בעידן שבו בינה מלאכותית (AI) כבר מסוגלת לכתוב, לצייר ואפילו להמציא, עולה שאלה מסקרנת: למי בעצם שייך הרעיון ומי הממציא האמיתי – האדם שהפעיל את המערכת או המכונה עצמה? גדי בנט, עורך פטנטים ושותף-מנהל במשרד פאולינה בן עמי, עוסק מדי יום בצומת המרתק הזה שבין חדשנות לטכנולוגיה. משם מגיעות גם חלק מהדילמות המסקרנות ביותר כיום בעולם המשפטי.
"כמעט כל בקשות הפטנט החדשות שאנחנו מגישים היום כוללות רכיב של בינה מלאכותית", הוא אומר, "מדובר במודלים, אלגוריתמים ומערכות לומדות שמשתנות ומתפתחות לבד. ההליך הפורמלי לרישום לא השתנה, אבל הקצב שבו נוצרים חידושים חסר תקדים. החוקים הקיימים לא נבנו לעידן הזה והעולם המשפטי מנסה להדביק את הקצב".
השאלה מיהו הממציא במקרה שבו הממציאה היא בינה מלאכותית אינה תאורטית. "כבר היו ניסיונות לרשום מערכת AI כממציאה וכולם נדחו, למעט מקרה בודד בדרום אפריקה שם בקשות מתקבלות ללא בדיקה, באופן אוטומטי", מספר בנט, "החוק היום ברור – ממציא חייב להיות אדם. המשפט עדיין לא יודע להתמודד עם רעיון שנולד ללא מגע יד אדם".
סוגיה שהיא לא רק משפטית
סוגיית הממציא היא לא רק סוגיה משפטית, אלא דילמה מעשית שמשפיעה על יזמים וחברות טכנולוגיה מדי יום. כשבינה מלאכותית מציעה פתרון חדשני, מי מקבל את הקרדיט, מי אחראי במציאות אם הפתרון גורם לנזק, ומי בעצם רשאי לרשום את זה כפטנט?
יש מי שטוענים שבינה מלאכותית מאיימת להחליף גם את עורכי הפטנטים. איך אתה רואה את התפקיד שלך בעידן הבינה המלאכותית?
"חד משמעית זאת גם הזדמנות וגם איום. בינה מלאכותית היא טכנולוגיה שיכולה לעזור מאוד, אבל עדיין לא להחליף שיקול דעת אנושי. חברות משתמשות בה לניתוח שוק ופיתוח מוצרים. אנחנו משתמשים בה למחקרי רקע, עזרה ברישום בקשות ומענה להשגות של בוחני הפטנטים, אך היא לא מסוגלת להבין הקשר או לקבוע אסטרטגיה עסקית. בינה מלאכותית לא באמת מבינה את המשמעות של רעיון. בסוף, ההחלטה מהו החידוש, על מה שווה להגן בפטנט, ובמיוחד איך להגן על הכיוון שבחרנו, נובעת ממומחיות אנושית".
מה עם הטענה שבינה מלאכותית יכולה גם לכתוב בקשות פטנט?
"בינה מלאכותית משנה את קצב ואיכות העבודה: אפשר לנסח טיוטות, להסביר מונחים, להציע דוגמאות, לסדר טבלאות ניסויים, אפילו להציע תביעות ראשוניות לדו"חות בחינה. אבל הערך האמיתי ללקוח לא נמדד בכמה מהר כותבים פסקה — אלא בדיוק האסטרטגי: מה לתבוע, איך לעגן, היכן להגיש את הפטנט, איזה סוג בקשה להגיש, איפה להגיש קודם, כיצד לשרוד בחינה, ולבנות תיק שיוצר יתרון תחרותי אמיתי".
אחד האתגרים המרכזיים ברישום פטנטים בעידן הבינה המלאכותית, לפי בנט, הוא שהמערכת ממשיכה להשתנות ולהתפתח לאחר ההשקה. "זה כבר חלק מהשגרה שלנו", אומר בנט, "אנחנו רושמים פטנטים על מערכות חיזוי, עיבוד תמונה, רפואה דיגיטלית, אוטומציה תעשייתית ועוד, והאתגר הגדול הוא שהמערכת ממשיכה להשתנות ולכן הפטנט חייב להגן גם על תהליך הלמידה שלה. זאת תפיסה חדשה לחלוטין של המצאה, לא רק מוצר סופי, אלא אלגוריתם חי ומתפתח".
מהן הטעויות הנפוצות שאתה רואה אצל יזמים?
"מאיפה להתחיל? יש את אלה שזורקים את המילה בינה מלאכותית, ללא שום פירוט והסבר על הדרך. חשוב להבין שבלי לתאר את דרך הביצוע, הארכיטקטורה, והאלגוריתמיקה אי אפשר לקבל פטנט. אחר כך חשוב להבין שגם אם השתמשת בבינה מלאכותית, זה קריטי לתעד את התרומה האנושית בדרך. הסיבה לכך היא שבלי תרומה אנושית ממשית, שוב אי אפשר לקבל פטנט. חשוב גם לחקור ולהבין על איזה דאטה התאמן המודל, ואם לחברה יש זכיות לשימוש בדאטה".
מה קורה למשל כשבינה מלאכותית יוצרת תוכן? האם אפשר לרשום זכויות יוצרים על טקסט או תמונה שיוצרו על ידי AI?
"המשרד האמריקאי לזכויות יוצרים דחה בקשה לרשום זכויות יוצרים על האיורים של ספר קומיקס, בטענה שהאיורים יוצרו רק בעזרת בינה מלאכותית ללא תרומה אנושית משמעותית. צריך אבל לקחת בחשבון שמדובר בסוגיה שיכולה להשתנות בכל יום. מחר, למשל, אולי יהיה מקובל שאם אני זה שביקשתי מהבינה המלאכותית ליצור משהו, אז הזכויות הן שלי".
שימוש הוגן או הפרת קניין רוחני
בנט מסביר ששאלת אימון המודלים היא אולי השאלה המורכבת ביותר. תוכנות בינה מלאכותית מתאמנות על כל מה שקיים באינטרנט – תמונות, טקסטים, קוד. השאלה שעולה מכך היא האם זהו שימוש הוגן או דווקא הפרת קניין רוחני?
"יש היום מספר תביעות בארה"ב על שימוש בלתי מאושר בקניין רוחני", אומר בנט, "תחשבו על זה ככה: אני כצלם שם תמונה שלי באתר למכירה. מי שרוצה להשתמש בה צריך לשלם לי, כשהיום שימוש זה להוריד או להדפיס את התמונה שלי, או שניהם. אבל כל כלי הבינה המלאכותית פשוט סורקים את התמונות שלי, מתאמנים עליהן ועושים בהן שימוש מסחרי בלי לשלם לי אגורה. נכון, הן לא מעתיקות את התמונה שלי אחד לאחד, אבל הן משתמשות בה כדי להרוויח כסף. זה בדיוק כמו שמישהו היה לומד מהעבודה שלי ואז מוכר את הידע הזה הלאה. יש הרבה היגיון בטענה שאי אפשר להשתמש בתוכן שאני יצרתי בשביל לעשות ממנו רווחים, בלי לפצות אותי על זה".
יש לך דוגמה קונקרטית למקרה כזה?
"מיקרוסופט קנתה את GitHub, הפלטפורמה שבה מתכנתים מאחסנים את הקוד שלהם. נגד החברה הוגשה תביעה שטוענת כי מיקרוסופט לקחה את הקוד שמפתחים כתבו ואימנה עליו את מערכות הבינה המלאכותית שלה כדי ליצור קוד. התוצאה? מיקרוסופט מרוויחה מיליארדים מכלי AI שנבנו על גבי העבודה של מתכנתים, בלי לשלם להם ובלי לבקש את רשותם".
"צריך גורם אנושי"
למרות כל האתגרים והדילמות, בנט אופטימי. הוא רואה בבינה המלאכותית כלי שיכול לשפר את העבודה למי שידע לעבוד איתה נכון וביעילות. "בינה מלאכותית היא מנוע עזר מצוין, אבל מי שמתרגם חדשנות ליתרון תחרותי הוא בדרך כלל עורך פטנטים מנוסה: כזה שממקם נכון את ההמצאה, בונה ארכיטקטורת תביעות שתעמוד בסערות, ומוביל אתכם בין רשויות שונות בלי להתפשר", הוא מסביר.
בסוף, הוא מבהיר, זאת שאלה של איזון. "הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, אולם החוק והמשפט צריכים זמן להתעדכן", מדגיש בנט, "בינתיים, יזמים וחברות צריכים לנווט בזהירות בשטח המשתנה הזה, בעזרת ליווי מקצועי שמבין גם את הטכנולוגיה וגם את המשפט. ההצלחה אינה רק ביכולת ליצור חדשנות, אלא גם ביכולת להגן עליה בצורה נכונה. זה דורש הבנה עמוקה של שני העולמות – הטכנולוגי והמשפטי".
פאולינה בן עמי
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף פאולינה בן עמי
