפרט להופעת דם בשתן. השימוש ההולך וגובר באמצעי אבחון מתקדמים תורם לכך שרוב המקרים מתגלים בשלב שאינו חודרני. גילוי מוקדם מאפשר התערבות רפואית מהירה יותר, משפר את סיכויי ההחלמה ומפחית את הסיכון להישנות ולסיבוכים. עם זאת, בסוג סרטן זה אין תוכנית סקר לכלל האוכלוסייה, והאבחון עודו מבוסס על הופעת סימפטומים או מעקב אחר קבוצות סיכון.
האבחון מתחיל בהפניה של רופא המשפחה ללקיחת דגימת שתן (לאיתור דם/זיהום)ודגימות דם (לספירה ותפקודי כבד/כליות). לאחר מכן יומלץ על בדיקת שתן פתולוגית לציטולוגיה, לשם התחקוּת אחר תאים סרטניים. כיוון שזו מאבחנת רק חלק מהמקרים, רצוי לחזור עליה מספר פעמים. ייתכן "שלילי שגוי" (False negative), אולם תוצאה חיובית מהווה בסבירות גבוהה אינדיקציה מהימנה.
על פי רוב תיערך, בהרדמה מקומית או בטשטוש, גם בדיקת ציסטוסקופיה, שבמהלכה יוחדר לשלפוחית סיב אופטי דק (ציטוסקופ). ייתכנו גם בדיקות נוספות כמו MRI ,CT ואולטרה-סאונד. פרוצדורה חשובה היא נטילת דגימה (ביופסיה) להסרת נגעים מדופן השלפוחית, היה והתגלו. זו תתבצע בחיתוך אנדוסקופי בהרדמה כללית או אזורית. דגימות הרקמה יישלחו לבדיקה פתולוגית, שתאבחן סופית אם אמנם מדובר בגידול סרטני ומהי דרגת ממאירותו וחדירותו.
על סמך ממצאי הבדיקות יקבעו הרופאים את שלב המחלה (Stage) ואת דרגת ההתמיינות (Grade) של התאים הסרטניים.
טיפול וסיכויי החלמה
הטיפול בסרטן שלפוחית השתן ייקבע בהתאם למצב המטופל, אופי הגידול, השלב שבו הוא נמצא והיותו ממוקם או מפושט וגרורתי. כאמור, ברוב המקרים מתגלית המחלה בשלב מוקדם ולא חודרני. לפי SEER, מאגר הנתונים של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב, במצב כזה עומד שיעור ההישרדות לחמש שנים לפחות על 90%–95% (ועל כ-77% בקרב כלל האבחונים). בסרטן חודרני או גרורתי, סיכויי ההחלמה נמוכים יותר. בשל נטיית המחלה לחזור, נדרש מעקב רפואי סדיר. כיום מוצעות פרקטיקות שונות להפחתת הסיכון להישנות.
