בעבר הלא רחוק היתה תקווה שההתפתחויות הטכנולוגיות יקצרו את זמני העבודה ויחליפו ידיים עובדות ואת האיבר החושב בעצמות קיברנטיות ובינה מלאכותית. נכתבו דיסטופיות על חלומות רובוטיים שישתבשו ויהפכו לסיוטים בדיוניים. אבל בהיסטוריה של הרבע הראשון של המאה ה-21 האבולוציה התעסוקתית הפכה לדבולוציה.
בתוך מציאות זו מתחדדת אמנות המשפט וההגנה העצמית בעולם התכנון והבנייה, וביישום של טקטיקות משפטיות המותאמות לשחיקה התעסוקתית של עובדי הרשויות המנהליות ובתי המשפט.
האתוס של הנאורות מניח התקדמות היסטורית ביכולות הטכניות, שמהן נגזרת גם היכולת לספק רכיבים וכלים לצרכים הבסיסיים של האנושות, כולל זמן עבודה ופנאי. כאשר פלאי הטכנולוגיה מאפשרים לאדם בודד לתחזק בית ועסק ללא משרתים, וסאלים, עבדים או שבט.
אבל כשהגענו למבחן מעשי שבו הטכנולוגיה אמורה להחליף פקידים, פקחים, חברי ועדות, נהגים, יועצים משפטיים, מתכנני ערים ושופטים – נראה כאילו גלגלי הקדמה מפסיקים להסתובב.
שחיקה כמבנה מערכתי
ביונג צ'ול האן פרסם בשנת 2012 את ספרו The Burnout Society, שמסמן את המחלה התקופתית שהיא סימן ההיכר של הקללה ההיסטורית בת זמננו – תסמונת השחיקה התעסוקתית (Occupational Burnout Syndrom).
מערכת העצבים התעסוקתית מותקפת כל היום על ידי אינספור התראות ואזעקות שיוצרות מעגלי קסמים של מטלות אינסופיות, כמו בבלדה "שוליית הקוסם". התסמינים השכיחים הם של תשישות כרונית נפשית, פיזית ורוחנית, וכן דיסוציאציה וניכור מסביבת העבודה וגם ממסגרות חברתיות אחרות, מהעצמי וממגע אנושי. במקום הפרעות נפשיות אינטנסיביות ודיספונקציונליות, סינדרום השחיקה ניחן בכושר הסתגלות מופלא ובקונפורמיות פוזיטיבית שמתחזקת את כל מעגלי התפקוד ברמה בינונית ובאיכות חיים נמוכה.
אותו מבנה נפשי כבוי מאפיין גם מוסדות וארגונים. וכאן טמון היתרון האיכותי שבניתוח הפילוסופי, שצופה את המהלכים של הרשויות השחוקות וגם של בתי המשפט וועדות התכנון והבנייה, כאשר הם דנים בהתנגדויות, עררים, עתירות מנהליות, תביעות אזרחיות, צווי הריסה וכו'.
המגזר הציבורי מתמודד עם שחיקה ומחסור במשאבים. הוא סובל ממחסור כרוני בכוח אדם, בידע, בזמן ובאנרגיה בהשוואה למגזר הפרטי. אותו הדבר תקף גם לגבי בתי משפט וכמובן שגם לתובעים שמייצגים גופים כמו ועדות לתכנון ולבנייה ורשויות מקומיות או הרשות לאכיפה במקרקעין. הם סובלים מעומס יתר ומדיספרופורציה ביחס למשאבים המקצועיים והשכר, לעומת מספר המקרים או התיקים שהם נדרשים לנהל.
כששחיקה פוגשת אכיפה
דוגמה אחת לשחיקה של רשות שמקרינה על האופן שבו היא עלולה לפגוע באזרחים היא הרשות לאכיפה במקרקעין, שמוסמכת להוציא צווי הריסה מנהליים. פקחים מטעמה סורקים סביבת מגורים באמצעות צילומי אוויר וראיות נסיבתיות ומדביקים על בית צו הריסה. בחלק מהמקרים, הביצוע עלול להיות לא מדויק ולעתים "בולע" מבנים של שכנים. מכיוון שהצו המנהלי חוסה תחת כנפיה של חזקת התקינות המנהלית, נדרש מענה משפטי מהיר באמצעות עורך דין מומחה לתכנון ובנייה. העדר תגובה מאפשר לרשות לבצע את ההריסה תוך 7-4 ימים מהדבקת הצו. בינואר 2025 טיפלנו בצו כזה שהודבק על בניין משפחתי בן 4 קומות. ניהול ההליך נמשך מאז ועד היום, כאשר התובע יידרש להאריך את מועד הצו כדי שתוקפו לא יפקע. כל זה בנוסף לסדרי העדיפות ולמשאבים שנדרשים לביצוע ההריסה.
מקרה דומה בדינמיקה ובטקטיקה שנקטנו נגד רשות אחרת אירע בינואר האחרון, כאשר הגיע למשרדנו חקלאי שהוגשה נגדו בקשה להריסה באדמה שרכש לפני מספר שנים. המדינה הגישה בקשה להריסה ללא ניהול הליך פלילי לפי סעיף 239 לחוק. הבקשה הוגשה במאוחד נגד 12 בעלי אדמות, שמחזיקים ברצועת שטח עצומה שמכילה עשרות מבנים שונים.
בבקשה נטען כי המבנים משמשים למטרות אסורות, כגון אירוח ומגורים, כאשר מרשנו עוסק בחקלאות בלבד והמבנים שלו משמשים לגידול עצי פרי, צמחי מרפא ותבלינים.
סוג שלישי הוא השחיקה של בתי המשפט, כאשר עומס התיקים ואורך ההליכים שנגזר מהם ארוך במיוחד, ולעתים אף יוצר לחץ לסיום מהיר. לכן, מניסיוני, עורך דין שישכיל לספק בידי השופט את אסטרטגיית היציאה, עשוי לעבור דרך שער הניצחון בצעד הראשון.
לפני כמה חודשים הגיע למשרדנו לקוח שסבל משכן שניהל עסק פרטי בשטח ציבורי שפלש אליו. הגשנו תביעה להסרת המטרד שממוקדת בהיבטים התכנוניים של פלישת השכן לשטח הציבורי הפתוח והפעלת העסק בניגוד לדיני התכנון והבנייה. במקביל להגשת התביעה, פתחנו הליך ביניים של בקשה לצו מניעה זמני להפסקת השימוש. במהלך הדיון בצו הזמני השופט שיקף לצדדים את עמדתו, כי לא ניתן להפעיל עסק פרטי בשטח הציבורי. באותו יום נחתם בין הצדדים הסכם שאוסר על השימוש העסקי בשטח באופן שחיסל את המטרד. בכך נחסך ללקוח ניהול של הליך ממושך באורך שבין שנה לשנתיים.
במילים האחרונות בספרו ביונג צ'ול האן כותב בגרמנית שעובדי השחיקה משולים לאל-מתים מפני שהם יותר מדי מתים בשביל לחיות, ויותר מדי חיים בשביל למות. לכן הם שרויים במצב ביניים שבין חיים ומוות. ואכן גם בתחום התכנון, ניתן להמשיל את המאבקים בקטגוריה הזו למסע הגיבור בעולם פנטזיה, שבו הוא פוגש אל-מתים שרודפים אותו ובסופו יהפוך החי מנרדף לרודף.
משרד עו"ד סמדר בן דור
טלפון: 0528084355
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף משרד עו"ד סמדר בן דור
