לחקלאות יש היסטוריה ארוכה הנפרסת על פני כ-12,000 שנה, כאשר במהלך רוב התקופה הארוכה הזאת חקלאים השתמשו בכלים פשוטים ובידע מסורתי כדי לגדל יבולים ולהביא מזון אל שולחננו. אלא שעם שינויי האקלים והצורך להתמודד עם התנאים המשתנים ועמם גם האתגרים החדשים - החקלאות המודרנית נדרשת לאמץ פתרונות טכנולוגיים מתקדמים.
"אנחנו לא רק מנטרים שדות חקלאיים באמצעות IoT (האינטרנט של הדברים) ומספקים נתונים, אלא גם מנתחים אותם באמצעות AI (בינה מלאכותית) ומסייעים לחקלאים לקבל החלטות גידול מושכלות באמצעות תמיכה אגרונומית", אומר ד"ר איתי מיארה, מייסד ומנכ"ל גרו-פיט, שמפתחת מערכת תומכת החלטה חקלאית מבוססת נתונים.
פתרונות מותאמים אישית
החדירה המסיבית של טכנולוגיה לעולם החקלאות יוצרת שינוי עמוק ומרחיק לכת. "הטכנולוגיה משנה את הדרך שבה חקלאים פועלים ומקבלים החלטות, במיוחד בתנאים משתנים של אקלים", מסביר ד"ר מיארה.
גרו-פיט היא ספקית מובילה של שירותי חקלאות מדויקים לחממות ולבתי צמיחה, הפועלת בממשק שבין חקלאות ומידע, במטרה לסייע לחקלאים לנצל את הטכנולוגיה בצורה מעשית ושימושית.
החברה משתמשת בקפסולת גרו-פיט, חיישן קטן המכיל שילוב ייחודי של סנסורים המוגנים בפטנט - שמנטרים את התנאים בסביבת הצמח, באוויר ובאדמה. הקפסולה מעבירה את המידע לפלטפורמת AgroManager של החברה, שמבצעת ניתוח מעמיק באמצעות טכנולוגיות למידת מכונה (ML) מתקדמות. הפלטפורמה משלבת את הנתונים שנאספים עם נתונים ממקורות חיצוניים כמו נתונים מטאורולוגיים, ומפיקה תחזיות ותובנות מדויקות לחקלאים. "המערכת שלנו מאפשרת לחקלאים להתקדם לעידן חדש של חקלאות מבוססת נתונים, ולנצל את המידע לקבלת החלטות מדויקות ומושכלות", אומר ד"ר מיארה.
דוגמה לחקלאות מבוססת נתונים היא בפרויקט שנערך בקבוצת סינג'נטה, כאשר גרו-פיט פעלה כמחלקה בתוך החברה. צוות גרו-פיט גילה ששינויים בטמפרטורה משפיעים על תהליך החנטה של פלפלים. באמצעות מחקר מעמיק וניתוח נתונים, הצליח הצוות לזהות את הקשר בין תנודות הטמפרטורה לבין הצורך בהשקיה ודישון מותאמים. יישום טכנולוגיות מתקדמות לשליטה בהזנת הצמח ובהשקיה איפשר לחברה לנטרל את ההשפעות השליליות של השינויים בטמפרטורה ולשפר את היבול בעשרות אחוזים. "הגישה של גרו-פיט מתמקדת בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות כדי להבין את השפעות האקלים המשתנה ולהציע לחקלאים פתרונות מותאמים אישית", מסביר ד"ר מיארה.
הוא מוסיף כי "בהקשר זה, מחקר שפורסם ב-Nature בשנת 2017, בחן את השפעת שינויי טמפרטורה על ייצור עגבניות בחממות. המחקר מצא כי עלייה בטמפרטורה יכולה להוביל לעקה חום שפוגעת ביבול, וכי ניהול השקיה מותאם ומבוסס על נתונים מדויקים יכול למנוע השפעות שליליות אלו ולשפר את היבול. המחקר מדגיש את החשיבות של ניתוח מדויק של תנאי הגידול והתאמתם למצבי טמפרטורה משתנים, דבר שתואם לגישה שמובילה גרו-פיט באמצעות מערכת תומכת החלטה".
חכמה, פשוטה ונגישה
עמיזרח גרוס, המנהל הטכנולוגי הראשי של גרו-פיט ומומחה בינה מלאכותית, מסביר: "נדהמתי מכמות הנתונים המוגבלת שנאספת מהשדות החקלאיים. כמעט כל ענף אחר אוסף את הנתונים הדרושים כבר שנים, אבל זה לא המצב בחקלאות חממות סטנדרטית. המערכת שלנו נועדה לספק תשובות מדויקות לכל גידול באמצעות ניתוח הנתונים והשפעותיהם על הצמחים. גילינו ששילוב של גורמים שונים מאפשר לנו ליצור חיישנים וירטואליים חדשים, המאפשרים חיזוי טוב יותר של צמיחת הצמח ותפוקתו".
אביחי חזן, מייסד שותף של גרו-פיט והאגרונום הראשי שלה, מציין כי "אנחנו מבקרים במאות שדות ומדברים עם חקלאים שפתוחים להשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר את קבלת ההחלטות שלהם, אך בתנאי שהטכנולוגיה מביאה ערך משמעותי בגידול. למדנו שכל טכנולוגיה שמיועדת לשימוש חקלאי חייבת להיות פשוטה ונגישה לתפעול".
גרו-פיט פועלת בזירה הבינלאומית ומלווה כמה מהחברות החקלאיות הגדולות בעולם, לרבות קבוצת סינג'נטה. בספרד גרו-פיט היתה מעורבת בפרויקטים ראשוניים עם ענקיות כמו UNICA, וגם עם Cajamar Innova – ארגון מחקר של האיחוד האירופי המפעיל חממה עסקית טכנולוגית. הפעילות בספרד נתמכת גם על ידי מכון היצוא ומשרד הכלכלה הישראלי. בנוסף, החברה פעילה במדינות כמו מרוקו, טורקיה, איטליה ודרום אמריקה. כמו כן, גרו-פיט מאומצת על ידי רוב תחנות המחקר והפיתוח החקלאי האזוריות בישראל, ומרכז המו"פ של החברה מקבל את תמיכת רשות החדשנות.
בנוסף, כחברה מעוטף עזה, גרו-פיט שואפת להשתתף בתוכנית "תקומה" – יוזמה לאומית שמטרתה לשקם ולפתח את חבל עוטף עזה. במסגרת זו, החברה מאמינה שבאמצעות הטכנולוגיה שלה ניתן יהיה להפוך את האזור לפורץ דרך בתחום גידול העגבניות ולמשוך אליו משקיעים וגורמי עניין מכל העולם.
"גרו-פיט רואה בשיתוף פעולה עם חברות נוספות, הן מקומיות והן בינלאומיות, חלק מרכזי בתהליך זה. שילוב כוחות עם חברות אחרות יכול לאפשר את הפיתוח המהיר והיעיל של טכנולוגיות חדשות שיתרמו לשיפור תנאי הגידול באזור, ולקדם את ההתפתחות הכלכלית והחקלאית של חבל עוטף עזה", מסכם ד"ר מיארה.
