האם חשיפה ליותר משפה אחת עלולה לבלבל את הילד?
המחקרים מראים שחשיפה לשתי שפות ויותר אינה "מבלבלת" את הילד ואינה גורמת לעיכובים משמעותיים בהתפתחות השפה. למעשה, ילדים רב-לשוניים עוברים תהליך דומה מאוד לזה של חד-לשוניים, והם מפתחים מערכות נפרדות לכל שפה כבר מגיל צעיר מאוד. אם ישנו עיכוב קל בלמידת המילים הראשונות או במעבר למשפטים, לרוב הוא חולף סביב גיל 5-4.
באיזה גיל הכי טוב להתחיל לחשוף את הילד לשפה שנייה או שלישית?
הגיל האידיאלי לחשיפה לשפות נוספות הוא מגיל לידה ועד גיל 7, כאשר התקופה הקריטית ביותר היא בין הלידה לבין גיל 3. ככל שהחשיפה לשפה מתחילה מוקדם יותר, כך לילד קל יותר לרכוש את השפה ולהתבטא בה בטבעיות. כמובן, אין זה אומר שילדים גדולים יותר לא יכולים ללמוד שפות חדשות, אך ככל שהילד מתבגר, רכישת השפה עשויה להיות מעט מאתגרת יותר ודורשת תמיכה נוספת.
איך מומלץ לחשוף את הילד לשפות שונות?
אחת השיטות הנפוצות היא "הורה אחד – שפה אחת", שבה כל הורה מדבר עם הילד בשפה שונה. גישה זו מעבירה לילד מסר ברור לגבי השפה המתאימה לכל הורה. אפשרות נוספת היא הפרדת השפות לפי הקשר, למשל שפה אחת בבית ושפה שנייה בגן הילדים. מומלץ לבחור בשיטה שהכי מתאימה למשפחה ולהקפיד על עקביות כדי להקל על הילד לרכוש את השפות באופן מסודר.
האם זה נורמלי שהילד מערבב בין השפות?
ערבוב בין השפות הוא תופעה טבעית ומוכרת מאוד בקרב ילדים רב-לשוניים, היא מכונה "קוד-סוויצ'ינג" (Code-switching). חשוב לזכור שזהו שלב התפתחותי טבעי המצביע על גמישות קוגניטיבית ולא על בלבול. אפשר לעזור לילד להבחין בין השפות על ידי דיבור עקבי בשפה אחת בכל סיטואציה, כמו משחקים לשוניים או חזרה על דברי הילד בשפה הרצויה באופן חיובי. כדאי להימנע מתיקון ביקורתי ולשבח את השימוש בשפה הנכונה בעדינות.
מה עושים כשהילד מסרב לדבר באחת השפות?
ילדים מסרבים לפעמים לדבר בשפה מסוימת אם הם מרגישים שהיא פחות רלוונטית עבורם. כדי לעודד שימוש בשפה הנוספת, נסו לחשוף את הילד לתכנים מעניינים כמו סיפורים, שירים, סרטים ומשחקים באותה השפה. אם מתאפשר, אפשר גם ליצור מפגשים עם בני משפחה או חברים הדוברים את השפה, כך שהילד ירגיש צורך טבעי להשתמש בה וירכוש ביטחון.
האם ילדים רב-לשוניים עלולים לפתח קשיי למידה?
רב-לשוניות אינה גורמת לקשיי למידה. ילדים רב-לשוניים זוכים לעתים ליתרונות קוגניטיביים, כגון גמישות מחשבתית ויכולת טובה יותר לפתור בעיות ולהתרכז. אם ילד רב-לשוני מפתח קשיי למידה, חשוב להבין שקשיים אלו יופיעו בכל השפות ואינם קשורים ישירות לרב-לשוניות. במקרים כאלה מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע לבירור הקשיים ולסיוע מותאם.
האם יש הבדל בין חשיפה לשפה שנייה דרך מסכים לבין חשיפה טבעית בבית?
כן, יש הבדל משמעותי. חשיפה טבעית לשפה בבית, שבה הילד נמצא במגע ישיר עם דוברי השפה, היא בעלת יתרונות רבים. היא מספקת הזדמנויות לדיאלוג, מענה רגשי והקשר חברתי, ומעודדת את הילד להשתמש בשפה בצורה פעילה ולא רק כמאזין פסיבי. לעומת זאת, חשיפה לשפה דרך מסכים תורמת בעיקר להעשרת אוצר המילים, אך היא אינה מאפשרת לילד לתרגל אינטראקציות טבעיות. לכן, אם מעוניינים להשתמש במסך ככלי עזר, מומלץ לשלב תכנים קצרים עם אינטראקציות חיות ככל האפשר.
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, רופא ילדים התפתחותי במכון לנוירולוגיה והתפתחות הילד של שירותי בריאות כללית, מאבחן ומעניק ייעוץ מקצועי בהתפתחות הילד כולל אוטיזם והפרעת קשב. * בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
ד"ר אבי ברכר
טלפון: 054-9988766
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
למעבר לעמוד האינסטגרם >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
קבוצת הורות התפתחותית >>
בשיתוף ד"ר אבי ברכר
