פונים רבים לביטוח לאומי מבקשים לקבל קצבה דווקא בתקופות קשות – לאחר פציעה פתאומית, הדרדרות רפואית או לידת ילד עם צרכים מיוחדים. אלא שלא אחת, לאחר ההמתנה והתקווה, מתקבלת תשובה שמותירה את המבקשים בתחושת תסכול: דחייה או קצבה שאינה תואמת את מצבם בפועל. אבנר הייזלר, רואה חשבון ומומחה בתחום הביטוח בכלל והסיעודי בפרט, מלווה מקרוב מקרים כאלה, ויודע עד כמה הפער בין הציפייה לבין המציאות עלול להיות כואב – אבל גם בר תיקון.
לדבריו, זהו רגע שיכול לערער גם אנשים חזקים. "לא מעט פונים יוצאים מהוועדה בתחושת עלבון", הוא מסביר, "הם לא רק לא קיבלו את התמיכה הכלכלית שציפו לה, הם גם מרגישים שהמערכת לא באמת הקשיבה להם". עם זאת, הייזלר מדגיש: "החלטה של ביטוח לאומי אינה סוף פסוק ויש דרכים לערער עליה, ובמקרים רבים – כאשר הערעור מנוסח נכון ונתמך בראיות – ניתן לשנות את ההחלטה לחלוטין".
מעבר לכסף – תחושת צדק בסיסית
הנזק במקרה של החלטה שגויה אינו רק כלכלי. הייזלר מציין כי התחושה הרווחת בקרב מבקשי הקצבאות היא של חוסר צדק עמוק. "אנשים מגיעים עם מסמכים רפואיים, וסיפור חיים לא פשוט – ובסופו של דבר הם מרגישים שקיבלו יחס טכני, קר ולא רגיש", הוא מספר. לדבריו, המערכת הביורוקרטית עשויה להיראות מרתיעה ומבלבלת: מונחים רפואיים, נהלים לא ברורים והמתנה של חודשים לדיון נוסף. אבל עם הכנה נכונה – הדרך פתוחה לשינוי.
קצבאות שניתן לערער עליהן
הייזלר מסביר כי כמעט כל החלטה שקשורה לקצבאות ניתנת לערעור – במיוחד כאשר קיימת תחושת אי צדק או חוסר התאמה בין הקביעה למצב בפועל. "קצבת נכות כללית, קצבת נכות מעבודה, קצבת שירותים מיוחדים, קצבת ילד נכה, קצבת שארים, וקצבת זקנה, בנסיבות מסוימות, הן בין הקצבאות שניתן לערער עליהן", הוא אומר.
לטענתו, אחת הסיבות המרכזיות לדחיית בקשות היא מחסור במסמכים עדכניים או פרשנות רפואית לא מדויקת. "טעויות כאלה קורות," הוא מסביר, "אבל חשוב לדעת שהן ניתנות לתיקון. מי שפועל נכון ומציג מידע רפואי ותפקודי מדויק – יכול לשנות את התמונה".
כך תתמודדו עם הערעור
הייזלר ממליץ לפעול על פי ארבעה שלבים עיקריים, שכוללים איסוף מסמכים רפואיים עדכניים – דו"חות רפואיים, חוות דעת מומחים ותוצאות בדיקות רלוונטיות; איסוף עדויות – מכתבים ממעסיקים, בני משפחה או גורמים טיפוליים, שיכולים להעיד על הפגיעה התפקודית; בחירה נכונה של מסלול הערעור – בין אם מדובר בבקשה לעיון חוזר, ועדת עררים או פנייה לבית הדין לעבודה; וליווי מקצועי צמוד. "מומלץ להיעזר ביועץ למימוש זכויות או עורך דין שמכיר את התחום לעומק", הוא מציין.
הייזלר מדגיש כי מדובר בזכויות הקבועות בחוק – ולא בטובה שמוענקת במקרה. "המאבק הוא לא רק על קצבה, אלא על הכרה, כבוד, וזכות בסיסית לחיים עם ביטחון כלכלי".
"הערעור הוא לא מאבק – אלא דרישה לצדק"
לסיום מבקש להדגיש הייזלר כי חשוב להתעקש על הזכויות שלך. "גם אם המערכת טעתה, זה לא סוף הדרך", הוא אומר, "כל אחד זכאי להילחם על מה שמגיע לו כחוק. לפעמים עצם ההתעקשות היא מה שמביא את השינוי".
בשיתוף פסגות ברמות
