"בכל בניין היסטורי ניבטים שרידי הזמן, שכבות של זיכרונות, מלאכות מסורתיות, והרבה שקט". בנימה רומנטית זאת מתארת חביבה אבן, העוסקת בתיעוד, בתכנון ובשימור מבנים, את העולם שבו בחרה לעסוק. "שרידי הזמן לרוב נראים לכל עין, אך לעתים יש להעמיק ולחקור כדי לחשוף אותם", היא מוסיפה, "במקרים מסוימים נראית שכבת צבע או טיח באזור מסוים על קירות המבנה, ובאזור אחר נחשפים שכבת צבע או טיח שונה. תיעוד, תכנון ושימור חייבים לכלול את הבנת השכבות, מקוריותן וכיבודן, ללא מחיקתן. אמנות קריאת הזמן והבנתו נעשית לא פעם דרך האדריכלות".
המסלול של חביבה בדרך לעיסוקה כיום אינה שגרתית. היא נולדה בקיבוץ והאמנות היתה כל העת בסביבתה: ציור, נגינה על כינור, שירת אופרה ועיצוב פריטים. אחרי לימודים אקדמיים בתחום מדעי כדור הארץ, עבדה במחלקה לזיהוי פלילי, וכיהנה כראש תחום גאולוגיה משפטית, כשהאמנות משמשת עבורה כאוויר לנשימה. "בתום תקופה ארוכה של פענוח בעולם הפשע, החלטתי לתעל את הידע שצברתי בלימודי מדעי הטבע והמז"פ, לשימור מבנים ועיצוב פנים", היא מסבירה.
"הורגלתי לחפש את הדומה והשונה"
חביבה למדה עיצוב פנים באנגליה ועבודת התזה שלה בתואר השני היתה על מבנים היסטוריים בליפתא שבפאתי ירושלים. כשהיא נשאלת בנוגע לתועלת שהיא מפיקה כיום מהרקע שלה במחלקה לזיהוי פלילי, היא משיבה: "אני מביאה עימי יכולת של בחינה השוואתית, הן דרך החשיבה והן דרך העיניים. הורגלתי לבדיקות השוואתיות ולהבחין בפרטי פרטים. לכן תמיד אחתור לגלות מהו פריט מקורי ומה לא, ואעלה את השאלה מדוע הוא נמצא דווקא במקום זה".
במשך עשר שנים עבדה כשכירה במשרדים שונים בתחומי עיצוב ושימור מבנים. לפני כ-20 שנה החלה את דרכה כמתכננת עצמאית, כשעיקר עיסוקה מתמקד בתיעוד, תכנון ושימור מבנים. שורת הפרויקטים שבהם לקחה חלק מרשימה וארוכה, וכוללת בין היתר שימור, פיקוח ועיצוב פנים של משרד החינוך - בית מחניים בירושלים; תיעוד, תכנון שימור של בניין בפרוג 42 וברוטשילד 104 בתל אביב ועוד.
1,000 פנים לשימור מבנים
ברחבי העולם קיימות גישות תיעוד ושימור שבחלקן דומות, אך לא בהכרח אחידות. אחת הגישות שחביבה דבקה בה היא גישתה לתוספות למבנים לשימור. "תכנון ושימור מבנים, שאינם בדרגת שימור מחמיר, מאפשרים להוסיף למבנה תוספות בנייה", היא מבהירה, "הגישה הרווחת בעולם בעניין הזה היא שעל התוספות להיות שונות מהמקור, כך שיהיה ברור לכל אחד שמדובר בתוספת".
דוגמה לכך מיושמת בפרויקט המקודם בימים אלה ברחוב אלנבי 57 פינת רחוב ברנר 2 בתל אביב. בהדמיה של המבנה מוצגות שלוש הקומות הנוספות בשני שלבי נסיגה. "זאת תוספת שתוכננה בענווה", מתגאה חביבה, "בניית הקומות העליונות בנסיגה באה לכבד את הבניין המקורי שתוכנן על ידי האדר' יהודה מגידוביץ', וכך יכול כל אדם לזהות את החדש לעומת הישן".
בפרויקט אלנבי 57 לוקחים חלק שורה ארוכה של אנשי מקצוע העובדים בשיתוף פעולה, ובהם האדריכל הראשי אבנר שהין, ואדריכל שותף אבי קירש. חביבה היתה אמונה על עריכת תיק התיעוד, ועתה אחראית על התכנון הכולל, הן של השימור והן של תוספות הבנייה.
חביבה מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בין המומחים בכל פרויקט, במיוחד לאור כך שפרויקטים אלה מציפים אתגרים שונים לאורך התנהלותם. פרויקט שינקין 52 בתל אביב היה למשל אחד מהפרויקטים המאתגרים שעליהם יצא לה לעבודה, כשחביבה היתה אחראית על התיעוד והשימור. לדבריה, זכתה להיות חלק מצוות מקצועי שעבד בשיתוף פעולה אופטימלי. "כולם שינסו מותניים כדי לקדם את הפרויקט, כולל מחלקת השימור של העירייה", מתארת חביבה. תכנון המבנה בוצע בידי "רונה כהן אדריכלים", והמבנה אוכלס ב-2023.
העיסוק בתחום השימור מחייב ענווה
חביבה מספרת שכשהיא מתחילה לעבוד על פרויקט, שלביו הראשונים מוקדשים להליך התיעוד. "בחלק זה נקרא העוסק בתחום לחדד את ערוצי הקליטה שלו ולהקשיב לזמן", היא אומרת, "בעבודת התיעוד מלקטים מסמכים, תצלומים היסטוריים, מפות, תצלומי אוויר וכל פריט שיתרום להבנת הרקע ההיסטורי של המבנה.
"כל מדידה, תצלום ושרטוט חייבים להיעשות בתשומת לב רבה. חשוב להבין מה עבר על המבנה - הן בהיבטים היסטוריים והן מבניים. השפעת האוכלוסייה על השינויים שהתחוללו בו חשובה. בין היתר מתבקש לאתר אנשים שהתגוררו באותו מבנה, בתקווה שיש ברשותם תצלומים ישנים או כל מידע רלוונטי שיסייע להתחקות אחר ההיסטוריה והשינויים". על דרכה לאסוף מידע היא מוסיפה: "אני מתחילה בהתבוננות על הבניין והסביבה, כללית ופרטנית, ובהקשבה לקירות, לאור ולקצב הייחודי של המבנה והסובב אותו".
ההיבט האקולוגי
"מלבד הערכים ההיסטוריים והתרבותיים, והחיבור הרגשי של אנשים למקום, יש ערך אקולוגי משמעותי שהינו פועל יוצא של הליך השימור", מדגישה חביבה, "לדוגמה, כמות פסולת ההריסות פחותה מזאת שבפרויקטים של 'פינוי-בינוי', שבהם הורסים בניין קיים ובונים חדש במקומו. זאת בנייה שמכבדת את הסביבה וצופה קדימה אל העתיד. תקנות הבנייה הירוקה שהוטמעו ברשויות שונות בארץ מספקות אמנם מענה מסוים להיבטים האקולוגיים, אבל עדיין השימור הוא דרך אקולוגית מוצלחת בהרבה.
"צריך לקחת בחשבון שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, כאשר כיום החומרים הללו אינם יקרים, והתועלת הסביבתית המופקת מהם רבה". השמירה על הסביבה, היא מסכמת, מתקיימת גם דרך תמיכתה בשילוב ייצור מקומי על פני יבוא מחו"ל.
כיצד היית מסכמת את עיסוקך?
"שימור אינו הקפאה בזמן, אלא כיבודו של העבר, ותכנון אשר צופה את העתיד לבוא ומעצב את ההמשכיות. אנחנו אמנם פועלים על מנת 'להחזיר' כביכול את המבנה לשנה ספציפית, אולם לא מתעלמים מכך שבינתיים חלפו השנים, האקלים השתנה, הסביבה השתנתה וכמובן האנשים וצורכיהם".
בשיתוף חביבה אבן
