הענן הוא עובדה קיימת, לא עוד טרנד חולף. עם התובנה הזו מתמודדים ארגונים רבים - וותיקים כחדשים - והיא מייצרת שינוי תפיסתי משמעותי במודל ההפעלה הארגוני במספר אופנים מרכזיים - החל מתכנון האסטרטגיה העסקית שלהם, עבור בהענקת שירותים דיגיטליים מתקדמים, וכלה באופן שבו יספק הארגון פתרונות שיתוף לניהול מערכות ה-BackOffice. יתרה מזאת, הענן משמש כזרז להתפתחות ולהתנסות טכנולוגית. ככל שהטכנולוגיה תאיץ את התפתחותה ותייצר יותר כלים ומוצרים מתקדמים, יוכלו ארגונים - בעזרת הענן - להתנסות במהירות וביעילות בארסנל היכולות שהולך וגדל בהתמדה.
עננות ודאית
"הענן הטכנולוגי מזכיר במידת מה עננים אמיתיים: הם נוכחים מאד בחיינו, טומנים בחובם הזדמנויות רבות, אולם גם סיכונים", מתפייט שחר ברכה, מוביל תחום הענן, Deloitte ישראל, שהצטרף לאחרונה לפירמה. "הענן הוא לא רק פלטפורמה, הוא סוג של משאב, גורם ייצור, ערוץ תקשורת ואינטרקציה ועוד הרבה יותר מזה".
עד כמה המעבר לענן קריטי להצלחה העסקית כיום?
"הענן הוא לא עוד פרויקט טכנולוגי של חידוש השרתים בארגון, או יצירת אתר המשכיות (DR) נוסף; כל ארגון חפץ חיים, שמעוניין להישאר רלוונטי בשוק, צריך להתחיל לחשוב ולדבר ב'עננית' - לעבור לעבודה בענן ולמנף את היכולות שלו. מזה למעלה מעשור שתעשיית הענן הולכת ותופסת נפח משמעותי בפעילותם של ארגונים וביכולת שלהם להיות אג'יליים ולהתאים עצמם לשינויים הרבים שמסביב - משבר הקורונה, הפרעות בשרשרת אספקה, המלחמה באוקראינה ועוד. בשנים האחרונות אנו עדים למגמה בקרב ספקי תוכנה וחומרה, שמעבירים קווי מוצר מלאים לפעילות מושתתת ענן. ישנן כבר חברות שהודיעו שיתחילו לגבות פרמיית תשלום גבוהה יותר בגין מחירי הרישוי ללקוחות שיבחרו להמשיך להפעיל את המערכות שלהם בתצורה מקומית (On premise). חידושים ויכולות מתקדמות בעולמות ניתוח הנתונים ובדגש על AI (בינה מלאכותית) ו-ML (למידת מכונה) הופכות להיות מונגשות בתצורה שהכדאיות הכלכלית שלהם מתאפשרת רק בתצורת ענן. חברות שהענן אינו נמצא ב-scope התכנוני שלהן נמצאות בסיכון גבוה ביכולתן להתמודד עם תמורות טכנולוגיות ועם התחרות המתעצמת. בטווח הארוך, הן יתקשו לתת מענה לדרישות השוק ומכאן, קצרה הדרך להפוך ללא רלוונטי".
אנומליית הענן של ישראל
"מעניין לגלות, שישראל, על אף היותה סטראט-אפ ניישן, נמצאת הרחק מאחור בכל הנוגע לאימוץ טכנולוגיות ענן", טוען בנימין דבוסקין, מוביל תחום Cloud Engineering ב Deloitte ישראל. דבוסקין הקים וניהל את חברת OPSLABS, שנרכשה לאחרונה על ידי Deloitte ישראל. "זה מפתיע, משום שבמדינות ובארגונים רבים אנו נוכחים לגלות כיצד המעבר לענן הביא לכדי שינוי מהותי בתחומי ובתכולת האחריות של ההנהלה הבכירה".
היכן טמון ההבדל בין ישראל לעולם בתפיסת הענן?
"במילה אחת - פוקוס", אומר דבוסקין. "במדינות שאימצו את הענן, הוא הפך לאחד הנושאים העיקריים שנידונים בשולחן ההנהלה. ולמרות זאת, ברוב המכריע של הארגונים בישראל הנושא מקודם ומרוכז באופן כמעט מוחלט על-ידי סמנכ"לי ומנהלי מערכות המידע. השוק בישראל ידוע כמאמץ מהיר של טכנולוגיות חדשות, אך כשזה נוגע לענן, ברוב המוחלט של הארגונים הגדולים הענן אומץ בשוליים בלבד, כאשר ישראל נמצאת לפחות עשור מאחור בהשוואה לקצב האימוץ במדינות מפותחות טכנולוגית בעולם. קצת מספרים - בעוד שבעולם מעל 70% מההוצאות על תשתיות IT (IaaS ו-PaaS) מופנות לשימוש בענן, בישראל נתון זה עומד על אחוזים בודדים. מרבית השימוש בארץ בענן, בחברות גדולות ומבוססות, הוא סביב פתרונות שיתוף מסמכים ודואר אלקטרוני, או יישום פתרונות SaaS כמו מערכות CRM של Salesforce".
אבל כל זה הולך להשתנות בקרוב, ו"נימבוס" הוא ה"אשם" העיקרי. פרוייקט הענק, במסגרתו ינויידו תשתיות המחשוב של המגזר הציבורי לענן, גרם לחברות רבות לחשב מסלול מחדש. גם הצהרת הכוונות של ענקיות הענן העולמיות לפתוח Regions בישראל נתנה דחיפה רצינית והעלתה את רמת הפעילות וההתעניינות של ארגונים לגבי המעבר לענן. עם פתיחת ה-Region של AWS במהלך המחצית השנייה של 2023 צפויות להיכנס חברות הענן שפועלות בשוק הישראלי (GCP, Azure ו-OCI) לשלב של תחרות ישירה ומואצת לכיבוש שוק האנטרפרייז הישראלי ויתחיל הליך מהיר של מעבר לשימוש בתשתיות ענן.
לרתום את ההנהלה הבכירה
הענן, שבתחילת דרכו נתפס כ"עוד" תשתית טכנולוגית, היה נחלת הניהול ה(כמעט) בלעדית של ה-CIOs, וסיפק מענה לאתגרים שהיו, בעיקרם, טכנולוגיים. אבל כפי שכבר נאמר, הענן הוא הרבה יותר מזה. בכדי לממש את מלוא הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של הענן, באופן שייצר לארגון חדשנות וערך, יש צורך לרתום את כל חברי ההנהלה. כי הענן הוא לא רק פלטפורמה טכנולוגית. הוא תפיסת חיים עסקית. וכדי לעשות רילוקיישן מוצלח לענן, הארגון צריך להיערך בכל הגזרות: החל מבניית האסטרטגיה העסקית ועד להתאמות הנדרשות בהכשרות ובכישורים של העובדות והעובדים השונים.
מי צריך להוביל את ההגירה לענן?
שחר ברכה: "השינוי מתחיל בדירקטוריון ובמנכ"ל. הדירקטוריון קובע את מסגרת ה-governance המתאימה לארגון על מנת להבטיח שכמו בכל טרנספורמציה, המעבר לענן יבוצע באופן שמגדיל את הערך העסקי של החברה, לצד שמירה על יציבותה וניהול מושכל של הסיכונים שלה. כצעד ראשון, על הדירקטוריון לערוך מיפוי של איומי המתחרים ולהבין כיצד הענן יכול להיות מאפשר (enabler) מרכזי בהתמודדות עם האיומים השונים והסביבה התחרותית.
"הענן צריך לשמש כפקטור מרכזי, ליבתי, בתפיסה האסטרטגית של המנכ"ל וחברי ההנהלה", מוסיף ברכה. "הם צריכים לדעת לנצל את היתרונות שהענן מביא עימו בכדי להאיץ אסטרטגיות של מוצרים חדשים ושווקים חדשים, אבל גם להוביל את השינוי הארגוני הנדרש על מנת שהענן לא יהפוך לעוד תשתית טכנולוגית, אלא ייצור שינוי מהותי חיובי בתפיסת ההפעלה. כמובן שצריך לזכור את הסיכונים שטמונים בענן לצד ההזדמנות. אלה דורשים מיפוי, מעקב ומסגרות בקרה מתאימות. לתפיסתי, בסופו של יום, ההובלה חייבת להיעשות על-ידי הדירקטוריון וההנהלה".
הסיכון של הוצאות בלתי מתוכננות
"גם תפיסת הכספים של הארגון משתנה משמעותית במעבר לענן", מספרת מירב הכרי, מובילת תחום ייעוץ במעבר לענן ב Deloitte ישראל. "ה-CFO הוא פונקציה משמעותית בתהליך. מצד אחד, הענן מקנה יתרונות עסקיים משמעותיים ליכולת שלו לתכנן את כלל תפיסת הכספים של החברה, להשתמש יותר ויותר במידע בזמן אמת לקבלת החלטות משמעותיות ולשפר ולייעל את תהליכי ניהול הכספים. מצד שני, הענן משנה משמעותית את כל תהליכי התכנון והבקרה של הארגון - החל ממעבר מהתמקדות בהוצאות השקעה קשיחות מראש (CAPEX) להוצאות תפעול (OPEX), אשר מאפשרות ניצול ומינוף התזרים הפנוי, דרך תכנון תקציבי שאינו קבוע ודורש חשיבה אחרת, וכלה בבקרה שוטפת על הוצאות הענן. חוזקו של הענן טמון ביכולתו ליצור שירותים חדשים במהירות ועל-ידי כל אחד בארגון. במודל הזה קיים גם סיכון לא מבוטל - הוצאות לא מתוכננות שיכולות להיות משמעותיות ולהביא ל-bill shock כואב".
הכרי מוסיפה, כי "סמנכ"לי כספים רבים מבקשים לראות את ההחזר על ההשקעה בענן. זהו תהליך שונה מבניית business case לכל פרויקט טכנולוגי ודורש הבנה של אזורי השפעה רבים על תקציבי הארגון".
ה-CIO עדיין משמש כשחקן ציר מרכזי בענן?
בנימין דבוסקין: "הענן אמנם צריך להפוך לנחלתם של כל הקברניטים בארגון, אולם עדיין, צריך לזכור שה-CIO הוא הגורם המשמעותי ביותר בתכנון וההוצאה לפועל של אסטרטגיית הענן שנקבעה על-ידי ההנהלה. הוא, לצד ה-CTO וההנהלה הטכנולוגית, הם אלו שאחראים על קביעת ארכיטקטורת הענן בצורה שתביא לעמידה ביעדים הארגוניים ותהיה גיים צ'יינג'ר. זו ההזדמנות של יחידות ה-IT לשמש כ-Enablers משמעותיים להצלחת הארגון, בדגש על העברת המיקוד מעיסוק מאומץ ולא יעיל בתשתיות לעבודה חכמה על בסיס הענן, תוך הגברת השימוש באוטומציות וניהול תהליכי עבודה מתקדמים. למרות שהענן הוא לא בהכרח 'זול' יותר, ביישום נכון הוא יאפשר ל-CIO להגביר את הפרודקטיביות של יחידת ה-IT ולתעל את המיקוד של אנשיה למתן ערך עסקי, על-ידי הפניית תקציבי ניהול תשתיות למחקר, פיתוח וחדשנות".
אילו שאלות צריכים חברי הנהלה לשאול את עצמם לפני שהם מתכנסים לשלב האופרטיבי במעבר לענן?
"השאלות נגזרות מהפוזיציה", משיב דבוסקין. "המנכ"ל צריך לשאול את עצמו איך בונים את המסע לענן כך שישמש מכפיל כוח בשוק? כיצד הענן מאפשר לי לעמוד בקצב של השינויים בשוק? איך אוכל להכנס לשווקים חדשים? ה-CIO, לעומתו, יתרכז בסוגיות כמו איך מביאים לערך מקסימלי של הענן ביחס לתשתיות הטכנולוגיות הקיימות? אילו טכנולוגיות ענן וספקי פתרונות ענן הם הנכונים ביותר עבור הצרכים של הארגון שלי? איך מודל ההפעלה של ארגון ה-IT משתנה במעבר לענן?".
המעבר לענן דורש שינוי ארגוני
המעבר לענן משפיע גם על ההון האנושי והשאלה היא מה תפקידו של ה-CHRO בתהליך? "גם לסמנכ"לי המשאב האנושי בארגונים יש חלק משמעותי במעבר לענן, וכמאמר המימרה הידועה - הכל אנשים", משיבה מירב הכרי. "המעבר לענן דורש ניהול שינוי ארגוני כדי לשנות את התרבות, תהליכי העבודה, הידע והכישורים של העובדים בכלל הארגון ולא רק אנשי הטכנולוגיה. הענן מנגיש שירותים רבים לעובדים ביחידות העסקיות על מנת לשפר את ה-TTM(Time to Market) – הזמן מייזום הרעיון ועד יישומו, אבל כדי להגיע למצב זה יש צורך בניהול השינוי, כמו בכל מהלך טרנספורמטיבי בארגון. הענן מחייב מערך הכשרות והדרכות ליכולות חדשות לרוחב כל הארגון - אנשי הרכש, הייעוץ המשפטי, הגופים המקצועיים וכמובן שעובדי הטכנולוגיה. מחקרים הראו, שארגונים שהיגרו לענן הפכו לאטרקטיביים יותר לטאלנטים - אלה שמחפשים לעסוק בערכים העסקיים ובמהות ולא רק בתשתיות ובתהליכים בירוקרטיים מאומצים".
עד כמה הענן מסוכן יותר מה-On Prem?
"רבים חושבים שהענן הוא מסוכן יותר מתשתיות ה-On Prem. התשובה היא שזה מסוכן בצורה שונה. כמו כל טכנולוגיה הענן מביא עימו סיכונים - גם בהיבטי סייבר והגנת הפרטיות, אבל גם בהיבטים של ניהול ספקים, תקציבים ועוד. בנוסף, הכלים הנדרשים בארגון על מנת ליישם בקרות אפקטיביות משתנים גם הם בעולם הענן, בוודאי כשמדובר בארגונים המשתמשים בסביבות ענן שונות (Multi-Cloud). פה התפקיד של מנהלי הסיכונים ומנהלי אבטחת המידע הוא להעמיק את הידע של האנשים בעולמות הענן. הידע הנכון מביא להבנה מדויקת יותר של הסיכונים ותכנון בקרות מתאים שגם יאפשר יישום של פתרונות בענן וזאת בצורה שתביא לערכים הנדרשים".
המעבר לענן, אם כן, מצריך גיוס של הדירקטוריון וההנהלה הבכירה. מדובר במסע עתיר הזדמנויות, שההולכים בו צריכים לתכנן אותו מראש, בקפידה, בשותפות ובאמונה ביכולות הרבות שהוא מביא עימו.
בשיתוף Deloitte ישראל
