במשך שנים היה ענף הביטוח סטטי יחסית. המודלים האקטואריים, תהליכי האכשרה וגם הרגולציה היו מורכבים במיוחד, והמערכות הכבדות נחשבו לעמידות בפני Disruption — חדשנות משבשת — ביחס לסקטורים מסורתיים אחרים. אבל טכנולוגיות חדשות, מהמובייל ועד לבלוקצ'יין, מביג דאטה ועד AI ו-IoT, לצד פרקטיקות שהחלו להתממש בפינטק — חלחלו בהדרגה גם לענף הביטוח. כך בא לעולם האינשורטק (InsurTech), שהפך לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של ההיי–טק הישראלי בשנת השיא של 2021 — שנה של הנפקות בתחום, יוניקורנים חדשים וגיוס מצטבר של יותר מ-1.6 מיליארד דולר. עם התהפכות המגמה בשווקים ספגו חלק מהחברות מכה משמעותית.
פלח מסוים מתעשיית האינשורטק שואף במוצהר ל-Disruption האולטימטיבי, שפירושו להחליף בקצה הדרך את החברות הגדולות על שיטותיהן המסורתיות. אחרים מכוונים דווקא לשיתופי פעולה, מתוך הבנה שאין כרגע תחליף לוותק ולמידת האמון שרוחשים המבוטחים והרגולטורים לארגוני האנטרפרייז. בינתיים אותם ארגונים, בדומה לבנקים, משתנים ממילא ומנסים לאמץ פרקטיקות מתקדמות לתפעול ולשירות. אחרת יישארו לא רלוונטיים. כך החלו גופי הביטוח הגדולים בעולם לפתח בעצמם מוצרים דיגיטליים ושירותי One click, או להרחיב את הפורטפוליו לשירותים הללו באמצעות רכישות ומיזוגים. מבחינה זו, צניחת השוויים עשויה להיות הזדמנות להאצת המגמה.
החיבור בין ספקיות האינשורטק לחברות הביטוח המסורתיות מוליד מודלים חדשים. אחד מהם הוא MGA (Managing General Agent) — שבמסגרתו מצד אחד חברת אינשורטק מנפיקה פוליסות וגובה את הפרמיות, אבל מצד שני, היא נעדרת סמכות רחבה בניהול ובתשלום תביעות. חברת ביטוח היא זו שמגבה ומאזנת את פעולותיה, כששתיהן פועלות בסימביוזה וחוסכות משאבים. חיבור מעניין נוסף הוא בין שוק ההון לשוק הביטוח, כאלטרנטיבה לביטוחי המשנה (Re-insurance).
מגמה מעניינת נוספת שמתחילה להתהוות בעולם האינשורטק היא שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לצורך הערכה וכימות של סיכונים קיימים או פוטנציאליים. כך, ממש כשם שהתחזוקה המונעת שואפת לנבא תאונות, תקלות, דליפות והצפות עוד לפני שהן מתרחשות, הסנסורים המתקדמים מייצרים הזדמנות לחברות הביטוח לשפר את הצעת הערך מתוך גישה של צמצום ומניעת נזקים.
מי יבטח את הסייבר שלי
סוגיה נוספת שמטרידה מאוד את העולם הטכנולוגי, העסקי וכעת גם הביטוחי, היא איומי הסייבר. על פי אומדנים שונים, שוק ביטוחי הסייבר לבדו יצמח בתוך חמש שנים לכ-30 מיליארד דולר — הזדמנות אדירה לסטארט-אפים שכבר החלו לפעול בתחום. עדיין לא ברור אם את השירות הזה יציעו בעיקר חברות הביטוח המסורתיות, חברות הסייבר וספקיות שירותי ה-DR (התאוששות מאסון בסייבר), או אולי חברות ביטוח ייעודיות שיקומו אך ורק לשירותים בנישה הזאת.
אבל לא רק בסייבר: עוד ועוד חברות מציעות את המרכיב הביטוחי במסגרת סל השירותים שלהן (Embedded Insurance). זה ניכר בביטוחי הנסיעות, בשירותי הרפואה ובענף הרכב. במבט צופה פני עתיד, לא אחת נזכרת טסלה כספקית ביטוחי הרכב מהגדולות שנראו. יש מי שלקח את זה עוד צעד קדימה עם מעין מרקטפלייס של ביטוחים. הרעיון הוא להתאים אותם באופן קונקרטי לסל המוצרים והשירותים שהלקוח רוכש וצורך, ממכשירי חשמל ועד חופשת סקי.
ביטוח פר מוצר נוגע גם לאפשרות של ביטול העסקה וצורך בהחזר — צורך שהתחדד מאוד בענף התיירות בתקופת הקורונה. עוד קונספט שמתהווה, וכבר בא לידי ביטוי בענף ביטוחי הרכב, הוא תשלום פרמיה רק על פי השימוש בפועל (On demand).
נושא מרתק בפני עצמו הוא ההזדמנויות שהרפואה המודרנית מספקת לביטוחי החיים והבריאות, ובמיוחד בכל הנוגע לרפואה המונעת. זה הרבה יותר מעידוד אורח חיים בריא והקפדה על בדיקות תקופתיות: עולם האבחונים הגנטיים והרפואה בהתאמה אישית יכולים לשנות מן הקצה אל הקצה את ביטוחי הבריאות, כשהם מאפשרים להכניס בהם פרסונליזציה והתייעלות באופן חסר תקדים.
תחום נוסף הצפוי לצמוח בעולמות הביטוח נוגע לסיכוני אקלים, אם בהקשרי אסונות טבע ואם סביב האפשרות לשינויי חקיקה ורגולציה (או להבדיל, מחסור פתאומי בחומרי גלם או במקורות אנרגיה, רק שהפעם מסיבות הקשורות לסביבה). כשיותר ויותר קנסות מוטלים בגין שימוש בחומרים מזהמים או פליטות של גזי חממה, המשמעות הכלכלית של הסיכון האקלימי הזה ברורה.
מוקדם עדיין לומר אם חברות האינשורטק יעלו שוב במהירה על מסלול של צמיחה. גם לא ניתן להתנבא אם יחליפו לבסוף את העולם המסורתי, או שנראה יותר ויותר שיתופי פעולה כשהשלם גדול מסך חלקיו. כך או כך, אין ספק כי הטכנולוגיות החדשות כבר מטלטלות את שוקי הביטוחים, כשהן מאפשרות לייעל אותם דרמטית ולהציע ללקוחות שירותים שונים ומגוונים שלא התאפשרו בעבר.
