אל פתחו של משרד האדריכלים ארד סימון התגלגל בשנת 2008 פרויקט יוצא דופן: שימור בית ש"י עגנון ברחוב קלאוזנר בירושלים. "מדובר על בית פרטי צנוע בשולי שכונת תלפיות", מספר האדריכל אבנר סימון, הבעלים-שותף של ארד סימון אדריכלים ומתכנני ערים, "בשל הריחוק ממרכז העיר, בית ש"י עגנון נבנה בגמר טיח, שלא בהתאם למחויבות לבנות באבן בירושלים. החשיבות של פרויקט השימור נבעה מהחשיבות של האיש שהתגורר בו ולא מאיכויותיו האדריכליות".
סלמה מילסון-ארד, השותפה של סימון, מוסיפה: "לב לבו של הבניין היה חדר העבודה של ש"י עגנון. זהו חדר קטן, מלא בספרים מקיר לקיר, שבו נהג עגנון לכתוב בעמידה על סטנד צנוע, ממש כמו עמדת שליח ציבור בבית הכנסת. משימתנו היתה לקחת בית מגורים פרטי ולפתוח אותו מחדש כבניין ציבורי, בלי לאבד את אופיו וערכיו המקוריים. התכנון כרוך בהתמודדות עם דילמות מורכבות שנובעות מהצורך לארח קבוצות גדולות של מבקרים בתוך בית פרטי קטן, תוך שילוב התשתיות הנדרשות.
"על מנת לגשר על הפער בין השימוש המקורי לבין תכליתו החדשה כמבנה ציבור החלטנו לפרק קיר פנימי בין הסלון לחדר השינה, כדי לייצר חלל גדול שישמש לקליטת קבוצות. השיפוץ בוצע תוך שימוש בחומרי הבניה המקוריים, טיח 'קרצפוץ' בחזיתות, אריחי טרצו ועוד.
"באותה גישה נעזרנו לאחרונה כשהשלמנו שימור, שיפוץ והתאמה למבנה ציבורי של בית מגורים בעין כרם, שנבנה בסוף המאה ה-19. מדובר על מבנה אבן וקמרונות בבנייה מסורתית שהידרדר עם השנים, ולכן נדרש היה לטפל בבניין מבחינה קונסטרוקטיבית. חיזקנו את הבניין עם מוטות מתיחה, וחידשנו את המבנה בעזרת טכנולוגיית בנייה מסורתית, תוך הכנסת מערכות חדשניות.
"הדילמות שליוו את הפרויקטים האלה מלוות כל פרויקט שימור שאנו עוסקים בו, בין אם מדובר במרקם של שכונה, רחוב או בניין בודד, אנחנו נדרשים תמיד להכריע מהם הערכים החשובים לשימור ומה נדרש לשנות בלי לפגוע ברוח המקום".
לייחד את האלמנטים ההיסטוריים
בכל הפרויקטים לשימור הגישה של ארד סימון אדריכלים ומתכנני ערים היא לייחד את האלמנטים ההיסטוריים ולבדל אותם מבחינה עיצובית מהתוספות החדשות, הן בעיצובן והן בבחירת חומרי הבנייה. כך נעשה במבנה בעין כרם וכך נעשה בימים אלה באגף החדש של בית הספר מוסררה לאמנות רב-תחומית, שמוגדר בניין לשימור.
"עלייה במודעות לשימור"
פרויקט השימור של בית ש"י עגנון הוביל לפתיחתו המחודשת של הבניין לציבור הרחב בשנת 2009. מדובר בדוגמה אחת בלבד לפעילות הענפה והמגוונת של משרד ארד סימון, שניהל מאז הקמתו עשרות פרויקטים בולטים של שימור שכונות, מרקמים ומבנים. בין היתר, תיכנן המשרד את השימור של בית העם בירושלים וקירוי שוק הבוכרים במרכז העיר, והכין את רשימות השימור של שכונות הגנים עבור עיריית ירושלים, ותוכניות בניין עיר למע"ר מזרח ולשכונת הנחלאות.
"סלמה ואני גדלנו בירושלים", מספר סימון, "לאחר לימודי האדריכלות בטכניון בחיפה היה ברור שאנו רוצים לחזור לירושלים ולתכנן בה.
"אנחנו רצים למרחקים ארוכים, ואחרי תקופה של מספר שנים במשרדי אדריכלות גדולים, הרגשנו בשלים לצאת לעצמאות. הקמנו את המשרד וב-30 השנה האחרונות אנחנו עובדים על מגוון רחב של פרויקטים, בעיקר בירושלים. אנו עוסקים בתוכניות בניין עיר, תכנון מבני ציבור, עיצוב אורבני ופיתוח שטחים. עצם העובדה שבחרנו לעבוד בעיר בעלת היסטוריה עשירה כמו ירושלים הובילה אותנו לעיסוק רב בשימור".
מילסון-ארד מוסיפה: "כשלמדנו אדריכלות בשנות ה-80, נושא השימור בארץ היה בחיתוליו. צריך להבין ששימור הוא עולם ומלואו, שמתחיל בהשתלבות נכונה בסביבה הטבעית והבנויה ומסתיים בשימור של מבנים ומרקמים היסטוריים. כשהתחלנו לעבוד כאדריכלים בירושלים, לא היתה בעירייה מחלקת שימור. לאורך השנים ראינו לשמחתנו התפתחות גדולה במודעות לחשיבות של שימור מבנים ושכונות – ואני חושבת שהיה לנו חלק בתהליך הזה".
"מחקר היסטורי מעמיק"
פרויקט נוסף שהופקד בידי משרד ארד סימון, הוא בית הנשיא בירושלים. "בית הנשיא הוא בניין מיוחד שנבנה בשנות ה-60 בתכנונו של האדריכל אבא אלחנני", מסביר סימון, "אחד הדברים המשמעותיים שדרש את התייחסותנו הוא קרבתו של הבניין לרחוב. בניגוד לארמון האליזה בפריז או לבית הלבן בוושינגטון, משכן הנשיא ממש צמוד לרחוב. אנחנו מלווים את הבניין כבר שנים, ובין היתר תכננו את מבנה הכניסה והבידוק החדש.
"כחלק מתכנון הכניסה החדשה לבניין היינו צריכים להתמודד עם בעיות אבטחה והצורך להוסיף תוספות בנייה למתחם לשימור. בסופו של דבר מצאנו את הדרך לתכנן ביתן כניסה חדש, תוך הקפדה על נראות מודרנית, נקייה וצנועה. זה אחד הדברים שעומדים תמיד לנגד עינינו. כאדריכלי שימור, בראש סדר העדיפויות נמצא המבנה ההיסטורי שהיה שם לפנינו – ואנחנו חייבים לתת לו כבוד.
"זה לא משנה אם מדובר בבניין, ברחוב או בשכונה שלמה. מישהו אחר תכנן את המקום הזה וחי בו לפנינו – והתפקיד שלנו הוא להבין מה הוא עשה ולראות כיצד אנחנו מתחברים אליו. מהבחינה הזאת, העבודה שלנו שונה מפרויקטים אדריכליים רגילים שיש בהם לא מעט אגו. אנחנו נדרשים לשלב בין האומנות לבין הנדסה ויצירתיות, עם מידה רבה של צניעות והקשבה".
לדברי מילסון-ארד, במשרד מקפידים להתחיל כל פרויקט במחקר היסטורי מעמיק. "הכותרת של שימור מחייבת אותנו לחקור לעומק את האתרים שבהם אנחנו עובדים", היא מסבירה, "עם תחילת העבודה על פרויקט חדש אנחנו עורכים תיק תיעוד שכולל מחקר היסטורי על האתר או הבניין. בשלב הזה אנחנו מגלים וחושפים את השכבות ההיסטוריות והערכים התרבותיים והחברתיים של האתר – ומהם אנחנו שואבים השראה לפרויקט ומגדירים את המרכיבים החשובים לשימור או לשחזור.
"בעיניי, הדבר המרתק ביותר הוא הממצאים המפתיעים שמתגלים עם תחילת עבודות הפירוק. כשאנו מקלפים בפועל את שכבות הבניין אנחנו לא פעם מגלים ממצאים לא מוכרים, כמו למשל בור מים שמצאנו לאחרונה מתחת ל"בית נחמיה" באבו תור, או תקרת בטון מפתיעה שהתגלתה מוסתרת מעל תקרת פח ישנה בבית העם. בשל כך, בפרויקטים לשימור, תהליך התכנון כולל הפתעות והוא ממשיך עד לסיומו של הפרויקט".
לפניה במייל as_salmah@012.net.il או as_arch@012.net.il >>
בשיתוף ארד סימון אדריכלים ומתכנני ערים
