מה הקושי הקיים כיום בתביעות שיבוב?
תביעות השיבוב של המוסד לביטוח לאומי הן מנגנון משפטי שנועד להחזיר לקופת הביטוח הלאומי כספים ששולמו לנפגעי עבודה, אך בפועל הוא הפך בשנים האחרונות לגורם מאיץ במשבר ביטוחי רחב בענף הבנייה, המתאפיין בריבוי תאונות עבודה. כשעובד קבלן משנה נפגע באתר בנייה ומקבל גמלאות מהביטוח הלאומי, והוא או מי מטעמו תובע את הקבלן הראשי ו/או גורמים נוספים בטענת רשלנות, אין כפל פיצוי. סכומי הגמלאות שהעובד קיבל מהביטוח הלאומי מנוכים מן הפיצוי שחברת הביטוח משלמת לניזוק. ואולם על פי חוק, לביטוח הלאומי עומדת זכות תביעת שיבוב כלפי הקבלן הראשי וחברת הביטוח שלו, כדי להשיב את כספו.
קבלן המשנה, שהוא המעסיק הישיר, מוחרג מאפשרות שיבוב בהיותו מי שכבר נושא בדמי הביטוח הלאומי. בפועל, המשמעות בענף הבנייה היא תביעות שיבוב בעיקר נגד הקבלן הראשי, ולעיתים גם נגד היזם, קבלני משנה אחרים, בעלי תפקידים באתר, ספקים או נותני שירותים – כל מי שבית המשפט רואה בו אחראי או אחראי חלקית לאירוע.
מהן ההשפעות הכלכליות?
בשנים האחרונות מבטחי המשנה החמירו תנאים כלפי השוק הישראלי. נרשמה עלייה דרמטית בפרמיות, בהשתתפויות העצמיות ובסייגי הפוליסות. יש פרויקטים שנדחים, כגון חיזוקי תמ"א 38 מורכבים, שימור מבנים, עבודות במי תהום ועוד. חלק מהקבלנים הקטנים מתקשים בהשגת ביטוח. פרויקטים נעצרים, עלויות מתגלגלות למחירי הדירות, והמערכת כולה מאיטה.
מהו הפתרון למצב, שהוצע בכנס ביטוח בטיחות וניהול סיכונים בענף הבנייה שנערך ב־15 בספטמבר?
מעבר ממודל של תביעות פרטניות למודל של תשלום קבוע מראש. חברות הביטוח יעבירו אחוז מוגדר מהפרמיות של ביטוחי עבודות קבלניות לביטוח הלאומי, ובתמורה יוותר המל"ל על הגשת תביעות שיבוב בכל תיק ותיק. מודל זה עשוי לחסוך למשק ולכל המעורבים עשרות אחוזים.
הכותב הוא מייסד ובעלים, הסוכנות לביטוחי בנייה ותשתיות.
איציק סימון, הסוכנות לביטוחי בנייה
למעבר לאתר >>
בשיתוף איציק סימון, הסוכנות לביטוחי בנייה
