סל הבריאות בישראל נחשב מסורתית לאחד מהסלים הנדיבים בעולם. אולם, בשנים האחרונות נשחקת התוספת התקציבית לסל, מה ששוחק בתורו את היצע התרופות והטכנולוגיות הזמינות במדינת ישראל. המגמה הזו מתעמקת במיוחד לאור התפתחות הרפואה המותאמת אישית והעלייה במחירי התרופות בשל כך.
כמנכ"לית עמותה הפועלת למען נשים עם סרטן גינקולוגי, אני פוגשת את המשמעויות המורכבות של האקסיומה הכלכלית הזו, מדי יום. לא עובר יום מבלי טלפון של מטופלת ששואלת אם אנחנו יכולות לסייע ברכישת תרופה מחוץ לסל, או האם אנחנו מכירות תוכניות חמלה או תמיכה.
בשנים האחרונות, סוף כל סוף, חלה התקדמות באישור תרופות למחלות הסרטן הגינקולוגי, ולצד הטלפונים קורעי הלב, אנחנו פוגשות בנשים שבעבר לא היו להן אופציות טיפוליות – אבל היום הן בדרך להחלמה.
"בשנתיים האחרונות הזנחתי. לא הלכתי לבדיקות גינקולוגיות. ואז, בקיץ, אחרי הרבה שנים בלי וסת, התחילו דימומים חזקים", סיפרה לי עדינה, אישה בשנות השישים לחייה מרחובות. "לא הבנתי מאיפה זה נפל עלי", היא מתארת. "פתאום רצף של בדיקות, היסטרוסקופיה, אולטרה סאונד CT, PET-CT, ואז קיבלתי את הבשורה הקשה - יש לי גידול ברחם, שכבר התפשט לדופן הבטן".
הסיפור של עדינה הוא הסיפור של 900 נשים בשנה שמאובחנות בסרטן רירית רחם, הסרטן הגינקולוגי הנפוץ ביותר בישראל. אומנם דימום וגינלי חריג הוא תסמין מוקדם, אך במחקר שערכנו בשנת 2023 גילינו שבישראל רק אחת מארבע נשים בכלל יודעת שדימום חריג עלול להיות תסמין של סרטן רירית הרחם.
עדינה עברה לאחרונה ניתוח להסרת הרחם, והתשובה הפתולוגית הייתה חד-משמעית: גידול בשלב 3, כזה שמחייב טיפול כימותרפי כדי להרוג כל תא סרטני נוסף שאולי נותר בגוף. בשורה שכזו, לא מבשרת טובות. למזלה של עדינה, ברשותה ביטוח פרטי, וכשהאונקולוגית שמעה זאת, המליצה לה להוסיף לכימותרפיה גם טיפול אימונטרפי. "האונקולוגית אמרה לי בצורה ברורה שזה טיפול שנותן סיכוי אמיתי", היא מספרת. "אבל אז הבנתי משהו מטלטל, הטיפול הזה לא בסל הבריאות בישראל לנשים עם סוג סרטן כמו שלי (מסוג pMMR) כבר בקו הראשון".
עדינה מספרת שכבר קיבלה מספר טיפולים, חווה מעט עייפות וחולשה ומטופלת בכדורים נגד בחילות. "אני אפילו ממשיכה לעבוד קצת, למרות חופשת המחלה. זה עוזר לי לשמור על שגרה, להתאוורר ולא לשקוע", היא משתפת. למזלי הגדול, יש לי ביטוח פרטי דרך העבודה", היא אומרת בכנות. "הפעלתי אותו, והכול קרה מהר. תוך שבועיים כבר התחלתי טיפול. אבל אני כל פעם חושבת מה לגבי אישה שאין לה ביטוח כזה?". הסיכויים של עדינה להחלים טובים יותר, אולי אף בעשרות אחוזים, משל חברתה שיושבת לידה במחלקה, ומקבלת טיפול כימותרפי בלבד.
ככה נראה אי שוויון: כשלמטופלת אחת יש, ולשנייה אין.
אנחנו פוגשות את אותן נשים בלי ביטוח, את אותן נשים שסל הבריאות הישראלי לא יודע להציע להן עדיין את פסגת הטיפולים, וזה שובר את הלב. להיות חולה ובד בבד לדעת שיש טיפול שיכול להיטיב עם מצבך, לשפר את בריאותך, ואולי אף להציל אותך – אבל את לא יכולה לקבל אותו בגלל שאין לך ביטוח – זו גזירה איומה.
החלטה על הכללת תרופה בסל הבריאות אינה שאלה של ריפוי או איכות חיים בלבד, אלא אמירה ערכית של המדינה לכל אדם חולה בישראל – שהמדינה שם לצידו, בהתמודדות הקשה שלו עם המחלה.
"הבשורה הזו נוחתת משום מקום. יום אחד בהיר את חיה את החיים שלך ויום אחד הכול מתהפך", עדינה סיפרה לי באחת משיחות הטלפון שלנו. אין ספק שהתמודדות הנפשית היא משמעותית. "אבל ילדיי, אבי ילדיי, ומשפחתי הקרובה עומדים לצידי. עם זאת, רגעי הפחד לא נעלמים. בלילה לפעמים עולות המחשבות: 'מה יהיה? האם הטיפול יעבוד?' אבל אני בוחרת בגישה אופטימית. זה קריטי בשבילי". הגישה, לדבריה, היא מרכיב מרכזי בהתמודדות. "כולם אמרו לי שהאופטימיות תעזור לי ואני מאמינה בזה. אבל זה לא אומר שאין מחשבות קשות", היא אומרת. "אני משתדלת להיות אופטימית, לשדר את זה כלפי חוץ, אבל יותר חשוב כלפי פנים, לעצמי".
התמודדות עם סרטן היא כל כך מורכבת ומשלבת בתוכה כל כך הרבה נדבכים של התמודדויות – נפשיות, פיזיות, חברתיות. דאגה אחת לפחות שצריכה להיות מוסרת מליבן של המטופלות היא הדאגה לכך שהטיפול שהן מקבלות הוא באמצעות התרופות החדישות ביותר והיעילות ביותר.
הסדרת התוספת התקציבית לסל הבריאות ומנגנון עדכונה הוא אחד הדברים הדחופים ביותר שיש להסדיר במערכת הבריאות הישראלית. אולי רק ככה, נצליח לראות פחות מטופלות שאין להן, לצד אלו שיש.
בשם אלפי הנשים המאובחנות מדי שנה עם סרטן גינקולוגי, אני קוראת לוועדת הסל להכליל סוף סוף את הטיפולים לסרטן גינקולוגי ולסרטן רירית הרחם בסל הבריאות. הזמן של המטופלות האלו אוזל.
הכותבת הינה המנכ"לית והמייסדת של עמותת הבית של בר – למען נשים עם סרטן גינקולוגי
בשיתוף עמותת הבית של בר – למען נשים עם סרטו גניקולוגי
