המרכז הרפואי רמב"ם יזם ומקדם תכנית שאפתנית להכפלת מספר מיטות האשפוז בבית החולים. במסגרת תכנית אב חדשה, שזכתה לתמיכת גופי התכנון, יזמו ברמב"ם הגדלה משמעותית של מספר מיטות האשפוז באחד המהלכים המשמעותיים ביותר להגדלת היקף השטח הבנוי בתולדות בית החולים.
בסוף השבוע שבו התקיימה במרכז הרפואי בחיפה "פסגת הרמב"ם" ה-12, בנוכחות אורחים רמי דרג, חשפה הנהלת בית החולים את התוכנית במסגרתה תכפיל פי חמישה את שטח בית החולים: מ-180 אלף מ"ר כיום ל-900 אלף מ"ר. עוד נכללת בתכנית בנייה של 10 מגדלים חדשים חלקם בני יותר משלושים קומות. עד שנת 2065 שואפים ברמב"ם להגיע ל-2,600 מיטות אשפוז, לעומת כ-1,000 מיטות אשפוז כיום. תכנית התב"ע תוגש לוועדה המחוזית במהלך השנה הבאה – כאשר מעט אחר כך צפויות להתחיל עבודות הבנייה הראשונות.
"תכנית האב החדשה נועדה להעניק לנו גמישות ניהולית רבה ותאפשר להתאים את הבנייה בהמשך לצרכי הבריאות העתידיים של אזור הצפון ושל המדינה", מסביר פרופ' מיקי הלברטל, מנכ"ל בית החולים רמב"ם. "כסבא לנכדים ולנכדות אני מוצא את עצמי חושב על המענה שנצטרך לתת לצרכי הרפואה של הילדים בעוד עשרים, שלושים או ארבעים שנים מהיום".
על המהלך שהוא יזם ומוביל אמר: "במשך שנתיים ניהלנו ישיבות סדורות עם אלף רופאות ורופאים, חוקרות ומנהלים, ולמעשה כל שדרת הניהול של בית החולים, כדי לגבש את החזון החדש שעל בסיסו נבנתה תוכנית האב בראיה עתידית. באחרונה הוצגה התוכנית לעירייה, לוועדה המקומית, המחוזית והארצית, לרמ"י, משרד הבריאות ומשרד האוצר, וכולם נתנו את ברכתם.
"אני משרת בבית החולים רמב"ם כבר 37 שנים, מאז התחלתי כרופא ילדים ב-1986, ומשמש כמנהל בית החולים מזה ארבע שנים זהו האירוע המשמעותי ביותר שעסקתי בו, יותר גדול מהקורונה, יותר גדול מכל דבר אחר שאעשה – תוכנית אב פורצת דרך למרכז רפואי יוצא מגדר הרגיל", אמר הלברטל.
בצד העיסוק בחזון, יציינו בפסגת רמב"ם, הנערכת במשך 3 ימים, שורה של אירועי הוקרה לתורמים הרבים המלווים את המרכז הרפואי בנאמנות. משפחת גרין – ווגנר מקנדה שבזכות תרומתם, נקרא המיון של בית החולים על שמם, משפחת רוזנקרנץ שתרמה לפיתוח והקמת מיון אונקולוגי ייעודי, הרטה עמיר שתרמה לשדרוג המבנה הראשון של בית החולים שנבנה בתקופה הבריטית וכיום מרוכזות בו רוב המחלקות הפנימיות, פסיכיאטריה, מכון הגסטרו, מחלקת פלסטיקה ועוד. כמו כן – לפסגת רמב"ם יגיעו עשרות ידידים ותורמים מארה"ב, קנדה, אנגליה, ספרד, בולגריה ואף משתתפים מברזיל בה לאחרונה הוקמה אגודת ידידים לטובת בית החולים.
"דואגים לצרכי הרפואה העתידיים"
רמב"ם, החוגג 85 שנה להיווסדו, ויעניק השנה את עיטורי הרמב"ם לפרופ' מוסא יודעים, ד"ר טל זקס ולמשפחת טנוס, החל כבר לפני יותר משני עשורים להתאים את עצמו לצרכים של המאה ה-21. בשנת 2000 יזם בית החולים תוכנית הרחבה שהושלמה ב-2009 ואפשרה בעשור שלאחר מכן את הקמת הקמפוס המערבי, הכולל את בניית חניון ובית חולים ממוגן לשעת חירום ע"ש סמי עופר, בית חולים רות רפפורט לילדים, בית חולים אייל עופר לרפואת הלב, המרכז האונקולוגי ע"ש יוסף פישמן ומגדל תגליות הבריאות ע"ש הלמסלי ומיישם את החזון של שילוב בין היכולות הייחודית של תעשיית הטכנולוגיה, האקדמיה ומערכת הבריאות כדי להביא לפריצות דרך רפואיות, לשפר את הטיפול שניתן לחולים ולהאריך ולהציל חיים.
"אני מכיר כבר שנים את כל המספרים ויודע לדקלם אותם מתוך שינה – אבל האסימון לא נפל לי עד שישבתי בוועדת תמ"א שעוסקת בעתיד מערכת הבריאות הישראלית בראייה של מאה שנים. כשחושבים על בית החולים רמב"ם ומבינים שבשנת 2065 יחיו בישראל 20 מיליון איש – ברור שאנחנו חייבים לתת מענה לצרכים הרפואיים הנוכחיים והעתידיים. ולכן החלטנו שיש צורך בתכנית חדשה וקיבלנו אישור מיוחד לכך מהרשות לתכנון. במסגרת התוכנית, יתווספו לשטח בית החולים חמישה וחצי דונמים מפינוי בסיס חיל הים הסמוך, וכדי לאפשר הגדלה משמעותית של שטח בית החולים ויכולותיו כל המבנים הנמוכים בבית החולים, מלבד המבנים ההיסטוריים לשימור יוחלפו במגדלים החדשים".
לאור מגמות הגידול באוכלוסייה, הרבה גורמים קוראים בשנים האחרונות להגדלת תקציב מערכת הבריאות. כיצד רמב"ם נערך למתן מענה רפואי איכותי בעתיד?
"אנחנו סבורים כי המרכזים הרפואיים הגדולים הם המפתח. בעיניי, הגישה הישראלית שדוגלת בביזור שירותי רפואה היא לא מיטבית. לכל תושב יש זכות לקבל רפואה ברמה טובה – ובמקרים מסוימים והביזור עושה את האפקט ההפוך. אני במקור איש טיפול נמרץ ילדים. עבדתי בקנדה בטורונטו ובאונטריו, עם אלפי קילומטרים ו-15 מיליון תושבים. שם יש רק ארבע יחידות לטיפול נמרץ ילדים ובישראל פותחים כעת את היחידה ה-22. זה לא מספק איכות שירות טובה יותר. עלינו להשקיע יותר במרכזים הרפואיים הגדולים".
מה היתה הגישה שהובילה את התכנון?
"הגישה היא גמישות ניהולית, סביבה תומכת החלמה ובנייה ירוקה. במסגרת זו ניתנת בתוכנית דגש על גגות ירוקים, מרפסות גינה וחללי פטיו. המגדלים מתוכננים כך שיכניסו לתוכם שפע של אור טבעי. החלונות הדרומיים של כל מגדל יהיו עשויים מפאנלים סולאריים שיאפשרו הפקת חשמל והתוכנית נותנת דגש על מעברים מוצלים וירוקים בין הבניינים. "המטרה שלנו היא להקים קריה רפואית תומכת החלמה הרואה במלונאות לא מותרות אלא תפישת עולם לפיה חשוב ליצור סביבה בה כל חדרי האשפוז, הטיפול והמרחבים הפתוחים יספקו אווירה נינוחה ומרגיעה כחלק בלתי נפרד מתהליך הריפוי".
"משמעות הגמישות הניהולית היא שהתוכנית כיום כוללת מספר מקומות חנייה המותאם לצרכים בהתאם למצב התחבורתי כיום. אולם התוכנית כוללת שימושים חלופיים בשטחים אלה במקרה שבעוד 20 שנה אמצעי התחבורה ישתנו ולא יהיה צורך בחנייה כה רבה".
ארגון הבריאות העולמי הכריז על סיום מצב החירום של מגפת הקורונה. כאשר נדמה שהתפרצות הנגיף סוף כל סוף מאחורינו, אילו לקחים הפקתם מאירועי שלוש השנים האחרונות?
"כבית חולים הפקנו הרבה מסקנות מהקורונה. למרות שהמגיפה תפסה את כל העולם בהפתעה גמורה, הצלחנו להערך במהירות שיא. הקמנו מחלקות קורונה ודאגנו להפוך את החניון התת-קרקעי הממוגן של בית החולים לבית חולים סטרילי שנהנה ממערכות אוויר מסוננות. במקביל, האצנו את המחקרים של אגף המחקר של רמב"ם ושל הרופאים-החוקרים בשיתוף פעולה הדוק עם הטכניון ועם השותפים שלנו באקדמיה ובתעשייה. כך למשל, הקמנו ביובנק לחולי קורונה שהיה בין הראשונים בעולם, רתמנו את הרובוטיקה לשירות החולים בבידוד, הקמנו מרכז חדש לבינה מלאכותית והאצנו את המחקר והפיתוח בשיתוף הטכניון".
בתקופה של חששות ביטחוניים גוברים, כיצד בית החולים נערך לאפשרות של הסלמה?
"רמב"ם הוא בית החולים היחידי בארץ שממוגן כולו למצבי חירום. אנחנו מכינים את בית החולים התת-קרקעי על שם סמי עופר למענה גם במצבים של הסלמה ביטחונית וגם לתרחישי קיצון אחרים כמו מגפת הקורונה. המוכנות שלנו מאוד גבוהה, אבל ההרעבה של המערכת לתקציבים נותנת את אותותיה. גם היום אנחנו צריכים להתווכח עם המדינה על תקציב של שלושה מיליון שקלים לתחזוקת בית החולים התת-קרקעי שהוא מתקן אסטרטגי לאומי. המערכת פשוט מורעבת. אירוע כמו הקורונה צריך היה להדליק את כל נורות האזהרה – אך לצערי זה לא קרה".
תחום החדשנות ברפואה תופס תאוצה. הרבה תקוות נתלות בטיפולים חדשים שנמצאים בשלבי מחקר או כבר בשימוש – כמו למשל מחקר תאי גזע, טיפולי סרטן חדשניים או בינה מלאכותית ברפואה. כיצד מנהל בית החולים רמב"ם את נושא החדשנות?
"קמפוס רמב"ם משמש כמגדלור רפואי כבר כיום והוא יוסיף לשלב בין מחקר, חדשנות, וטכנולוגיה מתקדמת, ויחנך גם את הדורות הבאים להמשיך ולחלום ולבנות ולרפא. בעזרת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, משימוש בתאי גזע לתיקון איברים פגועים, דרך טכנולוגיות דימות חדשניות, ומעבדות פורצות דרך נאפשר לצוותים הרפואיים להעניק את הטיפול המיטבי למטופלים ונשים דגש על האטת תהליכי הזדקנות ומניעת מחלות טרום התפרצותן.
"אין ספק שהמחויבות שלנו היא לתת את שירותי הבריאות טובים ביותר, אבל באותה מידה גם לעסוק במחקר וחדשנות. זה הולך יד ביד: אם יש פעילות מחקר ענפה היא משפיעה על האיכות הקלינית שניתנת בבית החולים. אנחנו מאמינים בחדשנות לכן משקיעים בזה הרבה על מנת למצוא פתרונות רפואיים חדשים ולא לעסוק רק בטיפול בתחלואה אלא גם במניעה ואבחון מוקדם – במסגרת ראייה עתידית של מערכת הבריאות במדינת ישראל".
כיצד משקיע בית החולים בחדשנות ובמה מתמקדים תהליכי המחקר שמוביל בית החולים?
"דוגמה מצוינת להשקעה בחדשנות הוא "מגדל התגליות" שיפתח בקרוב. מדובר על בניין בן 20 קומות המתפרס על 28,000 מ"ר, שהוא פרי של שיתוף פעולה ראשון מסוגו, בין רמב"ם, אוניברסיטת חיפה, הטכניון ותעשיות היי טק וביו רפואה. המגדל יכלול מרכזי מצוינות ומכונים קליניים, את מכון המחקר והפיתוח של רמב"ם (CRIR), מתחם מחקר והוראה של אוניברסיטת חיפה שיכלול מעבדות וכיתות לימוד, מתחם חדשנות לחברות הזנק מתחום הבריאות, מתחם של הטכניון שישלב בין תחומי ההנדסה והרפואה, וכן מרכז תערוכות ומבקרים.
"רמב"ם מיצב את עצמו מאז ומתמיד כגוף מוביל בתחום המחקר בכלל ובמחקר בתאי הגזע בפרט. שאותה מוביל פרופ' ליאור גפשטיין, מנהל מחלקת קרדיולוגיה וראש אגף המחקר והחדשנות. תחת הובלתו מתבצעים דברים נפלאים ובהסתכלות עתידית אנחנו שואפים להשתמש בהם לצורך ריפוי. למשל, ניתן יהיה לקחת תאי עור של אדם שעבר התקף לב ולהפוך אותם בחזרה לתאי גזע. בעזרת אותם תאי גזע חדשים נוכל לייצר תאי שרירי לב להזריק אותם לתוך הלב, כדי לאפשר התחדשות של השרירים".
כלומר, טיפולים מבוססי תאי גזע יוכלו להחליף את השתלות הלב.
"נכון. התהליכים הללו מתקדמים כיום בצורה משמעותית מאוד ועשויים לפתור את בעיית ההשתלות – כי עם תאי גזע לא קיים חשש לדחיית השתל. תחום נוסף שבו משקיע בית החולים בצורה ניכרת הוא נושא מחלות נשים. במשך שנים לא הייתה התייחסות פרטנית לתחלואה הנשית. זהו שינוי מחשבה חשוב מאוד שאותו מובילות חוקרות רמב"ם. במקביל, השקענו רבות בשדרוג מערכות המחשוב של בית החולים: אין אח ורע בעולם לרשומות הרפואיות המתקדמות שלנו".
אל מול המצוקה התקציבית שעליה אתה מתריע, כיצד בית החולים מצליח לתפקד בהצלחה בשגרה ובחירום?
"כל הדברים הללו קורים בזכות אנשי הצוות שלנו. כל אנשי הצוות: מההנהלה ועד אחרון העובדים. כולם מחויבים מאוד להצלחת בית החולים ובלעדיהם שום דבר לא היה מתאפשר. מדובר באנשים מדהימים שבאים לעבודה בכל יום מחדש כדי לעשות טוב, מתוך מחויבות – וזאת בעיניי הסיבה לאופטימיות. הם והשותפים האקדמיים והפילנתרופים שלנו הם הסיבה שאני אופטימי לגבי העתיד".
בשיתוף רמב"ם
