חיפוש

עסקים ומשפט

ד"ר קטי אלמליח, עו"ד ונוטריון: המחיר של עסקים בגרמניה

גרמניה היא שוק מפותח ומרכז מצוין לייצוא לכל אירופה. עו"ד ד"ר קטי אלמליח מסבירה כיצד אפשר ליהנות מהפוטנציאל ולהימנע מהטעויות

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
202573
202573
ד"ר קטי אלמליח צילום: איציק שוקל
ד"ר קטי אלמליח צילום: איציק שוקל
בשיתוף ד"ר קטי אלמליח, עו"ד ונוטריון
תוכן שיווקי

לא מעט בעלי עסקים ישראלים בוחרים בגרמניה כשער לאירופה. מהן הטעויות הנפוצות?

השוק האירופי קורץ לעסקים ישראליים, וגרמניה נחשבת לא פעם לשער הכניסה המרכזי ליבשת. לכן, בעלי עסקים רבים מחליטים להקים מחסני מלאי בגרמניה עוד לפני שמכרו סחורה כלשהי. אלא שכבר בעת הייבוא, בלי שיהיו מודעים לכך, הם נדרשים לשלם את המע"מ הגרמני בשיעור של 19% מערך הסחורה.

כדי להימנע מהמעמסה הכלכלית הזאת, כדאי תחילה לייבא רק כמויות קטנות יחסית, שיימכרו בטווח של שבועות אחדים. פתרון נוסף הוא לבסס את המלאי באחד מאזורי הסחר החופשי, שבהם אפשר לאחסן את הסחורה בלי שהדבר ייחשב לייבוא. בדרך זו, תשלום המע"מ יידחה עד שהסחורה תצא מהמחסנים לצורך מכירתה ללקוחות המקומיים.

יזמים ישראלים מגלים שפתיחת חשבון בנק בגרמניה לחברות ישראליות או חברות גרמניות בבעלות ישראלית היא משימה מאתגרת, ולכן בוחרים בפתרון "יצירתי": לרכוש חברה קיימת ("חברת מדף") שיש לה כבר חשבון בנק. ואולם ברגע שמתבצע שינוי בבעלי המניות והשליטה עוברת לידיים ישראליות, הבנק עלול לסגור את החשבון באופן חד־צדדי.

רבים מהעסקים הישראליים מחפשים שותף מקומי שינהל את העניינים. האם מדובר ברעיון טוב?

בהחלט כן, אך טעות שכיחה ביותר היא מינוי השותף הגרמני לדירקטור יחיד בחברת הבת הגרמנית, כדי לתת לו "יד חופשית" לנהל את הפעילות המקומית. ואולם התוצאה המשפטית היא העברת השליטה המוחלטת לידיו. לכן, מאחר שמותר למנות גם דירקטורים זרים, עדיף להשאיר את הדירקטוריון בידי החברה הישראלית, ולתגמל את השותף המקומי כעובד או באמצעות שותפות ברווחים של החברה – בלי למסור לידיו את "המפתחות" לחברה.

האם אפשר להגר לגרמניה ולהמשיך במקביל לעבוד אצל מעביד ישראלי?

בוודאי, ולא מעט ישראלים מעדיפים "עבודה מהסלון" בברלין על פני משרד מפואר בישראל. עם זאת, ברגע שמרכז החיים שלכם עובר לגרמניה, מוטלת עליכם חובת דיווח מלאה לרשויות המס בגרמניה, דבר המחייב ליווי של רואה חשבון מקומי.

והאם במקרה כזה משלמים מס פעמיים?

התשובה הקצרה היא לא. בזכות "אמנת מניעת כפל מס" שקיימת בין ישראל לגרמניה, אפשר לקזז את מס ההכנסה שכבר שולם בישראל (כפי שמופיע בתלוש השכר) מהמס שיש לשלם בגרמניה. לכן, בפועל ישולם שיעור המס הגבוה מבין שתי המדינות.

אם המס בישראל היה גבוה יותר מהמס הגרמני – לא ישולם מס נוסף בגרמניה (אך עדיין חובה להגיש דו"ח). אם המס הגרמני גבוה יותר – ישולם רק ההפרש לרשויות בגרמניה. טיפ למתקדמים: חשוב להסדיר את דיווח המס בזמן כדי להימנע מקנסות.

עו"ד ד"ר קטי אלמליח, שותפה במשרד אלמליח עוזרי ושות', היא מומחית בולטת למשפט מסחרי ובינלאומי, עם ניסיון בתחומי ישראל, גרמניה ושווייץ. ד"ר אלמליח בעלת תואר שלישי במשפטים, נוטריון בישראל ודוברת שבע שפות.

למעבר לאתר >>

בשיתוף ד"ר קטי אלמליח, עו"ד ונוטריון

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    משרד סופטליין רוסיה

    מלכודת ה-32 אלף שקל בחודש: מובטלי ההייטק מתקשים להחליף מקצוע

    רותי לוי
    אליכין

    מהרגע הראשון היישוב הזה היה יוצא דופן לעומת הקיבוצים והמושבים סביבו

    ענת ג'ורג'י
    שלומי עוז  " עוז קרמיקה " ב"ב

    "לואי ויטון של הקירות": החנות לחומרי בניין שנהפכה לרשת ענק לקרמיקה

    שלומית לן
    בנימין נתניהו ויוסי שלי בביקור במפעל סינרג'י באפריל 2023

    עורך הדין שחילק הוראות במייל ללשכת נתניהו תובע 14 מיליון שקל

    גור מגידו
    LJUBLJANA, SLOVENIA, JANUARY 12th 2021: Workers begin to assemble the roof of a prefabricated hardwood house overlooking the idyllic green valley. CLT house under construction in the countryside.

    400־750 דולר למ"ר: כאן ייבנה הבית הראשון בישראל מחומר שלא הכרתם

    דניאל שמיל
    מיליארדרים

    מעצמה של מיליארדים זרים: להייטקיסטים שהוביל אסף רפפורט לא היה סיכוי